פרי ביאושים של החברה החרדית – מחשבות בעקבות מקרה אלימות קשה ונדיר אצל החרדים


שלום לקוראים, לא כתבתי זמן רב, לאחרונה לא מצאתי נושא שיעניין אותי עד כדי כתיבה. וכאן אנצל המרחב לקריאה לקורא, אם יש לך נושא מעניין שהיית רוצה לשמוע על זה מחשבה מסודרת של מאות מילים, אל תהסס בתגובות להזמין נושא. והיות וחשוב לי לכתוב פה לפחות פעם בחודש, אז הוחלט אצלי היום שחובה למצוא נושא לכתיבה. אמרתי לעצמי: "לך לגוגל חדשות ואולי תמצא משהו". ואכן מצאתי, "אאוריקה". כל הקטעים באדום הם שלי ונועדו להסביר דברים, תודה לחרדי המחמד שעזר לי ולאתר כיכר השבת.


תלמיד ישיבת "כנסת הגדולה" ("ר' הלל – שמו של מקים הישיבה") במודיעין עילית (עיר חרדית) נדקר הבוקר (ראשון) בחזהו על-ידי חברו, ככל הנראה בעקבות ויכוח, ופונה במצב קשה לבית החולים. הדוקר נעצר לאחר זמן קצר ע"י המשטרה.

שמו של הנדקר, לתפילה: ידידיה בן מיכל, לרפואה שלמה. (למי שלא יודע, בחברה החרדית מאמינים בכוחה הרב של התפילה, ומאמינים שבשביל שהתפילה תהיה טובה יותר צריך להזכיר את שם האמא וכך בעולם העליון יודעים כיצד לזהות על מי הולכת התפילה. כמובן שפעם שלא היו שמות משפחה ניתן להבין שיש עניין בזיהוי הזה או לעזור לאל או בשביל שהשומע את התפילה מהצד ידע על מי הולכת התפילה ואולי זה יעשה לו טוב. אך כיום נהו להתמש בשמות משפחה, ולא ברור מדוע יש עניין להשתמש בשם האמא לצורך התפילה.)

בשעות הבוקר המאוחרות התקבל דיווח במוקדי ההצלה על אירוע דקירה ברחוב חפץ חיים פינת קצות החושן (נראה לי שזה שמות של ספרים פופלריים בקרב המגזר) בעיר החרדית מודיעין עילית. כונני ההצלה שהגיעו למקום, גילו לתדהמתם בחור ישיבה בן 17, תלמיד ישיבת 'כנסת הגדולה', כשהוא דקור בחזהו.

הבחור קיבל טיפול רפואי ראשוני בסיומו פונה לבית החולים שיבא בתל השומר במצב קשה.

עדי ראייה סיפרו כי ככל הנראה הפצוע נדקר על ידי חברו שנמלט מהזירה, בעקבות ויכוח שהתגלע ביניהם. המשטרה פתחה בחיפושים אחר הדוקר שנמלט מהמקום וכעבור זמן קצר נמסר כי "החשוד אותר ונתפס על ידי כוחות המשטרה".

שמואל רוזנגרטן ראש סניף איחוד הצלה במודיעין עילית מסר כי הפצוע בן 17 פונה בניידת טיפול נמרץ להמשך קבלת טיפול רפואי בבית החולים תל השומר כשהוא סובל מדקירה בפלג גופו העליון ובהכרה מלאה. נסיבות ואופי המקרה בבדיקה.

דובר מד"א, זכי הלר מסר כי "בשעה 12:06 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב איילון על נער שנדקר (ככל הנראה במהלך קטטה) בישיבה במודיעין עילית. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח שיבא בתל השומר נער במצב קשה לא יציב, בהכרה, עם פצעי דקירה בפלג גופו העליון".

פראמדיק מד"א אלון כהן סיפר: "כשהגענו למקום ראינו נער שוכב על מדרגות הישיבה כשהוא בהכרה מלאה, כאוב וסובל ממספר פצעי דקירה בגופו, הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים שכלל עצירת דימומים, מתן נוזלים וטיפול תרופתי ופינינו אותו בדחיפות לבית החולים כשמצבו קשה ולא יציב".

מדוברות המשטרה מחוז ש"י נמסר כי "מתחקור ראשוני עולה כי בעקבות ויכוח שהתגלע בין תלמידי ישיבה בעיר דקר החשוד את אחד הצעירים וברח מהמקום.

"הצעיר שנדקר פונה על ידי מד"א במצב קשה לביה"ח תל השומר. כוחות משטרה שהוזעקו למקום פתחו בחקירה ונעשות פעולות לאיתור החשוד שזהותו ידועה". כעבור זמן קצר נמסר כי "החשוד אותר ונתפס על ידי כוחות המשטרה".

