כל אנשי המלך All the King's men 2006


אחד הסרטים הנפלאים שראיתי לאחרונה הוא כל אנשי המלך 2006. ראיתי הסרט בעניין רב והנני ממליץ בכל פה לכל מי שמתעניין בקידום דברים חשובים, שיראה הסרט. הסרט לפי דעתי גם חשוב מאוד כדי להבין את התופעה של מנהיגים פופוליסטים כמו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

הסרט מדבר על איש שאפתן בשם ווילי סטארק אשר מצליח לשלוט בפוליטיקה של מדינת לואיזיאנה בארצות הברית. הוא מגלה שמול מה שהוא מציע לעם קמה התנגדות עיקשת של האליטה העשירה והאינטלקטואלית. כתוצאה מכך הוא מבין שבשביל לקדם הדברים שהוא רוצה, הוא צריך לעבוד בצורה אחרת מהמקובל אצל הפוליטיקאים והוא אינו יכול להסתמך על הנוהג המקובל. הוא רב עם האליטה בכוונה וככל שהוא בקונפליקט עימם הוא רוכש את תמיכת העם. ובמקביל הוא רודף ומחזר בכל מיני שיטות אחר האנשים שהוא צריך להרתיע או לרתום לרצונו – שזה לקדם את חזונו לחיים ולרכוש את אהדת העם על ידי יצירת עבודה ותשתיות למענם. הוא נהיה פופולרי מאוד ומצליח להמשיך לשלוט במדינתו עד למותו. ווילי סטארק הוא אקצנטרי ועושה דברים בדרך שלו וזוכה לאהדת כלל המגזרים מלבד האליטה. וגם כששואלים אותו שאלות אישיות, האיש טיזר מיסתורי ובכך רוכש לעצמו כריזמה של איש מעניין, ובעל חוכמה גדולה, יחד עם השגחה פרטית אלוהית.

הסרט משוחק ברמה מדהימה על ידי שון פן. ומסופר על ידי ג'וד לאו המגלם את דמותו של עיתונאי מצליח בשם ג'ק בורדן שאין לו אידאולוגיות בחיים בדומה למנהיג ווילי סטארק (המצהיר שאכפת לו רק מרצון האזרחים), אבל הוא אדם נחמד, רגיש, הנמשך רק לאשה אחת בחייו והולך לפי מזגו הנחמד לבריות. הוא נופל שבי בקסמו של ווילי סטארק ועוזר לו לקדם פרויקטים רבים. כשווילי סטארק הפופוליסט המתלהם מבקש ממנו לבוא לעזור לו, הוא מסביר לו שהוא צריך אותו בשביל הדיבור במתק שפתיים עם מי שצריך לשכנע מהאליטה. אוסיף גם שהסרט גם בעל משחקי מילים רבים ובימאות טובה מאוד המתאימה לעלילה ולמלל.

הסרט הזכיר לי את הרעיון של משה רבנו שהיה כבד פה וערל שפתיים, יש שם סצנה שווילי סטארק נואם נאום מושקע ואף אחד לא מקשיב כי זה נשמע אינטלקטואלי מידי ומנותק מהעם. ואז הוא מבין שהעם עסוק ואין לו כוח לדברים שנשמעים קשים או להסברים הנחשבים עמוקים. ואולי זו הייתה בעייתו משה שהיה כבד פה וערל שפתיים מבחינת סגנון הדיבור שלו המנותק וכבד על העם. באחד מנאומי הבחירות שלו הוא נמצא בפארק שעשועים והוא צריך להתחרות במתקנים וברוכלים שם, ואז הוא מבין שהעם רוצה דרמה, אקשן, רגשות ומישהו שידבר על המצב שלהם ולא רק מי שינסה להילחם בשחיתות. העניין הזה מעלה רעיון שבשביל להצליח בעידן הפופולרי-דמוקרטי צריך להוריד את הרמה בשביל לתפוס את ליבו של העם. במקביל רואים גם את האופי של המנהיג האקצנטרי שהמצליח להחיל את רצונו ויהי מה ושחי בזמן המתאים לו, למשל: האיש הולך לישון מאוחר, קובע פגישות באישון ליל וכדומה ושמעצב את הנורמות מסביבו. כלומר, באמת מנהיג את העם ופחות מונהג בהתאם לנורמות הקיימות. וצריך לומר שכמנהיג המדבר בצורה פשוטה הוא לא טיפש, אלא איש רציונלי השואף לקדם עצמו בחיים ולהחיל את רצונו בחייו.

