רשומה נבחרת

בקשת מידע ועזרה


לצורך ייעול האתר, אשמח לקבל מן הקורא היקר נתונים איך הוא נחשף-הגיע לאתר.

אשמח למידע גם אם הוא יהיה אנונימי. אפשר להגיב בצורה אנונימית בתגובות, ללא מייל וללא שם – כמו לכל רשומה המתפרסמת פה. אך עם כל זאת, אשמח לבחירת כינוי או שם בדוי שיבדל המגיב היקר ממגיבים אחרים.

בנוסף אם יש מישהו שרוצה לכתוב איזה נושאים הוא אוהב שעליהם הוא רוצה שאכתוב. אודה לו מאוד.

בתודה מראש לכל המגיבים.

Sponsored Post Learn from the experts: Create a successful blog with our brand new courseThe WordPress.com Blog

WordPress.com is excited to announce our newest offering: a course just for beginning bloggers where you’ll learn everything you need to know about blogging from the most trusted experts in the industry. We have helped millions of blogs get up and running, we know what works, and we want you to to know everything we know. This course provides all the fundamental skills and inspiration you need to get your blog started, an interactive community forum, and content updated annually.

א.נשי שמאל יקרים, תפסיקו להתעצל – לכו לשכנע!


רבים בשמאל אומרים שההפסד שלהם בקלפי הוא עניין דמוגרפי. הם באים להגיד שהם נכשלו בשכנוע ואי אפשר לשכנע – זה לא עובד: הימין מתרבה, הדתיים מתרבים יותר והחרדים עוד יותר. ומשום מה זה נאמר בשפה בכיינית ותבוסתנית: "זה דמוגרפי".

והנה, דתיים רבים הצביעו לליכוד על אף שהיא לא מפלגה דתית או בגלל זאת. מה עם הדמוגרפיה?! וכן הרבה אנשי ימין רך עזבו את הליכוד לשמאלבן של גנץ, ליש עתיד של לפיד וכעת לתקוה חדשה של סער. ויש לי אפילו חבר מתנחל התומך באדיקות בסער, על אף שהוא נמצא בבלוק האנטי ביבי יחד עם השמאל התומך בגירוש שלו מביתו ורואה בו מתנחבל רק על כך שהוא גר בשטחים.

ונרד לפרטים: מי זה בנימין נתניהו, הוא מקפיד לאכול כשר? הוא לא נאף? הוא לא בעל גויה ונידות? הוא מאמין באלוהים בכלל?!

ועדיין ימנים ומסורתיים יהודים מצביעים לו או תומכים במפלגות של הבלוק שלו. נתניהו לא קוסם, לא ולא, הוא פשוט טרח ועשה שיעורי בית.

הוא הפך את עצמו לקדוש דתי, שם כיפה, שרים לו שירי קודש ואמונה והוא אפיפיור ליכודניקי או באבא, עוזר לדתיים ולרבנים, מקיף עצמו בדתיים וממלא אותם בליכוד. והוא אפילו שכנע שמאלן כמו בני ציפר לחזור בתשובה ולהיות ימני. הוא לא מתייאש משום איש שמאל.

נתניהו בעל כבוד לאדם המצוי ורואה בו קול אופצינלי בשבילו. הוא לא מזלזל בו. הוא פונה אליו ומנסה לדבר. ובשנים האחרונות הוא אפילו מבצע מהלך שרבים יקראו לו מהלך הזוי – הוא פונה לאחינו הערבים ומנסה לשכנע אותם להצביע לו. זו התנהגות ממלכתית ומכבדת, דבר שלא ז'בוטינסקי או בגין עשו. אולם נתניהו נחוש ולא מתבייש. הוא מנסה. ואולי זו גדולתו.

השמאל צריך ללמוד מנתניהו ולא להתייאש לשכנע. צריך לדבר עם ימנים, עם דתיים, עם חרדים וכולהו. פשוט לנסות. מפגש כזה גם יתרום לגיבוש האומה, להחלשת מתחים ולאהבה ורעות.

שכנעו בבנק, בתאטרון, בסופר, בקניון וכדומה. שכנעו שכנים, קרובים, חברים וכל מי שרואים. ושכנעו צעירים, מבוגרים וזקנים.

ואותו איש שמאל מיואש הנוקט במילה דמוגרפיה צריך לדעת שעל השמאל הישראלי נאמר בשיר מפורסם השנוי במחלוקת: "גירשת את ילדינו בשם הדמוגרפיה".

חשיפה: הנס הגדול של מאמיני הרב חיים קנייבסקי זה שהרב נדבק בקורונה


לא רבים שמעו על המזל הגדול של צמיתי החצר של הרב קנייבסקי, שהם ממש לא מודעים למזל הגדול שלהם. ויש שיאמרו שזה לא מזל, אלא נס ענק. והנס הוא כדלהלן – הנס הגדול הוא שהרב חיים קנייבסקי נדבק במחלת הקורונה.

ידוע שהרב חיים קנייבסקי נמצא בחזית נגד חיסונים ולא היה מסכים לדקור את עצמו בשום פנים ואופן. הוא מעדיף לתת לטבע הפשוט להתנהל ולסמוך על הקדוש ברוך הוא.

בהתאם לזאת הוא היה מכריז פתווה ואומר: שומר פתאים ה' וצריך ביטחון האל ולא לקחת חיסון. ומלא פתאים חרדים (מעריצים, צמיתיו ודומיהם) היו אומרים לעצמם: אם הרב לו לוקח גם אני לא אקח. ואז היה חלילה המוני מתים והיה נוצר ביזיון גדול למגזר החרדי.

ולאחר זאת נתניהו היה מאיים בסנקציות ומבצע אותן כדרך להכריח החברה החרדית להתחסן. וזה היה אולי מפרק לו הקואליציה.

ואז אולי היה נוצר פילוג חריף יותר בתוך הפלג הבני ברקי על ידי הר' גרשון אדלשטיין שמאמין בזהירות בריאותית, בהישמעות לחוקים ולא לגדל דור של עבריינים. והוא היה חוזר לקואליציה עם נתניהו, ואפילו מתכנן לאכיפה מחמירה במגזר. וכל זה כשברקע יש המוני מתים מן המגפה. בתגובה לכך המוני מעריצים של הרב קנייבסקי היו יוצאים להפגין ולשתק את הרחובות והכבישים במדינה והיה לנו ששון ושמחה וכל המדינה אנדרלמוסיה.

ברוך ה' הרב חיים קנייבסקי נדבק, לכן הוא לא היה צריך להתחסן לקורונה ואז בפועל לסרב לחיסון. כעת פשוט החתימו אותו על טקסט להתחסן מבלי שהוא שם לב או שחתמו בשמו והחצר ניצלה יחד עם המוני מאמינים ואזרחים תמימים במדינה.

נחכה מה יקרה לאחר תפוגת החיסון. אולי עדיין יהיה אקשן בסוף. איזה מתח…

העדפת אקטיביסטים של מוות ופשע במקום סולידריות עם העני בשמאל


השמאל הקיצוני הנאור אמר שזה לגיטימי לפגוע במתנחלים כיוון שהם אשמים על כך שהם גרים מעבר לקו הירוק – שהרי הם לא צריכים להיות שם. אחרי זה הוא אמר שזה לגיטימי לפגוע בחיילים צה"ל בגלל הכיבוש. צה"ל כובש השטחים ולכן הוא מהווה מטרה לגיטימית.

כעת בדואים פוגעים באנשים חפים מפשע בנגב, ולאחרונה התפרסם על אונס של ילדה קטנה על ידי כמה גנבים בדואים – והחלק השמאלי שלי, כמו ילד טוב, שואל את עצמי במוחי – למה הם בחרו לגור בנגב ליד בדואים?!

מעניין למה הם אותם שמאלנים קיצוניים לא יגידו לבחורה שהותקפה מינית, מדוע היא מסתובבת במקום שהותקפה ואם מישהו יגיד משהו כזה, הם יגידו שזו האשמת הקורבן.

השמאל ההגמוני בעצם גורם לנו החלשים להיות מתנחלים בארצנו, מתנחלים בביתנו ומתנחלים בגופנו. והכל בשם שוויון מזויף. הוא אוהב יותר ואולי גם חש קרוב יותר לאקטיביסט של מוות הפועל נגד מתנחלים, וקורא לו לוחם חופש, כי זה בא לו יותר טוב מלאהוב מתנחל פסיבי עני שאין לו היכן לגור מלבד השטחים.

המתנחל לא רק גר מחוץ למדינה, אלא הוא הופך למוקצה מחשבתית בקרב רבים מאנשי המרכז-שמאל. הוא עני בהון התרבותי שלו מול העושר של השמאל מרכז. וזה רק מוכיח שהם לא רוצים שוויון אלא פריבלגיות התירוצים של שוויון.

וגם במהגרים, השמאל בעולם תומך בהבאת מהגרים עם תרבות בעייתית. והם לא שמים אותם בשכונות היוקרה ששם השמאל ההגמוני גר, אלא אצל העניים ובכך גורמים לעניים להיות מתנחלים בבית שלהם.

וכמובן לא כל השמאל אשם שהרי האדם המצוי בשמאל פשוט רוצה להיות אדם טוב. אולם אומרים לו שזה הדרך להיות אדם טוב ולכן הוא תומך במבני כוח המקדמים את העניין הזה.

זה מה יש העולם מורכב ממאבקי כוח בין כוחות חברתיים ומכך העולם המורכב שלנו מתעצב. ולכן חשוב להאבק בדרכי נועם ולנסות להשפיע.

לקריאה עוד:
טראמפ, הפוליטקלי קורקט, עילות ושפה.

נשים נעלות או נחותות באג'נדה החרדית


פרובוקטור אחד אמר באיזשהו מקום לנשים "חרדיות מודרנית" שלפי הכתוב הן נחותות בדברים מסוימים, ונועדו 'לעזר כנגדו' וגם נתקללו בעץ הדעת וכן יש להן פחות מצוות. כנראה רצה להכריח אותם להבין משהו

והן ענו לו שמה פתאום – נשים שוות לגברים בכל וזו סתם גזענות… ובכלל לאשה יש בינה יתרה והאשה רוחנית יותר מן הגבר וטהורה יותר ולכן הן לא צריכות לקיים כל כך מצוות (מעניין שלהגיד שהאשה יותר טובה מהגבר מותר וזה לא גזעני).

והוא ענה – אתן בכלל פסולות לעדות, אתן לא אזרח בכלל. וגם לגוי ולבהמה ולכסא יש פחות מצוות מלגבר היהודי, זה לא הופך אותך לנעלים ומתוקנים יותר. וכן הגמ' פוסקת – גדול מצווה ועושה משאינו מצווה ועושה ולפום צערא אגרא – מה זה אומר?!

המשיך ואמר – יש לכן בעיה לכו לה' שעשה אתכן. אולי אתן גלגול של גבר פגום ולכן נולדתן נשים. והבינה יתרה זה אולי מלשון מיותר, כי אתן לא תמיד משתמשות בשכל שלכן אלא בדברים אחרים אולי…

מעניין כיצד נשים חרדיות רגילות מתמודדות עם הנושא.

הסגר השלישי במדינה – בני גנץ התחמן


בני גנץ, רב אלוף בדימוס וראש כחול לבן, גילה לנו לאחרונה שהוא ילד קטן וחצוף. על ידי שהוא מנע את אכיפת הסגר הלכו לנו כמה שבועות של חירות, פלוס הדבקות גבוהות גם כעת והרבה מתים, כאלף מתים בחודש. עצוב מאוד. לא להאמין שהוא היה הבשורה של המגזר החילוני האשכנזי במדינה.

ברצונו של גנץ לכלוא את ביבי מחוץ לפוליטיקה הממשלתית, האיש כלא אותנו האזרחים סתם אקסטרה זמן, מסכים לסגר כביכול ומונע אכיפה של המשטרה – מנע הסגר המהודק. האיש פשוט השתמש בנו כצאן לטבח וכחיילים במטווח.

ולא מזמן כשהיו אחוזי הדבקה ותחלואה גבוהים וכבר קרו פשלות בבתי החולים הוא המשיך להטיל ספק בסגר ואיים להתנגד. אולם אם הוא היה מסכים לאכיפה בתחילת הסגר הזה, בשבועיים הראשונים לא היינו במצב הקשה כעת. חב מאוד. מה זו הרשעות הזו? מה הוא ירוויח?

היה ברור לי שהוא מעדיף לגרור את הטלת הסגר כדי שנתניהו יתפס רע לפני הבחירות עקב המצב הקטסטרופלי במדינה. ברם נתניהו אלוף העולם בתחום חיסוני הקורונה ודקר כבר כשליש מאזרחי ישראל. בקיצור התחמן הגדול החליט לנסות לתחמן את נתניהו ולא הלך לו וכעת הוא מאשים את נתניהו בתחמנות.

כעת די ברור שלפני הבחירות נתניהו יראה כמו מלך ישראל, האבא של הלאום והדוקר והחודר הגדול. אז כעת גנץ מחליט להיות אטום לב ומנסה להראות כאילו הוא דואג לחירות האזרחים ולוויון באכיפה. וזאת אולי על חשבון בני משפחתנו או שכננו המתים וכדומה. אולי הוא יודע שמי שמת לא יוכל להצביע לגוש של ביבי, אז כל מת זה רווח. עצוב מאוד…

נ.ב. כמובן שהעם אשם גם בזה שהוא לא נזהר ומדביק ונדבק. ובפרט בחברה החרדית שמתעקשת לחיות בדרך שלה על חשבון שאר המדינה. אתה רוצה ללמוד מהישיבה, אל תצא מהישיבה, ופעם בשבוע תצא ליער באישור ועם ליווי. לא מסובך. אתה לא חייב ללכת לחתונות ושלל אירועים ולהדביק ולהרוג. חבל על חילול ה' המיותר. אפשר היה בקלות לנעול ישיבות מבלי להדביק ולהפוך למפיצי מחלות ומוות.

נ.ב. 2. העם גם תרם לכך שבחר בבני בגנץ.

נ.ב. 3. גנץ, אם אתה רוצה להאשים בתחמנות, תסביר מדוע זה רע למדינה, אחרת למה נשתכנע? אולי זה טוב למדינה שיש אנשים חכמים וערמומיים המנהלים אותה. והנה לינק לעניין.

גנץ, אני במקומך הייתי מתפטר מהבושה.

צפו: מארש האימפריה בבני ברק החרדית


נתקלתי בפנינה וחשבתי באופן חריג שכדאי לשתף את אלפי הקוראים והקוראות פה. תהנו.

לא תדביק בקורונה


לֹא תַדְבִּיק בְּקוֹרוֹנָה
לֹא אֶת אַבָּא ולֹא אֶת אִמָּא
לֹא אֶת סַבָּא וְלֹא אֶת סַבְתָּא
וְלֹא אֶת הַדּוֹד וְהַדּוֹדָה

לֹא תִרְצַח בְּקוֹרוֹנָה
לֹא תִרְצַח זָקֵן וּזְקֵנָה
לֹא אַלְמָן וְאַלְמָנָה
לֹא חוֹלֶה וְלֹא חוֹלָה

לֹא תַהֲרֹג בְּקוֹרוֹנָה
לֹא תַהֲרֹג שְׂמֹאלָן מֵקִים מְדִינָה
וְלֹא יְמָנִי נִצּוֹל שׁוֹאָה
גַּם לֹא גִּ'ינְגִּ'יָה יָפָה וְנֶחְשָׁקָה

לֹא תִתֵּן לָהֶם קוֹרוֹנָה
לֹא תִתֵּן לְגוּפְךָ בַּעַל הַתַּאֲוָה
הָרוֹצֶה יְרֻשָּׁה, נַחֲלָה וַעֲבוֹדָה
דַּי לַהֲפָצַת הַמַּגֵּפָה

תִּחְיֶה בְּקוֹרוֹנְטִינָה
לֹא תִשְׁכָּח

מלקולם אקס – פתיחה מהסרט Malcolm X 1992


אחים ואחיות אני פה כדי לספר לכם…
שאני מאשים את האדם הלבן,
על זה שהוא הרוצח הגדול ביותר עלי אדמות!

אני מאשים את האדם הלבן
על זה שהוא החוטף הכי גדול עלי אדמות!

אין שום מקום בעולם שלנו שהאדם הזה יכול ללכת
ולהגיד שהוא הביא שלום והרמוניה.

כל מקום אליו הוא הלך הוא יצר חורבן.

כל מקום אליו הוא הלך הוא יצר הרס.

אז אני מאשים אותו, אני מאשים אותו על זה,
שהוא החוטף הגדול ביותר עלי האדמות!

אני מאשים אותו על זה שהוא
הרוצח הגדול ביותר עלי האדמות!

אני מאשים אותו על זה שהוא
השודד והמשעבד הגדול ביותר עלי האדמות!

אני מאשים את האדם הלבן על זה
שהוא אוכל החזיר הגדול ביותר עלי אדמות!
השיכור הגדול ביותר עלי האדמות!

הוא לא יכול להכחיש את ההאשמות,
אתם לא יכולים להכחיש את האשמות.
אנחנו ההוכחות החיות של ההאשמות האלו!
אני ואתם ההוכחה!

אתם לא אמריקאים,
אתם הקרבן של אמריקה!

לכם לא היה בחירה להגיע עד לפה…
הוא לא אמר: איש שחור אשה שחורה בואו לעבר אמריקה ותעזרו לי לבנות את אמריקה…
הוא אמר כ-ו-ש-י בוא למטה!
לתחתית הספינה ההיא, ואני ל-ו-ק-ח אותך לשם,
לעזור לי, לבנות את אמריקה.

זה שנולדתם פה לא עושה אותכם לאמריקאים.
אני לא אמריקאי!
אתם לא אמריקאים!…
אתם אחד מתוך 22,000,000 אנשים שחורים,
אשר הם הקורבנות של אמריקה!

אני ואתם אף פעם לא ראינו דמוקרטיה…
לא ראינו שם דמוקרטיה ב…שדות הכותנה של ג'ורג'יה.
אין דמוקרטיה שם…

לא ראינו דמוקרטיה ברחובות של הארלם…
ברחובות של ברוקלין…
ברחובות של דטרויט ושיקגו…
לא!… אנחנו לעולם לא ראינו דמוקרטיה.
כל מה שראינו זו היפוקרטיה!

אנחנו לא רואים את החלום האמריקאי…
אנחנו חוינו את הסיוט האמריקאי!

מלכולם X גדול הנואמים השחורים אי פעם, לטעמי. אני המתרגם מאנגלית לעברית.

בוגי יעלון ואיימן אבו-רייא – פוליטיקה של נקיון כפיים ושחיתות אישית


לא מזמן התבשרנו על הצבת איימן אבו-רייא לרשימתו הגוססת של הבוגי מאן. לאחר מכן התבשרנו על ידי הבוגי מאן שהוא מסיר את מועמדותו של איימן אבו-רייא בגלל שהוא נחשד בפרשיית שוחד.

איימן אבו-רייא טען שהוא הניח הכל על השולחן בפני הבוגי-מאן. אם כך מה קרה בתל"ם של הבוגי מאן? למה החליטו להציבו ואז לבטל את מועמדותו?

יש האומרים שבוגי והמפלגה שלו התרשלו בבדיקה על המועמד ואז חזרו בהם לאחר שהתברר שהוא אולי מעורב בפרשת שוחד וממתין לשימוע – ובגישה הזו נוקט גיא זוהר מהצד השני (אגבי התוכנית היחידה שאני עוקב מבחינה חדשותית בשפה העברית)

.ברם לא אתפלא אם בוגי שמע העניין מאבו-רייא והחליט להצהיר על מועמדותו של הפראייר, למרות החשדות. וזאת אולי כדי שיוכל לבטל המועמדות. ואז כעת הוא יכול לנסות למתג את עצמו ואת המפלגה שלו כמפלגה נקיית כפיים הנלחמת בשחיתות ובכך להרוויח כותרות ולמשוך מצביעים.

אם זה נכון, זה מראה שבוגי לא כזה טיפש ותמים, אלא עם הבנה נאה בשחיתות ומבצע טריקים על הציבור הטיפש שלו. וכם הוא לא כזה זקן, אלא מושפע מן השמאל הצעיר באץ ובעול שאוהב להשוויץ בנקיון כפיו ולעשות "וירטו סיגנלינג", במקום להיות עניו בנושא כמו שנהגו בעולם בעבר.

אלוהים לא שייך – שיר


אֱלוֹהִים לֹא שַׁיָּך לְפִילוֹסוֹפִים
וְלֹא לְסַפְקָנִים

אֱלוֹהִים לֹא שַׁיָּך לְרַבָּנִים
וְלֹא לְעַסְקָנִים וְלִמְפַקְּדִים

לֹא לְבָּאבּוֹת וְלֹא לְאַדְמוֹרִים
לֹא לְהוֹגֵי־דֵעוֹת וְלֹא לְכַתָּבִים

לֹא לַעֲשִׁירִים חֲזִירִים
וְלֹא לְמִסְכֵּנִים בַּכְיָנִים

לֹא לַמֶּרְחָב הַמּוּגָן
וְלֹא לְמֶרְחַב הַמִּחְיָה

הוּא בָּנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ
בְּתוֹכְכֵנוּ בְּנִשְׁמָתֵנוּ

אָנוּ עַצְמֵנוּ
אֱלוֹהִיִּים

ניקד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת.

הנגחת וגם טייחת? על המוות של אהוביה סנדק


אין לי חיבה לימין קיצוני ולגבעונים (נוער גבעות) חסרי חוק. ברם, במקרה הזה כשיש עוד אנשים באוטו ולא ברור מי העבריין מלבד הנהג, זו חוצפה לאפשר למשטרה להרוג את כל יושבי הרכב רק כי הנהג לא עצר. וזה לפני שאני נכנס לרשלנות שלא מצאו את גופתו, אלא לאחר חצי שעה.

את פרטי האירוע אביא מויקי:

ב-21 בדצמבר 2020, סמוך לשעה 12 בצהריים, בלשים מימ"ר ש"י שנסעו במכונית אזרחית, ביצעו מרדף אחרי מכונית שחשדו בחלק מיושביה שיידו אבנים לעבר פלסטינים. במהלך המרדף בכביש 449 באזור כוכב השחר – כביש ללא מוצא המסתיים בבסיס צבאי, אירעה התנגשות בין המכונית בה נסעו השוטרים למכונית בה נסעו הנערים.

כתוצאה מההתנגשות, התהפכה מכוניתם של הנערים, ואחד מנוסעי המכונית, אהוביה סנדק, נער בן 16 נהרג. עדי ראייה טענו שהבלשים אזקו מיד את ארבעת הנערים שנפצעו באירוע, אך לא ביצעו סריקה מידית של תחתית המכונית. רק לאחר למעלה מחצי שעה התגלתה גופתו הלכודה של סנדק מתחת למכונית.

הנערים טענו שמכונית הבלשים ניגחה את מכוניתם בכוונה וכתוצאה מכך הם הועפו מהכביש והתהפכו. המשטרה מסרה בתחילה גרסה רשמית בה טענה שהמכונית של הנערים התהפכה רק בשל איבוד שליטה של הנערים. אולם יום למחרת, לאחר שהוצגו ראיות להתנגשות בין המכוניות, שונתה גרסת המשטרה וטענה שהתאונה אירעה כתוצאה מהתנגשות בין המכוניות בעת ניסיונם של הבלשים לעקוף את מכוניתם של הנערים.

היגיוני מאוד שאהוביה התחנן לנהג לעצור והנהג לא עצר. אז לא די שהוא אולי נחטף על ידי הנהג, אז המשטרה גם הרגה אותו. וקשה להאמין למשטרה המשנה את גרסתה, פעם היא אומרת שהרכב התהפך לבד, ופעם היא אומרת שזה כתוצאה מתאונה.

וכן, נדמיין לעצמנו כיצד לא מצאו את אהוביה סנדק מיד אחרי התאונה, הרי המשטרה הישראלית אזקה אותם מיד ואולי העצורים צעקו , כנראה, שיש עוד אחד והמשטרה חיפפה, כנראה חשבה שברח רגלית או משהו כעין זה. וייתכן שהעצורים עצמם חשבו שברח, אולם תפקיד המשטרה היה לבדוק בכל מקרה.

משהו כאן מסריח, היום זה ימני קיצוני ומחר זה שמאלן מתון. הסכנה היא לכולנו.

כל עוד שלא יהיה בעניין שקיפות, אני תומך בהפגנות לפי החוק הדמוקרטי ליברלי במדינה בעניין. והנני מקווה שלא יעשו לנו אום אל חיראן.

תמוה גם שהמשטרה מנעה מחבר כנסת להגיע לזירת האירוע.

לינק לטקסט אחר בנושא.

נ.ב. לאחר כתיבה בנושא התפרסם שפורעים חרדים המפגינים בנושא היכו ופגעו ברכוש ערבים עוברי אורח באחת ההפגנות, העניין דוחה וגם פה חבל שהמשטרה לא גדעה העניין.

אתר הצלילה בים האדום 2019 The Red Sea Diving Resort


לאחרונה ראיתי סרט בנטפליקס בשם אתר הצלילה בים האדום 2019 The Red Sea Diving Resort ומתברר שהסרט עוסק במעללי כוחות הביטחון של המדינה של העם היהודי בארץ ישראל. מדובר בסרט נחמד שמספר את סיפורם השולי של השוליים פה – אורחינו האתיופים. אדגיש שהשם באנגלית הוא טוב מאוד, כי למילה Resort יש גם משמעות של מחסה ולא רק אתר נופש.

מדינת ישראל, משום מה, הקריבה רבות בשביל להביא אותם ארצה ונתנה להם אזרחות והטבות כלכליות רבות. ובכך הצילה רבים מהם ממוות, ומעניין מה היה השיקול הפוליטי.

בסרט רואים איך האתיופים בורחים ממלחמת האזרחים באתיופיה לסודאן ששם המצב גם לא היה הכי משופר בשלטון המושחת והרקוב במדינה. משם המדינה הישראלית מחליטה לאסוף אותם לארץ במגוון שיטות, בים ובאוויר. לא הכרתי הסיפור הזה, אני חשבתי שהגיעו לדיל מסוים עם  ממשלת סודאן שהרי היה באיזשהו שלב שבכירים בסודאן התירו למטוסים ישראלים לפעול שם. אולם מתברר שהיה קודם לכך פעילויות חילוץ ללא הסכמה ובצורה של הברחה – הברחת אדם. והיה תקופה אפילו שכרבע מהעולים מתו בטלאות הדרך – וזה מחריד.

הבימאות סבירה, לא משעמם לצפות בסרט, יש הרבה תנועה של המצלמה גם בסצנות רגועות, אולם הסרט גם לא מבריק. הסרט כן נחמד וחשוב מבחינת העלאת המודעות להעלאת המיעוט האתיופי לישראל. בעבר יצא לי לקרוא על ביתא ישראל ופלאשמורה, על אתיופיה הקיסרית בעידן הקולוניאלי ועל ראס אלולה, אולם כעת גיליתי זווית חדשה ומעניינת, ומהבחינה הזו ממש נהנתי. ומי שרוצה להרחיב המידע בנושא שיקרא על מבצע נמל הבית.

והמסר, לדעתי העניה. הוא שישראל מדינה טובה וצודקת שדואגת לשחורים מפני מוסלמים. וכמובן שבלי ארצות הברית זה לא היה קורה. וניתן לפרש שאין לנו על מי להשען, אלא על ארצות הברית. מזל ששם יש הרבה מאמינים באל. ואם הם מאמינים, גם אנחנו יכולים.

אז כשיש הפגנת התפרעות אלימה לא חוקית והרס מסיבי של רכוש יחד עם הצהרות שנאה וזעם נגד הלבנים פה, חשוב שנדע שהפוליטיקאים והפקידים שלנו ייבאו את הבעיה לפה לארץ. הם ברחו על נפשם והחליטו להגר לארץ ישראל בגלל מלחמת אזרחים ובפועל הביאו עמם שסע שיכול היפותטית להתפתח למלחמת אזרחים או לכל הפחות למהומות אלימות שיובילו לפגיעה בחיי אדם. זה סמלי. אנו מביאים העניין על נפשנו.

ואגב זה מצחיק שגם בישראל ובארצות הברית של אמריקה יש שחורים שהיו צריכים לסחוב אותם בתנאים קשים ובמסע נהרגו אחוזים רבים. אנחנו מדינת מהגרים כמו ארצות הברית וכן "ארץ נבחרת" כמוה במובנים רבים.

נ.ב. מבחינתי האתיופים, שלא התגיירו או שנולדו לכאלו שלא התגיירו, לא יהודיים כמונו עד שלא ישכנעו אותי אחרת, כמובן מי שהתגייר כבר, אגיד לו: ברוך הבא והוא יקבל יחס מכבד והוגן כמו שאני מצפה שאחרים יתנו לי. ואגב אפילו המדינה שלנו סירבה להעלות את חברי קהילת ביתא ישראל מאתיופיה במשך שנים רבות ולא הכירה בהם כיהודים עד אמצע שנות השבעים. וקראתי בהקשר הזה היכנשהו שהיו אתיופיים שהתחפשו לנוצרים בשביל להגיע ארצה. והעניין ממש רגע אירוני וסמלי…

מערת אבה הכהן – קבר מתתיהו אנטיגנוס המלך החשמונאי האחרון?


לא מזמן הוזמנתי כפרוטקציונר להגיע בשעת ערב למערה עלומה בירושלים. לא ידעתי לאן אני הולך, ידעתי שאני הולך למקום ארכיאולוגי. חשבתי מערה פתוחה שקל להכנס אליה, לא חשבתי על מערה שצריך להשתופף בה כשלפני כן צריכים לרדת בסולם.

חבר ירושלמי חגג יום הולדת והוחלט אצלנו בקבוצה של חברים ללכת ולעשות משהו. ומה אפשר לעשות בעידן של הגבלות קורונה כשאין מסעדות במרחב סגור? ואין אפילו מסעדות במרחב פתוח, ומלאה הארץ טייק אוואיי…

חבר העובד במוזיאון הציע ללכת למערת אבה (כמו אבא) הכהן ועניין השתלב עם הצעה ללכת לגבעת התחמושת. השגנו אישורי כניסה פרוטקציונרים למקומות האלו ולאחר הביקורים הללו הלכנו לסעוד את ליבנו בנקודת תצפית החולשת על מערב העיר. קנינו אוכל במסעדה קרובה והבאנו לתצפית ובמקביל אחד מהמשתתפים באירוע הכין קפה ותה מהאמגזית שלו לרווחת הכלל. העניין היה חשוב עקב הקור הירושלמי העז. לכמה נשים היה שם קר, והוא מצא טריק למלחמה בקור, נרות בתוך כוסות פלסטיק. הוא לקח נר חימום פשוט ושם זאת במהירות בתוך כוס – שהנר לא יכבה ושהכוס לא תימס וכך היה להן חם בידיים ובנשימה.

והנה סיפור מערת אבה הכהן, יום אחד אדם ירושלמי מגלה מערת קבורה בחצר ביתו לאחר שיפוץ שנערך במקום. לאחר זמן מתגלה גלוסקמה. והשאלה היא מי קבור שם. במקביל גם גילו כתובת על הקיר.

