רשומה נבחרת

בקשת מידע ועזרה


לצורך ייעול האתר, אשמח לקבל מן הקורא היקר נתונים איך הוא נחשף-הגיע לאתר.

אשמח למידע גם אם הוא יהיה אנונימי. אפשר להגיב בצורה אנונימית בתגובות, ללא מייל וללא שם – כמו לכל רשומה המתפרסמת פה. אך עם כל זאת, אשמח לבחירת כינוי או שם בדוי שיבדל המגיב היקר ממגיבים אחרים.

בנוסף אם יש מישהו שרוצה לכתוב איזה נושאים הוא אוהב שעליהם הוא רוצה שאכתוב. אודה לו מאוד.

בתודה מראש לכל המגיבים.

עקידת יצחק – שיתוף פרשנות לעקידת יצחק


בעקידת יצחק יש מימד של מסירות לאל שמתאים לעידן של שיעבוד וצייתנות. בעידן כזה החזקים משעבדים ואוהבים שיעבוד. החלשים רוצים להתקדם ומחנכים לשיעבוד מוצלח מרצון והזדהות כדרך או כתקווה להתקדם בחיים למקום טוב יותר.

אולם כיום לא ברור למה יש לקדם את סיפור עקידת יצחק, מדוע יש צורך לקרוא על העניין בראש השנה? מה מעורר השראה בסיפור על אב הרוצה להקריב את בנו בגלל קול שהוא שמע. איל האדם מרגיש שהוא נהיה טוב יותר במצב הזה?

ועל כך בלינק הבא העוסק בפרשנות עכשווית לעקידת יצחק. ומה שיפה בתורה שהיא פתוחה לפרשנות גם מהעידן של היום ולא תקועה בעבר כמו שיש החושבים. עקידת יצחק במבט עכשווי.

חטיפה של ההיסטוריה – על פרשת ילדי תימן – שיתוף


פעם חשבתי שילדים תימן באמת נחטפו בידי השמאל הרשע – מפא"י. בשנים האחרונות התחלתי לקרוא על הנושא ושיניתי את דעתי. לא הוכח שנחטף תימני אחד. ולכן היום אשתף קישור ארוך שקראתי לאחרונה בנושא והנה הקישור: חטיפתה של ההיסטוריה.

אמש פתחתי פטריאון. היה לי חשש שלא אבין איך לתפעל זאת. ואכן איני מומחה עדיין. אשמח כמובן לעיצות. וכן איני יודע כיצד זה עובד מבחינה חוקית. והנה הלינק: הפטריאון שלי.

הילד המפונדק של מירב מיכאלי וליאור שליין


התפרסם בתקשורת הממוסדת שמנהיגת מפלגת העבודה, מירב מיכאלי, הודיעה שהיא טסה לחו"ל בניגוד להמלצות הממשלה. לאחר מכן התברר שזה לא היה למטרת בילוי, אלא כדי לאסוף את בנה המאומץ, המפונדק של בן זוגה, ליאור שליין, – אורי (ומעניין ההקשר בין השם ליאור לשם אורי).

יש שרצו להגיד, הנה גם האשה המוזרה והקיצונית הזו לבסוף רוצה ילד, העניין מעיד על נצחון השמרנות והטבע האנושי, כביכול.

ראשית כל, צריך להגיד שהיא לא חזרה בה לגבי זה שלא רצתה להביא ילד לעולם. היא לא נימקה זאת בשעתו כעניין מחשבתי. היא פשוט אמרה שלא חשה צורך להיות אמא. וכעת מי שרצה ושותף גנטית בילד זה שליין. בנוסף הכל טבעי.