עוד רעיון שהסרט הזכיר לי, זה שלפעמים האופוזיציה ובדרך כלל האליטה נלחמת במנהיג המייצג את העם, בצורות תקיפות מידי והם לא מאפשרים לו להגיע לפשרות ואז הם גורמים למנהיג הפופוליסט להבין שאין לו מה להרוויח משת"פ או להפסיד מהם בגלל התנגדותם. ולכן הוא מקצין יותר והאיזון נהרס והוא נהיה יותר ויותר סמכותי ותקיף כשהעם מנוכר למעמד האליטה.

דמותו הפופוליסטית מזכירה לי את יוליוס קיסר, גדול המנהיגים הרומאים. הוא היה ממשפחה מכובדת שירדה מעושרה ולכן דיבר עממית. בד ובד הוא היה פופוליסט בגלל שהוא היה חבר של הפלבאים פשוטי העם מגיל קטן והוא הבין למצוקתם וסבלם. מעמדות הפטריקים והפרשים האליטיסטים פחדו ממנו בגלל זאת. ובמקום לפנות לחוש הרגשי של החמלה למען המסכנים, הם העדיפו לריב עימו בשם המסורת, הסטטוס קוו וניצול החלשים. ובכל מה שהוא ניסה לעשות הם לא הסכימו להתפשר עימו. ולכן הוא הקצין יותר ולא חשש מהם ונואש מלעבוד עמם שלא בצורה תקיפה. העניין תרם לקרע חזק בין האופטימאטים ("הטובים") השמרנים לבין הפופולארים עד שנוצרה מלחמת אזרחים שבה קיסר ניצח והפך לדיקטטור לכל ימי חייו.

לאחר שצפיתי בסרט נזכרתי שזה דומה לפוליטיקאי ששמעתי עליו בשם יואי לונג. לא זכרתי את שמו, אבל כשקראתי על הסרט הצלחתי להגיע אליו. ובאמת לכאורה הסרט שמבוסס על ספר בעל אותו השם מבוסס על דמותו.

"יואי פירס לונג (באנגלית: Huey Pierce Long;‏ 30 באוגוסט 1893 – 10 בספטמבר 1935), שנודע כיואי לונג, וכונה הכריש הקטן (The Kingfish) היה פוליטיקאי אמריקני, שכיהן כמושל ה-40 של מדינת לואיזיאנה, בין 1928 ל-1932, וכסנטור בין 1932 עד למותו בידי מתנקש ב-1935. הוא היה חבר המפלגה הדמוקרטית, תמך בפופוליזם, התנגד לעשירים ולבנקים וקרא לתוכנית ל"חלוקת העושר" – "Share The Wealth". הוא היה מנהיג המפלגה במדינתו, והיה בעל תמיכה רחבה". הועתק מוייקי.

הסיפור מזכיר לי את נשיא ארצות הברית של היום המכונה פופוליסט. וכאן אני תוהה מדוע הצד המפסיד לא מבין שהוא עובד בשיטה הזו של יואי לונג, ועל ידי המריבה עם האליטה הוא רוכש אהדה. או לחילופין יש לי תהיה אחרת שהמפסידין ידעו, והתעלמו מלגיטימיות השיטה כמוצלחת ואמרו שהוא שוטה מטומטם כדי לא לאפשר לו לגיטימציה ציבורית. וכשהם אמרו שאין לו סיכוי והוא ליצן, זה כי הם ידעו שיש להם מועמד של פעם בכמה עשרות שנים עם כשרון מיוחד.

חשוב להגיד שמהרגע שהקרירה הפוליטית של יואי לונג המריאה, היא לא נעצרה עד למותו. כלומר, הפופוליזם הזה מהווה כוח משיכה חזק בין העם אל המנהיג. וכשמנהיגי הדעה אמרו שטראמפ מוקיון וטיפש הם ניסו להטעות אותנו או שהם שבויים עמוק בכללים המקובעים הבינוניים והמשעממים המונעים מהם לראות משהו ייחודי בעל עוצמה יוצאת מן הרגיל.