כתובת אבה הכהן במוזיאון ישראל

"‬אני אבה בן הכהן אלעזר בן אהרון הגדול, ‪‬אני אבה המעונה הנרדף שנולד בירושלים ‬וגלה‬ לבבל והעלה את מתתיהו בן יהודה וקברתיו במערה שקניתי בשטר". הכתובת בארמית בכתב עברי עתיק להלן:

אנה אבה בר כהנה א
לעז(ר) בר אהרן רבה א[נ]
ה אבה מעניה מרדפה
די יליד בירושלם
וגלא לבבל ואסק מתת
י(ה) בר יהוד(ה) וקברתה ב[מ]
ערתה דזבנת בגטה

מה שבסוגריים עגולות זה כתיבת חסר כנהוג בעידן העתיק. ומה שבסוגריים המרובעות זה ניחוש שלנו עקב זאת שהאות הייתה שבורה. ותודה לחברים א"א וי"פ שעשו איתי זום וכך פיענחנו יחדיו הכתובת. חבל שאין בויקיפדיה או בתצוגת המערה את הכתובת מפוענחת לארמית בכתב אשורי.

מתתיהו אנטיגונוס

ההדגשות בכתובת הן שלי כדי להקל בריכוז. למעשה מוצאים מערת קבורה מושקעת ובפנים גלוסקמה יקרה ומקושטת מאוד. וכן כתובת המדברת על מתתיהו בן יהודה, מצד אחד שם נפוץ בתקופה ההיא, ומאידך שם של המלך החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס בן אריסטובלוס השני. עניין הגלוסקמה היקרה משתלב עם כך שהוא מלך ולכן מישהו ארגן לו העניין.

בנוסף בדקו העצמות שבגלוסקמה ורואים שם שמדובר בגבר צעיר שראשו נערף במשהו חד. וזה משתלב עם העדויות על עריפת ראשו של המלך מתתיהו אנטיגונוס. בנוסף צריך להבין מדוע אבה חש נרדף ומעונה? וכן מדוע כהן מתעסק בקבורת אדם שהוא לא ממשפחתו? ואפשר להגיד שהוא נרדף ומעונה בידי אנשי הורדוס ולכן הוא בורח לבבל, ועל כן הוא גם קובר בחשאי את המלך. והיות והוא זה שהביא את המלך מהיכן שנערף אז יש כאן מת מצווה, שזה אומר שאין מישהו אחר שיקבור את המת ולכן מותר לכהן להטמא לו.

ויש חוקרים האומרים שזה לא מוכח שזה מתתיהו אנטיגונוס. וכן השם מתתיהו בן יהודה הוא לא ראיה כי זה היה שם נפוץ כמו חיים כהן.

בתוך המערה מצאו עוד חדר ושם מצאו עוד גלוסקמה ושם לכאורה קבור אבה הכהן כי הכתובת מעידה על כך.

וגם קצת פוליטיקה, לדעתי, המדינה חששה לנתח הגופה (מעבר לבדיקה שנעשתה על ידי ניקו האס) בארץ בגלל הדתיים, אז, נראה לי, הם מצאו קונץ. הם שלחו זאת למוזיאון בחו"ל ושם בדקו את הגופה. ואז הגופה שכבה באיזשהו מקום הרבה שנים, עד שבעל המערה גילה היכן זה והצליח להשיג רשות לקבור הגופה שוב אצלו במערה תחת הבית.

בכל מקרה, הנה סיפורו של מערת אבה הכהן. אפשר למצוא פרטים ברשת ולהזמין סיור. מה שכן, ברור שמדובר במערה יהודית מלפני למעלה מאלפיים שנה. ובהקשר הזה אגיד שאולי כדאי לשוב לקבור בגלוסקמאות ולחסוך כך מקום במקום הקברים הגדולים שלנו כיום. בנוסף כך גם אפשר לקבור בקומות וללא כל הבאגים של קבורת קומות.

שלטון האחוזים – הרהורי כפירה בקורונה בערב עוצר, סגר הגבלות נוספות


המדינה המודרנית החליטה שתפקידה לדאוג לנו ליחיד ולרבים. ובשם כך היא מגבילה אותנו קרוב לשנה. ואנו גם התרגלנו שכך צריך להיות.

בו זמנית שהתקשורת הנאורה שלנו מגבה את צעדי הממשלה, מפיצה דיסאינפורמציה לגבי המצב, כגון שהמגפה לא רצינית, שהיא לא תגיע, שזה שימוש פוליטי של ראש הממשלה ושלא פעלו והגבילו מספיק. אנשי התקשורת כלבות הדמוקרטיה לא הציעו פתרונות ריאליים והם שווים פחות מנייר טואלט שאיתו לפחות אפשר לנקות את הגוף. והתקשורת הממסדית שלנו כל כך חולה שלא משנה לאיזה זרם היא שייכת, הם פועלים באותו האופן. רטרואקטיבי ולא לפני המכה ומתמקחים על הגבלה, היתר קניות או תפילות (קניות אצל קונה עולם) וכדומה ברמה זו או אחרת ולא על עיקרון ההגבלה על הרוב גלל המיעוט. ואנו אשמים בכך שאנו צורכים את התקשורת השפלה והמגעילה הזו. ואפילו בטעות הם לא פועלים אחרת. ואולי זה כי כולם אוהבים להעתיק מכולם, וחוץ מכמה המחדשים בטעות או בלא כוונה וכמה מחוברים לאינטרסים או מקוריים אף אחד לא יוצר, אלא מעתיקה בצורה חדשה.

בשם כמה אחוזים מהאוכלוסיה, החלטנו לדפוק את עצמנו. ומדובר באחוזים העשירים יותר משאר האוכלוסייה, האחוזים בחברה הישראלית שעבדו כבר, האחוזים שיש להם יותר דירות, האחוזים עם הטבות פנסיוניות וכלכליות גדולות יותר, אותם אחוזים שחזקים יותר מאיתנו הצעירים. אנשים שעדיף לקרוא להם שלטון האחוזים – אחוזים באוכלוסיה האחוזים גם בשלטון עלינו. ומשום מה יש הרואים ברובם מסכנים ועניים יותר מהצעירים.

אותה המדינה יכולה הייתה לסגור את הגבולות ולהכריח נכנסים לארץ לבידוד, והיא לא פעלה כך. בשם הדאגה לכלכלה שלנו… ואותה המדינה הציונית האגדית שלנו עושה זאת, הייתה יכולה לקדם פה את הכלכלה על חשבון שאר העולם החולה. אולם המומחים הטועים והמרובעים החליטו אחרת וזה אות אזהרה נגד שלטון הפקידים.

המדינה יכלה להכריז על אזור לצעירים ללא הגבלות, וגם לא פעלה כך. בשם לא ברור. ואני עדיין קורא לנהוג כך עד למיגור קטלניות המגפה. תחשבו על כפרים וערים לצעירים שבין כך לא עובדים ושלא בסכנה.

במקום הזאת המדינה החליטה "להגן" על מבוגרים בעוד שהם יכולים להגן על עצמם. על ידי בידוד והליכה למרחב זקנים הרמטי.

יותר פשוט להגביל ביקורי זקנים לאנשים בסיכון. ולהעניש את העבריינים בנושא. וכן אפשר לארגן שחולים לשעבר יבקרו אותם ויטפלו בהם ברם בפועל כולאים אותנו והורסים הכלכלה הישנה ומפתחים כלכלה חדשה. וזה על חשבון החלשים, הלא יוזמתיים והלא מקושרים. ובעצם כל המדינה כלא אחד גדול.

אז המדינה כאילו דואגת לנו ובשם הדאגה הזו היא כולאת אותנו ומחליטה לחזק את העשירים שלנו ולהעניק להם הקלות מסחריות. ברם בפועל המדינה מעניקה את המדינה שלנו לעשירים עלינו.

שהמדינה הציונית והחילונית פה לא תדאג לנו ולא תכלא אותנו. כל פקיד דואג לעצמו וזה על חשבוננו. להיות עם משועבד בארצנו. הידד!

נ.ב. אני תומך בחוקי הקורונה בדרגה גבוהה. אך הנני תומך בציות לחוקי הקורונה הקיימים ולא בחוקים עצמם.

נ.ב. 2. לא ברור לי שכל העוסקים פה המלאכת המאבק בקורונה פושעים בזדון החפצים בטובתם על חשבונינו. אני חושב שהם חיים בבועה שלהם ושבויים בתפיסות המנוגדות לרצון חלק מהעם. לא ברור שאפשר לטפל בעניין מעבר לטיפול זמנו ולנסיון להעיר את מקבלי ההחלטות בנושא. די ברור לי שגם אם נחליף אותם העניין ישוב על עצמו שוב ושוב. לאחר כל זאת זה לא אומר שאסור לנו למחות ולעורר כדי לעזור לעם שבמדינה פה.

הפרו הפרו את חוקי הקורונה – שיר


הָפֵרוּ הָפֵרוּ אֶת חֻקֵּי הַקּוֹרוֹנָה
עֲשׂוּ בְּפַרְהֶסְיָה אֵירוּסִין אוֹ מְסִבָּה
תְּפִלָּה הֲמוֹנִית אוֹ חֲתֻנָּה

הִרְסוּ הַכַּלְכָּלָה וְהָעֲבוֹדָה
זַהֲמוּ בַּנָּגִיף אֶת כָּל הַסְּבִיבָה
וְהַחֲרִיבוּ אֶת הַחֶבְרָה וְהַמְּדִינָה

רִיבוּ עִם קַלְגַּסֵּי הַמִּשְׁטָרָה
צַעֲקוּ אֶל שׁוֹטֶרֶת: שִׁיקְסֶע פְּרוּצָה
קַבְּלוּ בָּרֹאשׁ בּוֹמְבָּה עַזָּה מֵאַלָּה

קִרְסוּ שְׁדוּדִים אֶל הַמִּדְרָכָה
נַעְנְעוּ רַגְלֵיכֶם מוּל הַמַּצְלֵמָה
כְּשֶׁאַתֶּם נִהְיִים לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה

הִפְכוּ הָאֵירוּעַ מֵהַפְגָּנָה לִלְוָיָה
סוֹף כָּל סוֹף גּוּפָתְךָ נָחָה רְגוּעָה
הִנֵּה כִּי כֵן זוּ תּוֹרָתְךָ וְזוּ שְׂכָרָהּ

ניקוד: עברי בן קהלת.

כשסגרו את הגבול בגלל וירוס הקורונה הקומוניסטי הסיני


כשסגרו את הגבול בגלל וירוס הקורונה הקומוניסטי הסיני
לא התנגדתי, כי לא הייתי בחוץ לארץ, חזרתי פשוט שבוע קודם

כשסגרו במדינה את העסקים
לא התנגדתי, כי הייתי שכיר ולי לא היה עסק

כשסגרו את הישיבות, בתי הכנסת ומוסדות החינוך
לא התנגדתי, כי לא היה לי כוח לגבאי ולעסקן

ולבסוף לקחו אותי באלונקה של מד"א עם תלבושת לבנה כפפות ומסיכה
ולא היה לי מי שיעזור כי הרופא היה עסוק בלטפל בזקן שמאלן מפגין שהתמוטט בהפגנת שנאה נגד ראש הממשלה

התמיכה הישראלית ביונתן פולארד


לא ברור מדוע התמיכה בפולארד רבה. פולארד היה מרגל שריגל לטובת ישראל בתמורה למענק מכובד. הוא בעצם גם בוגד אמריקאי וגם פגע בידידות הישראלית אמריקאית בכך שבעצם הראה לאמריקה שישראל מרגלת אחריה. אותה ישראל המסתייעת בארה"ב כלכלית ודיפלומטית וכדומה.

ואולי במסורת היהודית פולארד זכאי לפדיון שבויים. אולם בהתנהלותו הוא הזיק ואולי עדיין אולי מזיק לכלל עם ישראל. וכעת נשאלת השאלה מדוע נתניהו עבד קשה לפחות הצהרתית לשחרר אותו.

אכן לא ברור למה הוא עשה זאת. בפועל הוא רצה כסף ולא רק מישראל אלא מעוד מדינות שאליהן פנה. מה האינטרס שלו, לא ברור. מה שברור שהוא לא כזה ציוני והמדינה לא מחויבת לו. ואני מצטט בנושא מויקי:

"הפרשה גרמה נזק גדול ליחסים בין ישראל לארצות הברית ועלתה השאלה כיצד אושרה פעילות כזו. בישראל הוקמו שתי ועדות חקירה (של ועדת החוץ והביטחון ושל הקבינט הביטחוני) שקבעו כי פולארד הופעל על ידי הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), גוף ביון ישראלי שפעל במסגרת משרד הביטחון, ללא ידיעת שרי הביטחון, יצחק רבין ומשה ארנס. כתוצאה ממסקנותיהן של ועדות חקירה אלו פורקה הלק"ם. עם זאת, בראיון ב־2014 טען איתן כי הפעלתו של פולארד נעשתה בידיעת שמעון פרס ויצחק רבין, שהיו ראש הממשלה ושר הביטחון, לדבריו של איתן, הוא התנדב להציג את גיוסו של פולארד כיוזמה פרטית שלו ללא ידיעת גורמי ממשל ישראלים, על מנת למזער את המשבר עם הממשל האמריקאי."

כעת מובן מדוע השמאל מתנער ממנו זה מזיק לטעמם מבחינת יחסי החוץ של ישראל עם ידידותיה. לעומת זאת נשאלת השאלה: מדוע הימין ונתניהו כן מתעקשים לחבק אותו על אף שהוא לא טלית שכולה תכלת?

הדתיים למינם מאמינים במצוות פדיון שבויים ואולי חלקם חסר אחריות מדינתית טצריך לחשוב בכלל האם הוא זכאי לעמוד בקטגוריה המתאימה למצווה הזו. חלק מהימין חושב שפולארד עשה זאת למען המדינה ולכן צריך לעזור לו. חלק חושב שהוא חזר בתשובה ולכן צריך לעזור לו ואפשר למכור שהוא מתחיל את חייו מחדש. ברם נתניהו יודע שהוא לא רגיל ממטרות ציוניות וזה מזיק, ולכן מעניין מה יהיה ההסבר שלו.

ונראה לי שנתניהו יודע שחשוב להראות למרגלים בכוח שישראל דואגת לסוכנים שלה. מאידך אסור לעצבן את ארצות הברית. ואולי הפיתרון שלו להגיד שמי שהפעיל את הסוכנים הם אנשי שמאל סוציאליסטים השייכים למפלגת העבודה. כתוצאה מכך הם היו עוינים כלפי אמריקה הקפיטליסטית.

לעומת זאת נתניהו הימני לא עוין ואפילו מכבד ואוהב את הקפיטליזם ברמה מסוימת. ולכן הוא יכול להגיד לאמריקאים, אני בחיים לא הייתי מרגל אחרי ידידת האמת של ישראל מאידך אני האבא של העם והדת שלי ולכן חשוב לדאוג לו וגם זה יעזור לי בבחירות.

על מעורבות חרדים בקידום שלום – הרב יהושע פפר


ראיון מעניין מן הטלוויזיה החברתית על נושא מעניין וחסר סיקור. ולמי שרוצה יש גם התמלול מתחת לקישור ליוטיוב.

תמלול מהטלוויזיה החברתית:
גרשון מושקוביץ: הרב פפר, אתה ידוע כרב, רב, גם דיין גם מקליט שיעור, וגם אחד שמקדם תנועת נקרא לזה מחשבה חרדית תורנית בחברה החרדית. מעניין אותי, האם יש ניסיונות לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במגזר החרדי?

יהושע פפר: נסיונות לפתור אין עדיין אבל לא כי, לא בגלל שלא ראוי שיהיו כאלה נסיונות, אלא כי החברה החרדית לא רואה את עצמה במקום כזה שהיא מוכנה לקחת אחריות על נושאים של מדיניות, נושאים מדיניים. זה נכון גם בנוגע לכלכלה וגם אפילו בנוגע לדת ומדינה, קל וחומר בנוגע ליישוב הסכסוך. אז לא שאין דיבורים על זה ואין עמדות, אבל נסיון של לקיחת אחריות ופתרון בפועל, זה עדיין לא הבשיל.

גרשון מושקוביץ: אז אתה אומר לי, אפשר להגיד שיש גורמים בחברה הערבית שיש גורמים שעוד מפגינים נגד השלטון הישראלי, החברה החרדית כל כך שולית שהיא בכלל לא מתערבת בנושא הזה בדרך כלל.

יהושע פפר: בגדול נכון, לא שהחברה החרדית היא שולית, היא משפיעה. אבל היא בוחרת בקפידה את האזורים שבהם היא רוצה להיות דומיננטית ולנקוט בעמדה ואיפה שלא ולכן יש גם השלכות בנוגע להצבעה על תוכנית אוסלו או על הצבעה בנוגע לתוכנית ההתנתקות. וככה שהחרדים לא הביעו עמדה בוא נאמר מאוד פוזיטיבית. אלא יותר היו מוכנים לזרום כדי לקבל את מה שהם רצו בפוליטיקה הישראלית איפה שהיה אכפת להם. אבל זה לא אומר שאין להם עמדה כלשהי. זה פשוט שזה לא עדיין התפתח לכדי משהו אקטיבי וחיובי במישור הפוליטי.

גרשון מושקוביץ: ואיך אתה מסביר את זה שלכאורה יש קווי דמיון בין חרדים לערבים? זה אמור לצור שיתופי פעולה או קרבה או לפחות פגישות פיוס? פיקוח נפש הרי…

יהושע פפר: זו שאלה טובה. תראה, מצד אחד אפשר לומר שיש דמיון לפחות של חלק מהציבור החרדי, שהוא גם לא ציבור ציוני, כלומר אין לו את החלק האידיאולוגי של הציבור הדתי-לאומי. אם זה הרב קוק, אם זה גם בלי הרב קוק. לחלק מהציבור החרדי אין את זה. אבל מצד שני, צריך גם להכיר בכך שהציבור החרדי הוא מאמין גדול באתוס יהודי, אתוס יהודי לאומי. עכשיו, הוא לא מבטא את זה בשפה הלאומית המודרנית. אבל זה לא אומר שאין לו תפישה יהודית לאומית. ולכן אפשר לקרוא לציבור החרדי באיזה שהוא מקום ציוניות או ציוניות רדומה. יש שם משהו ציוני, אבל זה לא ציוני במובן המודרני של התנועה הפוליטית אלא ציוני במובן של זהות יהודית חזקה מאוד בתור עם. עם ישראל, הרעיון של עם ישרואל, עם ישראל, זה רעיון עמוק ונוכח וקיים מאוד מאוד בתוך הציבור החרדי, ולכן בסוף יש כן חיבור, הזדהות, מכנה משותף עמוק בין הציבור החרדי לבין התנועה הציונית בוריאציה כזו או אחרת. בפוליטיקה זה מסתבך. והעובדה שהתנועה הציונית היתה תנועה מאוד חילונית אז זה מסבך. ואפילו מדינת ישראל הייתה סוג של אנטי-דתית לפחות בתקופה של קום המדינה. אבל לכן גם הברית עם הערבים סביב הנושא הזה של ציונות ואנטי-ציונות היא ברית לא טבעית. היא טבעית אולי לחלקים הקיצוניים, מאה שערים, חלק מהקבוצות, נטורי קרתא וכדומה. אבל למיינסטרים החרדי זה לא איזה שידוך ש…

גרשון מושקוביץ: ומה לגבי המעמד הסוציו-אקונומי?

יהושע פפר: סוציו-אקונומי, תראה הציבור החרדי, הסוציו והאקונומי לא בדיוק הולך ביחד. בדרך כלל יש דבר כזה מעמד סוציו-אקונומי. מי שנמצא בתחתית של המעמד הכלכלי הוא גם בדרך כלל בתחתית של המעמד הסוציאלי ולכן יש שם תרבות של פשע וסמים וזנות וכל מיני תופעות מאוד בעייתיות. הציבור החרדי הוא אמנם בנוגע לאקונומי, המצב הכלכלי הוא לא משהו. אבל דווקא במובן המעמד הסוציאלי, הציבור החרדי יש… אין הרבה פשע, יש דווקא אזרחות למופת בחלק, לא לקיחת אחריות אזרחית, אבל אזרחות טובה, ומעבר לכך חיים רגועים וטובים. המשטרה יודעת מה היא עושה, או הממשלה יודעת מה היא עושה, כאשר היא בוחרת הערים החרדיות בתור ערים הראויות לסגר או לעוצר או לא משנה למה, כי הם יודעים שהחרדים לא יעשו הפגנות אלימות, הם לא יעשו התפרעויות וכדומה וגם בזה… אני אגיד לך משהו נוסף, גם בנוגע ל, היחס בין החברה החרדית לחברה הערבית היא גם לא פשוטה בגלל ש… החברה החרדית יש לה גם כן אתוס גלותי, עכשיו האתוס הגלותי זה מצד אחד מתח מול הציונות אבל זה גם מתח מול הגויים. (5:38) מול אומות העולם והערבים גם הם, ככל שהם יהיו נאורים וטובים הם עדיין אומות העולם וגם פה יש לך איזושהי נקודת מתח.

גרשון מושקוביץ: הבנתי אז מספר שאלות לסיום. בעצם שאלה אחת משתי זוויות. מה הפתרון שלך שאפשר לעשות בשביל להוריד את מפלס העויינות לגבי לקדם שלום או נקרא לזה בטחון בין חרדים לערבים? ואם אפשר להעמיק אם זה לא הפתרון שלך אז לפחות מה הפתרון שיוכל לעבוד? משהו…

יהושע פפר: אז אני חושב שני דברים, קודם כל הערך של השלום הוא ערך מובהק ביהדות, בדת. אין לנו ברכה, סדר ברכות שלא מסתיים עם שלום. התפילה שמתפללים שלוש פעמים ביום, מסתיימת בברכת שלום. "שים שלום". ברכת המזון מסיימים עם שלום, ברכת הכוהנים מסיימים עם שלום, הכל מסתיים בשלום. אלא שאנחנו מתפללים את הברכות הללו ושמים את השלום באיזשהו מקום מטא-פיזי, מקום מטא-פיזי, מקום רוחני. איזה רעיון נשגב של שלום, לא חושבים על השלום במונחים ארציים. ולכן קודם כל הייתי מנסה להביא לתוך העולם החרדי – דתי, את החרדי בפרט, את הרעיון של השלום במובנים ארציים. תבינו שהשלום עליו אנחנו מתפללים הוא לא שלום בשמיים, הוא לא שלום רעיוני, הוא שלום פה וצריכים להשקיע בו, וצריכים לחשוב עליו. אז זה א. (7:20) ב. בנוגע לתהליכי שלום הייתי מנסה לערב רבנים, יש אפשרות כזו. יש מספיק אנשים, שהיום גם בתוך העולם החרדי, שמרגישים את האחריות הזאת. הם מספיק שנים חיים במדינה, מספיק מרגישים את המתח הזה, את הצורך הזה להיות מוכנים. וככל שיהיו יותר נציגים ודמויות שיש להם נראות חרדית נורמלית, לא קיצוניים מנטורי קרתא, אלא מיינסטרימים שמעורבים בכל מיני תהליכים, מפגשים ולא יודע מה. הדבר הזה יכול להביא לידי איזושהי התקדמות, אי אפשר לצפות לאיזה פתרון קסם, אבל עצם זה שמעברים דמויות דתיות וגם רעיונות דתיים בתהליכי שלום ולא הולכים מיד למכנה המשותף הליברלי שהוא דווקא מכנה משותף מאוד חילוני, ואומרים "מה יביא שלום?" ככל שנהיה כמה שיותר חילונים ולא יהיה מתח דתי אז זה יביא שלום. לא. כל אומה וכל צד יש לו בשורות, יש לו זיקה לדת, וכמובן אם מדברים על הציבור החרדי, הוא רוצה לראות שיש לו הזדהות, שהוא לא מוותר על כל הערכים הבסיסיים למען השלום. ולכן לערב חרדים, לערב רעיונות דתיים שיכולים להשתלב טוב מאוד עם העקרון של השלום וזה יכול לעשות הרבה טוב.

גרשון מושקוביץ: אז אם מערבים רבנים מה הם יעשו? הם יפגשו עם אנשי דת או עם אישי ציבור מהמגזר הערבי כדי להוריד את העוינות?

יהושע פפר: כן, ככל שנוכל לעשות מפגשים של דמויות חרדיות שמוכנים, מוכנות להיפגש עם דמויות מקבילות מהצד הערבי ובסוף מפגשים בין דתיים זה לא איזה משהו זר שמעולם לא היה. תמיד זה היה והעקרון הזה של לחיות ביחד זה סך הכל דבר שמופיע בתנ"ך, בתלמוד, בכל מקום. מפני איבה ולא רק מפני איבה, אלא לקדם שלום, אבל אם אף אחד לא יזום את זה, זה לא יקרה לבד. אף אחד לא ילך לדפוק על דלתות של שכונות ערביות ליזום את זה.

גרשון מושקוביץ: אתה נפגשת עם איש דת מוסלמי או ערבי?

יהושע פפר: בהחלט. הייתי חלק מפרוייקט… אם אני זוכר נכון זה היה יוזמה שהייתה קשורה לאוניברסיטה העברית והיו לנו כמה מפגשים עם אימאמים. היה שם אה… זה לא היה הכי מוצלח בעולם, אולי בגלל הדמויות שנבחרו, אני לא יודע למה. זה היה סוג של כל צד ניסה לעשות איזה שכנוע, אם שכנוע עצמי או כלפי חוץ, שהיא הדת היותר אמיתית ויותר נכונה או יותר כדאית, לא יודע. אבל הרעיון הוא נכון.

גרשון מושקוביץ: אתה תסכים, אם אני אזמין אותך לדבר עם איש דת ערבי לבוא ולדבר איתו בצורה נקרא לזה אחוותית, בשביל לקדם פה חיים משותפים באץ הקודש?

יהושע פפר: עקרונית אם זה יכול להביא טוב אז אני מוכן, אבל זה הכל תלוי. תלוי במסגרת, תלוי בפורום, תלוי במי הם האנשים.  

גרשון מושקוביץ: אז אתה מוכן, תודה רבה לך הרב יהושע פפר, היה תענוג לנהל איתך שיחה.

בשמחה רבה, בהצלחה

סרטן – שיר


מִתְחַשֵּׁק לִי
לִהְיוֹת
סַרְטָן אַלִּים מְסֻכָּן

אֶגְדַּל אֶצְלֵךְ בְּגוּפֵךְ
גְּרוּרוֹת אָפִיץ לְלִבֵּךְ
בְּמוֹחֵךְ וּבְכָל יָפְיֵךְ

אֶהְיֶה בְּתוֹכֵךְ חָזָק
לֹא יוֹעִילוּ הַהַקְרָנוֹת
וְגַם לֹא הַכִּימוֹתְרַפְּיוֹת

הַמָּוֶת אוֹתָנוּ לֹא יְפַצֵּל
נִגְמֹר כְּאֶחָד לִפְנֵי הָאֵל
בְּיַחַד נֹאמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

ניקוד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת

 

בוראט 2 – תרבות מגוייסת בשמאל הנאור כדרך לנצל את ההמון ולהרוויח הרבה


טוב. בעקבות צפיית בוראט Borat Subsequent Moviefilm: Delivery of Prodigious Bribe to American Regime for Make Benefit Once Glorious Nation of Kazakhstan, הנה מספר מחשבות ראשוניות.

בוראט 1 גם היה לא הכי יפה, אולם הוא הציג יחס מסויים של אנשים לקהל שהיה בו מעט חידוש. אם כי, הוא היה מגמתי נגד שמרנים, אבל הרבה יותר מאוזן.

בוראט 2 חוזר על עצמו ולא מחדש. ההבדל הוא שבוראט פשוט נכנס בצד מסויים בתרבות בצורה קיצונית ומוציא רק אדמית שחורה אחת בצורה טובה.

אני תוהה גם מה אמין שם ומה לא, שהרי הוא גורם לאנשים לשתף פעולה עם ההסרטה שלו. כלומר, הוא מוכר להם איזה צורך חשוב להסריט על אף האבסורדים שהוא יוצר והם משתפים פעולה ברמה זו או אחרת – עניין מובן ובפרט אם הוא משלם הוא שהם חושבים שיש אנשים פרימיטיבים.

בכל מקרה, לפני בחירות לתקוף פוליטיקאים ולנסות להביך אותם, זו לא יצירה קולנועית מפוארת, אלא תרבות מגוייסת שחותרת גם לנצל שנאות ומאבקים פוליטיים לצורך של פרסום וכסף.

לנצל רצון טוב של אנשים לעזור כשהם יודעים שהם מצולמים, זו לא הוכחה שאנשים מסויימים בעייתיים או התרבות שלהם בעייתית, אלא ניצול של אנשים שחושבים שהם עוזרים ולבסוף הם יוצאים רע.

לנסות הגחיך ניצולת שואה לפני המוות זו לא הברקה, אלא אטימות. להכחיש השואה לפניה זו לא הברקה, אלא חזירות אנושית והעלבת הקורבן. אותה אשה, אגב, הגיבה לו יפה מאוד, באנושיות ובלבביות. ועל אף שהיא יהודיה מבית כנסת נאור לא אורתודוקסי, הוא מוציא אותה רע כי היא יהודיה. למוסלמים הוא לא היה עושה זאת.

העניין לדעתי מעיד על הניתוק של השמאל שבשם אג'נדה תרבותית מסוגל להגחיך אנשים מסכנים קשיי יום שבאים לעזור או להתפרנס או מפחדים מאי נעימות ולהגיד שהם גזענים כלפי תרבות הנתפסת כנחותה.

הסרט יותר מאשר מראה על התפיסה האמריקאית או תפיסות הקיימות באמריקה כלפי זרים נחותים ממדינות עולם שלישי, היא גם מעידה על היחס של התרבות בשמאל לאנשים, לפוליטיקה, ולדעות מחוץ לבועה שלהם.

בוראט לועג ליהודים, לניצולי שואה, ללבנים ולנותני שירות שאולי מפחדים לריב או חוששים מהחוק – העניין בולט בעוגה שהוא גורם לקונדיטוריה לכתוב משהו אנטישמי קטן על העוגה. להביך אנשים לבנים שמרנים מינית, סתם כי הם שמרנים. לצחוק על איש דת מתנגד להפלות בסיפור גילוי עריות עם קטינה מעוברת כביכול, ולבדוק האם הוא יגעל, יגרש אותם או יפנה לחוק, כשזה לא תפקידו ואולי אנשים לא יבואו להיעזר בו להציל חיים אם הוא יפנה לחוק.

אנו גם לא רואים את כל התגובות של הקהל ומה הם רוצים או חושבים. וייתכן שהוא ערך הסרטים הצורה מגמתית מאוד.

אז בתרבות הנאורה של השמאל הלבן נחמד לצחוק על אנשים מוחלשים המנסים להסתדר בחיים כי הם לבנים או יהודים וזה הופך להיות במקום גסות רוח ושנאה למפגן של פלורליזם, חידוש ותיקון עולם. עיוות שמאלני תרבותי קלאסי.