ברם צריך לדעת שראש מפלגת העבודה כן הצהירה על בעייתיות בפונדקאות. היא אמרה שעדיף לאמץ ולא לעשות פונדקאות. היא אמרה שהיא גם לא רואה את הסכמת האישה המולידה בנושא כאמיתית. היא אמרה שהיא, האם הפונדקאית, עושה זאת בדרך כלל רק בשביל כסף כשהיא נואשת ולא כי היא רוצה באמת, כביכול. "אלמנט הבחירה הוא קצת מפוקפק", היא אמרה. ועם כל זאת היא אמרה שאם מותר לבצע פונדקאות בארץ צריך שזה יהיה נגיש לכולם. שזה תמוה, הרי למה לקדם עוד רוע?! ואולי היא תענה שהשוויון יותר חשוב מפגיעה בנשים פונדקאות עניות.

ויש כאן גם בעיה של הגינות, עד עכשיו שנים רבות היא נצפתה כמצפן מוסרי חברתי, והיא דיברה ממגדל השן הפריוולגי שלה. כעת כשהיה לה אינטרס זוגי בעניין, היא בסדר עם זה. וזה לא הוגן כלפי נשים רבות שהקשיבו לה וחשו לא טוב בנושא או אפילו לא הביאו ילד מפונדקאות מחמת האמירות שלה.

והיא גם הצהירה שהמשפחה היא המקום הכי פחות בטוח לילד ובעד שהמדינה תיקח את הילדים ותגדל אותם במקום ההורים. והנה כעת היא מגדלת ילד בביתה. האם היא מדברת מהרהורי ליבה? או שהיא חושבת שרוב העולם לא טוב ובטוח בגידול ילדים, אבל היא כפריוולגית בסדר?

הבחירה של מירב מיכאלי להביא ילד לעולם היא לא ניצחון של השמרנות. הגישה השמרנית רואה עניין להפוך להורה על פי הניסיון האנושי שזה א. בגיל צעיר. ב. שני ההורים שותפים גנטית בוולד. ג. לא על פונדקאות ושלושה הורים, זרע, ביצית ורחם.

הצאצאית של קסטנר הביאה ילד ועל פניו ההגדרה למעשה שלה זה אימוץ (ובעצם היא הופכת לאם חורגת), כי היא לא ההורה הביולוגי של התינוק. וכן התינוק נלקח מהיולדת תמורת בצע כסף. וכעת המוני שמרנים או ריאקציונרים – מצהירים לכל שומע וקורא, הנה נצחון השמרנות.

מיכאלי לא ביצעה את מה שהטיפה לו – אולם היא עדיין מקדמת פה צעד פרוגרסיבי ענק של ילדי מעבדה ומכונות. "עולם חדש מופלא". וזאת כשלכאורה אם הייתה מנסה ללדת לפני 30 שנה, הייתה יכולה ללדת לבד.

מי שחושב שזה ניצחון השמרנות נפל בקסמה הפרוגרסיבי ומקבל את הדרך הפרוגרסיבית החדשה להביא ילד לחיק המשפחה – שזה לקנות ילד מהיולדת או לשכור את רוצה כדי לא לסבול בסבל ההיריון. ילד צרכני זה פחות מחובר להוריו ואת ההשפעות נראה בהמשך.

תרבות שלמה של ילדים שפחות מחוברים למשפחתם היא פחות משפחתית קבוצתית/לאומית. מצב כזה הורס מסורת ומקדם נוודות מחשבתית ורדיפת החדש בטיעון שזה אינדיבידואליסטי – כשהתוצאה היא להיות רדוד כמו כולם יחד עם הרס המוסדות המייצגים את החברה. וכן הרס מוקדי ההתנגדות למנגוננים דיקטטורים רבי עוצמה כמו תאגידים בינ"ל וכוח המדינה.

מאידך גיסא חשוב להגיד שאנו חיים בעולם מתפתח ודברים יכולים להשתנות ואפשר לאמץ דברים חדשים לאחר בחינה מפוקחת של המציאות. שמרן לא אמור להתפס לעבר, הוא אמור להתפס למה שעובד במציאות ולא להדבק לחדש.