הסרט בעיני מדבר על המצב כיום והוא אחד הסרטים הפוליטיים הטובים ביותר שיצא לי להיתקל בהם. אהבתי בסרט שהטוב שם הוא טוב יחסי תחושתי ולא אידאי לא ברור בהתאם לאופנת הפוליטקלי קורקט הנהוגה.

אגב, הסרט נכשל קופתית בקולנוע, ייתכן שזה כי קהל הצופים לא היה בשל לפופוליזם הזה ולא הבין מה זה מייצג ומדוע שזה ישמע אמין. ברם לא אתפלא לו כעת שאנו חיים בעידן שבו יש לא מעט פופוליסטים, שהפופולריות של הסרט תעלה.

מומלץ, מומלץ, מומלץ!

6 מחשבות על “כל אנשי המלך All the King's men 2006

  1. אוריהיפפו

    העילית יודעת שזו השיטה שלו, אבל יש שם מיזוג של חוסר היכולת שלהם לעשות משהו נגד זה ובנוסף צרות האופקים של העילית שחושבת שכל מי שרואה דברים אחרת ממנה הוא טועה ושוטה.
    בחיים אנחנו מחליטים מי טיפש לפי ההתנהגות שלו, אם מישהו יגיד בלשון עילגת או בצורה פרימיטיבית רעיון טוב יהיה קשה לנו להבין שהוא צודק. קשה מאד לאנשים להודות שטראמפ לא אידיוט הרי הוא מתנהג כאחד ומדבר כמו אחד.
    יש ביטוי באנגלית שההוכחה לפודינג היא בטעם
    התוצאה היא מה שקובעת ואנחנו נוטים להתיחס לסמלים חיצוניים
    אתה רוצה דוגמה טובה, זה הרשומות שלך. אתה צריך עורך לשוני אתה כותב דברים מענינים מאד אבל בצורה
    לא קולחת בצורה מבולבלת למרות שהתוכן מעניין

    אהבתי

    1. Georgvon1 מאת

      אכן הצורה החיצונית משפיעה. לגבי הצורך בעורך לגבי הטקסט, ראשית תודה על הביקורת הבונה, ושנית, אודה לך לו תוכל להביא דוגמה ספציפית יותר.

      אהבתי

  2. קמיליה

    תודה על ביקורת הסרט.
    בהשפעתך אלך לראותו.
    אוף טופיק,
    באתר יקום תרבות של אלי אשד, מובאת סקירה על לסק.
    אדם שכתב, בין השאר שירים בנושא השואה. ,
    חשבתי שאולי תתעניין בכך. ותנסה לאתר את הספר עצמו.
    https://no666.wordpress.com
    Lask, I. M. (Israel Meir), 1905-1974. Songs of the ghettoes
    Tel Aviv : Eked, 1976
    collection of poems about the Holocaust, written by the late London-born Israeli poet Israel Meir Lask.
    הספר כולל את שיריו של ישראל מאיר לסק על השואה, בשנים בהם עסק בתרגום המידע הכבד שזרם מאירופה.
    את הספר הוציאה לאור רעיתו של לסק, לובה לסק, לאחר שלסק נפט

    Liked by 1 person

    1. Georgvon1 מאת

      קמיליה,

      ראשית תודה על התגובה. ב. יפה שנהנית מהביקורת, אולי עקב כך אקבל מוטיבציה לבקר עוד ספרים או סרטים מעניינים.

      ג. יפה שזכרת את נושא השואה. אגב, היום קראתי שיר שאביא להלן בנושא השואה ושמעתי אותו מושר. אני חושב שהוא מרגש מאוד, יש לי עם השיר הזה סיפור אישי שלא אחשוף פה, לא סתם יצא לי להכיר השיר הזה. נזכרתי בשיר הזה היום בעקבות רשומה שהתפרסמה באתר הספרייה הלאומית על דמות שאני מתעניין בה בשם קלמן כצנלסון. אביא בהמשך הקישור לדמות המעניינת, אולי אכתוב עליו בעתיד. אולי גם אכתוב פוסט ואביא מס' שירים העוסקים בחורבן היהודי, יש כמה שירים מיידיש מרגשים ויש את שיר השירים מתוך הבאלאדה למאטהאוזן שהוא שיר עם מוזיקה אלוהית. ד. קראתי הקישור ששמת של אלי שד, נשמע מעניין, ננסה למצוא הזמן להעמיק בלסק, תודה רבה. בכל מקרה, יש הרבה תוכן תרבותית מרגש מאוד בעניין שעל אף שהייתי מעדיף להעלים הסיפור, איני יכול להתכחש לעוצמת הכוח האמנותי הטמון בטקסטים הללו.