עניין של זמן ויקומו מבצעי מתיחות נגד השמאל וכך העניין מעמיק הקיטוב הפוליטי תרבותי ערכי בעולם. העניין כמובן משרת אג'נדה גלובליסטית ושם את כולנו באותה מערכה גם אם אנו במדינה אחרת ובתרבות אחרת.

אין כאן עלילה טובה, או בימאות מבריקה, יש כאן פשוט ניצול ועיוות. וזה שהוא מגחיך כמה גזענים טיפשים לא הופך את הסרט לטוב או חשוב.

אפילו היגיון חסר בסרט, הסרט מתחיל בכך שבוראט נלקח מגולאג למשימה בשרות המדינה שלו קזחסטאן הדמיונית. ומשום מה על אף שהוא כלוא ללא גישה לרשת הוא יודע כל מה שקורה בתרבות האמרקיאית תוך כדי זמן מאוד קצר. גם בסרט מציירים אותו כמפיץ קורונה שמפיץ הנגיף תוך כדי מסע באוניה בעולם ובארצות הברית, וגם כאן לא ברור איך הוא מפיץ הקורונה בזמן המסע שהרי הוא אמור להחלים תוך זמן די קצר לא להיות חולה מדבק למשך זמן כה ממושך.

בקיצור הסרט חשוב כדי להבין מה הצד השני חושב עלינו ואיך הוא רואה אותנו, ברם אעדיף בשביל זה לראות סרטים של אוליבר סטון. ומבחינה כלכלית, הסרט מהונדס לכך שיוציא מירב כסף והשפעה מאנשים צדקניים בעיני עצמם לטובת היוצר.

נ.ב. לא רואים את רודי ג'וליאני במצב מביך כמו שמכרו בכותרות חדשות האתרים.

ספר דורות מספרים – המלצת קריאה


בזמן הסגר השני של הקורונה החלטתי לסיים כמה ספרים. אחד מן הספרים היה ספר בשם דורות מספרים של אביבי ופרסקי. ועליו אמליץ כעת.

https://images.app.goo.gl/tZxon38vrT62GeXa8

את הספר מצאתי ביד שניה. הספר הוא ספר עיון בנושא היסטורי. מדובר על תקופת יוון הקלאסית עד סיום התלמוד בבלי. שילוב של היסטוריה יהודית ולא יהודית, רומאית, יוונית, יהודית, עבדות ועוד.

הספר במהדורה משנות השישים ונכתב לבתי ספר. יחודו בכך שהוא מביא טקסטים של סופרים על התקופה המדוברת בנושא ספציפיים. כשיש סופרים מהתקופה היוונית הוא מביא אותם וכשאין או יש תיאור טוב חדש הוא מביא קטע, מאמר או פרק על נושא ספציפי מסופר מאוחר יותר.

העניין מקנה חוויה של העבר ושל המורשת ההיסטורית מזווית עתיקה יחד עם טאצ' יהודי.

התחברתי לספר חזק ואשמח לחפש חלקים אחרים של הספר – הבנתי שיש כמה. החיבור לספר הוא חזק היות שלנו כיהודים יש חיבור למערב וליהדות ההיסטורית.

מי אנחנו? אנו מושפעים לא רק יהדות אלא גם מתרבות יוון, רומא וגרמניה ועוד. ולכן נחמד לראות השילוב הזה בספר.

לפיכך אני ממליץ לקורא היקר פה לקרוא הספר. הספר הוא ספר עיון לוקח זמן לקרוא אותו, ברם ממש נהנתי ולמדתי מכך רבות.

כמובן שלא הכל שם מעודכן לפי הידע כיום ואז ניתן לעשות תיקונים דרך ויקי או דרך ספר אחר בנושא.

צאר התורה – שיר


שַׂר הַתּוֹרָה
שָׁר הַתּוֹרָה

מַר הַתּוֹרָה
הַר הַתּוֹרָה
פַּר הַתּוֹרָה
קַר הַתּוֹרָה
סָר הַתּוֹרָה

זָר לַתּוֹרָה
סָגַר לַתּוֹרָה

חָסַר הַתּוֹרָה
שָׁבַר הַתּוֹרָה
קָבַר הַתּוֹרָה
גָּמַר הַתּוֹרָה
צָעַר הַתּוֹרָה

צַר הַתּוֹרָה
צַאר הַתּוֹרָה

תודה לעברי בן קהלת על הניקוד.

העימות הנשיאותי הראשון בין הנשיא טרמפ לביידן


דעתי העניה שטראמפ ניצח בעימות – אם כי ביידן הפתיע אותי לטובה. טיוטה ועדיין בהליכי עריכה, אולם חשבתי לשתף הציבור.

מבחינה אסטרטגית – הנשיא טראמפ התחנף למצביעי ברני סנדרס השמאלנים יותר מביידן, וכן גרם לביידן להרחיק עצמו מהאגף השמאלי של מצביעיו.

ביידן המתנשא לא הצליח להתייחס לטראמפ בצורה מהוגנת ולא פנה אליו ישירות כמעט. וכן כל הזמן זלזל בו במקום להגיב לגופו של עניין ולבסוף הוא קרא לטראמפ ליצן. הוא לא רק זלזל בעצם בטראמפ, אלא בכל מצביעיו.

גם טראמפ לא היה מאה אחוז והתפרץ הרבה בדיבייט בניגוד לרצון המנחה וזה לא היה מרנין ואני לא בטוח למה הוא עשה זאת – אם כי ייתכן שהוא רצה להראות דומיננטיות ולפנות לאינסטינקטים, וייתכן שהוא טעה ועשה זאת כי לא חש בנוח וחש שהוא חייב להתפרץ או לדבר.

טראמפ גם נשאל שאלות קשות בנושא של הקורונה, תשלום מיסים. והתשובות לא משנות לדעתי אז לא אדבר על זאת. ביידן נשאל על הצהרות שלו בעבר וכן על התנהלותו של בנו האנטר.

סוגיה חשובה נוספת הייתה לדעתי סוגיית השחורים. ביידן האשים את טראמפ בשריקות כלב, באחריות למהומות של שחורים ובהצהרה שמרוויח מהמהומות הללו. טראמפ כאן תקף ללא רחמים את ביידן ואמר שהוא הכניס שחורים רבים לכלא עם "חוק הפשע". וכן שהוא מסרב לגנות את אנטיפה ואת האלימות הלא חוקית ברבות מן ההפגנות של "אנטיפה-חיי שחורים נחשבים". כאן גם טראמפ אמר שלא סתם הוא מקבל יותר מכל מנהיג רפובליקני קודם לו לאחרונה בקרב השחורים – כי הוא באמת בא לדאוג להם ושהמהומות הללו והפשע קורים בגלל הדמוקרטים ובעיקר במדינות שנשלטות על ידי דמוקרטים.

באופן עקרוני ביידן היה אנמי וממורמר וטראמפ היה מתפרץ. ועדיין כל הכבוד לביידן שנתן הופעה סבירה ולא קרס.

למעשה אני רואה את העימות מבחינת טראמפ – כאיך הוא יכול להשיג כמה שיותר פרסום מהאירוע. בעוד שביידן בא להרגיש טוב ולהיות מעל טארמפ.

כתוצאה מכך ביידן מדבר על "אחדות", "להיות ביחד" ושהוא תומך באיכות סביבה ושטראמפ מפלג, וכן קורא לטראמפ ליצן ומסרב להתייחס אליו בכבוד – בעצם מתייחס אליו כמו אליטיסט הבז לטראמפ, לדעותיו ולמצביעיו. אמירות גנריות של לרצות טוב ולהתנגד לרוע – בלי הרבה משמעות.

ברם טראמפ אמר אמירות שמטרתן להגיע לכותרות עיתונים וסרטוני וידאו קצרים. אמירות שבהן הוא שואל שאלות קשות את ביידן. הגישה הזו תייצר המון פרסום ורעש טקסטואלי ובכך תשפיע הרבה יותר. טראמפ והמנחה גם שאלו שאלות קשות את ביידן שגרמו לו לנתק עצמו מהאגף השמאלי של מצביעיו וזה הפסד אדיר לביידן. כעת מצביעים רבים לא יצביעו לו וישארו בבית.

ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש


מסופר שלפני כמה שנים יצאתי עם מישהי והיא אכלה יותר מידי בערב יום הכיפורים. וכתוצאה מכך היא סבלה בערב יום הכיפורים וביום הכיפורים בלילה.

אמרתי לה שכעת אני מבין את הפסוק של "ועיניתם" ואת מה שהגמרא אומרת על כך. והנה:

"ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב (ויקרא), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי ברכות דף ח)".

לא כתוב כאילו הוא צם, אלא כאילו הוא מתענה, וזה בגמרא למעשה בתורה כתוב להתענות. להתענות מלשון עינוי, ואם כך אפשר לענות עצמנו על ידי צום ואפשר על ידי אכילה יתירה.

למעשה העניין לא קורה סתם, האכילה היתרה והצער מכך מובילה לחרטה, עניין זה הוא סימבולי ומסייע לחוש את מהות החג. כך האדם הסביר מתחבר לחרטה על החטא, הוא עשה משהו, זה היה טעים, אחר כך הוא הוא סובל מכך ואז הוא מתחרט.

צום קל וגמר חתימה טובה חברים, תחושו טוב ותהנו מהתעוררות רוחנית אמיתית.

נ.ב. לבקש סליחה מעצמכם בפייסבוק קבל עם ועדה זה אוטופיליה או נרקסיזם ולא מעיד על חיבור לגוף, אלא על ניכור מלחיץ, ניכור סכיזופרני… בסופן של דבר האדם מתייחס לעצמו כאל אחר כדי למקסם לעצמו תחושה טובה, אבל בפועל הוא מתנתק מעצמו כביכול.

תחשבו קצת ותגלו בגרות. תעשו חשבון הנפש, אבל תשארו עצמכם, חבל לי עליכם.

הסגר השני במדינת ישראל מנקודת המבט שלי -התנהלות הממשלה בזמן הקורונה


כעת אנו בעיצמם של הגבלות חמורות בעקבות הקורונה אשר הוכנסו לתוקף בימים האחרונים ועוד היד נטויה. הנני האזרח הקטן מעוניין לתאר את התנהלות השלטון הישראלי מן הזווית שלי ולעורר מחשבה בנושא. ועל כך להלן:


אנו כעת נמצאים בסגר ורבים בקרב האזרחים וחלק מן הפוליטיקאים באופוזיציה משמאל ומימין חולקים ביקורת רבה נגד הממשלה. ברם אני זוכר שהאופוזיציה בכלל התנגדה להטלת הגבלת הטיסות מסין ומשאר מדינות תבל והם האשימו את הממשלה ברצון לקדם דיקטטורה. למנוע ממצביעי שמאל להצביע על ידי עצירת טיסות מחו"ל. ועל ידי גניבת הבחירות, זיוף ומניעת הצבעה בחזות הקורונה וכדומה.

וגם לא מזמן כשהממשלה רצתה הגבלות מסוימות והגבלות באזורים ספציפיים, הייתה התנגדות רבה בציבור, באופוזיציה ואפילו בקרב חברים מהקואליציה כגון החרדים וכחול לבן – כשברקע יש הפגנות שמאל קטנות האומרות שיש כאן פאשיזם, ושנתניהו הופך לדיקטטור, ושאין לו לגיטימציה להיות ראש ממשלה כשהוא נאשם על אף שהוא זכה במנדט מהעם. ועכשיו המצב מפחיד ויש קרוב ל-7000 חולים ביום אחד. לאחר הדברים האלה הממשלה גייסה מספיק רצון להכריז על סגר ארצי, וכעת אסור לעזוב את הבית ללא סיבה המותרת בחוק מעבר לאלף מטר של חירות יחסית.

וגם רבים בקרב חברי מטילים דופי על פעילות הממשלה. ואני חושב לעצמי, אכן יש פה הרבה חולים, ברם אין כאן הרבה מתים. וניתן להשתבח במערכת הרפואה שלנו שמנעה מוות המוני של חולי קורונה וכן הממשלה דאגה להציל זקנים רבים בפעולות שונות. ובנוסף נציגי הממשלה הקודמת (שחלקם משרתים בממשלה העכשווית) גם עשו פעולות הסברה אשר דאגו לעם להבין שהמערכת לא מוכנה לחולים רבים, וכן להזהיר זקנים שיידעו שהם בסכנה גדולה.

לאחר סגר ניסן מרץ-אפריל ניסו לקדם מתווה חזרה לשגרה עם מיעוט חולים למען הכלכלה וחוסן המדינה והאזרחים. אולם מתברר שזה לא עובד, כי האזרחים לא מצייתים. ולשלטון לא היה רצון להתעמת עם העם והאופוזיציה הקטנונית שלא מוכנה לגלות בגרות בנושא ולהציל את האנשים שלהם ממות ונזק כלכלי. וכך קפצנו למאות נדבקים, ואז לאלפיים נדבקים פחות או יותר לכחודשיים. ברם בשבועות האחרונים המספרים החלו לעלות מעלה במהירות וכבר הגענו לאזור השבעת אלפים.

ואני אומר לעצמי טוב מאוד. כך קידמנו הצלת נפשות והיערכות למגיפה. ומאידך חזרנו לעבודה כמה שאפשר וללימודים. וכרגע שוב נהיה בסגר לזמן מה. בשעתו הממשלה חשבה שהיא תקבל תמיכה סולידרית מהאופוזיצה ומהאופוזיציה שבתוך הממשלה. וזה לא קרה. כעת אולי זה יקרה. אינשאללה. גם אני לא הייתי מאמין שהאופוזיציה שלנו במדינה הציונית תגלה כזו אטימות יחד עם חרדים רבים.

ואם לא, זה ייתן לגיטימציה לממשלה לפעול בנושא ביד קשה יותר למען טובת חירותם הכלכלית של האזרחים. וגם אם היועץ המשפטי או בג"ץ לא יתירו להגביל הפגנות, אולי עדיף חצי שנה של עבודה וחמישה שבועות של סגר ובכך אפשר בשנה לעבוד קצת ולהשיב את הכלכלה ליושנה, לעומת מדינות רבות שנמצאות עדיין בהגבלות קשות על הכלכלה מאז הסגר הראשון.

כמה שאלות על מערכת המשפט ועל המפגינים

וכעת לשאלה על מערכת המשפט פה, מדוע זכות ההפגנה חשובה יותר מזכות החירות הכלכלית וחופש התנועה? ונראה לי שזה כל אחד והדת שלו. וכמובן ישנה שאלה נוספת, מדוע הפגנה נגד משהו זה בסדר והפגנת אמונה או ציות לרבנים או אהבה לשכינה או הפגנת אהבת שופינג, זה לא חוקי?

לי אין חידוש בהבנה שכל אחד מקדם מה שהוא רוצה והחזק קובע בצורות ואמירות שונות את מה שהוא רוצה והכל עניין של לחץ מתמיד. ברם אנצל את זכותי לומר זאת כל עוד העניין לא נאסר עלי על ישי השלטון המשפטי פה ב"מדינת היהודים".

בברכת שנה טובה, בריאות איתנה ופרנסה הגונה לכלל הקוראים ובני משפחותיהם.

נ.ב. כיצד חבר'ה "נאורים" מפגינים למען "הדמוקרטיה" והיושר ובפועל רומסים את החלטות הדמוקרטיה בנושא בריאות הציבור בתקופת הקורונה?

הרצל – שיתוף


הנני משתף רשומה נאה לגבי הרצל והריחוק שלו מהדת ומהמסורת. נראה לי שזה מסביר את הריחוק של הרצל מגורמים חרדיים ומדוע המדינה נתפסת כלא אמינה וכדומה.

https://wp.me/p6PCPs-z4

מותר להוריד דמעה – שיר


מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
גַּם אִם חָלְפָה לָהּ שָׁנָה

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
עַל נְשָׁמָה אֲהוּבָה שֶׁהָלְכָה קוֹדֶם זְמַנָּהּ

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
כְּשֶׁעוֹלֶה זִכָּרוֹן אוֹ תְּמוּנָה בְּמַחֲשָׁבָה

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה 
גַּם בְּעֵת עֶצֶב וְגַם בְּעֵת שִׂמְחָה

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
גַּם כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּחֻפָּה אוֹ בִּלְוָיָה

וּמֻתָּר לְהוֹרִיד סְתָם דִּמְעָה
עַד הַפְּגִישָׁה שָׁמָּה לְמַעְלָה.

קרדיט על הניקוד עברי בן קהלת.

גירוש הדיבוק של אמילי רוז (2005) The Exorcism of Emily Rose 2005


יצא לי לא מזמן להתבונן בסרט תחת השם הזה The Exorcism of Emily Rose 2005. הסרט הוא מצוין. הבימוי עד כמה שאני מבין בסדר גמור.

בתור אדם שפעם חשב באופן זמני או לפחות לא הייתה לו בעיה להצהיר שדיבוקים קיימים, ועדיין מתעניין במיסטיקה כיום, חיפשתי סרט על הנושא שיעזור לי לחוות את העניין. לפיכך התחלתי לצפות בסרט.

הסרט עוסק בניסיון לגרש שד מגופה של אמילי רוז, ברם לבסוף הניתוח הרוחני כשל והיא מתה. מה שתפס אותי, זה שהסרט לא בא להביע עמדה ברורה בנושא. הסרט בצורה אנושית הולך לכיוון של מה אמילי אחוזת הדיבוק חשבה ומה מגרש השדים, העומד למשפט על מעורבות במותה של אמילי על ידי רשלנות, חשב.

הסנגורית החליטה ללכת על הקו של – אולי גירוש השדים היה מוצדק ויכול היה לעזור לאמילי להירפא ועניין של זמן וזה יהיה מדעי. היא מציגה למושבעים את החוויה של גירוש השדים על ידי הקרנת הקלטה של החולה בזמן הטקס ועל ידי עדויות של הצופים בטקס.

בזמן המשפט, רופא שנכח בטקס, שיכול היה להעיד לטובת הכומר מגרש השדים, מת בנסיבות מוזרות והסנגורית חווה פחדים, היות שכל מיני דברים מוזרים קרו לה בביתה.

ההתייחסות שלי בנושא הדיבוקים לא השתנתה ואני לא יודע שיש כיום דיבוקים וכן לא מאמין בהם.

מה שאהבתי גם, זה שבניהול המשפט הם בחרו איש דת נוצרי בעל הכשרה משפטית שיהיה הקטגור. הוא מאמין לכאורה בשדים אך הוא תובע על רשלנות. כמו כן הוא טוען שלא הוכח שזה היה דיבוק, אלא זו פסיכוזה ואפילפסיה, ועקב הזנחה רפואית קרה מה שקרה לאמילי. בסופו של דבר, הסוף לא משנה, ואני לא אקלקל לקורא יותר מידי.

לאחר הצפיה עולה השאלה האם דיבוקים קיימים?

  • מצד אחד בעולם שלנו יש יסוד חומרי חזק מאד שבו ניתן לצפות בחמשת החושים או על ידי עשייה חוזרת ונשנית ודיבוקים לא הוכחו כקיימים בהתאם למדע, היות שלא הצליח לצפות בו.
  • מצד שני אי אפשר להסביר איך היסוד החומרי קיים ואולי הוא תולדה של הרוח ואז ניתן להגיד שיכול להיות שיש דיבוקים, סוף כל סוף העולם הוא רוחני.
  • לי, כידוע, אין עמדה בנושא, אך לו הייתה לי, אז עמדתי הייתה שגם אם העיסוק בנושא הוא רלוונטי, העניין של הדיבוקים הוא לא מוכח כלל, גם אם נקבל את הקונספט הרוחני של היקום. כמו כן למה לא להאמין בעוד דברים רוחניים לא מוכחים מעבר לדיבוקים ואולי גם להאמין מבחינה רוחנית שאין דיבוקים.

בסופו של דבר ההתרשמות הכללית שלי מן הסרט, שהוא בא להציג שאנו בני אדם, ואם בני אדם מאמינים בדברים שאנו לא… עדיין אנו צריכים לנסות להבין אותם, שזה לא סתם, אלא הם חווים דברים אחרת. 


אך שאלתי היא, אם אני לא מאמין למישהו וחוויותיו האם אני לא אנושי, סוף כל סוף החוויות שלי הן אלו שגרמו לי לא להאמין לו?

סיכום של הסיפור בעברית להלן בקישור:

בלארוס, אמריקה, רוסיה וגרמניה – נורד סטרים 2


השערה שלי למתרחש בבלארוס והנה מספר נקודות:

אשה אלמונית מקבלת יחסית הרבה קולות ממצביעים בבחירות בבלארוס, ותוצאות הבחירות נתנו עדיין נוק אאוט ללוקשנקו. שם האלמונית, אגב, הוא סבטלנה טיכאנובסקאיה. לאחר הבחירות פורצות הפגנות ברחבי המדינה, וחשבתי לכתוב מעט מהגיגי בנושא.

נראה לי שאם לוקשנקו היה מזייף את הבחירות הוא היה יכול לבחור תוצאה נמוכה יותר ולא תוצאה של 80%. העניין יכול להראות שהעם באמת אוהב אותו על אף שהוא לא נחשב מנהיג ישר בסטנדרטים מערביים.

בנוסף ראינו תמונה של אשה יורדת בסולם לזייף קולות. אם לוקשנקו היה רוצה לזייף הוא יכול לזייף בדרכים סמויים יותר. ולכן לא אתפלא אם יש מעורבות אמריקאית בנושא.

ואסביר מדוע: נניח שהאמריקאים מסייעים לאותה נציגת אופוזיציה אלמונית להשיג תוצאה גדולה יותר. במקביל הם מייעצים לאנשי הקמפיין שלה להגיד שהתוצאות יזויפו ואחרי הבחירות להגיד שהם זויפו. הם, האמריקאים או אנשי האופוזיציה יוצרים פרובוקציה של זיופי בחירות מגוחכים שמצולמים. וכעת יש להם קייס להתחיל בהתקוממות עממית. למרות שזה לא נשמע הכי אמין.

האינטרס האמריקאי, לכאורה, הוא לגרום למהומות בבלארוס וזאת כדי שרוסיה תתערב. לדוגמה בהמשך נראה הפיכה במערב המדינה והאיחוד האירופאי ונאט"ו יתערבו ויסייעו למתקוממים. העניין יתחיל עם אבנים, בקבוקי מולטוב ולבסוף נשק יופיע משום מקום. בהמשך מישהו יירה בשוטר, שוטר אחר יטבח בכמה מפגינים ויציגו זאת כטבח של הדיקטטורה. ואז עוד חלקים של העם יתקוממו.

רוסיה תכנס להציל את בלארוס, כביכול, והיא תציל את החלק המזרחי של המדינה לפחות. כעת יגידו שרוסיה פולשת וכובשת. ורוסיה תגיד שהיא באה להציל רוסים וכדומה. האינטרס הרוסי הוא למנוע מהמערב להתערב בחצר האחורית ההיסטורית שלה וכן להרוויח עוד שטחים. אולי במקביל רוסיה תגיד למורדים שלה באוקראינה להשתלט על עוד שטחים כדרך לגרום למערב לפצל כוחות וכך לא להשתלט על כל בלארוס. לבסוף יהיה פיצול במדינה בדרגה זו או אחרת כמו אוקראינה. וכעת האמריקאים יארגנו קמפיין סנקציות נגד רוסיה והם יכפו על גרמניה לבטל את פרויקט הגז עם רוסיה נורד סטרים 2. ועכשיו גרמניה צריכ אנרגיה, וממי גרמניה תרכוש אנרגיה בתמורה?! ברור מארה"ב שהיא מעצמת אנרגיה…

העניין מתרחש לפני הבחירות בארה"ב וכעת טראמפ יראה שהוא מנהיג המערב וכן הוא יקדם את כלכלתו על ידי מכירת גז ונפט לגרמניה פלוס סנקציות על רוסיה שימנעו תחרות עם רוסיה וגם עוד עבודות לאמריקאים. למעשה טראמפ ירוויח עוד אזור למערב, עוד כסף לאמריקה, תדמית של מנהיג המערב החופשי והוא ינצח בבחירות כסופר-מן של המערב

אולם לבינתיים אנו רואים שאנשי כוחות הביטחון תומכים השליט ולא בכדי, שהרי הוא לכאורה זכה ברוב העם שאולי די אוהב אותו כי הוא טוב לעצמאות המדינה, ולכלכלה שלה ועוד. וכן אנו לא רואים עדיין שביתות מהותיות במדינה. אז כרגע העניין מתעכב, נחיה ונראה.

הביצה 2020 The Swamp ומבוגרים בחדר 2019 Adults in the room


ראיתי לאחרונה שני סרטים פוליטיים מעניינים ברמה מסוימת וחשבתי לחלוק מעט תובנות.


הביצה 2020 The Swamp

יצא כעת ממש לאחרונה סרט דוקומנטרי חדש בשם הביצה. הסרט מתאר את הצורך לשפר את הפוליטיקה האמריקאית. הסרט מביא דוברים מצדדים שונים של המפה הפוליטית ונראה שהבעיה היא קבוצות האינטרס והלוביזם.

הם מתארים את התלות של המחוקקים בכסף. פשוט כי נקבעו כללי קידום פוליטיים בבית המחוקקים לפי גיוס כסף למפלגה. וכן כי צריך לממן קמפיין בחירות. כתוצאה מכך צריך לדבר עם תורמים בעלי אינטרס או לעבוד עם לוביסטים. במצב זה האג'נדה שמקודמת, לכאורה היא האג'נדה של בעלי האינטרס העשירים ולא של העם שמצביע.

כוכב הסרט הוא מאט גייטץ רפובליקני רהוט, חתיך, נחמד וכן אדם שיודע לשמור על קשר טוב עם חברים לקונגרס מהמפלגה הדמוקרטית.

הוא יודע להמרות את רצון בעלי הכוח במפלגה ואפילו את הרצון הנשיא ועדיין לשמור על קשר טוב עם הנשיא והמפלגה. בסוף הסרט אומרים שהוא הראשון מהמפלגה שלו שהודיע שלא יקבל כסף מקבוצות אינטרס.

הסרט מביא אג'נדה חשובה בצורה יפה ומעניינת לצופה. ברם היה חסר צדדים אחרים וניכרר היה שהוא מגמתי. הסרט טוען שקבוצות אינטרס זו בעיה ולא מסביר את הטיעונים שאולי זה כן טוב – למשל אם כמה קבוצות אינטרס נאבקות יחד זו בזו, או על כך שכל מביאים דעות שונות אז יש כאן ריבוי דעות, וכן שגם העם יכול לשכור לוביסטים. בנוסף אדם יכול להיבחר בכסף של קבוצות אינטרס ולא להיות שפוט שלהם וכעת יש לו זמן לעבוד ולהיות מוכר ולגרום לציבור לבחור בו. ועוד טיעונים כגון שאין ברירה או שעדיף שהדברים יהיו בפיקוח מאשר מתחת לשולחן. וברור שיש עוד טיעונים שאפשר להגיד וחבל שלא הביאו. (אני ממליץ, אגב, לקרוא על רוברט מיכלס).

בסרט השמיעו גם ביקורת על כך שטראמפ בשעתו תקף את קבוצות האינטרס וקרא לייבש הביצה, אבל בפועל הוא מינה לוביסטים לתפקידי ממשל. כאן זה כבר היה תעמולה והם לא הביאו בכלל את הצד של טראמפ למהלך. אני משוכנע שטראמפ יכול להגן על עצמו. ואולי יגיד למשל שהוא לקח חלק מהלוביסטים שרוצים כבוד ויהיו מחויבים לו ולא לקבוצות האינטרס וכדומה.

אז הסרט לא מחדש יותר מידי, אלא יותר מציף בעיה ומעורר דיון. הוא מגמתי לצד הדמוקרטי, אבל עדיין הגיבור שלו הוא רפובליקני, כנראה עקב כך שהוא עובר מסך בקלות ויש לו איכויות של שחקן קולנוע. הסרט טוב כדי להתחיל להתעניין בתחום, אבל למי שרוצה להבין ולהיות יותר אובייקטיבי, הוא יצטרך לחקור לבד. היה נחמד לראות הסרט והבימאות הייתה סבירה ולא חשתי שיעמום כמו בסרטי דוקו אחרים.


מבוגרים בחדר 2019

הסרט השני עוסק ביוון. והוא אינו דוקו. יוון בשעתו נפלה למשבר כלכלי והייתה בחוב כלפי האיחוד האירופאי והייתה בעצם נתונה לשליטת זרים מחוץ למדינה מבחינת ההיבטים הכלכליים של הריבונות שלה.

הסרט מדבר על נפילת ממשלת הימין עקב המשבר. ממשלת השמאל שעלתה הבטיחה הבטחות פופוליסטיות. מי שהתמנה לשר האוצר הוא יאניס וארופאקיס. הוא מוצג כרדיקל שרוצה להביא כבוד והוגנות לעם היווני. הוא לא רוצה לחתום על הסכם שיכניס את יוון לצנע והוא לא רוצה לאבד את עצמאותה הכלכלית של יוון – אולם הוא לא מוכן לפרוש או לאיים בפרישה מן האיחוד האירופאי. הוא מאמין שחלק מן הדרישות מיוון לא הוגנות נגד יוון. לא רק שמפילים עליהם חובות ממשלת ימין אלא גם כי רוצים לקדם אינטרסים גרמנים ושל עסקים לא יווניים על חשבון היוונים.

לבסוף ראש הממשלה ציפראס חותם על הסכם עם הטרויקה (נציבות האיחוד, הבנק האירופאי לקרן המטבע הבינלאומית) בניגוד לדעתו והוא פורש מן הממשלה. ראש הממשלה מבין שאין ברירה ומעדיף לחתום ולהציל את המדינה ממשבר כלכלי חמור מאוד.

בסרט מציגים את נוקשותם של נציגי הטרויקה גם במחיר הפסד לטווח ארוך. מציגים שהם חשבו שהם צריכים לנקוט ביד קשה כדי למנוע ממדינות אחרות לסחוט את האיחוד האירופאי. ברם לא מציגים את הרציונל של האיחוד האירופאי באי הסכמה לנהל משא ומתן. חבל שהסרט מגיע מהזווית של יאניס וארופאקיס ולא מאיר את שאר הזוויות והאינטרסים. אולם כן חשוב בסרט שרואים את הברוטאליות של הטרויקה מול מדינות חלשות ושבכך בעצם יש גירעון דמוקרטי.

אני אירופאי לשעבר אזרח של האיחוד האירופי אוהב את אירופה. אולם לא ברור למה חייבים להישאר עם הסיסטם הזה. חשוב שהוא יהיה כדרך לקדם אינטרסים של של אנשים הגרים שם. אולם לא חייבים להיות חברים באיחוד בכל מחיר.

הסרט היה קצת מייגע ולא מביא את כל הזוויות ומגיע מזווית שמאלית רדיקלית. ועל אף שאהבתי את הדמות של שר האוצר יאניס וארופאקיס אני חושב שהסרט לא מספיק מעניין ולא מספיק אובייקטיבי. הוא אומר טוב למי שרוצה לעורר דיון או למי שמתעניין ביוון וכדומה.


