הלגונה הכחולה 1949- כיצד האדם מתנהל כשהוא מבודד בטבע מגיל צעיר?


לאחרונה יצא לי להתבונן בסרט ישן מאוד והחלטתי לכתוב עליו ביקורת ומדובר בסרט בשם: הלגונה הכחולה 1949 The blue lagoon. מדובר בסרט עתיק המבוסס על ספר בעל אותו השם שיצא לאור בשנת 1908 על ידי הנרי דה-וורה סטקפול. הסרט עוסק בשני קטינים, בן ובת אשר אנייתם טובעת והם נסחפים לאי מבודד הרחק מאנשים יחד עם עוד מלח מהספינה שטבעה, ברם הוא משתכר ומת לאחר זמן. הם לומדים לשרוד ומנסים לשמר את תרבותם על סמך זיכרונם.

הסרט מראה את הטבע הנחמד של הניצולים שנוהגים בנחמדות האחד בשני ואפילו מתאהבים ומתחתנים בטקס חתונה אלטרנטיבי על פי זיכרונם וספר של נימוס ששרד איתם את המסע לחוף. הם מנסים לסמן לאניות שהם נטושים באי ופעם אחת אוניה עם אנשים מושחתים מצאה אותם והם התחילו לנצל את הגבר לשלות פנינים ואחד האנשים מהאנייה הזו מנסה לנצל את הגברת מבחינה מינית. בעקבות כך הם זונחים את הניסיונות לקרוא לעזרה. ובעצם הקטע הזה הוא משל שהטבע הפחות מפותח יותר נחמד מהעולם המפותח והמושחת.

לאחר שהאשה הולידה ילד והא בן כמה שנים האשה אומרת לאיש שהם בורים וחייבים לדאוג לחברה לבנם. ושאם הם יגיעו לציוויליזציה הוא יוכל להיות משכיל ולא בור כמותם ואולי יזכה להיות ג’נטלמן.

הם מתכוננים למסע זמן רב ולבסוף יוצאים לדרך ברם, נגמרת להם אספקת האוכל והשתייה. לבסוף אנייה מוצאת אותם כשברקע נראה ילדם בוכה ולא ברור מה מצבם. אם כי ייתכן מאוד שהם מתו למען זאת שבנם יהיה ג’נטלמן.

הספר מתאר איך תרבות או מוסר מתפתחת, איך אנשים גדלים במנותק מההתפתחות האנושית הקולקטיבית וגם איך מיניות מתפתחת. הסרט דומה לרובינזון קרוזו ולבעל זבוב, וספר בראשית.

הסיפור הוא סיפור נאה ומסקרן שגורם לי להישאב לתוכו ומרוב סקרנות לא להתעניין בבמאות. ברם הוא לא בוחן לגמרי את הרעיון של מוסר לא תלוי חברה, היות שיש לניצולים באי מבוגר עמם לזמן מה וזיכרונות מהילדות. סיפור יותר טוב לטעמי יהיה ששני תינוקות ישרדו על ידי כלבה במקום מבודד ונראה איך הם ינהגו. כמו כן איני מאמין שגבר צעיר יהיה נחמד לאשה חסרת הגנה, אני מאמין שהוא היה אונס אותה, או הפוך אם היה הייתה חזקה יותר. ובעצם הסיפור שמתאר עולם “טבעי” נחמד המנותק מהעולם וזה המחיר של גן העדן עלי האדמות, ניתוק ובורות מול תחכום יחד עם אפשרות של שחיתות, הוא סיפור לא אמין בעיני. הסיפור נראה לי אידאליסטי ולא ריאליסטי. הסופר פשוט שבוי בנורמות המערביות וחושב שהפרא הוא אציל ולא אדם לאדם זאב.

אפס כי אני עדיין תומך בסיפור, היות שהוא פותח את הראש לנושא ומאפשר התבוננות לסוגיה של תרבות, השפעה חברתית, חינוך, מוסר, נחמדות ומיניות. אשמח אם תצא גרסה מפותחת של הנושא.