      לינק לרשומה על קלמן כצנלסון: http://blog.nli.org.il/ashkenazi_revolution/

      הנה השיר המדובר העוסק בתחילת רדיפת היהודים במלחמה:
      אפשר לקרוא השיר תוך כדי שמיעה מרגשת לשיר ביו-טיוב המבוצע על ידי הזמרת אופירה גלוסקא.

      יצא יהודי / יצחק קצנלסון

      יצא יהודי מביתו אל הרחוב –
      הוי, רחימאים, הראיתם שם –
      מה לחות אבנים והחול מה רטוב
      במסילה העולה לאוקנטשה ?

      יצא יהודי וחברו לשוטט
      אל העיר ורחובות… הסו הסו !
      הוי, למה הדרך מדם שם לוהט ,
      הדרך לעבר דינסי ?

      בבוקר עזב יהודי אהלו ,
      ולא שב עוד, לא שב עוד לבית –
      היה חורף וכפור וצינה בחללו ,
      ועתה כבר הגיע הקיץ .

      לא במלח טבולה, ומלוחה היא הפת
      ובדמע שרויה ונבלעת –
      העוד אבא חי? אולי כבר הומת ,
      מי יוכל, מי יוכל לדעת ?

      תפסוני היום וסחבוני לסֵיים !
      יצאתי מוכה ופצוע ,
      רק אל נא מזה בביתי תפרסם ,
      טעמו של הסֵיים כבר ידוע …

      בריונים הוללים… הם מכים, שודדים ,
      בצל שני גרמנים יתפרעו …
      קולטה צלמונית הזגוגית והיהודי –
      שני אלה ב"שטרימר" יובאו .

      יום יום ואסונו – כי צמא העיתון ,
      לדמי יהודים צמא הוא …
      היהודי כבר נגלה, כבר נחקר ועד תום !
      היהודים! היהודי! כך הינהו !

      הוי, אל בכי! צל אילם! תעבור עיר
      ומתים ,
      בפני מסכה תשתרכה –
      אם כאן אבן או לב? ואל תשאל
      באלוהים ,
      אות הקלון על זרועך.

      הנה לינק לויקי על האיש המעניין ומשם ניתן לראות לינקים אחרים העוזרים להרחיב הידע עליו.
      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F

      Liked by 1 person

  3. קמיליה

    מאוד אשמח לקרוא רשומה על קלמן קצנלסון.
    מעולם לא שמעתי עליו ועל ספרו לפני הפנייתך.
    הוא אכן דמות מרתקת.

    למרות שהתזה שלו על מלחמת הלאום האשכנזי בלאום הספרדי מאוד מפוקפקת בעיני.
    לדוגמא טענתו ש"הלאום האשכנזי" מאוחד יותר מ"הלאום הספרדי". למיטב ידיעתי (שאינה מסתמכת על נתונים קשים כלשהם) "מלחמות" היהודים ביהודים באירופה היו סוערות יותר מ"המלחמות" הפנימיות בקרב יהדות העולם המוסלמי. גם האידייש, לדוגמא, לא הייתה שפתם של יהודים רבים .ממרכז אירופה ומערבה, וחלק
    מהיהודים אפילו סלדו מדוברי האיידיש.

    (*) הייתי שמחה לקבל התרעהעל כל פוסט חדש שלך, אבל אין בבלוג שלך אופצייה לבקשת מעקב..

    אהבתי

    1. Georgvon1 מאת

      קמיליה,

      אני בעצמי לא מסכים לגמרי עם קלמן קצנלסון, ברם אני חושב שיש לו דברי טעם מסוימים בתחום התרבות הגבוהה המערבית, בנושא המתח בחברה ובעניין הלאום היהודי. אסביר:

      לגבי התרבות הגבוהה, לדעתי זה עניין של טעם, אבל נהוג להבין שמותר לתמוך בעניין על חשבון התרבות הנמוכה. ובהקשר הזה יש חוקרים האומרים גם שללא אשכנזי יש אייקיו נמוך יותר מהאשכנזי. האם זה אומר שלכן מבחינה אתית צריך לפעול נגד מי שטיפש יותר? לא הוכח.