לסיכום שני סרטים בינוניים ומומלצים רק למי שרוצה ללמוד הנושאים הללו ושני הסרטים עוסקים בהשפעתם של גופים מעל האזרח הבוחר. בנוסף מאט גייטץ הוא כוכב עולה ודגם לפוליטיקאי צעיר ומצליח ומומלץ לראות הסרט למי שאוהב אותו או למי שרוצה להיות פוליטיקאי.

נאום האבטיח


מסרתי נאום אבטיח בפסטיבל קיץ בנושא אבטיח. נראה לי שהוא יעניין חבר'ה, אז הנה הנאום.


קהל יקר, מורי ורבותי, גברים וגברות, צעירים וצעירות, מכובדי – השאילו לי את אוזניכם ואת הקשבתכם היקרה

התבקשתי לדבר עמכם היום על אבטיח, ובכן מה אפשר להגיד כבר על אבטיח?

דני איקס הגדול פנה אלי וביקש, מי אני שאגיד לא?! והנה מחשבותיי. מה אני יכול להגיד על אבטיח? אז קודם נדבר על מיהו האבטיח, הוא נראה כמו מלפפון מבחוץ ונראה כמו עגבניה, אבל בטעם כמו של ענבים ותות רווי מים או כפי יש האומרים ריבה קמחית.

למעשה חשבתי לעצמי שהאבטיח הוא פרי אנטי דתי שמכריח אותנו להסיר את כיפתו כדי לאכול אותו ובכך הוא גורם לנו לתרגל הסרת כיפות, מעשה לא ראוי לכל הדעות. המעשה הוא אנטי פלורליסטי ושאולי מסית נגד חובשי הכיפה.

בנוסף צריך להזהר מה לאכול, לא כל החלקים טעימים, יש ירוק, לבן, אדום מטעה הצמוד ללבן ואדום.

אולם האבטיח פרי קיצי – ואני חושב שצריך מחאה על כך שהוא לא פרי כלל שנתי. על כן אני מאשים את האבטיח על כל שהוא נגיש יותר לעשירים במשך השנה!

האבטיח תורם לכלכלה למי שעוסק עם עשירים שקונים אותו בחורף במחיר של חמישים שקל לקילו. מפנים הוא אדום כביכול סוציאליסט אולם בפועל הוא צבוע ומטעה. הוא פרי קפיטליסט וזה כמו הצבועים שיש בשמאל שנהנים מהקפיטליזם ועושים כאילו שהם נגדו ובפועל הם נהנים מהשיטה הקיימת וחפצים בשימורה.

אני מאשים את האבטיח על כך שנחנו לא יודעים אף פעם מה אנו מקבלים ואנחנו עלולים ליפול לחוסר ביטחון תזונתי לענייני אבטיח. לפעמים האבטיח מוכן, לפעמים מידי ולפעמים כלל לא. מישהו מאיתנו נתקל בתפוח ירוק לא טוב, ב'פינק ליידי' לא טוב?

רואים האבטיח פרי מעצבן ופרובקטיבי – ואני מאשים האבטיח בהונאה של ציבור הקונים!

וכולנו מכירים את הסיפור עם האבטיח שמגיע מחובר לענף שלו, ואתה חושב שהופה תוכל להחזיק אבטיח בשתי אצבעות ואתה מראה לכל החברים שלך לבוא לראות ולבסוף הוא מתרסק לך ומשפריץ דם אבטיח על הרגליים של כולם. האבטיח הרשע והחצוף, שנראה כמו הראש של מנדלבליט, נאשם על הטעיית האזרח הפשוט ובגרימת המחשבה שאפשר להרימו ביד אחת מהענף שלו ואו אז הוא מחליט למות מוות קדושים כמו מתאבד שיעי ולהתפוצץ.

אני גם מאשים את האבטיח באסקפיזם מרושע והמשתק הביקורת נגדו וזאת באמצעות טעם הפרי הטעים.

האבטיח אכן פרי טעים, אבל מרושע. ואני דורש ממכם קהל המאזינים להענישו בחומרה  ולטפל בו ביד קשה למען ישמעו ויראו. בוז לאבטיח!

ולפיכך אני קורא לכולנו להעניש את האבטיח בחומרה ולאכול ולנגוס בו ביד קשה ולא להשאיר לו שריד ופליט. שום כלום. איכלוהו וחיתכוהו כשהוא נוטף דם עסיסי טרי בצורה חייתית כפי הראוי לו – מוות לאבטיח! בתיאבון

שלום עם איחוד האמירויות והבחירות בארה"ב


ידוע שישראל ואיחוד האמירויות בידידות טובה, אבל בלתי רשמית. וכעת נשאלת השאלה מדוע דווקא כעת הם באיחוד האמירויות הגיעו להסכם עם ישראל, מדוע הם לא רצו לעזור לנתניהו קודם, הרי אם הם היו חותמים איתו לפני הבחירות נתניהו היה לוקח בהליכה?

  • יש שיגידו שנתניהו או טראמפ הכניסו את קלף הסיפוח כדי שיהיה לישראל משהו לוותר וכך להרוויח הסכם שלום. למשל יש משא ומתן האמירויות רוצים שישראל תוותר על משהו כדי להרגיש שהם מרוויחים משהו מההסכם או כדי לרצות את דעת הקהל אצלם. ואולי יהיו שיגידו שנתניהו כעת מראה לגנץ שהוא יכול להביס אותו בקלות בבחירות שהרי הוא לא רק מביא ביטחון, אלא גם יודע להביא שלום כשיש פרטנר. וכעת גנץ יתקפל במאבק על העברת התקציב החד שנתי.

נתניהו מכחיש זאת על אף שהוא מודה שהוא דחה את הסיפוח לבקשתו של טראמפ.

  • יש שיגידו שזה בגלל אירן, אולם הבעיה האיראנית הייתה קודם, אזי מדוע דווקא עכשיו?
  • ויש שאומרים שהעניין קשור לשיתוף פעולה אסטרטגי עקב הקורונה, ועדיין זה לא נשמע מספיק חשוב לקשר רשמי, ישראל הורגלה לפעול יחד עם מדינות ערביות מתחת לשולחן כביכול וללא יחסים דיפלומטיים מלאים.

ואני מסכים, שהעניין קשור אולי לקורונה ולאירן. אולי כעת אירן חלשה יותר וניתן לפעול נגדה ואולי הקורונה מסיחה את דעת הערבים מהשנאה לישראל, אולם מה שהיה כאן זה שילוב אינטרסים של ישראל ואיחוד האמירויות יחד עם לחץ מטראמפ.

וצריך להבין מה האינטרס של טראמפ, האם זו יוקרה גרידא?

  • ונראה לי שמכיוון שאנו כעת בשנת בחירות וטראמפ רוצה לנצח בכל מאוד, אזי הוא שמר שפנים לזמן הבחירות וכעת הוא מקדם שלום בין ישראל למדינה ערבית ונורמליזציה בין הערבים לישראל. ואולי הוא יהיה מועמד לנובל על כך…

העניין יקנה לו נקודות זכות בקרב הבוחר האמריקאי ולכן הוא הפעיל לחץ על איחוד האמירויות וישראל למצוא מצווה כדי שהוא יוכל להציג הישגים של שלום לעם האמריקאי ולהעלות את מעמדו בעיני הבוחר?

איני חושב שנתניהו ויתר על הסיפוח, ראיתי את האמירה של איחוד האמירויות שישראל לא תבצע עוד סיפוחים, ניתן להגיד שזה מעבר למה שסוכם בין טראמפ לישראל. כלומר, לא לבנות התנחלויות חדשות על חשבון השטח הפלסטיני. והנה ציטוט האמירה של שר החוץ של איחוד האמירויות:

During a call with President Trump and Prime Minister Netanyahu, an agreement was reached to stop further Israeli annexation of Palestinian territories. The UAE and Israel also agreed to cooperation and setting a roadmap towards establishing a bilateral relationship.

כמו כן בהצהרה המשותפת נכתב באנגלית שישראל תשהה את הכרזת הריבונות לפי תוכנית טראמפ, לא נאמר ישראל תעצור הסיפוח בעתיד. והנה הציטוט:

As a result of this diplomatic breakthrough and at the request of President Trump with the support of the United Arab Emirates, Israel will suspend declaring sovereignty over areas outlined in the President’s Vision for Peace and focus its efforts now on expanding ties with other countries in the Arab and Muslim world.

כבר יש לי – שיר


יוֹם אֶחָד אַגִּיעַ לַתּוֹבָנָה
אֵינֶנִּי צָרִיך לִמְצוֹא אַהֲבָה
וְגַם לֹא יְלָדִים חֲתֻנָּה
כָּעֵת נִשְׁאֲרָה רַק הַקְּבוּרָה

אֲבָל אֲחַיֵּך בְּפִי
אֶצְהַל וַאֲגַחֵך בְּלִבִּי
בְּמַבָּט מְמֻשָּׁך אֶתְבּוֹנֵן בְּמִי שֶׁלְּצִדִּי
וְאַפְטִיר 'פָּשׁוּט כְּבָר יֵשׁ לִי' בְּקוֹל חֲרִישִׁי

החילונים הקיצונים – שיתוף על אבסורד


מעשה בחרדי הקיצוני שפגש בחילונים קיצוניים


זה מצחיק שהחילונים ובראשם התקשורת קוראת למי שרחוק מהחילוניות כקיצוני גם אם הקבוצה שלו הוא סטנדרט.

למשל חרדי סטנדרט מתויג כקיצוני. ולעומתו חרדי מודרני עובד אובד, שנראה כמעט חילוני ולא שומר באדיקות על חוקי הדת החרדית נחשב חרדי סטנדרט ולא קיצוני. הוא אולי חרדי מתון, אבל הוא הקיצוני, כי רוב החברה החרדית מקפידה ולא מודרנית והוא האחר על הקצה.

העניין מעיד על החוצפה של ההגמוניה החילונית בנושא. הם יעשו הרבה בשביל להכפיש ואפילו ידברו בלא היגיון מבחינה מילולית.

ואני מצפה מהחרדים המודרניים המחובקים על ידי התקשורת כחרדים מחמדים לזלזל בתקשורת בנושא. וגם להציג עצמם כחרדים קיצוניים ולהסביר לצופים ולשומעים את האבסורד שבהגדרה הקיצונית לפי הסטנדרטים של החילונים.

ובדומה לכך אפשר לקרוא לשמאלן מצוי 'שמאלן קיצוני' כי הוא קיצוני לאג'נדה של הימין. ואפשר גם שדתיים יגידו חילוני קיצוני. ואולי אעשה בזה שימוש יום אחד…

משטרה חולת קורונה – שיר


הַקּוֹרוֹנָה מִתְפַּשֶּׁטֶת כְּמוֹ אֵשׁ
צָרִיךְ לְהַפְחִיד בְּלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ

עֲבַרְיָן! לֹא חָבַשְׁתָּ מַסֵּכָה
גַּם מֵאַנְתָּ לְהִזְדַּהוֹת לַמִּשְׁטָרָה

חֲרֵדִי אוֹ שְׂמֹאלָן לִבְרֹחַ נִסִּיתָ כְּמוֹ יַלְדּוֹן קְטַנְטַן
בָּרוּךְ הַשֵּׁם חֻשְׁמַלְתָּ בְּטֵיזֶר מְסֻכָּן

וְאַתָּה הָפַכְתָּ יְדוּעָן, מַמָּשׁ קָרְבָּן
בַּכְיָן, בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיִּבְעֲטוּ לְךָ בַּיַּשְׁבָן.

המזל והשכל


פעם המזל והשכל אשר היו חברים טובים החליטו לצאת לטייל. בלילה הם היו עייפים ורצו ללכת לנוח ולישון. הם החליטו שכיון שהאדמה לא ישרה על כן היא לא נוחה.

לפיכך החליטו לישון על הכביש. השכל הודיע בקול שהוא נזהר וסומך רק על השכל. משום כך הוא יישן בצד הכביש. לעומת זאת המזל הודיע שלא אכפת לו והוא לא חושש. הוא סומך על המזל ולכן הכרי שהוא משתרע על אמצע הכביש.

באמצע הלילה הגיע רכב במהירות גבוהה והתקרב לכיוונם. הנהג לא ראה עדיין את המזל באמצע הכביש והמשיך לנסוע במהירות. ברגע האחרון הוא ראה משהו על הכביש. הוא חתך ימינה ודרס את השכל.

מוסר ההשכל. לא אל תסמוך על השכל, אלא אל תטייל עם המזל

סיפור שקראתי היכנשהו ואיני זוכר את מקורו, בעיבוד ועם מוסר ההשכל שלי.

שיר הסיפוח


הרי את מסופחת לנו כדת מדינת ישראל
ולא ישמע אל לישמעאל
גם לא בבית אל
כי טראמפ חושק להיות המשיח הגואל
למען שהאוונגליסט אותו יהלל

פיוט היתולי קצרצר לרגל הסיפוח המתעכב

גישות קונפליקט וקונצנזוס


משהו שלמדתי פעם בקורס בתקשורת ואני חושב שזה מעניין, חשוב ורלוונטי. העניין גם יכול להסביר תפיסות הקיימות בשמאל ובימין ולהסביר גישות מיוחדות בשמאל ובימין.


החברה

לפי גישת הקונצנזוס החברה פועלת מהסכמה בין הגורמים המרכיבים אותה והסדר החברתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה והסכמה. לעומת זאת לגישת הקונפליקט החברה מבוססת על חוסר הסכמה ומאבקים והסדר החברתי הקיים, הוא תוצאה של מאבקים.

השינויים בחברה

לפי גישת קונצנזוס נוצרים באטיות, היות שכל שינוי משפיע על מרכיבים נוספים בחברה ויוצרים עוד שינוי. כנגד זה, לפי גישת הקונפליקט, קבוצות חזקות כופות את השינויים על החברה.

תמיכה בשינויים

לפי גישת הקונצנזוס מצב הסטטוס קוו זה המצב הטוב ביותר כי זה שומר על היציבות, אם עושים שינוי, השינויים צריכים להיות באיטיות ובהדרגתיות. אולם לפי גישת הקונפליקט, הסטטוס קוו זה הסכמה מזויפת, אשר נקבעה על ידי החזק נגד החלש, על כן היא בעד שינויים, וביקורת כלפי תקשורת ההמונים העוזרת לשמר מצב מזויף זה.

תפקיד התקשורת

על פי גישת הקונצנזוס הוא לשמר את היציבות בחברה ולכן יחסה כלפי התקשורת ההמון היא חיובית מאד, אבל לגישת הקונפליקט תפקידה לעודד שינויי ולכן יחסה לתקשורת שלילי היות שבוגדת ביעודה.

אבסורדים בעולם הדמוקרטי ליברלי

  • כיום השמאל המרקסיסטי לגווניו מנסה לקדם הרמוניה, נגד שינויים ותומך בתקשורת כגורם חיובי לאדם. השמאל גם רואה בשינויים רבים הרס הדמוקרטיה הליברלית.
  • הימין נגד התקשורת, כי היא מנציחה המצב הבעייתי של אליטיזם נגד המקופחים וכן מונעת שינויים שכביכול פוגעים בהרמוניה. הימין גם נגד הסטטוס קוו שנגדו ולא נקבע בהסכמה, אלא בצורה אגרסיבית על ידי החזקים ונגד היציבות האליטיסטית על חשבון הפשוטים.

החזן מווילנא Overture To Glory 1940


טקסט מעניין לקריאה:

צפיתי לפני כתיבת טקסט זה בסרט נפלא בביצועו של החזן האגדי בעל קול הזהב מוישה אוישר וחשבתי שיש כאן סיפור חשוב עם מוסר השכל נכבד.


המעשיה מתחילה בסוף תקיעת שופר דמיושב. המצלמה מראה את הציבור בבית הכנסת ממלמל משהו מוזר במהירות. דבר זה מעיד על היחס של הבימאי למתפללים החשוכים הללו.

החזן יואל דוד סטרשונסקי מתחיל הנני העני ממעש בצורה מרגשת ומרוממת מאד. מוניושקו וחבר שלו הגויים ששמעו על החזן והגיעו במיוחד לבית הכנסת לשמוע אותו נדהמים. כאן כבר המצלמה יותר אוהדת ומראה את מבטי הקנאה והערגה לחזן בעזרת הנשים. כמו כן רואים את הציבור מתעלה לעולמות גבוהים בעקבות הביצועים המרהיבים של החזן בקולו המדהים. רואים במצלמה את השילוב בין האסתטיקה למוזיקה.

מוניושקו הוא קומפוזיטור מפורסם בכל פולין. האיש המפורסם מתפעל מיואל דוד ומציע את עצמו בתור מורה למוזיקה לחזן המוכשר. "השווער" רואה זאת ומרחיק את הקומפוזיטור מיואל דוד, תוך כדי שהוא אומר הם אנשים זרים לנו.

יואל דוד היה סקרן והחליט שהוא רוצה ללמוד מוזיקה. בלילה הוא היה נעלם. שלחו את שמש הקהל לעקוב אחריו והשמש השלימזל לא מוצא אותו. יום אחד הוא רואה אור בבית של מוניושקו בשעת לילה מאוחרת תוך כדי שהוא שומע מוזיקה שמיימית אלוהית מן הבית.

השמש חש שהוא נמשך למוזיקה כמו שהיהודים נמשכים למוות. הוא מתקרב בצעדים איטיים לחלון וכשהוא פותח את עיניו הוא רואה את יואל דוד. וכעת אכן נודע הדבר, עכשיו יודעים לאן הוא נעלם. יואל דוד הולך לשמוע מוזיקה אצל השקצים הטמאים. השמש נכנס ומתפרץ לחדר במלון ומודיע ליואל דוד, אתה חייב לעזוב אותם שלא ידיחו אותך לתרבות רעה. יואל דוד מודיע למוניושקו אני לא יכול יותר להגיע, ומפסיק להגיע.

יואל דוד שוקע בדיכאון עמוק. הוא שותק כל היום ואינו מוציא הגה כמעט בפיו, אולי הוא עסוק בלחשוב על החלום שגווע או שהוא חסר מוטיבציה וחיות בעולמו עקב כך שאינו עושה מה שנמשך לעשות. יום אחד יואל דוד הלך לטייל עם אשתו חנה. בטיול הוא שומע מוזיקה מבית מוניושקו. הוא מסתכל לכיוון הבית בערגה. אשתו אומרת לו תכנס ואני אחכה בחוץ, לא אגלה לאבא.

חוץ מאשתו אף אחד לא תומך ברצונו ללמוד מוזיקה. חמיו אפילו קורע לו את התווים, שמצא אצלו בבית, בזעם. אחר זאת, יואל דוד מודיע שהוא הולך לוורשא לשיר. לפיכך מביאים את הרב שישכנע אותו להישאר.

הרב רואה שיואל דוד קיבל את ההחלטה ובדיעבד תומך בו. יואל דוד מצהיר שעל ידי שירתו יהיה קידוש השם עצום והגויים יכבדו את היהודים בזכות כך. יואל דוד הולך באמצע הלילה כגנב, היות שמפחד שהקהילה לא תיתן לא לעזוב. הוא נפרד מחנה אשתו ופרץ ילדו והולך לבית הכנסת שם נפרד מן העמוד (דוכן התפילה של החזן).

בוורשא הגדולה ההצלחה מאירה לו פנים. כולם מתלהבים מהזמר המדהים והאנשים מתמוגגים מנחת. לקח לו אמנם זמן להתרגל לנימוסים הנהוגים. קשה היה לו לנטוש את נימוסי השטעטל. הוא עדיין התנהג בנימוסיו היהודיים, משתחווה בצורה מוזרה, לא מסתכל על נשים בעיניים בצורה מערבית על אף שבולש בקצה עיניו. ברם חיש מהר הוא מסגל לעצמו הופעה אירופאית, הוא קוצץ את זקנו, אולם את הכיפה הוא משאיר בגאון על ראשו. כמו כן, הוא שומר אמונים לאשתו. הוא עושה מאמצים להזמין את חנה אשתו ופרץ ילדו לוורשא, אולם המשפחה מתנגדת וזה לא קורה.

לאחר זמן כשהוא מנותק מן הקהילה היהודית וממשפחתו הוא מבקש מהחייט שיהודי אדוק היה שיארגן לו בית כנסת להתפלל. "אני מתגעגע לתפילה לפני העמוד". תפילה עילאית התפלל שם החזן להשתוממות המתפללים שלא הבינו מדוע זמר אופרה אגדי מגיע להתפלל אצלם. אחרי התפילה הזו הוא חש התרוממות רוחנית והוא מודיע למוניושקו שהוא עוזב את האופרה, אני לא יכול יותר, אני חייב לחזור לווילנא. הם מצליחים לשכנע אותו להישאר.

בהופעה האופראית הבאה באמצע שהוא על הבמה מודיעים לו על ידי שליח מווילנא שבנו היחיד פרץ מת. השליח מוסיף: "שאלוהים העניש אותו כי הוא נהיה זמר אופרה". לאחר הבשורה הרעה, במקום לשיר את האופרה הוא שר שיר ערש ביידיש שנהג לשיר לילדו והתעלף. מיד הזמינו רופא לבדוק אותו והארופא הכריז שהוא לעולם לא יוכל לשיר יותר ואם הוא ישיר הוא ימות.

יואל דוד המסכן והשבור חוזר לביתו בווילנא מוורשא ברגל כמו בעל תשובה סגפן. לאחר חודשים של נדודים הוא מגיע לווילנא בדיוק בשעת אמירת "קול נדרי" (תחילת יום הכיפורים). הוא שומע את החזן מסלסל בקולו, והחזן לא משהו. לאחר עמידה בפתח בית הכנסת שם השתהה לשעה ארוכה אזר אומר והתחיל לסלסל בקולו וניגש לבימת בית הכנסת.

הקהל מתרגש כולו, החזן חזר הם אומרים בלחש מרוגש זה לזה. חיש מתנדבים מיד טלית עליו שמים. קולו הנפלא ממלא את בית הכנסת בעוז, תוך כדי ששם את ידיו על ליבו לאות שסוף כל סוף מצא את מקומו.

כך יואל דוד כשהוא חולה ומותש מן המסע שר את כל נידרי – הקטע המבשר את תחילת היום הקדוש ביותר לעם היהודי, היום של הכפרה. בסוף הקול נדרי הוא מתמוטט ומת. לאחר יום הכיפורים, בהספד הרב אומר: "הוא ייזכר לעולמי עד, לא נשכח אותו. אנחנו לא נשכח את החזן מווילנא!".

סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי על חזן העיר ווילנא בשם יואל דוד שטראשון. הסרט מתאר את היהודים המנותקים מן המודרנה, איך חלקם נסחף אחריו כשמגלה אותו. הנסחפים לא מוצאים שם את מקומם. רק כשחוזרים לשטעטל הם מוצאים את מקומם, עצמם ומרגישים "היימיש" (בבית). אך הם לא מוצאים את מקומם לאורך זמן, אלא הם מתים…

התופעה הזו קיימת גם כיום, אחוזים מסוימים מן החברה הדתית-חרדית עוזבים את החברה שלהם, משפחה, את הדת, ואת סביבת המגורים ומנסים להגר ולהשתלב בעולם הכללי. אולם מכיוון שזהותם היא חייהם הישנים רובם לא מוצאים את מקומם והם לא פה ולא שם, בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין שמיים לארץ (חלק ממש תולה עצמו כך). ועל זה נהוג להגיד: "השם ירחם, אין להם, לא עולם הבא ולא עולם הזה".

זהו תמה פה סקירת הסרט שמספר הסיפור של החזן מווילנא. אך קיימת גרסה דומה שבה יש תרגום לעברית וזו הצגה שנעשתה על ידי תיאטרון היידישפיל. שם הם הסריטו הצגה בצורה מאוד נחמד מזויות שונות ומומלץ לתת צ'אנס למי שרוצה הסיפור בצבעוני ועברית.


"החזן מוילנה" של תיאטרון היידישפיל, בשפת היידיש, מספר את סיפורו של חזן יהודי, יואל דוד סטרשונסקי, שקולו המיוחד מלהיב את דמיונם של מנהלי האופרה בוורשה. הם מציעים לו קריירה אופראית. הוא נענה. נפרד מאשתו ומבנו היחיד. מצליח. הופך ל'כוכב'. משנה את חזותו ה'יהודית'. אבל גם משלם את המחיר. הסיום טרגי. בנו היחיד מת מצער ומגעגועים. הוא משתגע. חוזר לעירו, אל בית הכנסת, ביום הכיפורים. מוכה, מיואש. ללא עתיד וללא תקווה.

פרשת בכרי – אלג'יריה


כיבוש אלג'יריה שנת 1827 פרשת בכרי

בכרי הוא יהודי עשיר שעשה עסקים עם צרפת וצרפת לא שילמה לו חוב זמן רב. הוא מקורב היה ל"דיי" שליט אלג'יריה. הצרפתים לא שילמו בעקבות חילופי השלטון בצרפת, משלטון מהפכני-קיסרי לשלטון מלוכני. סירבו לשלם כי לא הכירו בשלטון המהפכני.

הדיי שאל את שגריר צרפת האם ממשלתו מתכננת לשלם? השגריר ענה שלא. כתוצאה מכך הדיי (תוארו של שליט אלג'יריה) הכה את השגריר בידית של מניפה. ממשלת צרפת טענה שהיא אינה יכולה לשאת את הפגיעה בשגריר והיא דרשה מהדיי להתנצל, הדיי סירב וצרפת פלשה לאלג'יריה.

הפלישה קרתה בשנת 1830, ומאז עד שנות השישים צרפת שלטה באלג'יריה. צרפת סיפחה בשנת 1870 את אלג'יריה לצרפת וראתה בזה מחוז צרפתי לכל דבר.

הרכב האוכלוסייה באלג'יריה
בשנות החמישים של המאה העשרים כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה היו קולוניאליסטים, ביחד עם היהודים שזכו באזרחות בעל כורחם על ידי אדולף כרמיה.

הוא הציע ליהודים לקבל אזרחות אך הם לא רצו בין מסיבות לאומיות ערביות ובין שלא רצו לאבד את האוטונומיה הדתית שהייתה נהוגה לגבי היהודים באלג'יריה. כרמייה פסק שהיהודים יקבלו זאת בעל כרחם, היות שהם נכנעים "לדינא דמלכותא דינא" זה יעבוד והם יוכלו לעזור לצרפתים לנצל את תושבי המדינה. הקולוניאליסטים השפילו וניצלו את האלג'יראים. הם לא רק ניצלו אותם, אלא באו להשתלט על חבל הארץ ובאו לשנות את תרבותם.

הקרב על אלג'יר

  • הסלמת המאבק
    • המחתרת האלג'יראית ה-F.L.N החליטה בשנות החמישים לשים לזה סוף. קודם כל הם טיפלו בזונות, שיכורים ומסוממים, כדי להבריא את העם ולהפסיק את שעבודו לתרבות הצרפתית הקלוקלת. ביחד עם זה הם הטיפו לאיסלמיזציה. המחתרת ידעה לעבוד והמשיכה בצעד של פיגועי טרור מאורגנים, בהפתעה, וביום אחד.
    • הצרפתים הגיבו בכתר על הקסבה, שזה הרובע הערבי של אלג'יר. הם עשו אזורים סטריליים מערבים. ולקחו ערבים לעבודות כפייה כדי לטפל בנזקים.
    • המחתרת הגיבה עוד הפעם בפיגועים מתואמים ביום אחד. כתוצאה מכך המתיישבים הקולוניאליסטים בפרץ שנאה אכזרי, מכים ערבים חפים מפשע וצועקים קריאות שנאה. המחתרת הגיבה בפיגועים כנגד המתיישבים הצרפתים. המתיישבים הקולו' הגיבו בפיגועים כנגד אזרחים אלג'ירים. בעקבות כך ה-F.L.N זוכה באהדת ההמון ובעצם השתלטו על הזעם הציבורי.
    • המאבק הסלים, המחתרת שלחה נשים להניח מטענים באזורים הומי אדם. הם שלחו נשים, היות שהצרפתים היו בודקים כל אחד ונותנים להסתובב באזורים האירופאים רק למי שיש בידו תעודות מיוחדות, על נשים הם פחות הקפידו. הנשים הללו על אף שהיו איסלאמיות דתיות דאגו להתלבש כצרפתיות (לבוש המאפשר לאנשים להתבונן בגופן החשוף…).
  • הצבא הצרפתי מגיע בשנת 1957 לטפל במורדים
    • באותה תקופה המחתרת ארגנה כחמש פיגועים ביום. המחתרת מארגנת שביתה, כדי להוכיח לאו"ם שיש עם אלג'יראי, שהוא לא צרפתי ורוצה עצמאות. הצבא הצרפתי שבר את השביתה בכוח, תוך כדי שהוא מחלק ממתקים לילדים ומצרכי מזון לאלג'ירים. הצבא חקר עשרות אלפי איש עד שפיצח את מבנה המחתרת, תוך כדי עינויים קשים. דעת הקהל בעולם הייתה נגד. המחתרת הגיבה בפיגועים נגד רופאים, היות שהם עזרו בחקירות עם העינויים.
    • לבסוף הצבא הצרפתי חיסל את המרד. אולם דעת הקהל הצרפתי השתנתה ודה-גול החליט להעניק להם עצמאות הוא עשה משאל עם, האלג'יראים החרימו את ההצבעה אך בצרפת הציבור הצביע בעד עצמאות לאלג'יראים. בעוד שהמתיישבים הקולוניאליסטים היו פה אחד, כמעט, נגד.
  • אלג'יריה מקבלת עצמאות בשנת 1962
    • אחרי שמונה שנות מאבק האלג'יראים קיבלו עצמאות. רוב מוחלט של היהודים עזבו לצרפת וחלק היגר לארץ ישראל. היהודים לא עזבו בגלל שהם יהודים אלא בגלל שהם צרפתים. הם עזבו ביחד עם כל המיליון ארבע מאות אלף, אזרחי צרפת הקולוניאליסטים שגרו באלג'יר.
  • זהו סיפור טראגי של כובש ונכבש ואלה שהזדהו עם הכובש כגון, יהודים ועשירים אלג'יראים וסתם אלג'יראים שקיבלו אזרחות צרפתית והזדהו עם צרפת.
    • כל השוואה של הקורא עם הרשות הפלסטינית היא על דעת הקורא בלבד…
    • שכל אחד יבין את מוסר ההשכל שלו…
    • אני הולך למוסר ההשכל הרגיל שלי.

מחיה המתים – סיפור על הרמב"ם שקם לתחייה ובא לביקור


את המעשה הזו קראתי לפני כמה שנים ואהבתי. וכעת נתקלתי שוב במעשיה ואהבתי המסר שלה שוב. לפיכך החלטתי שראוי לשתף ולהפיץ להנאת קהל הקוראים החושבים שלי

https://wp.me/p1GuDn-8x

לכל פרח יש תאריך – שיר


לְכָל פֶּרַח יֵשׁ תַּאֲרִיך

לְכָל פֶּרַח זְמַן שֶׁבּוֹ נוֹבֵל
גַּם לְפֶרַח בְּיוֹפִי צוֹהֵל.