ואגב אגיד לסיום, ביהדות יש סיפור דומה על זוג בשם אדם וחוה שהיו יכולים לתקשר עם אלוהים, אבל קין עדיין הרג את הבל. ואין אזכור לגבי היחס של אדם לחוה לגבי האם הוא אנס אותה או לגבי האם הוא הכה אותה וכן לגבי האם הוא אהב אותה. אנו כן יודעים שהוא לא הרגה ושקין הוא הרוצח הראשון. ואולי הרעיון בסיפור הוא שאדם וחוה הוכשרו על ידי האל, אבל קין והבל לא ומכאן ההידרדרות לרצח, כלומר, היינו קרובים לאל והתרחקנו. והשאלה נשאלת גם לפי האדם המאמין בוודאות גמורה בסיפור של אדם וחוה וקין והבל, האם זהו טבע העולם, מקרה או חד פעמי?

נ.ב. למי שמתעניין בתחום יצאו מס’ גרסאות לסרט ויש ספר. בנוסף יש את רובינזון קרוזו ובעל זבוב.

5 מחשבות על “הלגונה הכחולה 1949- כיצד האדם מתנהל כשהוא מבודד בטבע מגיל צעיר?

  1. max maxmen

    אהבתי
    ובכן, והיה שתשלח שתי תינוקות והתוצאה יהיה אחת מהשתיים (או אדם לאדם זאב או אדם לאדם חבר) האם קיבלת משהו ? בוודאי שלא, כי מחר אני ישלח שתי תינוקות ואני השיג תוצאה אחרת, אז מה נעשה ? כלומר ברור לנו מאליו שהאדם הוא דינמי ולא סטטי ולכן לעולם לא נקבל תוצאה מדעית בעניין, זאת הסיבה שמדעי הרוח ומדעי הרפואה ופסיכולוגיה ומדעי הכלכלה, הם כולם סטטיסטיקה ולא מדעים מדויקים.
    מכאן נביא שהסופר\ההוגה באמת לא טוען שזאת תהיה התוצאה. הוא רוצה שאנו נאמין שזאת התוצאה בכדי שנבחר בהתנהגות הזאת, הווה אומר ההוגה רוצה לחנך אותנו.
    וזה מה שעושה המקרא וזה מה שעושה כל הוגה שרוצה להעביר לנו תובנות חינוכיות על ידי סיפור

    לשאלתך לגבי הרצח של קין את הבל. המקרא בא לטעון שאפי' אתה כהורה טוב ואישתך טובה ומחליטים להוליד בכפיה ילד לעולם (הרי כל הולדה היא בעצם כפיה כלפי הנולד) , אז בלי חינוך הילדים, לבסוף אחד ירצח את השני, אז מה הועלנו בהולדתם? כלומר מתחילה לא היית מוסרי מבחינך ומבחינך אישתך להוליד אותם. ולכן המקרא אומרת שלא מספיק שאתה ואישתך טובים, אתם חייבים לדאוג שגם צאצאיכם יהיו טובים. ובאמת חז"ל אומרים שאדם וחוה לא רצו יותר להוליד אחרי הרצח עד שהבינו שהם צריכים להוליד ילד כדמותו (= טובים) ולכן בהולדת שת נאמר וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת.
    כלומר רק הפעם הוליד ילד כדמותו= אדם טוב = מחונך

    לסיום

    האימון בסיפור לא נחשב אמונה עיוורת (שכיכול היה כזה סיפור. כלומר לא רלוונטי לנו האם היה או לא היה), רק אימון שזה אפשרי ביקום דינמי ליצור חיים ושהם יתפתחו לטוב לדורי דורות. כלומר התפחות אבולוציונית נצחית לטוב יותר באופן תמידי. כלומר זה לא מבטיח שצאצאינו יהיו טובים יותר אבל זאת אפשרות ולכן יש לנו תקווה (תקרא לזה אמונה) שתהיה בסדר, אבל זה שאין לו אימון בסיפור, הוא באמת אין לו תקווה ומתייאש מתחילה לחנך את בניו בדרך הישר ואז לא יתפלא שבאיזה יום, אחד יהרוג את השני רח"ל.