סיימתי לקרוא הכתבה הזו ואמרתי לעצמי, הידד, הנה נושא שניתן לכתוב עליו. ידוע שחרדים רבים מטיחים בחילונים, תראו את פרי הביאושים שלכם, אלימות בבתי ספר, סמים פשע ועוד. והנה כעת ניתן להגיד לחרדים, הנה! תראו את פרי הביאושים שלכם, יש בכם אלימות בישיבות או אלימות בין פלגים בקרב המגזר החרדי וניתן להשתמש במקרה הדקירה הזה כעת בשביל הרושם.

ומצאתי ידיעה הקשורה למקרה אעתיק קטע קצר, והנה:

לדברי עדי ראייה, זה החל בצעקות, "יש פה בחורים שיודעים לתת מכות, הם יפרקו אותך, תיזהר", "תביא את הטלפון; תמחק את מה שצילמת", אך כשהכתב החרדי השיב להם "אני לא עובד אצלכם", הגיעו הדחיפות והאגרופים.

בשלב מסוים הבחורים תפסו את ידיו של וייס, שלפו ממנו בכוח את הטלפון עמו צילם ונמלטו מהמקום. רק לאחר מכן, בעקבות התלונה שהוא הגיש בתחנת המשטרה, הוחזר לו הטלפון שהגיע "באורח פלא" לידי השוטרים, אך זה כבר היה שבור.

כאן יש אלימות חרדית קלאסית, אלימות שלא מכירה את הליברליזם, אלימות שלא מכירה בזכויות הפרט ובבעלות על רכוש ובחופש הביטוי על חשבון אי-נוחות. כנראה שהבחורים רצו להגן על שם המוסד שבו הם לומדים. הם חשו איום מצד הכתב של "כאן" שהגיע לשם וחשו צורך עז להרחיקו. במקרה הזה שקרה בעקבות הדקירה, אם תגידו לחרדים רבים הנה פרי ביאושים שלכם, תראו איך הצעירים שלכם מתנהגים, הם אפילו לא יבינו מה הבעיה. לכן זה טוב לויכוח ציבורי שראה בצורה גלויה שהמגזר החרדי בעייתי מבחינה מערבית, אבל זה עניין ידוע…


ואגב חיפשתי ברשת את הביטוי פרי ביאושים והגעתי למשל הכרם של הנביא ישעיהו ואולי זה המקור לביטוי. הנה:

א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְאִישׁ יְהוּדָה–שִׁפְטוּ-נָא, בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.


התפיסה שלי בחיים שאין ערכים מוחלטים והכל יחסי ולכן איני חש צורך גדול להגיד שאני הכי מוצלח או שייך לקבוצה הכי מוצלחת ושלכן מגיע לי. אני חושב שהחיים זה עניין של אנרגיה – יכולות המגיעות לידי ביטוי. וכתבתי על העניין מכיוונים שונים. אני כמובן מודה לאל על זאת שלא נולדתי חרדי במאה שערים או בני ברק, אבל זה לא מחייב שאני יותר טוב, פשוט איני מזדהה כל כך עם שוכני הקבוצות הללו. בכל מקרה, איני מתרגש מחברה שמוציאה פירות ביאושים, לא משנה עם היא סקולרית או דתית. אני רואה את החברה כמרחב עם כללים, ומה ששורד זו הצלחה ומה שנכחד נעלם, זה עניין של אבולציה. בכל מקרה, כשמגיעים חבר'ה ומטיחים בנו להיות כמותם אחרת אנו בעייתיים, אזי ניתן להתעלם בחוסר נחמדות היוצרת מצב א-סימטרי במאבקי הדעה בחברה או ניתן להתמודד ולהגיב וליצור כך איזון נחמד.

5 מחשבות על “פרי ביאושים של החברה החרדית – מחשבות בעקבות מקרה אלימות קשה ונדיר אצל החרדים

  1. מוהאנדס גאנדי

    יכולות המגיעות לידי ביטוי.
    אין מילה כזו יכולות.. זה יכולת. יכולת המגיעה לידי ביטוי. יכולת מטבעה כוללת הכל, כשרון לתחום מסויים, כשרונות יש לו כישרון בתחומים, אבל יכולת זה כמו רכב או בשר, זה כבר ברבים.
    צריך כמובן להתבונן בתכיפות של מקרי אלימות בחברה החרדית. הכל יחסי אמנם.

    אהבתי

  2. ohris

    בנוגע לשם האם בתפילה לרפואה: נשאלת השאלה מדוע לא שם האב, כמו ביתר הטקסים הדתיים? כשביררתי התגלתה לי סיבה מעניינת: כשזקוקים לדבר דחוף כרפואה, אז לא לוקחים סיכון בייחוס אחרי האב, שהרי הוא לא ודאי כמו הייחוס אחרי האם ומדין פיקוח נפש מותר לשנות העיקר שבשמיים יבינו.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.