אָנוּ קוֹטְפִים עֲדַיִין פְּרָחִים
וְאֵינֶנּוּ מְלֵאֵי שִׁתּוּק כְּשֶׁהֵם קְמֵלִים.

אָנוּ הָלְאָה מַמְשִׁיכִים
מַעֲרִיכִים הַפְּרָחִים שֶׁלָנֶצַח אֵינָם עוֹמְדִים.

מַאֲמִינִים שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ פְּרָחִים חֲדָשִׁים
יָפִים וּמְלֵאֵי חַיִּים

הגיגים לזכרו של איאד אל-חלאק


לא מזמן אירעה פרשיה עצובה. אוטיסט שנחשד כמחבל עם נשק נורה לאחר מרדף על ידי כוחות הביטחון לאחר שקראו לו לעצור והוא ברח. נטען שהוא נהרג אחרי שהוא כבר שהה על הרצפה פצוע ברגלו. נאמר שהייתה אישה לידו שצעקה לכוחות הביטחון שהוא נכה, אולם כשהוא זז הם ירו בו. נראה לי שהם הבינו ממנה שהוא הפך לנכה אחרי שהוא נפגע מרגלו, ברם כשהוא זז, הם חששו שהוא הולך לירות בהם עם הנשק, אז הם ירו בו מספר כדורים.


המקרה המצער מאוד הצית ויכוח בחברה הישראלית ועל כך חשבתי כמה הגיגים כפי שתוכלו לקרוא כדלהלן.

  1. אין לאוטיסט או כל "מיוחד" אחר יותר קדושה מחיים של אדם רגיל.
  2. ואם הוא לא נראה אוטיסט, לא צריך להתייחס אליו כאדם לא רגיל.
  3. ואם הוא נראה כמחבל, יש להתייחס אליו כמחבל, כמו שנוהגים לגבי אנשים רגילים הנראים מחבלים ומסרבים לעצור בהתאם להוראת המשטרה. וזה מה שאני מצפה משיקול דעתם של שוטרים טובים.
  4. ברם כן כדאי וצריך להפגיש שוטרים עם אוטיסטים ועוד חריגים חברתיים, כדי שהם יוכלו לזהות ההבדל בין התנהגות מחשידה לבין בעיה חברתית/גופנית ולנהוג בהתאם. ויפה יהא לו יוקם משהו בנושא לזכרו של איאד אל חלאק המנוח. אולם לא ברור שמקרה שלנו זה היה עוזר. הנפטר נקרא לעמוד והוא ברח, לא ברור שהיה אפשר לשים לב.
  5. בכל מקרה, אני לא בא בטענות לשוטרים שלא הבחינו שהוא אוטיסט חשבו שהוא מחבל ורק לאחר מרדף הם הגיעו קרוב אליו והם לא שמו לב שהוא אוטיסט וכשהוא זז באופן חשוש הוא נורה. זה קשה לצאת ממוד של לוחם שאמור לקבל החלטות בשבריר שניה.
  6. מי שחושב שיש לאוטיסט יותר קדושה ולכן נעשה פה עוול גדול ומנסה להוכיח זאת לוגית לאחר הוא שמאל חלש טיפש.
  7. לכן צריך להשתמש ברעיון הזה כפאתוס ולא כלוגוס.
  8. על אף הנושא הטעון רגשית יש לי עמדה ברורה בנושא, לא אגמגם ולא אתנצל. ואני מצפה שגם אתם תנהגו כך. לי גם יש בן משפחה חריג ואני לא חושב שהוא קדוש-על ולכן בעל עליונות ערכית מעל השאר. לפיכך קל לי כאחד שחי עם זה לפרק ולהפריד את הטיעון הרגשי הכואב מהפרשה העגומה.
  9. יוצא מזאת לעניות דעתי שדמו של איאד אל חלאק על ראש המרצחים והמפגעים.
  10. לסיום, איאד היה אוטיסט שסבל מכך שלא מבינים אותו והיה לו קשה לתקשר בצורה מקובלת. כאדם הוא כנראה שאף לעולם מובן יותר ופשוט. אני חושב שלו הוא היה יכול הוא היה מזדהה עם דברי. זה החיים. עצוב. מעצבן. מוות מיותר. אין מה לעשות. וכואב שאולי הפעם היחידה שהוא חווה חיים נורמלים זה כשהוא נחשד כמחבל נמלט במרדף.
  11. נקווה שנוכל לקדם הפקת לקחים למען עוד חרידים בחברה, בארץ ובעולם.

האם יש לכפות חיסון בחברה?


כל שנה יש מגפת שפעת בארץ. והשנה הציע שר הבריאות לכפות חיסון על הציבור הנצרך לכך. וכך הכריז ליצמן:

"יש קבוצות באוכלוסייה שמסרבות להתחסן. נודע לי בימים האחרונים על רופאים הממליצים לא לחסן. כרגע מוקדם לדבר על זה כי אין כנסת, אבל בהחלט צריך לעשות משהו. נשקול להעביר חוק".

ונשאלת השאלה האם העניין מוצדק\ראוי או לא?


יש האומרים שזו פגיעה בחירות של האדם וכן מעודד המדינה (מפעיליה) לנוהגים של אלימות, שליטה ופגיעה בחירות. היום המדינה פוגעת בחירות בגלל סיבה מוצדקת אולי, ברם בעתיד היא יכולה להפעיל הכפיה על סיבות לא נצרכות כגון בכפיית הצהרות על אמונות מקובלות בתחומים של דת, גזענות והתחממות גלובלית וכדומה. לפיכך יש להמליץ על חיסון אין אין לכפות.

ויש הממליצים על דרך האמצע, הטלת סנקציות כלכליות על הנמנעים מחיסון ולא על ידי כפיית חיסון בכוח. כך המדינה מאפשרת לאדם לסרב, אבל מתמרצת אותו לבחור נכון ולא לסכן את העם.

יש האומרים שלמדינה חובה לשמור עלינו האזרחים הנרדפים על ידי הנגיפים אצל הבלתי מחוסנים ובכך היא צריכה לכפות חיסון או להרחיק מן הספרה הציבורית את אלו המסרבים להתחסן. ובכך למנוע את מגפת השפעת.

כמובן שהדוגמה לא חייבת להיות דווקא שפעת אלא כל מחלה מסוכנת שיש להתחסן מפניה.

ואפשר לשאול: מדוע לכפות חיסון כשאם מישהו יתחסן אז הוא יגן על עצמו לכאורה?! והתשובה היא: שלפעמים אדם מקבל כמה סוגי נגיפים שאליהם הציבור מחוסן ואז כשהם בגופו יחדיו, הוא יוצר מוטציה, שילוב של הנגיפים יחדיו וכך הוא מחמיר המגפה שאליה הציבור כבר לא מחוסן.


דעתי הענייה נכון לעת עתה היא שנכון שעדיף לא לעודד את המדינה (מפעיליה) לנוהגים פסולים של התערבות מסוכנת העלולה להגיע למדרון חלקלק של שתלטנות פרוגרסיבית מסוכנת היכולה להוביל למצב של דיקטטורה דכאנית ורצחנית.

ברם במקרה הזה מסרבי החיסון בעצם מאיימים על שלום הציבור והם כמו מחבלים טרוריסטים המאיימים על שלום בציבור. ולכן דעתי שאפשר להסיר אותם מן המרחב הציבור לגטו מבודד שלא יפיצו מחלות. ומאידך לאפשר להם להתנגד ולא לכפות חדירה לגופם שהיא לא מחוייבת כל עוד הם לא מהווים סכנה קרובה ומידית לשלום הציבור. ובכך אנו לא מתערבים יותר מדי ועדיין מונעים מגפות המאיימות על בריאות אזרחי הארץ הזכאים לביטחון ובריאות.

מדוע נתניהו מקים ממשלה עם גנץ כשבסקרים מצבו טוב? מספר תובנות פשוטות..


כעת אנו מתבשרים שאוטוטו תקום ממשלת אחדות בראשותו של נתניהו וגנץ. רבים בשמאל אומרים שנתניהו לא יכבד את ההסכם ולמעשה יפיל הממשלה עוד שנה וחצי. אני לא חושב כך, כי נתניהו לא יכול לפגוע באמינות שלו בצורה כזו. זה מעשה שלא יעשה. ברם הנושא שעליו אני רוצה לדבר זה על האינטרסים של נתניהו.


כעת נתניהו חזק מאוד בסקרים על אף המשבר הכלכלי של הקורונה, ואם כן נשאלת השאלה מדוע היה דחוף לנתניהו להקים ממשלה עם גנץ ולהציע לו חצי מהממשלה בתיקים ורוטציה? הוא יכול ללכת שוב ושוב לבחירות ולהישאר כראש ממשלה כי לגוש השמאל אין מספיק מנדטים כדי להקים קואליציה.

וכן הוא הוא היה יכול להציג לגנץ כמות תיקי ממשלה סבירה ורוטציה של שנה, מדוע הוא לא התעקש על כך?

ניתן להגיד שנתניהו ניסה להתעקש, אולם גנץ התעקש יותר על התוצאה הזו פחות או יותר ולא הסכים להתקפל. הרעיון של גנץ מעבר לכיבודים לחבר מרעיו, זה שיהיה לו חצי מהקולות של השרים בממשלה, וכך הוא פחות משועבד לאג'נדה ימנית של רוב חברי הקואליציה. ברם מדוע נתניהו לא הלך לבחירות שוב?


אופציה אחת שנתניהו לא סגור על זה שהגוש שלו יוכל להקים ממשלה בסופו של דבר, נכון שהוא מתחזק בסקרים אולם אולי הוא עדיין לא יגיע ל-61. סקרים לא תמיד תואמים לבחירות.

אופציה אחרת זה שהוא חשש ממרד בליכוד על ידי מישהו שיגיד שאסור להפקיר את המדינה ולכן עליו להקים הממשלה. ואז אותו אחד יפגע בשם של הליכוד בסיכויים המפלגה לזכות בבחירות.

אפשרות נוספת, היא שנתניהו מבין שבשביל הקורונה והמשבר הכלכלי בזמן הקורונה ולמען המדינה, יש להעביר תקציב ולקדם משילות, היות שמערכת המשפט בארץ טוענת שלממשלת מעבר שלא מצליחה להקים ממשלה יש פחות סמכויות מממשלה נבחרת ופחות מממשלת מעבר. לפיכך ייתכן שנתניהו מבין שהוא בבעיה גדולה ולמען עם ישראל יש להתקפל לשנתיים ולסכן את העתיד. [לא ברור האם יש עתיד ישימו וטו על גנץ בעתיד כנקמה או ככעס על כך שנטש אותם. אם הם ישימו וטו עליו לנצח כמו הוטו החרדי על לפיד, אז נתניהו מפסיד שנה וחצי, אולם מסיר האיום הגנצאי נגדו].

כך או כך נתניהו מרוויח שלא קם לו מתחרה מימין. וכן שהוא מרוויח לגיטימציה מכך שגנץ איתו למרות שהוא מואשם בפלילים. העניין הזה יכול לתרום לטיהור שמו הציבורי בקרב מצביעי מרכז וימין מתון שנטשוהו למפלגות אחרות ומעניק יותר לגיטמציה להמשך שלטונות למרות הכתם המשפטי. וכן הוא מרוויח שכמות השרים ההזויה של האגף השמאלי בממשלה מגעילה את הציבור.

בנוסף ייתכן שלאחר שלוש שנים באופוזיציה ליברמן יהפוך ללא רלוונטי, ואם ליברמן לא עובר, אז לימין יש מעל שישים להקים ממשלה מבלי שותפים בבלוק של לפיד מרץ.

אשמח לשמוע ההסברים שלכם.

ציטוט – נאום 'פלשתינא הקדושה' מאת ראובן גרשובסקי חבר הבונד


המציאו לעצמם היהודים מקום מקלט ב'פלשתינא הקדושה' ורק בה, כך סבורים הם, הזכות להם לחיות, הואיל ושם קבורים אבותיהם ובה הם חיו שנים מועטות חיי-אושר… העם מאמין שאי-פעם יבוא ה'משיח' ויוליך את כל היהודים לפלשתינא ורק אז יתחיל לחיות חיים מהוגנים אנושיים. והנה נמצאו מנהיגים מוכנים בשבילו, היינו ה'פלשתינאים'. אילו היה בידי העם לראות מקרוב את החיים הנוראים הצפויים לו שם, או אז היה נוטש חלומו זה… כן חברים, אם ה'פלשתינאים' מודים בכך, שגם שם ישרור אותו המשטר הקאפיטליסטי עצמו, נשאלת, איפוא, השאלה: מה הצלה וישע כאן ליהודי המסכן? אם בפלשתינא ישקע היהודי באפילה מה כאן – הרי שוב נשאלת השאלה – מה ההבדל בין מצב היהודים כאן ושם? מובן, שאין שום הבדל, אלא אולי רק בכך, ששם ירכבו על הפועל היהודי אחיו בני דתו, שעה שבכל העולם מנצל את היהודי כל הרוצה בכך. אבל האם היהודי הרכוב על גבו של יהודי אחר הוא מעמסה פחותה?… אם כך הדבר, במה עדיפה פלשתינא על ארצות אחרות? היכן הוא העתיד המאושר המובטח ליהודים בפלשתינא? –הוא איננו ולא יהיה".

תנועת הבונד הייתה תנועה בעלת תמיכה חזקה ביהודי מזרח אירופה. הטקסט הוא מתוך נאום שנישא באחד הכינוסים שלהם. חשבתי שראוי לחשוב על העניין ביום העצמאות גם אם אני לא באותו ראש של הנואם ואיני רואה את עצמי כסוציאליסט.

אין לי דגל – שיר


אֵין לִי דֶּגֶל
לֹא לָבָן
וְלֹא יִשְׂרָאֵל

אֵין לִי מָגֵן דָּוִד
לֹא כָּחֹל
וְלֹא אָדֹם

אֲנִי לֹא יָמִין
וְלֹא שְׂמֹאל
הָרוֹאִים בִּי אֶתְמוֹל

אֵין לִי בְּגָדִים יְרֻקִּים
וְלֹא מְפַקְּדִים מַפְחִידִים
לִי יֵשׁ רַבָּנִים שַׁלִּיטִים

דבי החרדקית – המלצת קריאה


יש כינוי גנאי ידוע בחברה החרדית בשם חרדק. חרד"ק זה ראשי תיבות של חרדיי קל דעת. הכינוי במקורו היה נגד צעירים המתגייסים לצבא. אולם הוא בורח למי שיש לו דעות התומכות בגיוס. וכן הורחב גם למי שהוא חרדי נורא מודרני. בקישור המצורף פה יש סיפור על אם חד הורית חרדקית. סיפור מעניין ויפה המתרחש בעידן הקורונה. אני ממליץ לקרוא.

https://wp.me/p6PCPs-wc

הגיגים לדת השואה – שואה שיש לה מדינה


במוסדות לימוד עד לפני כמה שנים היו שקראו לי נאצי בגלל אופיי ומראי. מדובר בהמון אנושי שהיה עושה בי לינץ' בכיף אם הוא היה יכול. אותו המון שהיה בשמחה מציית לפקודות לחסל אותי ושכמותי. אותו אוסף אנושי שלא מכבד את החופש, רוצה שיעבוד ועסוק בצריכת חדשות העוסקות בשנאה והפחדה באופן יום יומי.

זה טבע האדם. לקולקטיב יש נטיה לשנוא אנשים שמהווים עליו איום, אא"כ הוא מקבל את המאיימים עליו כשליטים שלו. זה לא משנה אם זה נתניהו, הרב אליהו, הרב קנייבסקי, ישו, פליקס דזרז'ינסקי, הרב אדלשטיין או פון מאנשטיין, אייכמן, מנגלה, איימן עודה וכדומה.

מנהג האדם לציית. הוא הורג מישהו בקרב ומרגיש גיבור. והוא יכול לחסל יהודים ולחוש שהוא עושה טוב, מה שטוב לעצמו, למשפחתו ולמדינתו.

מאידך לא לכולם קל להרוג. לא קל לקחת חיים ומי שעושה זאת עלול לשלם מחירים. הרבה נאצים שעסקו במלאכה הזו, שילמו מחיר פסי-כו-לו-גי גבוה. ולכן מעניין מדוע ההמון או חלק מההמון רוצה להרוג או מציית בקלות לפקודות להרוג.

זו תפיסתי לגבי אותם פושעים. אשנא אותם מבחינה אסתטית. וכן פחות ארחם עליהם. אולם אני מבין אותם.

אדם יהודי שחי במרחב יהודי עם מלא תפיסות יהודיות מקובלות שרוצה להבין מה קרה בשעתו, צריך לשאול את עצמו האם יש כזה דבר שואה? שואה יהודית בלבד? האם יש שואה ארמנית? מה זה ג'נוסייד? מי קבע? מי הגדיר? מה הגדיר? ומה מיוחד בזאת? וכן מה זו שנאה? ומה זו אנטישמיות? ואם אומרים שזה קשור לגזענות ולאומיות, אז מה זו לאומיות, ומה זו גזענות? והאם בכלל הדברים הללו באמת קיימים או שמדובר בסתם מילים ריקות?!

לדעתי העניה, לאומיות היא מהותנות. גזענות טהורה לא קיימת. ושנאה קבוצתית או אנטישמיות זה עניין לא מוכח. ויותר פשוט להגיד שנאה אינטרסנטית או שטיפת מוח בגלל אינטרס של גורם אחר. ואם מדובר בשעיר לעזאזל, זה גם אינטרס להרגיע את ההמון ולנתב אותו.

כמו כן מתבקש לתהות למה דווקא קבוצה מסויימת שונאת וקבוצה אחרת היא השנואה. האם זה שונה ממי ששונא ג'ינג'יות, הומוסקסואלים, חילונים, חרדים או שמאלנים? אולי זה עניין של טעם תרבותי נרכש ויש כאן מאבק של קהל טעם תרבותי?

וכן כדאי לחקור היכן ומתי מתרחשות רציחות המוניות והיכן מתי רציחות קבוצתיות. כלומר מעניין מה התנאים שגורמים לכך. מתי אנחנו נהפוך לאומיים ומתי לנרצחים?

האם יש קשר בין המתה לשנאה, לאינטרס כלכלי או לצורת משטר וכדומה?

והיה והוחלט להנציח את זיכרון העוול שנעשה, האם לעשות זאת באופן פרטיקולורי או אוניברסלי? האם להשאיר בזיכרון את ההשפלה או להכחיש/להסתיר את תקופת ההשפלה הזו ופשוט להציג דברים טובים.

וכן כדאי לתהות מה המסר שאנו רוצים שהאנשים יפנימו מהטקסים. האם אנו רוצים שהם יבינו שזה קרה בגלל שנאה וישיבו שנאה? האם זה קרה בגלל אפליה כלכלית? האם זה קרה בגלל החולשה שלנו שהזמינה את החזק לטרוף אותנו?

טוב זה ארוך, אז אסיים בכך שמבחינתי הנאצים הם שמאלנים. ולא כל השמאלנים אנשים רעים. וכן לא כל הנאצים.

קולטורה – דֶר מוסוליני של DAF בתרגומי


כופף הברכיים
ומחא כפיים
נענע המותניים
ורקוד את המוסוליני
רקוד את המוסוליני
רקוד את המוסוליני.

פנה ימינה
ומחא כפיים
ועשה את אדולף היטלר
רקוד את אדולף היטלר
רקוד את אדולף היטלר
רקוד את אדולף היטלר
ועכשיו את מוסוליני.

נענע הישבן
נענע הישבן
מחא כפיים
רקוד את ישו המושיע
רקוד את ישו המושיע
רקוד את ישו המושיע.

כופף הברכיים
ופנה לצד ימין
ופנה לצד שמאל
ומחא כפיים.

ורקוד את אדולף היטלר
ורקוד את מוסוליני
ועכשיו את ישו המושיע
ועכשיו את ישו המושיע.

ומחא כפיים
ורקוד את הקומוניזם
ועכשיו את מוסוליני
ועכשיו לימין
ועכשיו לשמאל.

ורקוד את אדולף היטלר
רקוד את אדולף היטלר
ועכשיו את מוסוליני
ועכשיו את מוסוליני
רקוד את ישוע המושיע.

הזז את הישבן
ונענע המותניים
מחא כפיים
ורקוד את ישו המושיע
ורקוד את ישו המושיע
ועכשיו את מוסוליני
ורקוד את אדולף היטלר.

תן לי את ידך
תן לי את ידך
ורקוד את מוסוליני
רקוד את הקומוניזם
רקוד את הקומוניזם.

ועכשיו את מוסוליני
ועכשיו את אדולף היטלר
ועכשיו את אדולף היטלר
ועכשיו את ישו המושיע.

ועכשיו את מוסוליני
ועכשיו את הקומוניזם
ועכשיו את אדולף היטלר
ועכשיו את מוסוליני.

ועכשיו את מוסוליני
עשה את מוסוליני
רקוד עימי את היטלר
רקוד עימי את היטלר.

וכופף הברכיים
נענע המתניים
מחא כפיים
ורקוד את ישו המושיע
ורקוד את ישו המושיע
וכעת את מוסוליני.

 

דת האי טאנה – דת מטען וג'ון פרום


לאחרונה אני קורא שוב על הילידים הפולינזים והמלנזים ופרסמתי רשומה בנושא.

וגיליתי שיש באי טאנא דת מטען המאמינה שאם הם יחקו פרקטיקות מודרניות של המערב הם יקבלו מתנות של אספקה ומטען מהשמים, כמו קבלת רגל מזהב מהשמים ביהדות. לפיכך הם לובשים חיקוי של אוזניות של פקח תעופה, בונים מגדל פיקוח מבמבוק, ושדה תעופה פיקטיבי יחד עם מטוסים מעץ וכד'.

הם מאמינים שאם הם ינהגו כך אז ישויות נעלות יעניקו להם מתנות של אספקה או מטען. ועל כן התופעה קרויה דת מטען.

בעצם הם מבינים שכל הטכנולוגיה שהם רואים בעולם זה מגיע מהאלים וזה נמצא אצל הזרים או כי הם גנבו זאת או מצאו זאת כשלמעשה זה מיועד להם הילידים. ולכן הם יוצרים חיקוי של דרכים בהם המטען יכול להגיע להם מהשמים כגון בניית שדה תעופה פיקטיבי ומתפללים לאלים שיפנקו אותם בטכנולוגיה.

הם גם מתחפשים לחיילים עם רובי צעצוע ועושים מצעדים. הם רואים במצעד הצבאי טקס פולחני הגורם לאלים לפרגן מטען מהשמים. תחשבו מה הם ראו במלחמת העולם השניה שכוחות מפותחים טכנולוגית נלחמו אחד בשני באזור שלהם והצניחו מטען מהשמים או העבירו אספקה ממטוסים. נניח חייל אמריקאי חילק להם אספקה צבאית בזמן המלחמה ולאחר המלחמה נעלם אז הם ראו בו שליח האל. ולכן הם מחקים התנהגות צבאית כמו שהם ראו בעבר בזמן המלחמה.

הם גם מאמינים בדמות קדושה אלוהית משיחית בשם ג'ון פרום. דמות שמקור שמה לא ברור. הם מאמינים שהוא ישוב ב-15 לפברואר, אבל לא ידוע באיזו שנה. אחד ממנהיגיהם אמר: "ג'ון פרום היה אלוהינו, ישו שלנו, והוא עתיד לשוב אלינו".

יש להם אפילו מפלגה פוליטית משלהם המייצגת את המאמינים.

יש האומרים שג'ון פרום זה שיבוש של Jhon From America.

בכל מקרה זה משל נחמד לאיך החיים אצלנו במערב. ולא ברור האם המנהיגים הדתיים שלהם מבצעים מניפולציה על המאמינים או הם באמת מאמינים בכך.

התופעה יכולה להסביר שיש לאדם תאוה אנושית להאמין בדברים נשגבים ממנו כדרך להסביר את העולם. ולפעמים זה מגוחך.

הוואי 1966 – הצרה הגדולה ביותר שאפשר להפיל על רוח האדם – זמנים כשהאלים משתנים


זהירות קלקלנים!

יצא לי לאחרונה לצפות בעוד גרסה של המרד על הבאונטי. יצא לי לראות לפני כמה שנים גרסה משנת 1984. ולא זכרתי יותר מידי, כלומר, אני זוכר הסיפור אבל לא מספיק זוכר בשביל לא לראות מהדורה אחרת. ולא מזמן יצא לי להתקל בגרסה מ-1962 והחלטתי לצפות. הגרסה פחות נאמנת למציאות ההיסטורית מהגרסה הקודמת שראיתי, אבל המשחק היה טוב וכן הקונפליקטים והעלילה.

כמו בעוד סרטים על התקופה ניתן לראות שהקברניט הוא דיקטטור קטן המונע מרצון להרשים ואולי כך להרוויח כסף. ובמקרה שלנו יש לו גם תפיסה של נאורות על בסיס יעילות. להלקות סתם זו אכזריות להלקות עם סיבה מוצדקת זו יעילות. רב החובל מעביד את המלחים קשה ומעליב אותם. הוא מלקה מלח על תחילת הסרט רק כי שמע אותו אומר שהוא סתם נאשם בגניבת גבינה, הקברניט בעצמו ביקש ממנו להכניס זאת לקבינה שלו – הוא האשים את המלח בהעלבת הממונה שלו. אותו מלח הואשם בגניבה על ידי אחד מאנשי הספינה וכתוצאה מכך הקברניט פסק למנוע את הקצבת הגבינה עד מתי שהגנב ישיב הגניבה – ענישה קולקטיבית. הקברניט מלקה על עניין פעוט על אף מחאות הסגן שלו פלטשר שהוא אציל וג'נטלמן. ולמעשה יש כאן קונפליקט נוסף בין עדינות ג'נטלמנית של החברה הגבוהה לבין נובו ריש קפדן – עניין הבולט לכל אורך הסרט. ויש גם עוד קונפליקט בין אהבת אשה לבין אהבה למולדת שרואים בהמשך. הספינה נשלחת לצורך איסוף שתילים של עץ הלחם כדי להשיג מזון זול ובעל התאמה טרופית – עניין שיוזיל עלויות של אספקת מזון לעבדים, עניין המעיד על התקופה. הקברניט מנסה לחסוך זמן ולעבור את כיף הורן בדרום אמריקה, מקום הידוע כמקום מסוכן בתקופה ההיא. הוא נכשל ושורף זמן ומאמץ ולבסוף הולך בדרך הארוכה דרך כיף התקווה הטובה לאוקיינוס ההודי ומשם לים השקט לטהיטי, להשיג את עץ הלחם. מעניין מדוע לא אוכלים מהקמח של עץ הלחם בפסח אגב וכן גם לגבי קמח בננות. האוניה ממתינה כמה חודשים בטהיטי כדי להשיג השתילים ילדים אותם בספינה. בסופו של דבר המרד פורץ כדי להציל את הספינה מגחמותיו של הקברניט המסכנות את אנשי הספינה. הוא מקציב מים ומונע שתיית מים כדי שהוא יוכל להגיע מהר יותר לאיי הודו המערבית ולהביא לשם את השתילים. לאחר שמלחים מתחילים למות כתוצאה מהקצבת המים של הקברניט פורץ מרד. ולשאר הסיפור אתם מוזמנים לצפות בסרט. אגיד שבגרסה הזו מראים את פלטשר כבעל חזון, המת למען הרצון לנווט בעתיד ולכן נכנס לאוניה בוערת באש להציל את הסקסטנט. חשוב להגיד שהאי פיטקרן עלה לכותרות לא מזמן. מתברר שתושבי האי, צאצאי המורדים, עדיין מספקים כותרות.

הסרט מראה את התרבות החופשית של הפולינזים בטהיטי ואמרתי לעצמי אני רוצה ללמוד עוד על הנושא. קראתי קצת ברשת והחלטתי להוריד עוד סרט על הפולינזים בשם הוואי 1966. סרט עם שני שחקנים שאני אוהב, ריצ'ארד האריס ומקס פון סידוב ובעצם הכל עד לפה הוא הקדמה לסרט הזה.

הסרט הזה מדבר על התנגשות תרבותית בין הנצרות לעובדי האלילים הפולינזים בהוואי. מבחינת הנוצרים הם נואפים, עובדי אלילים, מגלי עריות ורוצחים. ולכן יש לתרבת אותם. כמובן שבפועל הנוצרים על ידי מיסיונרים ומלחים מביאים מחלות מערביות, משפילים ומנצלים אותם.

זה נחמד לראות את הצביעות המסיונרית, מצד אחד הם מצהירים שהם באים לשם שמים ולא להרוויח כלום ואז הם דואגים לעצמם בכל מיני דרכים. וכן אם מסיונר מתחתן עם מקומית הגזענים מדיחים אותו בהצבעה משורות הכנסיה. ועוד. בקיצור, הם לא מיישמים את מה שהם מטיפים לו – The don't practice what they preach.

הסיפור מדבר על מסיונר קלווניסטי שרוצה להביא את דבר האל, אבל הוא מלא גאווה בתפיסה ובאמת שלו לגבי החיים. ולכן הוא קשוח. אולם לאט לאט הוא מצליח להשפיע על המקומיים. לצורך שליחותו כמסיונר הוא מתבקש להתחתן והוא מוצא אשה ברגע האחרון שהיא פחות פנאטית ממנו בנוגע לדת אולם היא מוכנה להתחתן איתו בגלל שהיא רוצה הרפתקאות בהוואי, לקרב את עובדי האלילים לאל וכן מתרגשת מחיזורו השלימזלי. היא גם אוהבת לראות את הקופליקט שלו כשהוא מתאר שהיא מסיחה את דעתו מן האל כי היא יפה או כי הוא עלול לאהוב אותה יותר מאשר את האל. הוא מאמין באל קנא ונכון והיא מאמינה באל של אהבה.

בסופו של דבר פורצת מגפת חצבת באי ורואים כיצד הנאורים הנוצרים מפיצים מוות בקרב הילידים התמימים. כעת רואים בקרב המסיונירים התפקחות וחלקם מחליטים לדאוג לעצמם כלכלית במקום לקיים את שליחותם המקורית שהייתה רק לדאוג לדת ולא להתעשר על חשבון המקומיים.

השליטה המקומית, מאלמה קאנקוואה, באזור של הגיבור הראשי, מתה ועל ערש דויי מתנצרת ונפרדת מאחיה בן זוגה. וכתוצאה מכך מתחלף השלטון. השלטון המקומי החדש חוזר לתרבות האלילית ולגילוי העריות ועם זה שנים רבות של מיסיון ירדו, כביכול, לטמיון. השליט נושא את אחותו וביחד הם שולטים. אותו שליט היה בעצמו מסיונר וניסה לקבל תפקיד בכנסיה אבל מחמת גזענות הם סירבו, אז הוא התפקח ונטש הכנסיה. ואולי הוא החליט להתחתן עם אחותו כדי להיות חלק מן השלטון וכך לעזור לבני עמו יותר כי הוא מבין את המערב הצבוע טוב יותר, אבל הוא מת במגיפת החצבת.