      בכל מקרה, אצל קלמן, השקפת עולמו רואה מאבקים בין תרבויות וכוחות כעניין טבעי. הוא לא רואה בעיה בפילוג ובמאבקים. הוא לא יתפוס בכלל את הפילוג בין סוגי החברים בדת היהודית כעניין רע כשלעצמו.

      לגבי הלאום היהודי-האשכנזי, ראשית אקדים ואומר שיש המערערים על המהות של המילה לאום. יש הרואים בזאת פיקציה של יחסי כוח, תודעה כוזבת, יש הרואים בזאת פשוט אוסף של אנשים. ויש גם האומרים שאין לאום יהודי, אלא כיום יש לאום ישראלי שבהם חברים גם ערבים אבל יהודים תושבי חוץ, לא. הם יטענו שלפני תקופת היישוב לפני הציונות שהיו לה מתנגדים רבים לא הייתה תנועה לאומית שקראה להתאמה אתנית בין קבוצה מובחנת לטרטוריה, היה רק אתניות. יש שיגידו גם שהיהודים הם כמו הקתולים, הם מכירים בדת ולא בלאום ללא דת. ממילא יש עם ישראל כדת אבל לא כלאום והחילוני כאחד שלא יכול לברוח מהמחויבות הדתית, מוגדר כחלק מהדת היהודית עם ישראל. וכמובן שיש גם הגדרות שונות למילה לאום, לאומיות ואתניות.

      לענייננו, אחד התנאים לאתניות זה היסטוריה משותפת, והעניין הזה פסק עם בין חלק מהעדות כבר מאות שנים, ובכזה מצב ניתן לדון האם יש כאן אתניות שונות. בנוסף המובחנות של היהודי האשכנזי שונה ממובחנותו של הספרדי והמזרחי. וגם מבחינה תרבותית היו הבדלים גדולים: הם שמעו מוזיקה שונה, דיברו בשפה שונה התלבשו אחרת, אכלו אחרת ועוד.

      בתקופה של חיבור הספר בקושי התבוללו האשכנזים והלא אשכנזים באמצעות קשרי תערובת, כך שהאבחנה על הנתק האתני, מובנת. וגם כיום כנראה שרוב הישראלים לא מתבוללים. מעניין מה הוא יגיד כיום על החברה החרדית שבעלת תרבות משלה, מובחנות וכו' ולא מתחתנת עם שאר החברה.

      לגבי דבריך, אם הוא בעל השקפת עולם קונפליקטואלית הוא לא רואה בעיה במאבקים בתוך האשכנזים, ולא יראה סתירה על כך שהיו מאבקים רבים בין האשכנזים. מה שהוא יגיד, שבסופו של דבר מבחינת המאבק התרבותי, האשכנזים יותר דומים-חברים מאשר נאבקים בעוד שהספרדים והמזרחיים יותר נאבקים נגד התרבות האשכנזית.

      לגבי כתיבת הפוסט על הנושא, לכיוון הזה אני חושב לפנות. ואשתמש בי כעת כדוגמה שלא בטוח שאעז להכניס ברשומה בעתיד ואני מקווה שהיא לא תכעיס אף אחד, ברם זה יכול לאפשר לקדם גיבוש מבורך בנושא. והנה אני כמקרה בוחן, אני לא מכיר הרבה ספרדים, איני מכיר כמעט תרבות ספרדית, זמרים, באבות, אוכל ספרות, סרטים מזרחיים ועוד.
      ואז נשאלת השאלה במה אני קשור לספרדי-מזרחי?
      אני מכיר יותר ספרות אירופאית מאשר ספרות ספרדית-מזרחית, חוץ מהתרבות הדתית שלי אני מחובר יותר לגוי המערבי אירופאי מאשר לספרדי-מזרחי. אם יציעו לי לשבת בבית קפה עם הולנדי או מזרחי-ספרדי, ללא היסוס אגיד: שאני רוצה לשבת עם ההולנדי. ואגב גם מתוך מעט המכרים הספרדים-מזרחיים שיש לי, הם ברובם המוחלט בעלי תרבות אשכנזית.

      לגבי ההתראה, קיבלתי הנזיפה. את צודקת. כעת יש אופציה להירשם.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.