יום האהבה – שיר לכבוד ט"ו באב


לכבוד ט"ו באב הקרב הנני מעלה שיר המדבר על האבסורד. אנשים רבים נוהגים לציין בין הסיבות ליום זה את סיפור פילגש בגבעה. בכך אנשים חוגגים את חג האהבה ומספרים שיצאו למלחמה בגלל אונס, ומתעלמים מהיבטים אחרים לפי הגרסה של פילגש בגבעה כסיבה לחגיגה.


הסיפור הידוע הוא של מלחמה מחמת אונס של אשה. אולם בפועל קרו שם דברים שמראים שזו לא הבעיה שגרמה למלחמה בין שבט בנימין לשאר השבטים. הבעייה היא לא שנעשתה עוולה כי בשבט בנימין אנסו אשה ולא הסגירו את האונסים שאגב גם הביאו למותה, ומעניין שמתעלמים מהרצח פה, אלא כי אנסו אשה הקשורה למישהו חשוב או אשה נספחת לאורח וכדומה. הוחלט בגלל העניין לקיים מלחמה ולאחר ההיתר להרוג-לטבוח גם את החפים מפשע משבט בנימין, החליטו לשקם כמה פליטים ולאפשר להם לאנוס ולחטוף נשים אחרות כדי לשקם את השבט.

כיום החג ממסוחר על ידי הקפיטל ואנשים רבים יוצאים לחגיגת צרכנות קפיטליסטית בשם חג ט"ו באב וחלקם גם מדברים על אהבה והסכמה… אולם אם הם יודעים רק את ההסבר הזה של ההיתר לשקם שבט מישראל, אזי זה אבסורדי. כמובן שיש עוד הסברים לעניין ומומלץ לקרוא על זה לפחות בוויקי.

יוֹם הָאַהֲבָה

פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה
אוֹנֶס שֶׁל חֲלָשָׁה

נֶעֱנַשׁ בִּנְיָמִין
נֶהֱרַג שֵׁבֶט
שָׁמֵם

נִקְמַת אִישָׁהּ
נִקְמַת אִשָּׁה
בְּאוֹנֶס שֵׁש מֵאוֹת
נִסְתַּיְמָה

לְשׂוֹרְדֵי בִנְיָמִין
הָיָה זֶה מַתָּנָה
בִּמְקוֹם עוֹנֶשׁ
לָהֶם אִשָּׁה לְמִקְנָה
בְּדֶרֶךְ הָאוֹנֶס

עוֹלָם הָפוּךְ
עָשׂוּ זֹאת יוֹם מְיוּחָד
זִכְרוֹן זְוָעָה
נִקְבַּע לְיוֹם חָג

מְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים
מְחֻלָּלוֹת בַּכְּרָמִים
עַל כָּרְחָן קִבְּלוּ מִין

וקוֹרְאִים לְזַעֲוָה
'יוֹם הָאַהֲבָה'

סייע בניקוד ובייעוץ לגבי השיר – עברי בן קהלת.

לקריאה נוספת:

10 מחשבות על “יום האהבה – שיר לכבוד ט"ו באב

    1. Georgvon1 מאת

      אמת, ואפשר להבין מהתנ"ך שכבר אז לפני שהתירו לשארית בנימין לחטוף שיש חג ושלכן הנערות תהיינה בשילו ואפשר לחטוף אותן.

      אהבתי

  1. פינגבק: פילגש בגבעה | אלוהים איתנו – מחשבותיו של שמרן עצמאי

  2. אל רום

    מענין.

    אבל, צריך לשים לב, אין קשר ממש בין סיפור הפילגש, לשום חג אהבה, ולשום ט"ו באב.

    הקשר הוא בסך הכל, שבט בנימין. אבל, שבט בנימין, כפי המתואר במקרא, בסך הכל ניצל את החג, בשביל לחטוף מחוללות בכרמים, בנות שילו.

    אבל, לא עשו מסיפור הפילגש עצמו, חג אהבה כמובן, כפי בשיר המובא. אלא, המחילה לבנימין, הייתה כרוכה, במעין הרשאה, לחטוף ולשאת את בנות שילו המחוללות בכרמים בחג האהבה( על מנת למשוך תשומת לב הגברים).

    עם בנות שילו, יש בכלל בעיה אחרת, מי הן בכלל. לא ברור בכלל שהן בנות ישראל לגמרי. מכאן איזושהיא פשרה עם שבט בנימין, דכתיב:

    "וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא-יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֵת-לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי-נִשְׁבְּעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן."

    להתראות

    Liked by 1 person

    1. GeorgVon1 מאת

      אכן הסברה אומרת שנהגו לחגוג בלא קשר. ברם יש המתעקשים שזו הסיבה לשמחה. ההיתר לבוא בקהל ועניין הצלת שבט בנימין על ידי החטיפה. על פניו הפשרה היא שמצאו בנות מתת שבט שלא נלחם בבנימין – הרגו את רוב השבט והשאירו נשים לשבט בנימין וגם אז דאגו שזו תהיה חטיפה.

      כעת ניתן לדון איזו חטיפה זה היה. חטיפה ללא הסכמה או עם הסכמה.

      אהבתי

      1. אל רום

        כן אבל, לא מובן איך הסברה הזו מתיישבת עם מה….

        הרי בנות שילו חוללו בכרמים, או שבכלל נשים חוללו בכרמים, לפני הפשרה סו קולד. אז הסו קולד חג אהבה, היה קיים בלי קשר לשבט בנימין וההחרמה וההשמדה שלו וכדומה.

        והרי כתוב:

        וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה. וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן.

        אז זהו חג בשילו, מימים ימימה ככתוב. מקדמת דנא הדבר. אין שום קשר לשבט בנימין. זהו חג האהבה מסיבות אחרות לגמרי.

        להתראות

        אהבתי

      2. אל רום

        חטיפה אגב, והסכמה עם לאיו, מעט רלבנטית לעת העתיקה כמובן. אלא אם כן, דנים במהותה של הסכמה. מהי הסכמה כמובן. ומהי הסכמה ? זה לא דבר פשוט כלל וכלל….

        אהבתי

    2. GeorgVon1 מאת

      וְהִנֵּה לֹא בָא-אִישׁ אֶל-הַמַּחֲנֶה, מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד–אֶל-הַקָּהָל. וַיִּתְפָּקֵד, הָעָם; וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ, מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. וַיִּשְׁלְחוּ-שָׁם הָעֵדָה, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ–מִבְּנֵי הֶחָיִל; וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר, לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת-יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי-חֶרֶב, וְהַנָּשִׁים, וְהַטָּף. וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: כָּל-זָכָר, וְכָל-אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב-זָכָר–תַּחֲרִימוּ. וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעָה אִישׁ, לְמִשְׁכַּב זָכָר; וַיָּבִאוּ אוֹתָם אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וַיִּשְׁלְחוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיְדַבְּרוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן; וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, שָׁלוֹם. וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן, בָּעֵת הַהִיא, וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.