לאחר התמוטטות האווירה הנוצרית במקום בגלל התחלפות השלטון ובגלל שרבים מהקהילה הנוצרית מתו במגפה, המסיונר רב עם אשתו על מה צריך לעשות, הוא חושב שאלוהים שונא את הילידים בגלל שהם חוטאים. בעוד אשתו חושבת שהם נדיבים ונחמדים ולכאורה בעלי רוח נוצרית יותר מכל המערב. ובאמת לאורך הסרט רואים את לבביות ונדיבות הילידים. ומאידך הם מתירניים מינית, מגלי עריות ורוצחים ילדים פגומים שהם חושבים שלא ישרדו או הורגים בסכסוכים מסוימים, אבל למעשה ביום יום תרבות די שלווה ונחמדה, הרבה יותר נוחה מן המערב הנוצרי בשעתו. היא אומרת לבעלה שיצא מהקנאות, אלוהים לא שונא אותם, הם אנשים טובים. הגיע הזמן להשפיע עליהם בצורה אחרת על ידי אלוהים של אהבה. וכך לעזור להם ולהשפיע בצורה שזה יחזיק מעמד כשהשלטון מתחלף.

אחד הגיבורים בסרט הוא נסיך ילידי שבתחילה היה מסיונר ובהמשך נהיה שליט מקומי והוא מספר את הזוית של הילידים על העולם שלהם שמשתבש כשהוא בעצמו כבר נוצרי.

הוא מספר שבמקור הם מגיעים מבורה בורה. מקום שהיה בית האלים. ביתו של קנלואה מלך השאול, של פלא, האלה של הרי הגעש, ושל טאורה האל של מי האוקיאנוס הרוח והסערות. של מאנו הכריש שהדריך את ילדיו (הפולינזים שהיגרו מבורה בורה) במעברים סודיים בים כשהם היו אבודים. ושל קאנע הגדול אב היקום. ויום אחד הגיעה הצרה הגדולה ביותר שאפשר להפיל על רוח האדם – זמנים כשהאלים משתנים. הגיע אל חדש שתבע קורבנות אדם. האל אורו שעיניו היו עיניים של מוות. אז המלך קנקואה לקח את אנשיו ואמר להם שהאל אורו הוא אל של נקמה וזעם, בואו נברח ממנו.

הקנו של בורה בורה היה הכלי המהיר ביותר והם מילאוהו ושורשים וזרעים לשתול באדמה חדשה שהאגדה אמרה שנמצאת הרחק בצפון. והם לקחו עמם את האבן הקדושה את דמותו של האל קאן העדין. והם עלו בספינה מודרכים על ידי הכריש מאנו אל עבר הוואי.

וכך למשך שלושים דורות המקומיים חיו שם עד להופעת הנוצרים. וכעת שוב ההוואיים הגיעו לזמנים שהאלים משתנים. תוך דור החרבנו את המקדשים, שרפנו את האלילים וחיכינו להתגלות שהנוצרים הבטיחו שתגיע.

ובמקום להביא את דבר האל, הבאתם הרפתקנים לשדוד את אדמותינו, פורעי חוק להחריב את כפרנו, שתיה חריפה כדי לחלל את הגבריות של בנינו ושטנים בצורת ציידי כרישים לנצל את בנותינו אשר משליכים את בנותינו הצידה כמו חיות פצועות למות בסבל מהמחלה שאין לנו שם אליה עד שאתם באתם. אנו רעבים לדבר האל אולם אף אחד מכם בארבע השנים שאני פה לא פנה אלי ואמר לי קאוקי קנאקוא, אני אלך איתך להוואי להציל את נשמתם של בני עמך.

הנסיך קאוקי קאנקוא מביא את הזווית ההיסטורית של בני עמו. והוא חוזר שוב על חלק מהסיפור בבית הספר הנוצרי מול הילדים. הוא רואה בסיפור ההגירה שלהם סיפור דומה למסע אברהם אבינו. והוא רואה בעניין תרבות הוואיית. אולם לאחר שהוא נחשף לצביעות של המסיון הנוצרי הוא מבין שהדרך לשפר את מצב בני עמו לא מגיעה מהדת הנוצרית אלא מהשלטון, ולכן אולי הוא נוטש את הנצרות הופך לשליט, ובהתאם למנהיג המקובל ונושא את אחותו

הסרט נחמד מאוד ומתאר אנשים החיים בתרבות אחרת עם משחק טוב של גדולי השחקנים, ריצ'ארד האריס, ג'וליה אנדרוס ומקס פון סידוב. הוא גם מתאר את ההתנגשות התרבותית בין נצרות לפאגניות, ואת שיתוף הפעולה בין המסיונירים לבעלי ההון בניצול הילידים בהוואי. את הרס התרבות המקומית על ידי הציביליזציה המערבית, את המגפות והניצול. וכמובן את ההשפלה שהמקומיים חוו מהמערב גם לאחר שהם השתלבו הדת הנוצרית.

הסרט יכול להוות משל שגם מסיונר נוצרי עלול להיות יליד בתרבות ודתו, הוא יכול להיות מנצל כמו חלק מהמסיונרים שהפכו לאנשי עסקים והוא יכול להיות נושא צלב פנאט כמו הגיבור הראשי, אבנר הייל, השקוע בגאווה שלו ולכן לא מבין את המהות של הדת הנוצרית ולכן גם לא רואה את החורבן שהוא ממיטב סביבו וגם את חורבן משפחתו. הוא חי באורות של האל אולם למעשה הוא נכשל במשימה בגלל הגאווה והדורסנות שלו בשם הדת. ולבסוף הוא מנסה להתחיל מחדש לפי הדרך של אשתו אבל אז הוא כבר מאבד את משפחתו, מודח מקהילת המסיון וכן מאבד את צלילות דעתו. הסרט גם מתאר שקיעה של תרבות שלא מתאימה לזמנים המשתנים ולכן סובלת מהרס ואובדן – "הצרה הגדולה ביותר שאפשר להפיל על רוח האדם, זמנים כשהאלים משתנים".

קולטורה – אני מאמין בדם של נאכטמר בתרגומי


האם אתה מאמין?
האם אתה מאמין?
האם אתה מאמין?
האם אתה מאמין?
האם אתה מאמין?
האם אתה מאמין?

האם אתה מאמין במלאכים?
האם אתה מאמין באלוהים?
האם אתה מאמין בישוע המושיע
ובכאב שהוא הביא?

האם אתה מאמין בשטן?
האם אתה מאמין בגיהנום?
האם אתה מאמין בכל?
בכל שאתה מוכר?

אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם

האם אתה מאמין בכסף?
האם אתה מאמין בסקס?
האם אתה מאמין ברוק אנד רול?
ובתופעות לוואי שלהם?

האם אתה מאמין בחירות?
האם אתה מאמין במלחמה?
האם אתה מאמין בעתיד?
בגלל שאני כבר לא

אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם

אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם
אני מאמין בדם

כתבתי בעבר שאני מחבב שירה ברוטאלית, שירה הנתפסת בעיני כאותנטית. שירה אמינה המייצגת משהו אמיתי לעומת שירה קלישאתית. אני מאמין בדם יכול להיתפס כאמונה באלימות או כאמונה בחיים, בחיים הפשוטים ותו לא. השיר גם ברוטאלי בסגנון המוסיקה הידוע כאינדאסטריאל או E.B.M. אני לא מומחה גדול לסיווג המוסיקה הזו וייתכן שיהיו כאלו שיחלקו עלי. ואני פתוח להערות.

קולטורה – מורגנשטרן של רמשטיין בתרגומי מגרסה באנגלית


כאשר מביטה היא אל השמים,
האור מפוחד,
זורח על פניה מלמטה,
וחייבת היא להסתיר פניה ביום.
היא פשוט לא רוצה להפחיד את האור,
חיה בצל עד נמוג זוהר,
רואה הכוכב זוהר באור דמדומים,
מתחננת: אנא צבע יופי על לחיי.

מורגנשטרן (כוכב השחר),
הו, זרח על דמותי,
שלח אור חמים על פני המפחידות,
תגיד לי שאיני לבד.

מכוערת!
את מכוערת!

הלכתי לבד בלילה,
הציפורים המאוחרות שרו.
כבר לא ראיתי את המון ילדי השמש,
ובכיתי אל השמים זרועי הכוכבים.

מורגנשטרן,
הו, זרח על אהובתי,
שלח אור חמים,
על הפנים המפחידות שלה,
תגיד לה שהיא לא לבד.

מורגנשטרן,
הו, זרח על נשמתי,
שלח אור חמים על לב שבור,
תגיד לה שאני בוכה.

כי את, את מכוערת!
את פשוט מכוערת!

בני אדם הם רק יצורים של העין.
דברים יפים הם מה שאני רוצה,
אבל את, את לא יפה,
לא!

מורגנשטרן,
הו, זרח על אהובתי,
שלח אור חמים על הפנים המפחידות שלה,
תגיד לה שהיא לא לבד.

והכוכב רוצה לזרוח,
על אהובתי,
זה מחמם את חזי,
מנענע,
איפה שהחיים פועמים,
כדי לראות עם הלב,
היא פשוט יפה!

תרגום באנגלית

לי יש חיבה לשירה ברוטאלית הנתפסת לי כשירה אותנטית ולא סתם ובפרט בתחום הרומנטי.

הדביקיני – שיר


הַדְבִּיקִינִי
הִכָּנְסִי בִּי חָזָק

חוֹלֶה אָנוּשׁ עֲשִׂינִי
נִהְיֶה מְבוֹדְדִים לָנוּ

וְנַבְרִיא בִּנְשִׁיקוֹת וּבְחִבּוּקִים
וּבַלְּטִיפוֹת וּבְמַגָּע נָעִים.

הרב חיים קינבסקי טועה – וא-סימטריה בין חילונים לחרדים


מיליוני יהודים מעריצים את הרב קינבסקי. כשהוא מנחש נכון נותנים לו קרדיט. כשהוא טועה ומטעה מאשימים את העסקנים שלו – כדאי לקרוא את נדב שנרב בנושא. ואומרים שהוא לא טעה כלל. יש לו כוח התורה ולכן זה חילול הקודש להגיד שהוא טעה או טועה. והוא לא יכול לטעות בכלל כי יש לו רוח הקודש והוא גדול הדור או כי אנחנו לא יכולים לדעת אם הוא טעה כי אנו לא בדרגתו הרוחנית הגבוהה.

הרינו מורים ומגדירים כדוגמה-שבהתגלות [את העיקרון] כי הכהן הגדול של רומא [האפיפיור], כאשר הוא מדבר בשבתו על כסאו (ex cathedra), היינו בהיותו במילוי תפקידו כרועה וכמורה-דת של כל קהל הנוצרים מכח סמכותו האפוסטולית [השליחותית], ומגדיר דוקטרינה הנוגעת לענייני אמונה ומוסר כראויה להתקבל על הכנסייה האוניברסלית [הקתולית] – הרי שבעזרה האלוהית המובטחת לו על ידי פטרוס המבורך, הריהו מחזיק באותה אַלְטָעוּת שחפץ הגואל להעניק לכנסייתו בענייני אמונה ומוסר, ולפיכך קביעות אלה של הכהן הגדול מרומא הן בלתי ניתנות לשינוי, וזאת מכוחן-שלהן ולא מכח הסכמת הכנסייה. אשר על כן, מי אשר יעז פניו, חס וחלילה, להמרות את פי קביעתנו זו – יהיה באנתמה [חרם]. – אני מצטט את עיקרון האל טעות הקתולי כדי שנוכל להשוות ולהבין התהליך ממבט כללי יותר.

אולם הוא עדיין טועה כשהוא בחר בעסקנים המסוגלים להטעות אותו. אזי בטוח שהוא לא אל כשל. וכאן רואים בעיה לוגית חרדית. מאמיני הרב קינבסקי, תחשבו מסודר קצת.

בכל מקרה הייתי מצפה לשמוע יותר ביקורת בחברה החילונית והדתית וגם החרדית נגדו. מותר לחלוק ומותר להתווכח ומותר להגיד שהוא טועה.

יש כאן מנהיג שלא עומד כל כך לביקורת הציבור ולכן קשה לתקן אותו. וכעת הוא ממלא משבצת חברתית חשובה וכן הוא מהווה מנהיג דעה חשוב במגזר שלו. חייבים לבקר אותו גם כשהוא טועה בקטנה כרגע כשהוא נוכח במשבצת לו הוא מונע ממישהו אחר מוצלח יותר למלא המשבצת.

חשוב לבקר. ביקורת עניינית בסגנון מכבד תגרום לציבור החרדי להבין שיש כאן בעיית פיקוח ואיזון דבר היכול להוביל לרשומות אצלם.

וחשוב לאלו שלא מאמיניו שלא יקבלו את הבכירות שלו. אתם לא משועבדים. אתם לא חייבים להתייחס אליו כרב דתי חשוב. תתייחסו אליו כפוליטיקאי חשוב או דוגמן מצוות חשוב. אתם לא חייבים לקבל גישה של קבוצה דתית מסוימת.

אולם יש בעיה, בעיה של א-סימטריה ביחסי המאמין מול הלא מאמין. המאמין אומר הרב הנעלה והחזק קובע כך והלא מאמין שותק. וכך נוצר מצב שכביכול המשועבדים לרב קינבסקי מפסידים במאבק. כלומר, הם אומרים הרב אמר מה אני יכול לעשות. והאחרים שותקים ולא נותנים קונטרה ובדרך כלל מוותרים.

צריך לתת קונטרה, צריך איזון. אני אומר להם: אני מאמין באל בעל מודל אחר משלך, אני מאמין ברב שטירנר זי"ע או אני מאמין ברב הגאון שר התורה מקיאוולי זצ"ל. אתם יכולים להגיד גם אני מאמין בגדול הדור נתניהו שליט"א או ברב הרצל ז"ל או מרקס זצוק"ל. האיזון הזה עוזר לתקשר עם החרדים בשפה שלהם שהם מבינים יותר. ןכך לא צריך תמיד לכבד את הצד שלהם יותר מהצדדים האחרים.

להלן מספר סרטונים של צאר התורה בנוגע לקורונה. הצפייה מומלצת ומביאה להתעוררות.

קולטורה – במשטר הציוני אין אנו מאמינים


השם הוא מלכנו ולו אנחנו עבדים
התורה היא חיינו ולה אנו משועבדים.

במשטר הציוני אין אנו מאמינים
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים.

בדרך התורה נלך לקדש שם שמים.

יש לשיר גרסאות רבות ואחרות.

הם לא רק שכחו להיות יהודים, אלא הם גם שכחו להיות ישראלים


יש חילוקי דעות בגוש השמאל. והכהן הגדול של השמאל 'האלטרנטיבה הגדולה' ובעל הכי הרבה המלצות ומקבל המנדט הגדול החליט לנטוש את השמאל בזמן משבר חירום חמור עקב מחלת הקורונה ולחבור לנתניהו.

והאמת אני לא מאשים אותו, אני מבין שהוא קלט שנתניהו הרבה יותר אמין מאשר חבריו 'לדרך'.

אפשר לא להסכים ואפשר לגנות, אבל לכתוב את כל דברי הבלע בבת אחת בשצף קצף ובלי עיקרון החסד כמעט, זה מעיד על ניוון ובהמיות. לשמוע השמצות חריפות וכינויי גנאי בריש גלי בכל אתר, זה לא אמין ומראה על הפרעה נפשית הקשורה בתפיסה עצמית נעלה ונאורה על חשבון הצד השני שהוא כביכול נחות וחשוך כמובן. וכמובן שאז הם אומרים שהימין מפלג…

הגיע אצלם הזמן להתבגר. ואולי אם השמאל סובל 'ממגפה פסי-כו-לו-גית' בנושא ולא מצליח להתבגר לבד, אז אולי שהממשלה תשקיע במימון טיפול פסי-כו-לו-גי לשמאלנים. וזאת ללא כפיה כמובן וכך ליצור אווירה רגועה, אחדות שלום ושלווה. וזה יכול להיות סטארט-אפ כחולבן.

נ.ב. ראו ההבדל בין החמוצים למתוקים. החמוצים קיבלו שנתיים והם בוכים, מתלוננים בנרגנות ועוד, על אף שאף אחד מהם לא הגיע להישג הזה מעל עשור. לעומת זאת הם המתוקים הפסידו שנתיים ושמחים ועושים קידוש ממלכתי על חצי הכוס המלאה של נתניהו. והם אפילו מתעלמים מכך שגנץ העלוב פוליטית יהיה ראש ממשלה שלהם לשנתיים – הם פשוט מוצאים סיבה לשמוח על האחדות וטובת העם.

הימין שמח באחדות הטובה למען יושבי הארץ לכל הפחות. והשמאל החמוץ שכח, לא רק שכח להיות יהודי, אלא שכח להיות ישראלי.

תהי בריאים ושבת שלום.ש

בג"ץ מול הכנסת


בג"ץ קבע לעצמו השבוע שמותר לו להתערב בסדרים הפנימיים של הכנסת. הוא קבע שאדלשטיין, המשמש כראש הרשות המחוקקת, חייב להעמיד להצבעה את תפקיד יו"ר הכנסת עד לשבוע ביום רביעי למרות שהחוק אומר שהוא צריך לעשות זאת עד לכינוס של הקמת הממשלה.

 

אדלשטיין סירב ואמר כך:

״בכל הכבוד הראוי, ככל שביהמ"ש הנכבד מציב בפניי ובפני כנסת ישראל אולטימטום בדורשו ממני לקיים את הדיון "לא יאוחר מיום 25.3.20", לא אוכל להסכים לכך. שהרי משמעות הדבר שסדר יומה של הכנסת ייקבע בידי בית המשפט העליון ולא על ידי יושב ראש הכנסת, שלו מסור תפקיד זה״.

כעת נוצר מצב מעניין, מה יקרה אם אדלשטיין יסרב עד הסוף, מה משמר הכנסת יחליט?

ואם משמר הכנסת יתמוך באדלשטיין, מה המשטרה תעשה? הרי הכנסת היא עצמאית ובעלת חסינות וכשטח אקס טריטוריאלי.

האם בג"ץ יורה למשטרה לכבוש את הכנסת?

יש כאן שאלה יפה של סמכויות ויפה שאדלשטיין סירב לבג"ץ בנימוס וכעת נוכל לבחון למי המדינה מצייתת.

וכן יש כאן שאלה על בג"ץ הרי ברור שיהיה בחירות ליו"ר הכנסת כנהוג אז מדוע להתערב? להראות שהוא הרשות החשובה והמהותית במדינה? וזה תמוה שהרי הוא לא נבחר באופן ישיר על ידי העם ואין שם שוויון של הזכות לבחור ולהבחר. בכל מקרה בג"ץ בטוח שהוא הכי טוב בשיקול הדעת האובייקטיבי שלו ולכן זה בסמכותו להחליט בנושאים אפורים (בעיניו) שהם לא במסגרת ודאית של הרשות השופטת. מה שמעלה שאלה מדוע צריך בחירות בכלל הרי יש בג"ץ?!

וכן השליטה על הוועדה המסדרת נמצאת אצל גוש השמאל ואם כך הם יכולים להכריח את אדלשטיין לארגן הצבעה בהתאם לרצונם ואם כן מדוע היה חשוב לבג"ץ להתערב? האם בג"ץ קטנוני? נראה אולי שבג"ץ בא להראות שהוא הבוס ותוך כדי הוא פוגע בלגיטימציה שלו מול חלקים נרחבים בעם. ממש היבריס.

נקווה שיו"ר הכנסת לא יתקפל ונקווה שמשמר הכנסת יציית לאדלשטיין בנושא והנושא בעצם יראה לבג"ץ את מגבלות הכוח שלו.


ויש כאן עוד שאלה האם ניתן וצריך לעצור את שופטי בג"ץ שפסקו נגד הכנסת בעוון המרדה?

 

ראש הממשלה היחיד שנרצח בישראל – נרצח תחת שלטון השמאל


ראיתי שטוענים שוב ושוב שהימין מבצע הפיכה. וכן הרבה מגוש השמאל ועוזריהם תוקפים את השלטון הנבחר בישראל שהוא פוגע בדמוקרטיה. וכן שהוא סתם סוגר המדינה כדי לפגוע בזכויות של המתנגדים לו וכדי למנוע המשפט. וחשבתי לעצמי שאפשר ללכת לשמאל ולבדוק מה היה כשהם היו בשלטון. והנה מספר כותרות המראות את טיעוני גוש השמאל לגבי הפיכה.

ברק: "נתניהו לא רוצה אחדות – מתבצעת הפיכה שלטונית"

ראש הממשלה לשעבר תקף את ראש הממשלה נתניהו ואמר כי "צריך להיות תמים ברמות עליונות כדי להאמין למילה אחת שלו". ברק הזהיר: "אלו הימים שילמדו בדפי ההיסטוריה כחניקתה של הדמוקרטיה"

לפיד: "נתניהו סגר את הדמוקרטיה", הליכוד: "גנץ וליברמן עוסקים בעסקנות"

בכירי כחול לבן פרסמו פוסטים תוקפניים כלפי התנהלות הממשלה. דיווח: גורמים בסביבת נתניהו מספרים כי הוא חושש לכסאו כתוצאה ממשבר כלכלי, ולכן דוחה הטלת סגר

והנה שמתי לב שראש הממשלה היחיד שנרצח בישראל נרצח בזמן ממשלת שמאל ומי שהחליף אותו והרוויח ממותו היה בעצמו גם פוליטיקאי מן השמאל.

העניין מעלה השערה שהשמאלנים הם אלו שאולי התרשלו בזאת. וכן ייתכן שהעניין יכול ללמד אותנו על מצב הדמוקרטיה תחת שלטון השמאל.

והנה מספר ציטוטים בנושא:

  • "עד היום אין הסבר למי עמד מאחורי הרצח של אבא שלי", אמרה דליה רבין בראיון נועז ל"עולם האשה" בדיוק לפני 20 שנה, "אז האשימו את לי אוסוולד, שמייד נרצח. אצלנו מאשימים את יגאל עמיר… זה הרבה יותר עמוק והרבה יותר מורכב… במי אני חושדת, אני לא אגיד… לפעמים אני מפליגה למחשבות קשות ביותר. אני יודעת שלא תהיה לנו במשפחה מנוחה עד שלא נדע את האמת" – אמנון לורד "24 שנה אחרי: המחדל ועץ הרעל"
  • ועדת החקירה לעניין רצח יצחק רבין פרסמה את ממצאיה, ובהם כתבה על גילון: "במילוי תפקידו לא שקד במידה נדרשת ולא פיקח כנאות על הארגון, ההיערכות, הדריכות, הכוננות והפעולה התקינה של אגף האבטחה בכל הנוגע ליחידה לאבטחת אישים שבו, ובפרט בקשר לאבטחת ראש הממשלה המנוח", וציינה כי החלטתו להתפטר תוך כדי עבודתה "משקפת את דעתנו ואיננו רואים צורך בהמלצה נוספת". – ויקיפדיה בערך כרמי גילון

ואני תוהה לעצמי האם כל השיגעון הזה של הפיכה כשהם יכולים בקלות טכנית לפי מספרי הממליצים שהיה לגנץ אצל הנשיא להיכנס לאחדות או להקים ממשלה, זה נועד להכשיר את הקהל לשת"פ עם גורמים שרוצים לבטל את המדינה היהודית. ואולי כך הם יוכלו לא להיפגע בסקרים אם יהיו בחירות רביעיות או בכך להפעיל לחץ על גורמים במפלגה לתמוך בקואליציה הנשענת על גורמים הרוצים לבטל המדינה היהודית או לגרום להתפטרותם של הח"כים הסרבנים בנושא ובכך להשיג רוב קואליציוני. וכל זה במצב של מגפת קורונה חמורה ומשבר כלכלי.

השמאל לדעתי מנותק.

מוגן: המהלכת


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

ברקסיט Brexit the uncivil war 2019


צפיתי לאחרונה בסרט חדש בריטי של ערוץ 4 הבריטי על משאל העם בנוגע לעזיבת בריטניה את האיחוד האירופאי, העניין ידוע גם כברקסיט. כזכור היה מאבק פוליטי של שנים רבות לגבי יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. ולבסוף ראש הממשלה הבריטי התחייב לארגן משאל עם בנושא. ומעניין מה גרם לו לעשות המשאל, האם הוא חש שאם הוא לא יעשה זאת הוא יאבד קולות של בוחרים?

וכן אני לא אכחיש שתמכתי בברקסיט על אף שהבנתי שזה פוגע בי במובנים מסוימים. כאזרח מדינה באיחוד האירופאי.

בכל מקרה, נתקלתי בסרט הזה והחלטתי לצפות בו. שיערתי שמדובר בסרט מנקודת מבט שמאלנית או מנקודת מבט של זלזול באלו שרצו לעזוב. כלומר, זלזול בנשארים, מכיוון אלו שרצו לשמר את הסטטוס קוו. וזאת כי רוב האליטה המערבית נגד תוצאות משאל העם. וחלק רואים בזאת אפילו תוצאה גזענית קסנופובית המתנגדת לאינטגרציה בין עמים באירופה.

ולמרות שכך מבחינת "דע את האויב", חשקה נפשי לצפות ולראות הכיצד הדומה לי נראה מבעד למשקפי הצד השני "האויב". הסתקרנתי ואמרתי לעצמי: דע כיצד האויב רואה אותך כאויב שלו…

המשך תיאור הסרט עם מעט ספויילרים

נשוב אל הסרט, הסרט מתאר דמות מוזרה ואקצנטרית שמבינה, כביכול, מה המון העם רוצה בעוד הפוליטיקאים המקצועיים מנותקים מן העם ועובדים עם נוסחאות שחוקות. הם גם לא מדברים עם העם שנים כך שהם איבדו את התחושה של מה העם רוצה ואיך לדבר עימו.

הסרט מתאר שהמנגנונים המפלגתיים של מפלגות הממסד מתנגדות בעוז לברקסיט. ברם כל מיני עשירים, מוזרים ולאומיים מתנגדים כשיש גם אופרטיוניסטים שרוצים למוטט את הקיים כדי לקדם עצמם כשהלוזרים יאלצו ללכת.

  • הסרט מתאר חזון של אסטרטג פוליטי לפנות לקהל שנמצא מתחת לראדאר וכך לנצח.
  • וכן לעבוד בצורה לא קונבנציונלית מודרנית עם פרסומות ומסרים שונים שונים אל האדם באינטרנט ומותאמים לו אישי.
  • יחד עם כביכול שקרים לגבי עלות השהות באיחוד האירופי ותרומות לא חוקיות.

המסר של הסרט הוא כפול:

  1. הימין הלאומי שרוצה הגדרה עצמית הוא לא רציונל אלא דמון. ומצביעיו לא היו מצביעים לו לו הם לא היו רעים או טיפשים או שהצביעו נגד הישארות באיחוד האירופאי לאחר שעברו מניפולציות. כלומר, הקהל חסר לגיטימציה ברצונו מול אנשי הנאורות…
  2. בוצעו מניפולציות על אנשים הגונים וטובים.
  3. השלטון הקפיטליסטי הקיים מנותק מהעם ודואג לעצמו ולכן הפסידו, כי הרבה לא בחרו או בחרו במחאה. לו נעשה כלכלה שוויונית יותר אז זה לא יקרה. בקיצור מסר שמאלני קלאסי.

ועדיין נחמד לראות הסרט, כיף לראות לפעמים כיצד המפסידים מתארים את הצד המנצח. וכן מרתק לראות כיצד קמפיינים של בחירות עובדים, היות שרואים היבטים רבים של העבודה על המקפיין בנוגע למשאל העם.

אני עוקב שנים רבות לאחר נייג'ל פאראג'. ואני רואה בו את אבי הברקסיט, אחרי זה ניסו למכור לי שבוריס ג'ונסון הוא מיסטר ברקסיט וכעת אני רואה דמות חדשה: דומיניק קאמינגס. יש המנהלים ויכוח מי הוא מיסטר ברקסיט האמיתי? הסרט נוקט בעמדה פחות מוכרת ולא ארחיב על כך. הצד השווה הוא שאנשי השמאל, הגלובליסטים ואליטת העוצמה וכדומה לא מוכנים לקבל שהעם הצביע לטובת משהו שהוא רוצה, אלא כאן יש כאן בחירה לא נכונה ותמרונים. וראינו את זה גם לאחר טראמפ.

בעיניי הסרט חשוב כי הוא עוזר להבין את אובדן הכבוד הדדי בין פלגים בעם. אנו חיים בעולם שך מלחמות בני האור ובני החושך. ולא סתם אנו נתקלים פעמים רבות בזלזול במקום הידברות. וכן כשצד מפסיד, הוא מסרר לקבל את ההפסד בכבוד, אלא משהה את הודעת התבוסה שלו ולפעמים מפגין ובוכה ברחוב כשמכריז שחטפו לו את מדינה או העיר וצריך להדיח את הנבחר או להחליף את העם.

הדברים פורסמו פה.

קולטורה – "הי יחד" השיר של ימאי הוולגה


הֵי יַחַד, הֵי יַחַד
עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד פַּעַם
הֵי יַחַד, הֵי יַחַד
עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד פַּעַם

עֵץ לִבְנֶה גָדוֹל נַצְמִיחַ
מְתֻלְתָּל – יָפֶה נַצְמִיחַ
אַיְדָה דָה אַיְדָה
אַיְדָה דָה אַיְדָה
מְתֻלְתָּל – יָפֶה נַצְמִיחַ
הֵי יַחַד…

בַּגָּדָה גָדָה נֵלֵכָה
שֶׁמֶשׁ חֶמֶד נְבָרֵכָה
אַיְדָה דָה אַיְדָה
אַיְדָה דָה אַיְדָה
שֶׁמֶשׁ חֶמֶד נְבָרֵכָה
הֵי יַחַד…

הוֹי אַתְּ ווֹלְגָה עֲנָקָה
אִמָּא ווֹלְגָה עֲמוּקָה
אַידְָה דָה אַיְדָה
אַיְדָה דָה אַיְדָה
אִמָּא ווֹלְגָה עֲמוּקָה
הֵי יַחַד…

תרגום ילן-שטקליס מרים

השיר בביצוע על ידי הזמר האהוב עלי איוואן רברוף:

ג'וקר 2019 Joker


ראיתי לא מזמן את הסרט ג'וקר. הסרט עשה רעש גדול וחשבתי שכדאי לראותו. את הג'וקר של הית' לדג'ר נורא אהבתי וכן את השחקן יוהכין פיניקס אני די אוהב מהסרט חייל מצטיין 2001 ומעוד כמה סרטים. זהירות ספויילרים!


לא נעים לי להגיד אך הסרט מבחינתי הוא סרט בכייני שמתאר רקע משעמם של איש קטן שללא כוונה הפך לגיבורשל ההמונים בעוד שהוא עצוב ומדוכא.

הוא מזכיר לי את המשל הרוסי – על האיש שהלך לכומר ואמר לו שהוא בדיכאון. הכומר אמר לו, לך לליצן פה שנצא בקרקס לידנו וכל מי שהולך אליו צוחק וחוזר שמח והוא ישמח אותך,.אמר לו האיש: "אני הליצן".