    נסביר את זה דיי בפשוטת. איזה אב קדמון שרד? (הרי ברור היום שכולנו אב קדמון אחד. מה עוד שבהווה כל אחד הוא בפוטנציה להיות אב קדמון לצאצאיו הוא לנצח) ברור לנו שזה שהמציא את חוקי המשפחה !! חוקי המשפחה מספיקה ? לא, אז מי מהם שרד ? זה שהמציא את החקלאות ואת השפה ואת הלוח שנה ואת היום והלילה ואת הלבוש והאוכל המבושל (הרי בלי האוכל המבושל היינו עוד היום עם שיניים טורפות ולא שיניים ישרות שלא מאפשרת לטרוף) וזה לא מספיק כמובן האב הקדמון ששרד גם המציא את החיתול והשליטה בעשית צרכים וכמובן ההליכה על שנים. כלומר כל מה שאנו היום מלמדים כל תינוק זה לא טבעי כלומר אנו צריכים ללמד אותם את זה, וכולנו מבינים שאם לא נלמד אותם, אז הם לא ישרדו.

    יוצא מכאן שרק באימון שרדנו, זה שלא האמין לאב הקדמון שאפשרי חוקי משפחה וזה שלא האמין לחנוך בנוגע ללוח ובנוגע לחינוך (שאפשר לחנך בכלל), הוא באמת לא שרד. על כורחינו שכל מי ששרד הוא צאצאי אלה שכן האמינו מלשון אימון.

    היום אנו במצב שכל בני אנוש כפרטים שייכים לאיזה ישות דמיונית (דגל חברתי = ע"ז של תורה) אז רק הישות אמור לשרוד ולא הפרט. ולכן אצל הישויות האלה לפרטים אין שרידות אישית ( ההורה העליון זה המדינה ולכן יש לה את הזכות לקחת את הרווקים ואת הרווקות בחינם להקריב אותם על מזבח הלאום) ולא בהכרח שורדים אישית. דווקא היהודי שמבין לעומק את היהדות ונוהג כפי היהדות, הוא יש לו סיכוי טוב לשרוד אישית, כי הוא לעולם לא חלק של ישיות דמיונית, וזה מה שברית מילה בא לומר לו מיום היוולדו. ראה ברית מילה בשביל מה? בדף שלי.
    ראה גם עקדת יצחק בדף שלי

    בברכה ומועדים לשמחה
    max

    אהבתי

    1. Georgvon1 מאת

      א. אני רוצה לראות את המקרה הסביר מבחינה סטטיסטית.

      ב. לגבי קין והבל, רעיון.

      ג. לגבי חוקי המשפחה איני יודע. וגם לגבי שרידות שהרי ייתכן שהוא היה עקר. כך או כך אני מסכים שהאינטרס של זכויות מגיע מעניין של שימור עצמי, האם זה עבד כנגד זכרי אלפא? איני יודע.

      אהבתי

      1. max maxmen

        טענתי היא 1. ממש אי אפשר לדעת מה יעשו. הרי סטטיסטיקה לא עוזרת כאן כי סטטיסטיקה לא קובעת כלום כלומר סטטיסטיקה היא לא סיבה ותוצאה ולכן לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה לגבי מודע שיש לו בחירה. וזה שאלת השאלות על הבחירה האם האלוהים יודע מה נבחר. הרי במקום שיש בחירה אין ידיעה ובמקום שיש ידיעה אין בחירה (רבי צדוק) ולכן אי אפשר לדעת. 2. מה שכן אפשר לדעת מראש שאם יבחרו למשל לאנוס אחד את השני, אז אין סיכוי שהם ישרדו דור או דורותיים. וכן כלפי כל ערך ומוסר אחר, מראש אפשר לדעת האם ישרדו או לא. כאן באה ההוגה ונותן לך סיפור ככה עם הסיפור תוכל לשרוד לדורי דורות. וזה בדיוק הסיפור המקראי

        אהבתי

    1. Georgvon1 מאת

      רוס, חשוב זה מילה חזקה, בכל מקרה זה מאפשר לבחון מהו טבע האדם ואני מעדיף לנקוט במילה מעניין. ואם רואים שטבע האדם אלים וחייתי מאוד במצב הזה, זה מאפשר להוכיח לאידיאליסטים שיש דברים שהם לא מוכרחים וכן שניתן לנמק מוסר על ידי אינטרס עצמי ולא כי משהו הוא "נכון". לדוג' אם אני אגיד כיום שאיני מאמין בשוויון או בזכויות, אלא רק ביחסי כוח, כל מיני אידאליסטים יכעסו, ברם אם כי משהו שמכניס אותם למצב אפס ומראה לכם את החיים הריאליים, יהיה להם קל יותר לתפוס העניין.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.