האם יש היגיון לצום את ארבעת הצומות: צום גדליה, י' בטבת, י"ז בתמוז וט' באב?


השבוע חל יום מיוחד לדתיים בארץ, הוא 'צום עשרה בטבת'. חשוב לציין שהדתיים לסוגם מהווים על פי הלמ"ס מעל 20% מן האוכלוסייה היהודית במדינה. בחברה הדתית אומרים שאנו ("עם ישראל") עדיין ב'גלות', ויש לנו לצום כעת בצומות שלזכר החורבן, על אף שאנו גרים בארץ ישראל ותחת שלטון יהודי.

למי שלא זוכר, יש ביהדות ההגמונית ארבעה צומות לזכר החורבן, ואלו הם: צום גדליה – רצח גדליהו בן אחיקם, מושל משת"פ מטעם השלטון האכדי. צום עשרה בטבת – יום תחילת המצור על ירושלים. צום שבעה עשר בתמוז – יום פרוץ חומות ירושלים. תשעה באב – יום החרבת בית המקדש. את תענית אסתר איני כולל שהרי אין זה קשור לחורבן אלא סתם לחיבה של העם לצום וידוע שהוא מנהג מחודש ומאוחר הרבה יותר מן הצומות הללו.

ברם, לו נשאל אדם פשוט האם אנו בגלות, הוא יגיד לנו: איזו גלות?! יש לנו מדינה! יש את ירושלים! אז על מה אתם צמים כיום? בשעתו ניגש אלי מכר חרדי ושאל אותי, האם יש לי 'היתר' בשבילו לא לצום צומות שנוסדו על חורבן אנשי יהודה. אמרתי לו: כמו שביטלו את הצומות בתקופת בית שני על בית ראשון, כך גם עכשיו זה התבטל. שהרי לא מסתבר שבזמן ההוא ציינו את הצומות העצובים הללו כשהמצב היה סביר. וכן בפרט שהיה להם בחלק מן הזמן שלטון עצמי וכל הזמן בית המקדש. כמו כן, לאחר חיפוש ממוקד במרשתת מצאתי שיש נביא מפורש על זאת הנמצא בזכריה ח' י"ט שאומר כך:

"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' בתשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

הוא הגיב לי כך: הרי כיום אנחנו לא יכולים לבנות. עניתי לו: אנחנו יכולים. יש לנו ריבונות, רק אנחנו לא רוצים. אנו הבעיה! ובפרט שחיפוש קצרצר במרשתת הניב תוצאה שהתלמוד בבלי כותב כך:

" … דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח, יט) 'כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה'. קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה. בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה. אין שלום, צום. אמר רב פפא: הכי קאמר בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות, צום, אין גזרת המלכות, ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין…".

כיום הרי יש שלום אלף מונים מפעם ואין גזירת המלכות מכיוון שיש לנו את "גזירת מדינת ישראל" – עצמאות. הוא לבסוף לא צם. חרדי מעניין.

הגיע הזמן לחשוב מה דינם של עם או דת שהוצע לפניהם עתיד חדש והם סירבו לקחתו. האם זה מפני שהם מאוהבים בעברם הנוסטלגי, האם מפני שהם חסרי ביטחון לקחת בשתי ידיהם את העתיד שהוצע להם וזאת מחמת שלא לימדו אותם מעולם לשכוח קצת?

יש לי חבר מרקסיסט שאמר שהעם הבין, אבל העם שבוי בידי המעמד השולט. וכמו שנאמר: "דברי ימיה של כל חברה עד כה, הם דברי הימים של מלחמת המעמדות." – קרל מרקס. התייעצתי עם חבר נוסף בנושא הזה והוא אמר לי כך "העובדה שהעם לא הבין שאין צורך לצום בתשעה באב היא כשלעצמה סיבה מספקת לצום ביום הזה. הגיע הזמן שנפסיק להתאבל על העבר ונתחיל להתאבל על העתיד."

כשמרן ידוע אומר אני שיש לנו לכבד את המסורת גם אם היא לא תמיד הגיונית וגם אם המקורות סותרים את ההסברים המקובלים למעשה, כדוגמת ארבעת הצומות. אולם אין אנו חייבים וזה בהתנדבות וככתוב לעיל 'רצו מתענין'.

2 מחשבות על “האם יש היגיון לצום את ארבעת הצומות: צום גדליה, י' בטבת, י"ז בתמוז וט' באב?

  1. פינגבק: האם יש היגיון לצום את ארבעת הצומות: צום גדליה (ג’ בתשרי), י’ בטבת, י”ז בתמוז וט’ באב? | אלוהים איתנו – מחשבותיו של נאו-שמרן עצמאי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.