הסרט לדעתי משמים ומעניין מדוע הצעירים אהבו אותו – ונדמה לי שזה אולי כי הם ממש מזדהים עם התחושה שלו לגבי החיים. פשוט אוהבים שיח קרבני. ממש לא הסגנון שלי.

הסרט מתאר עיר שבה יש זוהמה ואי סדר חברתי של הפגנות ומהומות – ממש כמו התפיסה המצויה של איש השמאל הקיצוני – מחר העולם יחרב מזיהום ומשבר אקלימי יחד עם הפגנות כנגד המושחתים העשירים שגרמו לכך. העיר מסריחה מלאה אשפה, הרס, גרפיטי והזנחה.

ובתוך העיר הזו חי אדם מסכן, חסר אבא ועם אמא רעה ושמו ארתור כמו שם המלך באגדה האנגלית המפורסמת. הנה גם כאן אנשים הסרט מקדמים אגדה חדשה… האיש עובד בעבודה לא טובה ויש לו חלום להיות סלב-סטנדאפיסט. כנראה מרוב שהוא עצוב הוא רוצה לחיות במקום של צחוק. ואולי גם לכן ארתור צוחק כדרך לכסות על העצב שלו.

השלימזל שלנו הסובל מהתעללויות מקבל אקדח מתנה מחבר כדי שהוא יוכל להגן על עצמו מפני בריונים וילדים המתנכלים לו. השלימזל שלנו לא דואג לשמור על האקדח כראוי והוא נופל לו באמצע העבודה וכתוצאה מכך הוא מפוטר.

במקביל חבורה של צעירים מושחתים מן האליטה מתעללת בו, שניים הוא הורג כהגנה עצמית ושלישי כנקמה. העניין מתפרסם שמישהו על מסיכת ליצן הרג שלושה עשירים מסריחים והאספסוף מתחיל לרכוש מסכות כאלו ולהפגין כל כנגד בעלי הכוח בעיר גות'האם

כעת הוא מתחיל להיות שמח על כך שהוא סוף כל סוף הופך לגבר ומגן על עצמו. הרי הוא גדל בסביבה של חולשה. ואז הוא הורג את החבר שלו שהביא לו את האקדח במתנה. רבותי, לא תמיד צריך לעזור למסכנים…

במקביל הוא שומע מאימו שהוא צאצא של האדם הכי מוצלח בעיר, תומס ווין. הוא מנסה לברר מיהו והוא מגלה שהוא עבר הזנחה קשה מצד אימו שגם היא עברה התעללות על ידי בני זוג. הוא מבין שהוא מסכן בגלל אימו ומחליט לחסל אותה.

לאחר מכן אחרי הופעה מוזרה של סטנדאפ הוא מוזמן לטלוויזיה ושם הוא נכשל. לפיכך היא מתוודה שהוא הרג את השלושה ובעצם כך הוא יצר את תנועת מסכות הליצן בעיר. כשממשיכים לצחוק עליו הוא מסביר שהוא הרג אנשים רעים וגם המנחה בטלוויזיה הוא איש רע והוא הורג אותו בשידור חי.

הוא נעצר על ידי המשטרה ומשוחרר על ידי מעריצים ואז הוא מעצב לעצמו חיוך רחב על הפרצוף בדם שיש לו על הפנים והוא מקבל משמעות חדשה לחייו וכאן הסרט נגמר.

ממש התאכזבתי, אין תמה מעבר לתנאים רעים, אין מניעים כמעט לאנשים בסרט, ממש לא ברור מדוע הם תומכים הליצן לא מצחיק הרוצח אנשים. על אף המשחק המצוין והבימאות הטובה נראה שהעלילה ניסתה להשיג תוצאה כמו של הסרט V for Vandeta אולי מתוך רצון להתחיל למכור מסכות ליצן כמו שמוכרים מסכות של גאי פוקס כסמל של התנגדות בגלל הסרט הזה. ההתרשמות שלי היא שסרט פשוט סרט בכייני, לא נראה שהגיבור מתמודד בכלל עם שאלות מוסריות. הוא מנסה לעשות מה שבא וכשמשהו לא הולך לו אז הוא צוחק בקול ולאחר שהוא מגלה שהוא לא אשם הוא יוצא למסע הרג הופך לגיבור המונים.


לא ברור לי מה צעירים רבים אהבו בסרט. מה זה אומר?

באמת לא היה ברור לי. הייתי צריך לחשוב כמה עשרות שעות כדי להבין למוחות הצעירים. ועדיין איני בטוח ולכן אגיד בספקנות שאולי הם אוהבים שאדם מסכן ערך מצליח להוביל שינוי. הם מרגישים אי צדק ואולי תקיעות בחיים – בפרט שמבוגרים בעלי תוחלת חיים גבוהה. ואז קשה להתחרות בהם על תפקידים במקומות עבודה רבים. אותם מבוגרים גם תמכו, כביכול, בסדר הכלכלי שקידם זיהום ומשבר.  ובקצרה הצעירים נגד המבוגרים. הם הצעירים, במערב התעשייתי השמן, השבע ובעל הזמן לעצמו, מחכים למהפכה ועונש על הדור המבוגר. הם כועסים כמו גרטה פון ת'ונברג. מבחינתם יש חוסר צדק בעולם הדורש עונש ורצוי דם. וכשישעונש על ידי אדם מסכן ההופך לגיבור זה מילוי משאלות. הבעת האמפתיה לחלש מקדמת תחושה של צדק יחד עם כאוס נגד הקיים. וזה שיש זיהום סביבתי עקב ההפגנות הללו לא מעניין אותם. הם רוצים סדר עולמי חדש. הם חשים כמו המפגינים בסרט שפשוט מחכים להלל מישהו, גם אם הוא רוצח חסר מוסר, העיקר שיהיה מסכן ונגד הממסד.

 

 

קולטורה – "שיר הנחש" של אל ווילסון בתרגומי


בדרכה לעבודה בוקר אחד
בעוברה ליד האגם
אשה עם לב רחום ראתה נחש חצי קפוא-מת
עורו הצבוע יפה היה, כולו מזוגג בטל
"ייצור מסכן", קראה, "אקח אותך ואני אדאג לך"
"הכניסיני, אשה עדינה
הכניסיני פנימה, למען השם
הכניסיני, אשה עדינה", נאנח הנחש.

עטפתו כולו בחום במצע משי רך ונעים
והשכיבתו ליד האש שלה עם דבש וחלב
בחיפזון שבה הביתה מהעבודה בלילה ומייד כשהגיעה
גילתה שהנחש היפה שהכניסה אליה קם לתחיה
"הכניסיני פנימה, אשה עדינה
הכניסיני פנימה למען השם
הכניסיני, אשה עדינה", נאנח הנחש.

חיבקתו לחיקה, "אתה כל כך יפה", היא נאנקה
"אם לא הכנסתיך אלי פנימה אולי כעת היית מת"
ליטפה עורו היפה והנעים שוב ונשקה והחזיקה בו חזק
ובמקום אמירת תודה, הנחש העניק לה נשיכה מרושעת
"הכניסיני, אשה עדינה
הכניסיני פנימה, למען השם
הכניסיני, אשה עדינה", נאנח הנחש.

"הצלתיך", בכתה האשה
"ואתה נשכתני, מדוע?"
"אתה הרי יודע שהכשתך היא ארסית ועתה אני גוססת ומתה"
"הו, שתקי, אשה טיפשה", אמר הנחש בחיוך מרושע
"ידעת מצוין, לכל הרוחות, שאני נחש לפני שהכנסתני אלייך פנימה"
"הכניסיני, אשה עדינה
הכניסיני פנימה, למען השם
הכניסיני, אשה עדינה", נאנח הנחש.

תרגמתי הגרסה הזו.

מוגן: שומר הנגיעה


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

קולטורה – לא השמעתי את קולי | מרטין נימלר


בְּגֶרְמַנְיָה לָקְחוּ הַנָּאצִים תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹמוּנִיסְטִים,
וַאֲנִי לֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי, כִּי לֹא הָיִיתִי קוֹמוּנִיסְט;
וְאָז הֵם לָקְחוּ אֶת הַיְּהוּדִים,
וַאֲנִי לֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי, כִּי לֹא הָיִיתִי יְהוּדִי;
וְאָז הֵם לָקְחוּ אֶת חַבְרֵי הָאִגּוּדִים הַמִּקְצוֹעִיִּים,
וַאֲנִי לֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי, כִּי לֹא הָיִיתִי חָבֵר אִגוּד מִקְצוֹעִי;
וְאָז הֵם לָקְחוּ אֶת הַקָּתוֹלִים,
וַאֲנִי לֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי, כִּי הָיִיתִי פְּרוֹטֶסְטַנְטִי;
וְאָז הֵם לָקְחוּ אוֹתִי,
אַךְ בְּאוֹתָהּ עֵת כְּבָר לֹא נוֹתַר אַף אֶחָד שֶׁיָרִים אֶת קוֹלוֹ לְמַעַנִי.

מקור

השיר יפה מאוד ומבטא את הצורך של החלשים בחברה לעבוד בשת"פ מול האויב כי אחרת הוא עלול גם לתקוף את מי שעד אז משקיף מנגד. בעיני השיר ריאליסטי מבחינת גישתו החברתית כי השיר פונה לאינטרסים של האדם ולא בשם איזה ערך שאי אפשר לחוש בחמשת החושים וזה משהו לא ברור.

מוגן: האהבה משחררת


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

קולטורה – שיר השירים של יאקובוס קמבנליס


מה יפה אהבתי, הו, מה יפה היא
בשמלת החול הפשוטה שלה
עם מסרקות בשערה,
איש לא ראה, איש לא ידע,
עד מה יפה היתה.

הגדנה בנות אושויץ
בנות דכאו אמרנה:
ראיתן את אהבתי שלי?

ראינו אותה במסע ארוך,
שוב לא לבשה את שמלתה
ואין מסרקות בשערה.

מה יפה אהבתי…
כה יקרה היא לאמה שלה
ולנשיקות שפתי אחיה.
איש לא ראה, איש לא ידע,
עד כמה יפה היתה.

אמרו בנות מטהאוזן,
הגדנה בנות בלזן:
ראיתן את אהבתי שלי?

ראינו אותה קפואה –
בכיכר גדולה,
מספר לה על זרועה הלבנה,
כוכב צהוב רוטט לה על לבה.

מתוך הבלדה על מטהאוזן.
מילים: יאקובוס קמבנליס.
נוסח עברי: אביבה אור שלום.

לחן: מיקיס תיאודורקיס.

מוגן: סיר הסירים


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

מוגן: פרח יפה אדום


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

ימי בנימין – חלק ג וחלק ד- עמית סגל – הגיגים אחרונים


כזכור למי שכבר קרא את שני הפוסטים הקודמים שלי בנוגע לסדרה ימי בנימין ימי בנימין – עמית סגל – הגיגים וימי בנימין חלק ב – עמית סגל – הגיגים. אהבתי הסדרה והחלטתי לכתוב הגיגים בנושא שאולי גם יעניינו ציבור הקוראים הנאמן.


החלטתי לאחד ברשומה זו את החלקים הבאים בסדרה לפוסט אחד כי הם קצרים יותר ופחות בעלי סוגיות. חלק ג עוסק בהאם נתניהו רודף התקשורת או נרדף התקשורת. וחלק ד האם הוא פושע עבריין או נרדף על ידי המערכת.

תקשורת – נתניהו הצליח לקבל הרבה עיסוק מטעם התקשורת, ברם התקשורת ברובה גם התנהגה אליו בזלזול. וכאן יש שתי דעות, דעה אחת שהוא המכשף עשה זאת בכוונה כדי להיתפס כנרדף וכך לגייס קהל. ודנה שניה אומרת שצריך להכיר בכך שהיהודים במדינה מרכז ימין והתקשורת אז הייתה ברובה המוחלט והיום ברובה מרכז שמאל. כתוצאה מכך אין פלא שלא כיבדו אותו. דעתי היא שאני באמת מאמין שאנשים התקשורת ברובם שואפים להיות הגונים ולכן הם לא רודפים אנשי ימין כי הם ימנים באופן מודע. הם פשוט מחלקים את העולם לגבי האור ולבני החושך, הימני הוא חשוך וממילא עושים לו דמוניזציה. ולכן ברור שצריך להתייחס עליו כך וברור שהוא עושה זאת לעצמו וכדומה. ואכן לא התייחסו בהגינות לשרון אז שרון נטש אותם (לעומת נתניהו הראשון שלא נטש אותם וחשב שאפשר לדבר עמם) וכששרון החליט להתנתק אז הוא אותרג על ידי התקשורת שרצתה לקדם אג'נדה יונית-שמאלית כפי הביטוי: כעומק החקירה כך עומק הנסיגה.

ועדיין נשאלת השאלה מדוע נתניהו בהסכם וואי לא זכה לאיתרוג על ידי התקשורת והרי הוא קידם נסיגה?

  1. אולי אפשר לומר שנתניהו לא אמר שהוא שינה השקפת עולם, אלא מכבד הסכמים קודמים, כלומר הוא עדיין ימני. ושאון שינה את דעתו.
  2. נתניהו ימני ותיק גם שבטית בעוד ששרון שמאלני שבטי שהפך ביטחוניסט ולכן עבר לליכוד, כלומר לא ימני אלא משתלב עם הימין.
  3. שרון בא אחרי אהוד ברק שהיה אדם בעל יחסי אנוש גרועים ביותר ולכן הפך לגיטימי לשמאל.
  4. שרון בעל חוש הומור מיוחד ששבר המחיצות.

כך או כך התקשורת צריכה להבין שהוא נבחר ציבור ופגיעה בו היא פגיעה גם בציבור הבוחרים שלו וזה לא רק חוסר כבוד כלפיו. וכן שאולי הוא מעצבן אותם כי הם לא אוהבים את המצביעים שלו כי הם שייכים לחושך ולא רואים את האור של הצד של רוב אנשי התקשורת.

חוק – יש האומרים שנתניהו עבריין שהרי מצופה ממנו להיות כזה 'הרי הוא חשוך חסר אידיאולוגיה. לכן זה ברור שהוא מנסה לנצל ולהרוויח בניגוד לחוק ולכן מקומו בכלא או מחוץ לממשל. ויש שיגידו שמתחילת כהונתו הוא בחקירות כל הזמן ולבסוף לא קרה כלום חוץ מהפרשות האחרונות שבהם בית משפט יחליט וגם פה לא בטוח שיהיה משהו שיפסול אותו מייצג את הציבור שלו. ויש המרחיבים גם שתראו מי מפגין נגדו, שזה אנשי שמאל, ולכן בהכרח שזה עניין של הדרך של השמאל להיפטר ממנו במקום על ידי בחירות. ולדעתי הטיעון האחרון לא טוב שהרי הפוליטיקה כיום נחלקת לשבטים ופחות לטיעונים ולכן איש ימין יכול לאהוב את המושחת שלו וכן לגבי השמאל שאוהב את המושחתים שלו ושונא את מושחתי האחר.

זיכרון נתניהו – הסדרה שואלת כיצד הוא יזכר ושני הדוברים, עמית סגל ואמנון אברמוביץ' טוענים שהוא לא יזכר מהפרשיות המשפטיות.

  • לפי אמנון, כאיש שמנע שלום וקידם מדינה דו לאומית וחשב על עצמו ולא על המדינה.
  • ולפי עמית, כאיש שהגן על ישראל והביאם להישגים גדולים.

כעת נותר לנו העם לנהל דיון מתורבת בנושא. וכן חסר סדרה על נתניהו שלפני הפוליטיקה וכך אולי נבין אותו יותר טוב. כך או כך, נתניהו הוא אחד מאבות המדינה וראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן מקום המדינה.

 

ימי בנימין חלק ב – עמית סגל – הגיגים


צפיתי בחלק הראשון של ימי בנימין ואהבתי. כתבתי על הסדרה והחלטתי להמשיך לכתוב בעניין לטובת הקוראים הנאמנים. אהבתי את זה שיש כאן סקירה ממצה של ראש הממשלה נתניהו על ידי עשיית פרק בנושא על ואז ירידה לנושאים קטנים יותר. ואז ניתן להתווכח לגבי כל נושא קטן בנפרד ולנהל דיון מסודר ובוגר.

חסר לי, כך על פי תחושתי לראות את נתניהו האדם. הייתי רוצה לשמוע נאום שלו בכיכר רחוב, נאום שלו בכנסת וכן קטע שלו מדבר עם משפחות שכולות. חסר לי לראות את נתניהו האיש באופן בלתי אמצעי שיעזור לי הצופה להתרשם מהאיש בצורה עצמאית ולא כתלוי במידע שנותן לי הכתב או הבמאי. וחבל, הם יכלו לעשות זאת כנספח בסוף כל פרק.

לענייננו, הפרק השני עוסק בסוגיה: האם נתניהו אידיאולוג או אופורטוניסט?

  • שלום – רואים את נתניהו מתנגד לשלום לפני שרבין נרצח. ולאחר הרצח מקדם שלום בטוח. ניתן לראות בזאת התקפלות אידאולוגית כי הוא רוצה לשרוד ולחילופין ניתן לראות פה התקפלות בתחום אחד בשביל למשך תחומים חשובים יותר וכן אפשר לראות כאן התחכמות. מה זה לעזאזל שלום בטוח? הוא תמיד הרי יכול להגיד אני בעד שלום, אבל רק עם זה בטוח והשלום של השמאל לא בטוח.
  • וכן לגבי היחס לעראפאת – בתחילה הוא לא רצה להושיט לו יד שהרי מדובר במרצח פלסטיני וכן גם אחיו, יוני נתניהו, נהרג בפעילות לשחרור החטופים באנטבה שנחטפו על ידי טרוריסטים פלסטינים. אולם נתניהו הבין שבהתנהלות בין לאומית אין ברירה ולכן הוא כן צריך ובפרט שאולי זה ישמר השלום. ניתן לחשוב שנתניהו טעה בכלל שהוא התנגד בפומבי ללחיצת היד עם ערפאת. אולם בשעתו הליכוד נאבק בשמאל שקידם את תהליך השלום עם הפלסטינים וגינה את לחיצת היד עם עראפאת כדי לגרום לציבור להזדעזע. ברם זה היה לפני חתימת ההסכמים, לאחר החתימה מה כבר הוא יכל לעשות בצורה שתועיל לישראל.
  • הסכם וואי – נתניהו התנגד לאוסלו אבל אמר שיכבד הסכמים מדיניים שישראל כבר חתמה עליהם. נתניהו אמר שהוא יפעל בהתאם לביטוי "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו". כלומר שכשיש פיגועים הסכם אוסלו מושהה. בהסכם וואי נתניהו נסוג מחברון והיה אמור להמשיך לסגת. אולם נתניהו לא המשיך, הוא טען שהפלסטינים לא עמדו בהתחייבותם ולכן הוא לא חייב להמשיך בנסיגות. ניתן לראות כאן התקפלות, אך קל לראות כאן פעולה בוגרת של עצירת המשך הנסיגות לריק.
  • שחרור מחבלים משעל- נתניהו פעם התנגד ובפועל שחרר הרבה שבויים תמורת מספר מועט ישראלי. לגבי שחרור מהחמאס כולל אחמד יאסין, מדובר היה בהתנקשות כושלת בירדן בחאלד משעל. וניתן להבין מדוע נתניהו יתמוך במחיר כבד בשביל לשמר את הקשר עם ירדן. לגבי גלעד שליט זו בעיה קשה. מצד אחד הוא שיחרר הרבה מחבלים. מאידך ייתכן שהצבא זיהה צורך מורלי להרים את רוח החיילים להראות שהמדינה דואגת להם. וזה מובן לאחר שהקמפיין להשבת גלעד שליט הך אותו לסמל חשוב ולמרטיר מסכן השבוי אצל האויב. וזאת למרות שהוא פעל כנגד הנהלים, דבר שסייע לחטיפתו. (העיתונאי בן כספית אמר שגיבור הוא לא, "גלעד שליט הוא הרבה דברים, חוץ מגיבור. הוא חייל צעיר שנחל כישלון מבצעי-קרבי, נחטף בעודו לבוש סרבל טנקיסטים וחמוש מתוך הטנק שלו על ידי מחבלים. מאותו רגע, לא עשה דבר.")
  • התמודדות עם אובמה – אובמה החליט לגלות מעורבות אקטיבית בנושא השלום והפעיל לחצים. נתניהו החליט לבצע את נאום בר אילן ששם הוא מסכים להתקדם אבל דורש דרישות שהפלסטינים לא מסכימים להם כגון יישוב הפליטים, פירוז והכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בעצם נתניהו מסכים, כביכול, עם אובמה ואומר אבל.. יש שיגידו שהוא נגד מדינה פלסטינית וזה טריק כי הוא ידע שהם לא יסכימו ויש שיגידו שהוא תומך אבל הם לא הסכימו להתפשר.
  • ההתנתקות – בממשלת שרון נתניהו שימש כשר אוצר. ושר אוצר לא אהוב שידע שהוא פועל על ידי צעדים קשים שלא אהובים על ידי העם, אבל הוא חש שאין ברירה והוא חייב לעשות זאת. נתניהו התנגד להתנתקות אבל הוא ידע שהוא יפוטר אם לא יצביע בעד ברמה מסוימת. היה כמה הצבעות בנוגע להתנתקות ונתיהו הצביע פעמיים בעד עם הסתייגוית וארבע פעמים נגד. בהצבעה האחרונה הקובעת הוא הצביע נגד והתפטר לפני ששרון יפטרו. בההצבעות שהוא הצביע בעד, הוא ידע שאם הוא יצביע הוא יפוטר כמו שרים אחרים שפוטרו, ובכל מקרה יש רוב בכנסת. יש שיגידו שהוא אופרטיוניסט או שגה. אני חושב שכאן הוא הקריב את עצמו ופגע בתדמיתו כדי לקדם אינטרסים חיוניים למדינה במשרד האוצר. הרי ברור שהיה לו יותר קל להיאבק נגד שרון כשהוא מחוץ לממשלה ומתנגד באופן חריף וקולני.
  • אירן – יש שיגידו שהוא מכריז הכרזות נגד אירן כדי לאחד את העם וכדי לשמר את העם בנושאים של ביטחון כדי שיתמכו בימין והוא לא באמת מפחד מאירן כך שהוא אופרטיוניסט. ויש שיגידו שאירן היא חזקה פי כמה מהפלסטינים ובפרט שהם שם בשלטון קנאים דתיים השונאים את ישראל פועלים נגדה ולכן אירן היא מפחידה מאוד ויש למנוע ממנה גרעין. למעשה איראן גורמת לחלקים גדולים מהעולם הערבי לעבוד בשת"פ עם ישראל. אפילו הם נורא מפחדים מהאיראנים.

כמו שאתם רואים, כל אחד יכול כעת להתווכח לגבי נתניהו לפי סוגיה בתוך הנושא, עניין שמקל ללמוד ולהבין וכן מבגר את השיחה בנושא.

יש דיון האם הסדרה היא תעמולה למען נתניהו שהרי עמית סגל ימני. איני חש כך. למעשה תמיד מובאים כמה דעות שונות. מול דעת עמית סגל יש דעה שמאלנית של איש המתנגד לנתניהו וכן יש מרואיינים שהם נגד נתניהו כמו אחמד טיבי ויאיר לפיד.

ועם כל זאת לדעתי הסדרה עושה טוב לנתניהו, היא מראה את נתניהו עם אופי ולא רק כאוסף הנחתות של רצונות. בנוסף, יש אווירה דמונית נגד נתניהו, כעת ניתן לראות שזה מורכב. נתניהו איש שפועל בדרכים מורכבות ועומד על שלו בצורות שונות וגמיש כשצריך.

לחלק הראשון של ימי בנימין

ימי בנימין – עמית סגל – הגיגים


טוב. צפיתי הערב בחלק א. של ימי בנימין של עמית סגל וחשבתי לכתוב מעט תובנות למען עם ישראל שקורא פה


ההתרשמות שלי היא מהפרק שנשמע שנתניהו הוא מנהיג נחמד שפעם היה מקדם בצורה קבוצתית חברים למפלגה, אולם הם בגדו בו ואז הגיע ברק שהחליף אותו ושפגע יותר במדינה מבחינתו.

הוא קידם שלום כשהבטיחו לו רשת הגנה ולבסוף השמאל הפיל אותו יחד עם טיפשי הימין.

אין פלא שהוא הפנים לקחים ולמד שהליכוד מצמיח מתחרים שפורשים, כגון בני בגין, דן מרידור, איציק מרדכי ודוד לוי שאפילו הלך עם העבודה ועוד. עדיף להשאיר תיקים בכירים אצלו או אצל השותפים הקואליציונים.

והוא גם למד שהשמאל שקרן ולא יתמוך בו גם אם הוא יעשה צעדים לשלום. השמאל שונא אותו אולי כי הוא מייצג את הימין.

הדרך שלו להצעיד את המדינה לפי החזון שלו זה לעבוד עם המקופחים היהודים, חרדים, דתיים, רוסים וימנים ובכל להיבחר שוב ושוב.

כעת גנץ טוען שהוא ימין מרכז ורוב השמאל מצביע לו. ליברמן בשביתה – וכאן נתניהו בבעיה.

נחכה ונראה האם הוא יצליח לפתור זאת.

היה חסר לי כיצד נתניהו הצליח להיבחר לליכוד למרות חוסר נסיונו הרב. זה מסקרן מאוד. וכן היה חסר לי מה סוד כוחו בחברה החרדית שהחרדים לא מעזים לנטוש אותו תמורת נזיד עדשים מגוש השמאל. אולי הוא ידבר על כך בהמשך. כמו כן חסרה לי פרספקטיבה, נכון שנתניהו המנהיג שכיהן הכי הרבה זמן פה במדינה כראש ממשלה, אולם היה לנו גם את בן גוריון שגם שימש כראש ממשלה עידן ארוך אם כי בעידן של השמאל הלא כל כך דמוקרטי ומעניין לראות איך הוא או מנהיגים אחרים פה שימרו את כוחם וניצחו את מתחריהם. לאחר השוואה יהיה יותר קל להעריך את המותג בנימין נתניהו.

אגב שמתי לב כבר תקופה ארוכה אבל בפרק הזה זה צף לי שוב שהיחידים שמאיימים על נתניהו הם גנרלים, יש משהו בנתניהו שגורם לעם לרצות גנרלים בעלי תרבות צבאית ולא אזרחית שיחליפו אותו. מעניין מה זה.

לסיכום נתניהו מנהיג מוכשר, נועז, בעל שאיפות ואולי שליחות, שנכשל, הפיק לקחים והעז שוב.

הבושם – פטריק זיסקינד


לפני מספר שנים קראתי ספר מרתק בשם הבושם, ספר מאת פטריק זיסקינד, סופר גרמני ידוע מאוד כיום. הספר גם תורגם לכ-50 שפות ומאוד הצליח.

הסיפור נפתח בסגנון סיפורי עתיק של שבחי הקדושים. האדם הנולד במקום מיוחד עם תנאים מיוחדים, מה שבא לרמז על חיים מיוחדים ועל המשך הסיפור. הפתיחה של הספר בעיני היא אחת הפתיחות הטובות ביותר שאי פעם קראתי. ולמי שאין ראש או זמן לקריאה שיקרא לכל הפחות את הפתיחה.

גיבור הספר הוא ז'אן גרנווי (גרנווי זה צפרדע בצרפתית..), דמות מיוחדת עם כישרון מיוחד הקשור לריח, אולם אני לא חושב שהוא כזה גאון הראוי להערצה. הוא פשוט שם לב לפרט מסוים שחשוב בחיים ויש לו יכולת מופלאה בתחום.

אולם בעצם לא אתפלא אם יש כאלו שיגידו שכל חכם הוא כזה… כמו כן, עניין סמלי מובחן שהוא עצמו חסר ריח גוף, עניין שבעיני מסמל שחכמים רבים סובלים מניתוק מסוים מהחברה ומתוייגים כחנונים. חסר להם משהו חברתי מסוים, משהו עדין שקשה לקהל להגדיר.

בנוסף אני לא מתחבר לפנטזיות ואיני רואה פה סתם סיפור קסום שעוזר לצאת למסע מתוך הכורסה לעולמות מרתקים ואולי לברוח מהחיים. אני קראתי את הסיפור כמשל.

המשל בעיני הוא שהמחבר פטריק זיסקינד, מציג סיפור עם מסר אנטי פילוסופי. זה רעיון שאליו אני מתחבר. והוא מציג זאת טוב. הוא יורד לפרטים ויוצר עולם ומלואו. כלומר, החיים החברתיים הם לא עניין של היגיון, אלא עניין של שילובי ריח. ובעצם כל שאר הטיעונים מיותרים ולא רלוונטיים והם מכסים על האמת.

יתר על כן, הוא בעיני מסביר את ההתמודדות של הסופר עם המתרחש בעולם. וגם נותן בעיני הגנה לגרמניה. העולם הרי זוכר לגרמניה את הזוועות שלה שהיא ביצעה במאה העשרים, אולם אם אומרים שהכל תלוי בריח, כלומר, בתנאים חיצוניים למחשבתו של האדם או משהו שלא ניתן לשינוי או שליטה מבחינת האדם, אז יש כאן הענקת פטור אולי לגרמניה מפני מעשיה הנוראיים, כי כשאין היגיון או החלטה ושליטה על מעשי האדם אין אשמה. ולכאורה הוא בעצם אומר שהדברים קורים כי הם קורים, למה?! ככה.

הספר גם יצא בתור סרט נחמד שהרבה פחות מוצלח מן הספר שהוא בעל ניסוח יוצא מן הכלל.

שיר שגם יצא בהשראת הספר על ידי להקת נירוונה.

סקירה קצרה עם ספויילרים

כעת אסקור הסיפור בקצרה למי שמעוניין. הגיבור שלנו, ז'אן גרנווי, נולד עם כישרון מיוחד ובאורח קסום כמו קדוש מרחם הוא מביא לעולם את כישרונו בתחום הריח. הוא נולד במקום מסריח במיוחד, בעידן מסריח מאוד לעומת העולם שלנו כיום. הוא שרד את לידתו על אף שלא דאגו לו ונאלץ לחיות בניגוד לסיכויים. הוא נולד גם חסר ריח דבר שגרם למניקות להירתע ממנו. ברם הוא הצליח להתגבר על הבעיות הללו ולהפוך לנער שוליה של בשם, שם הוא משכלל את כישרונו בתחום הריח ונהפך לממציא בשמים. חוסר יכולתו ליצור ריח גוף מסביר שהוא לא סבל מריח עצמי שהפריע לו לקלוט ריח של אחר וכן שהוא כביכול אדם ניטרלי בחוש שהריח שלא מאוהב בריח של עצמו שאליו הוא התרגל וכדומה. באיזשהו שלב הוא מגלה שאם הוא מכין בושם מנשים זה בושם משובח, ולכן הוא צריך לרצוח אותן ולהכין מהן בושם. נראה לי שזה דרך להמשיג לחלק מהקוראים את משמעות הריח, שהרי הרבה גברים אוהבים נשים מסוימות ולא יודעים מדוע, אם זה בגלל ריח מיוחד שמתחבר לאדם אז זה יכול להקל על האדם לדמיין העניין (ברור שהעניין תקף גם לגבי נשים האוהבות גברים, פשוט נקטתי בדוגמה של הספר שעוסק ברצח נשים). הוא נתפס ועומד למשפט אבל לאחר שהוא משחרר בושם מיוחד רואים בו קדוש והוא משוחרר. ברם להיבריס פה בסיפור יש נמסיס, והוא שם פעם אחת יותר מידי בושם של קדושה והקהל שהעריץ אותו כקדוש-על, החליט לקחת ממנו בגדים למזכרת ואז הקהל המשיך וקטף ממנו איברים ועשה בו לינץ'. וכך הוא מת.

