אני יודע שיהיו אי אלו אנשים שעלולים להיפגע מתשובתי לשאלה הזו, לפיכך אבקש את סליחתם ועדיין אענה את תשובתי כי חופש הביטוי הוא עקרון חשוב אצלי.
תשובתי היא כדלהלן:
ניתן להגיד שכן והראייה שסוף כל סוף העולם בקושי מודע בכלל על הטרגדיה הארמנית ואלה ששמעו לא יודעים מה הגרסה הנכונה וזאת כי הטורקים מספרים גרסה משלהם. למי שלא יודע… בשנת 1915 הטורקים טבחו באופן שיטתי במאות אלפי ארמנים. זה גם משתלם מצד אינטרסים צרים של המדינה בייצוג, כבוד, אי החזרת הפליטים ואי מתן פיצויים.
שמונה פרופסורים ארמנים שנטבחו על ידי הטורקים
לעומת זאת ניתן להגיד שמבחינה מוסרית זה לא משתלם שהרי זה מעשה רע ומחריד. בנוסף זה גם יכול לעודד מקרי רציחות בתוך טורקיה או ג'נוסייד נגד טורקים בעולם והצד המבצע יודע שהוא יכול להכחיש. מעבר לכך ניתן להוסיף, שההכחשה גורמת לדמוניזציה של הטורקים כמרושעים וכך הם מפסידים את הרווחים שהם רוצים להרוויח מההכחשה והם רק חוסכים פיצוים וחזרה ארמנית ובתמורה מפסידים דברים אחרים כגון יוקרה תרבותית וכו'. ניתן להגיד עוד שאולי גם הטורקים עצמם סובלים במצפונם מזה שהם מכחישים את העניין, כך שהטורקים יוצרים עם מסכן עם בעיות נפשיות עקב מעשה הכחשה זה.
איזה ג'נוסייד?
דעתי העניה היא שמשתלם להכחיש, אם מכחישים זאת כמו שצריך. במקרה כזה העולם משתכנע שזה לא היה או שזה שנוי במחלוקת. טורקיה היא מדינה חזקה ואין לה מה לפחד מרצח עם.
כמו כן מה שחשוב זה המחשבה על ההווה ועכשיו זה משתלם. חסיכת הפיצויים היא דבר חשוב ואם יחזירו את הארמנים זה רק יעורר מהומות ויהרוס את המרקם החברתי של טורקיה. "הג'נוסייד הארמני לעולם לא אירע ועל כן לא צריך להכחיש את זה. אין שום דבר רע בהכחשת דברים שלא קרו".
האימפריה העות'מנית 1915: המילה רצח עם עדיין לא קיימת!
מעבר לכך אם הם יודו מחולשה יטפלו על הטורקים עוד עלילות כאלו כגון רצח של האשורים ושאר עוולות. כמו כן אם הטורקים יודו אז זה גם ייצור דמוניזציה של הטורקים, כך שבוודאי משתלם להכחיש את העניין.
פינגבק: על הגזענות | אלוהים איתנו – מחשבותיו של שמרן עצמאי
לטורקים זה בטח משתלם, גם בקוסובו משתלם להכחיש, גם ברואנדה שווה להכחיש.
אם השאלה היא כלכלית לשיטתך – הכחש כל עוד אתה יכול, ובכך טעו הגרמנים שלא הקפידו בשלב האחרון שלה מלחמה לטשטש כל סימן לנסיונות הג'נוסייד של היהודים.
אם הבעיה מוסרית באמת – לעולם לעולם אסור לשכוח את הבית האחרון בשירו של ביאליק, על הפוגרום בקישינב [1903/1904]:
וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
המחלה המוסרית, מחוררת את הכל מבפנים, הורסת ומרקיבה ומעלה סוגיות רבות, שלעולם לא תפתרנה באמת, עד אשר תהא הודאה מלאה בחטא המוסרי הנוקב.
אהבתיLiked by 1 person
אריק, איזה נקמה באמת נוקם הילד הקטן באיכר הלא יהודי מקישינב?
אהבתיLiked by 1 person
זה ביאליק, שהחינוך ה"חרדי" שלו היה נעוץ במאות הקודמות, ואולי, עדיין פחד מהפריץ. כן הוא היה חניכו הנלהב של אחד העם [אשר גינצבורג] אשר ראה בציונות את ההמשך היחיד האפשרי לתורת המוסר היהודית.
אהבתיאהבתי