לסיכום הספר נחמד מאוד, שפה יפה, סיפור מעניין ומוסר השכל מעורר מחשבה. מומלץ מאוד לקרוא.

הגיגים חברתיים על מלך האריות 2019


לא יצא לי לראות את מלך האריות של שנות התשעים ואני רק ראיתי החדש של 2019. וחשבתי על המסרים של המחזה הזה. לא אדבר על בימאות, כי לא שמתי לב לבימוי מיוחד. אגיד רק בקצרה שמדובר בעבודה מושקעת וזה נראה קרוב לסרט דוקומנטרי איכותי של נשיונל ג'אוגרפיק.

אדבר על תכניו החינוכיים של הסרט, בסרט מוכרים לנו שצריך לעשות הפיכה, להעיף הרעים ולעשות טוב. הדוד הרשע השתלט על הממלכה וצריך למרוד בו ולהדיחו.

אם אתה מרגיש רע-עצוב על מעשה רע שעשית, אתה יכול להמשיך בחיים, בתחילה בחוסר אחריות ואחרי זה אתה חוזר ומקבל עליך עול חברה. סימבה, גיבור הסרט, אכול חרטה ונקיפות מצפון על כך שגרם למות אביו ובורח מהחברה שלו ויוצא לשדות בשדות זרים. הוא בורח מהאחריות האישית והמשפחתית שלו. הוא פעל נכון משיקולים לא נכונים שהרי אם היה נשאר בחברת האריות הוא היה יכול להיהרג.

ברם לבסוף התפקיד של העפת הרעים, נופל על האליטה המיוחסת, קרי האריות, ולא על כולם. התפקיד נמצא על האריות, ובעיקר על היורש סימבה. ברם יש כאן גם מסר פמיניסטי לבן פריבילגי, שנלה, הלביאה הצעירה וידידתו של סימבה, מאיימת שהיא תבצע ההפיכה אם סימבה יסרב להכיר בתפקידו.

מה שגורם לחשוב שהסרט מדכא במסריו המאוד היררכיים. הם מתעסקים בעיקר במעמד האריות וזונחים את שאר החיות. יש כמה חריגים, כמו הצמד-חמד החזיר-בר והסוריקטה, הקוף והציפור וכמובן הצבועים שהם הרוע האולטימטיבי, הם האויב הנצחי, האיראנים הכופרים הגזענים השוביניסטים.

הצמד חמד, טימון ופומבה, הם לא לוחמים, הם סייענים טובי לב, הם בעלי תפקיד הליצנים, כמובן בסוף הסרט הם מתבגרים ומקבלים על עצמם מעט עול מסירות, אבל הם חיים לא במשפחה, הם טרנס חיות המפקירים עצמם למקרה הטבע, אבל לבסוף הם אמנם כן נהיים בחברת מלכות החיות של סימבה אבל כבודדים.

האריה המהפכן פה, הוא לא מנהיג קלאסי, אלא אריה שאוכל תולעים וצמחים. לא ברור אם הוא אריה שיודע עדיין לטרוף. וזה פשוט הטעיה שדרך חולשה אפשר להתקדם בחיים.

דרך אגב, עוד תמה פה זה לגבי רומנטיקה, התזה פה היא שחברים לא יכולים להתאהב ללא ניתוק. סימבה הצעיר חייב להפרד מנלה בשביל שתהיה ביניהם אהבה בגיל מבוגר.

הסרט הזה, לכאורה, מייאש את רוב האנשים ומחנך אותם לשוליות, שהרי רוב האנשים לא מלכים ולא קרובים למעמד השליט. ואם כן, התפקיד לא עליהם, אלא על המיוחסים. כתוצאה מכך הילד הממוצע הצופה בסרט, בהסכמת הוריו, לא הופך לאדם הנלחם על שלו, אלא לאדם כנוע המכיר בכך שהאריות והצבועים בחברה שלו, הם אלו שאמורים להגיד לו מה לעשות והוא זה שאמור לציית כי זה חוק הטבע.

ואם הוא במקרה אדם בעל אופי מרדני אומרים לו שדרך חולשה הוא יכול להתקדם, וזו הולכת שולל – להיות אריה שאוכל תולעים…

ואם יש לו נקיפות מצפון, אומרים לו להתנער מאחריות חברתית ותפיסת החברה כאחריות קולקטיבית הדדית ששרדה את הדורות, אלא הוא יכול ללכת כי הוא אינדיבידואליסט שלא חייב לחברה כלום למרות כל ההשקעה בו עד שהוא ברח. וכך למעשה על ידי צריכת תכני הסרט מחלישים את החברה האזרחית כנגד משפחות בעלי הכוח, שהם לא מנסים להיות אינדיבידואלים בכלל ועובדים כקבוצת אינטרס מלוכדת.

למעשה קשה שלא לראות בסרט חומר תעמולה למען הנצחת השליטים, האצולה הלבנה של בעלי ההון והשלטון הגלובליסטים.

מוגן: חינוך חרדי ככשל שוק


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

שירו לה שיר חדש


משום מקום ידוע נזכרתי במזמור צ"ו מתהילים – מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ.

וחשבתי לעצמי למה הוא חדש, וכי יש שיר שהוא אינו חדש?! למה צריך לשיר שיר חדש? זה אומר שיש שירים עתיקים ויש שירים חדשים וכעת צריך לשיר שיר חדש? האם היו כמה סוגי שירים, שירים עתיקים שנהגו לזמר דווקא אותם וכעת תהילים החליט להגיד שצריך שיר חדש? האם צריך לשיר שיר ישן כאילו הוא חדש? שלחתי הלבטים הללו לחבר חכם. וצירפתי לו עיבוד מחודש שלי למזמור צ"ו.

מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂתה הוֹשִׁיעָה לּה יְמִינה וּזְרוֹעַ קָדְשׁה:
הוֹדִיעַה יְשׁוּעָתה לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּתה צִדְקָתה:
זָכַרה חַסְדּה וֶאֱמוּנָתה לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:
הָרִיעוּ לַה כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:
זַמְּרוּ לַה בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמּלכה:
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:
נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:
לִפְנֵיה כִּי בָאה לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ תשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:

המשוב שקיבלתי

  • אכן תהלים כולל גם שירים ישנים, או קדומים במידת מה לזמן ליקוט המזמורים. הרי יש שם מזמור לאסף; למנצח לבני קורח; לבני ידותון; ועוד. אז כנראה השיר החדש הוא שיר שנכתב בזמן הליקוט ועריכת הספר
  • החידוש שלך ללשון נקבה הוא מצוין וניתן ואף כדאי לעשותו לעוד כמה קטעים קדומים.

קולטורה – לילי מרלן


מוּל פְּנֵי הַשַּׁעַר
מוּל צְרִיפֵי הַגְּדוּד
שָׁם נִצַּב אֵי פַּעַם
פַּנָּס בְּרֹאשׁ עַמּוּד.
אִם שָׁם בַּחוּץ פַּנָּס עוֹד יֵשׁ,
שׁוּב לְיָדוֹ עוֹד נִפָּגֵשׁ
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.

שְׁנֵי צִלֵּי גּוּפֵנוּ
יֵרָאוּ אֶחָד,
עָצְמַת אַהֲבָתֵנוּ
גְּלוּיָה לַכֹּל מִיָּד.
אֵיךְ עוֹד נֹאהַב וְנִתְרַגֵּשׁ
יִרְאוּ כֻּלָּם כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.

שׁוּב קוֹרְאִים לַדֶּגֶל:
יוֹצְאִים לִפְעֻלָּה!
אִי אֶפְשָׁר לָסֶגֶת,
פְּרִידָה כֹּה אֻמְלָלָה!
שָׁמָּה מַמְתִּין לִי הַתּוֹתָח,
אֲבָל עָדִיף לִהְיוֹת אִתָּךְ
אִתָּךְ, לִילִי מַרְלֶן.

הַפַּנָּס יוֹדֵעַ
אֶת שֵׁמַע כַּף רַגְלֵךְ,
וַאֲנִי גּוֵֹעַ
כֹּה רָחוֹק מִמֵּךְ.
אִם לֹא אָשׁוּב, אִמְרִי: מִי אָז
יִפְגּשׁ אוֹתָךְ מוּל הַפַּנָּס?
כֵּן, מִי, לִילִי מַרְלֶן?

גַּם מִן הַשֶּׁקֶט
בֵּין שׁוֹכְנֵי עָפָר
עוֹד נַפְשִׁי חוֹשֶׁקֶת
בְּפִיךְ הַנֶּהְדָּר.
וּכְשֶׁהָאֹפֶל יִתְפַּזֵּר
אֲנִי אֶל הַפַּנָּס חוֹזֵר
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.

הנס לייפ – תרגם אברהם עוז

קולטורה – שר היער של גתה ושל שוברט | לינק לבת שר היער של יוהן גוטפריד פון הרדר


שַׂר הַיָּעַר / י. ו. גֵּיטֶה / שאול טשרניחובסקי

מִי הוּא הָרוֹכֵב בְּסוּפָה וַחֲצוֹת?
הָאָב הוּא עִם בְּנוֹ. בִּזְרֹעוֹת אַמִּיצוֹת
יְאַמְּצֶנּוּ הַלָּה, יְחַבְּקֶנּוּ חָבֹק
וּבְיָד חֲזָקָה וְיֵחַם לַתִּינוֹק.

– מַה תִּירָא, הַיֶּלֶד, פָּנֶיךָ תַּסְתִּיר?
– אָבִי, שַׂר הַיַּעַר, כְּלוּם אֵינְךָ מַכִּיר?
בְּרֹאשׁו לוֹ עֲטֶרֶת, זָנָב לוֹ שָׁחוֹר.
– מַטְלִית עֲרָפֶל הִיא, בְּנִי, עַל פְּנֵי הַיְאוֹר.

אֵלַי בֹּא, הַיֶּלֶד, אֵלַי, הַנָּעִים –
"אִתְּךָ אֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ שַׁעֲשׁוּעִים נָאִים.
פִּרְחֵי צִבְעוֹנִים עַל גְּדוֹתַי לִי לָרֹב,
"אִמִּי לָהּ כַּמָּה גְּלִימוֹת כֶּתֶם טוֹב".

– אָבִי, הוֹי אָבִי! וּכְלוּם לֹא תִשְׁמַע
מַה שָׂח שַׂר הַיַּעַר, מַבְטִיחַ לִי מָה?
– הֵרָגַע, הֵרָגַע, יַלְדִּי הַנָּעִים:
אַךְ רוּחַ מְרַשְׁרֶשֶׁת בְּעָלִים יְבֵשִׁים.

"הוֹי נַעַר נֶחְמָד, כְּלוּם אֵלַי לֹא תֹאבֶה?
"בְּנוֹתַי תְּטַפֵּלְנָה בְּךָ מַה יָפֶה,
"בְּנוֹתַי כִּי תֵצֶאנָה בַּלַּיְלָה בַּסָּךְ, –
"תָּחוֹלְנָה, תָּשׁוֹרְנָה, תְּיַשְׁנֶנָּה אוֹתָךְ".

– אָבִי, הוֹי, אָבִי, כְּלוּם רוֹאֶה אֵינְךָ
אֶת בְּנוֹת שַׂר הַיַּעַר שָׁם בַּחֲשֵׁכָה?
– הוֹי, בְּנִי! הוֹי, בְּנִי, מְאֹד אֵטָב לִרְאוֹת,
לֹא, כִּי עֲרָבִים עַתִּיקוֹת מַקְדִּירוֹת.

"אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ, נָעַמְתָּ לִי מְאֹד,
"אִם לֹא בִּרְצוֹנְךָ, אָבֹא בְּחֹזֶק יָד".
– אָבִי, הוֹי, אָבִי! הִנֵּה תָפַס בִּי.
הוֹי הוֹי, שַׂר הַיַּעַר פָּגַע בִּי, אָבִי!

נִבְהַל הַפָּרָשׁ, הוּא נֶחְפָּז, הוּא שׁוֹקֵק,
הַיֶּלֶד בְּיָדוֹ נֶאֱנָק וְצוֹעֵק.
דּוֹפֵק אֶת סוּסוֹ וּבָא חֲצֵרוֹ.
וּבִזְרֹעוֹתָיו מֵת מוּטָל – נַעֲרוֹ.

לחן לשיר בביצועו של פרנץ שוברט:

"בת שר היער" מבוסס על הבלאדה הדנית "הֶר אולוף רוכב" שיוהן גוטפריד פון הֶרְדֶר עיבד.
http://blogs.bananot.co.il/182/?p=271

The erlkeing – Sequester

הנסיגה האמריקאית, טראמפ והכורדים


טראמפ הודיע שהוא יפנה את כוחות הצבא האמריקאי והוא כבר פינה מעט.

ובמקביל הטורקים פלשו לאזורים כורדים והחלו לכבוש האזור ויש כבר כמה הרוגים.

הכורדים וטראמפ שיתפו פעולה נגד דאעש ונגד אסד. ובעולם ובישראל רבים מגנים את הצעד של טראמפ באומרם שהוא נותן פרס לארדואן, נוטש בני ברית ומזיק לישראל שמפחדת מארדואן ומהכוחות הקשורים לאירן ולכן זקוקה לארה"ב פה באזור.


וצריך להבין מה הרציונל של טראמפ ומה יחסו לבעלת בריתו טורקיה.

הכורדים בסוריה הם אנרכיסטים השונאים את המערב הקפיטליסטיסטי. הכורדים כעם לא רציניים ומלאי פילוגים ולא מצליחים להרים מדינה. וכן לא נלחמים טוב באויביהם כמו שהם ברחו מפני הצבא העירקי בצפון עיראק.

הם רוצים שהאמריקאים ישלמו בהרוגים במקומם. לשם הדגמה, הכורדים מונים מיליונים והם לא מצליחים להתקדם למדינה כבר מאה שנה, חסרי רצינות. אני מאמין שהם יכלו להילחם יותר חזק ולסבול הרבה יותר הרוגים. העם הכורדי ככלל יכול היה לקדם תיעוש ופיתוח ואז במצב משבר כמו מלחמת האזרחים בעירק, להכריז עצמאות ולחתום עם טורקיה ואירן על ויתור על תביעות טריטוריאליות בטורקי ובאירן. נשמע לי מוזר שעם של ארבעים מיליון לא מצליח להשיג מדינה גם בשטח קטן לפחות. זה כמו שפלסטין לא מסכימה לדרישות של ישראל ובכך מורחת את רעיון המדינה אצלה ולבינתיים מגדלים שם דור של בורים ויש שם ברשות שחיתות רבה. בנוסף, בעולם של תיעוש לא אנושי הפקטור האנושי חשוב פחות ובעולם של ציוולזציות גדולות שמתאחדות לגושים קדושת המדינה פחותה מעבר. וכך זה נראה שהם הולכים לפספס את ההזדמנות שהם למדינה.

הם בסוריה גם לא רוצים מדינה, אלא אוטונומיה תחת אסד. וזה לכאורה יש להם כבר כעת, אז מדוע אמריקה צריכה להילחם כעת למען שטח גדול יותר. כרגע יש לטראמפ דריסת רגל ועוד שטח שנמצא אצל גורמים שלא משתפים פעולה עם אירן.

היגיוני שטראמפ רוצה שהעולם יתחנן למעורבות שלו, במקביל שיגלה בעצמו מעורבות וישלח חיילים ונשק. וכן שאולי הוא מכשיר הקהל נגד טורקיה. למעשה ארה"ב בבעיה עם טורקיה היא בעלת ברית שלה כשהשלטון שם הופך להיות אנטי מערבי ואיסלמיסטי. כנראה שמחכים בנאט"ו לכך שהשלטון יתחלף. ברם אולי צריך יהיה להפעיל לחץ כדי שזה יקרה או כדי שטורקיה לא תמשיך להיות מדינה סוררת או למנוע מעשה סורר שלה.

בנוסף השיטה האמריקנית במלחמות העולם זה לתת לצדדים השונים במלחמה להתיש עצמם ואז ארה"ב מתערבת וקובעת. כעת טראמפ יטיל סנקציות של מכסים על טורקיה ובכך יקדם הכלכלה האמריקאית ובמקביל יחלק נשק לכורדים כמו שחילק עד עכשיו, ואם צריך הוא יחזור.

אין שום סיבה שהוא יחטוף הרוגים בשנת בחירות ויזיק לעצמו בבחירות. שהכורדים ילחמו על הבית שלהם.

בנוסף זה לא יזיק לו מבחינת ברית: א. הטורקים גם בני ברית. ב. הכורדים לא באמת בני ברית אלא בעלי אויב משותף הם הרי שמאלנים רדיקלים, אנטי ישראל, ארה"ב והקפיטליזם, הם נלחמים על החיים שלהם, על הבית שלהם, אמריקה למעשה עשתה להם טובה ולא שהם עזרו לאמריקה.

לינק לתוכנית שעסקה לאחרונה בכורדים.


אני במסע ולכן מעלה זאת ממכשיר הסלולרי, בהמשך אערוך הטקסט שוב. תודה

מוגן: כולכן חכמות, נבונות ונאות


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

מוגן: יהיה בסדר


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

הקול הרם 2019 The Loudest Voice


סיימתי לאחרונה לצפות במיני סדרה בשם The Loudest Voice המבוססת על ספר של גבריאל שרמן בשם הקול הרם ביותר בחדר – ביטוי אמריקאי על אדם טיפש הצועק, אולם יכול גם להתפרש כתיאור של אדם שצועק יותר חזק מכולם. הסדרה עוסקת בחדשות פוקס ורוג'ר איילס. כאדם ימני הזלזול בימין שהסדרה מביעה קצת הפריעה לי. אולם אני משתדל ללמוד מכל דבר ואני חושב שמדובר בסדרה חשובה וטובה. הסדרה מלמדת מה השמאל חושב על הימין ומאידך על איך תקשורת עובדת ואיך אנשים מושחתים מתנהלים. מחשש לספויילרים אנסה לכתוב ללא קלקולים, ברם מי שירצה יותר תיאור, יוכל לבקש זאת בתגובות לרשומה פה ואענה לו פה בתגובות.

הסדרה מראה איך הוקמה חדשות פוקס וכאן בעצם הסדרה מראה שיש גורמים חכמים בימין וגורמת לחשוב האם הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל? הסדרה מראה איך מקימי פוקס ניוז, ערוץ החדשות שמרני בארה"ב, הבינו שעדיף להקים טלוויזיה למגזר מסוים, המגזר השמרני, החש שאין לו קול, ולא לכלל החברה ואכן החברה הגיעה חיש למקום הראשון בטלוויזיה בארה"ב.

איני יודע עד כמה הסדרה אמינה (לינק לביקורת על כל פרק לגבי אמינות העלילה) ולא ברור מניין המידע אולם הסיפור הוא יפה כשלעצמו וכמו שנכתב למעלה יש מה ללמוד ממנו על התפיסה של אנשי התקשורת לגבי קהל הצופים וכן לחוש את השפעת התקשורת על החברה.

בנוסף יש להבין מדוע חדשות פוקס הצליחה, אפשר לחשוב שזה אינטרס קפיטליסטי של רופרט מורדוק וטיפשות של הימנים האמריקאים, אולם אם נחשוב טיפה יותר נבין שהקמת רשת חדשות חדשה שהופכת למספר אחת בכבלים היא לא קורית סתם. פתאום נגלה שציבור שלם הוזנח או אפילו חש שהתקשורת נגדו או בזה לו וכדומה ולכן רצה תקשורת אחרת. וכך בשלו התנאים להקמת חדשות ניוז על ידי רוג'ר איילס. ולאחר הקמתה עם ניהול מוצלח מבחינה מקצועית והבנה של איך האדם המצוי חש.

הסדרה גם מקשרת בין הסיפור לטראמפ מה שמצד אחד הופך העניין למעניין ומאידך למגמתי שהרי הצופה יכול לחוות שיש כאן אנשים שטניים הבאים להשתלט עליו ולכן יש נגדו איום דימוני וחובה עליו להציל עצמו על ידי התנגדות.

הסדרה העלתה אצלי את השאלה האם יש קשר בין תאבי הנאות לאנשים מוצלחים? (מי מאיתנו לא נתקל בחדשות באדם בכיר בארגון שניצל את מעמדו לרעה מרבנים ועד קצינים?) אדם אחד בסדרה מוצג כתאב אוכל ונשים ומאידך אותו אדם הגיע רחוק. האם אנו כחברה מעודדים אנשים רעים להגיע רחוק יותר משאר האנשים אולי כי אנו פוחדים מהם או כי אנו נמשכים לפעלתנות שלהם וכדומה? או זה פשוט עניין של אנשים מוכשרים הפעילים יותר האדם הממוצע.

הסדרה גם עוסקת בהטרדה מינית יותר מההיבט של ההשפלה ופחות מבחינת ההיבט המיני, הטאבו-גיבושי והרתעתי. בסדרה עוסקים בהטרדה מינית לפי נקודת המבט המצויה משום מה שזה עניין של כוח ולא מיניות. וכאן אני חולק. יש במיניות כפויה על ידי צד אחד גם עונג מיני ולא בהכרח עניין של סתם הפעלת כוח והתעללות מרושעת. יש בעניין גם אינטרסים שניתן להגיד שהם אינטרסים כלכליים. נניח אם אדם מעליב מישהו מינית וכעת הוא מתבייש לדבר על כך בגלל הטאבו החברתי וממילא הוא שותק ואז מפחד או מאפשר לעניין להמשך ואז מפחד יותר או נהיה כלוא ומשועבד לפוגע. הבנת העניין חשובה לדעתי כדי למנוע העניין. נניח אם אני הופך לבת ואני מפחדת מאונס אדע לשתף פעולה אם אנשים חזקים מראש ולהיראות מפוחדת וכך למנוע הצקות מיניות שהרי הם יחשבו שאני איתם, אדע להימנע מאנשים תאוותניים ולנקוט באמצעי הגנה למניעת תאווה כלפי גם אם הם לא נראים חפצי כוח, היות שהם עלולים להימשך אלי. זו דעתי הפשוטה ואשמח לביקורת. בכל מקרה הבאת הנושא של ההטרדה המינית, בדרגותיה השונות, למרכז הסדרה היא חשובה בקידום מניעת האלימות המינית בחברה שלנו.

חשוב להגיד שהבימוי טוב וסביר והמשחק גם משכנע ולכן מי שלא חייב לראות רק סרטי אקשן ויכול להתחבר לסדרות פוליטיות-תקשורתיות, מומלץ לו לראות. ברם שיראה בראש פתוח.

מוגן: רוצה להיות איתי קואליציה?


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

נשיא המדינה ליברמן – השערה שהקיסר (הקוסם) נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה


עד כאן דובר עליו כעל קיסר; מכאן ואילך יש לספר עליו כעל מפלצת". – סווטוניוס

1. יצור דמיוני מכוער ומפחיד
2. אדם רשע ונתעב. "אחרי שהתגרשתי הבנתי שבעלי היה מפלצת."
3. מצטיין או מצליח באופן יוצא דופן. "מסי הוא לא סתם שחקן גדול, הוא פשוט מפלצת."

מעיון בכותרות לאחר הבחירות שהיו בשבוע שעבר (ה-17.9.19) בחירות 2019 מועד ב, ניתן לחשוב שגנץ ניצח. אולם בעיון מעמיק יותר רואים שאין לו קואליציה, הוא צריך תמיכה של הערבים הנתפסים כטאבו במגזר אצל רוב העם בישראל ושל ליברמן שהוא ימני קיצוני שלא אמור לתמוך בממשלה יחד עם הערבים. בנוסף הערבים לא אמורים לתמוך בממשלה שליברמן שם וכן לגבי המחנק הדמוקרטי. רשמית יש בלוק של חרדים, ימינה והליכוד בעד נתניהו נגד גנץ. כך שכעת יש בישראל משבר משילות ואולי המדינה תשבור שיא נוסף ותלך שוב לבחירות לאחר שלא הצליחו לראשונה מקום המדינה להקים קואליציה בבחירות 2019 מועד א.

אולם אפשר לשער השערה אחרת, אולי ליברמן יחבור לנתניהו. ליברמן היה צריך להראות שהוא חשוב ולעלות במנדטים לאחר שהוא החל להישכח והפך לפוליטיקאי קטן שבקושי מגרד את אחוז החסימה. הוא דרש ממשלת אחדות וחוק גיוס שהחרדים לא יכלו להיענות לו. הוא החל לעלות בסקרים, הממשלה נפלה ובבחירות השניות הוא גדל בשלושה מנדטים וחזר להפוך לפוליטיקאי שהמדינה תלויה בו.

ברם לשבת עם ערבים ומרץ, נראה שלא ילך לו, אז נשאר לו לחבור לליכוד או לרדת במנדטים בבחירות הבאות.

כעת נתניהו לפי דעתי יכול להיות רגוע וכעת שינסה לפצל את כחול לבן, אין לו מה להפסיד.

עוד אופציה זה שהוא מציע ממשלת אחדות עם כחול לבן חרדים וימינה כשגנץ יהיה שר הביטחון.

כחול לבן צריכים לנסות לפצל את הליכוד ואת ליברמן ולשחד את החרדים כמו שרק חילונים שמאלנים יודעים לעשות. רק כך אולי תהיה להם ממשלה. אך זו תהיה טעות לליכוד להיכנס, היה לנו רמטכלים כראשי ממשלה והם לא היו משהו (נקודה מעניינת שנתניהו מפסיד לגנרלים בלבד חוץ מאולמרט, אבל אפשר להגיד שהוא חגג על שרון שהיה גנרל. שרון לפני הבחירות הפך לצמח ואולמרט החליף אותו…).

לכן נתניהו צריך להציע לליברמן את משרדי האוצר והביטחון וממלא מקום ראש הממשלה (או משהו דומה) והבטחה להיות נשיא המדינה במקום ריבלין ואז אחד מן השרים ישוב לליכוד. כך תהיה לו קואליציה ללא בעיה. ואם ליברמן חולם להיות ראש ממשלה זו ההזדמנות שלו להיות ממלכתי כמה שנים ולהיות דמות ייצוגית לחברה הישראלית ואז אולי הוא יוכל להיות ראש ממשלה.

את זה כחול לבן לא תוכל להציע.

לאחר שנתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה יגידו שהוא באמת קוסם…

שתהיו לראש ולא לזנב… שנה טובה לכם קוראים יקרים, שתהיה לכם שנה של אושר ועושר ומלא שמחה והצלחה.

וכמובן אם יש עוד פעם בחירות, אז לבינתיים הוא ממשיך בממשלה, אולי יהיה מריבות בגוש השמאל ואולי הוא ינצח בבחירות בגדול ואולי ליברמן לבסוף יתקפל – מה שנקרא משחק חדש.

נ.ב. תוספת לדברי, ראיתי בבלוג של דרור פייטלסון הוא העלה פרסום בשם מי בעצם הצביע ליברמן? הוא מראה שליברמן לא מצליח להפוך ישראלי פשוט כי רוב מצביעיו רוסים – היכן שיש רוסים שם הוא מקבל תמיכה בהתאמה יחסית. לפיכך מובן מדוע הוא חייב להיות נשיא להיתפס ישראלי יותר ואז לחזור לפוליטיקה אם הוא רוצה כשהוא ישראלי יותר ואז הוא יוכל להשפיע יותר.

עוצמה יהודית 2019


ישנה מפלגה בישראל בשם עוצמה יהודית. להפתעתי אני רואה כל מיני חילונים שמצהירים בגלוי שהם מתכננים להצביע למפלגה. אולם לא אתפלא שהם יצביעו לבסוף מחל לאחר קמפיין הצילו של נתניהו.

במקביל יש ימנים רבים ברשתות החברתיות הקוראים לעוצמה לפרוש, וכן ראש ממשלת ישראל קרא למפלגה לפרוש והודיע שאין לה סיכוי להיכנס לכנסת בהתאם לאחוז החסימה.

נתניהו קורא: "לא להצביע עוצמה יהודית"; בן גביר: "אין רוב לימין"

איני מסתיר זאת. אני ימני מתון מאוד, הנני רואה בעצמי ימין תרבותי שלא מפריעה לו היררכיה, אדם שאינו מחפש שוויון, אינו מאמין בזכויות אדם או אזרח ועוד. אולם עם כל זאת, אם הייתי איש של עוצמה יהודית הייתי אומר להם רוצו בכל הכוח. וזאת ממספר סיבות:

  1. ליצור איזון רעיוני, בשוק הדעות חשוב שלהם ולכאורה גם לי שהם יהיו קיימים, הם מייצגים אנטי תיזה מסוימת מול השמאל ובכך מעניקים לדעתי הלגיטימית לעומתם יותר לגיטימציה וכן מניעת סחף תמידי לצד השמאלי.
  2. ליצור איזון מול השמאל, אם הם יעברו הם יצרו איזון מול השמאל הקיצוני ואם הימין יקים קואליציה בלעדיהם, אזי הימין ייתפס כיותר הגון.
  3. להכריח את הפוליטיקאים להתחשב בהם, חשוב לאנשי עוצמה יהודית לגרום לפוליטיקאים להתחשב במצביעיהם בהתנהגותם כפוליטיקאים וכן שבפעם הבאה יבטיחו להם דיל משתלם, אפילו כיסוי חובות כמו עם זהות.
  4. ואם הימין יפסיד בבחירות ותקום לנו ממשלת שמאל. אז הם יגידו שאם הם היו נכנסים הם היו מונעים זאת ולכן צריך להצביע להם או שהשמאל יפנה ישובים ואז הציבור יפנה אליהם אוטומטית או שיהיו פיגועים והציבור יפנה אליהם אוטומטית.

אני משוכנע שיש עוד סיבות אולם כרגע אני לא רואה אותן.

לאחר כל זאת לבוחר הימני הקיצוני יש דילמה האם לבחור למישהו שיעבור את אחוז החסימה בוודאות ולמישהו שבוודאי יחליש את הצד השני או לסייע למטרות המפלגה לטווח ארוך.

השיקולים שלי בהצבעה הם שונים, אני מצביע לפי הסיפור שאני מעוניין לספר, ולכן אתחשב ברצון משפחתי הקרובה וכדומה. ועל אף שאני ממש נגד עוצמה יהודית, הייתי מצביע אם זה מה שישמח את אשתי. וזה פשוט מאוד בהצבעה אולי אני מרוויח משהו, ולאחר עיקרון הטרמפיסט שאומר שאנשים טרמפיסטים ומצפים שמישהו יצביע והם ינוחו… הסיכוי שמנדט יעבור על הקול שלי הוא קלוש. לכן עדיף לי לשמח את בת זוגי.

חג בחירות שמח