התפתחות השלטון בעם ישראל – פרשת יתרו


יצא לי לדבר עם חבר על יתרו והתפתחות השלטון בעם ישראל לפי המקרא. לאחר השיחה פתחתי תנ"ך ועיינתי בטקסט וחשבתי לחלוק עם קהל הקוראים היקר את תובנותי.

אני מצטט הפסוקים שמות יח יג-כז הקשורים לדברי ומעיר בין קטע לקטע וכן הנני מדגיש כדי להקל על הקריאה ולהאיר קטעים חשובים בטקסט. מה שעניין אותי זה הסיפור של ביקור יתרו שמביא את ביתו ונכדיו ובהמשך מבקר את התנהלותו של משה.

ואם כך נשאלת השאלה: האם משה לא היה מודע לבעיית המשילות שלו? ועל כך בהמשך הדברים.

יג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. יד וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב. טו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. טז כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו.

בקטע הזה רואים שיתרו נוזף במשה על התנהלותו הבעייתית שבו העם ניצב עליו כשהוא מטפל בהם לבד. והבעיה היא, לכאורה:

  1. שזה מעייף את העם ומשה.
  2. לא יעיל מבחינת הטיפול בצורכי העם והשלטון.
  3. הופך את משה אחראי לבעיות של העם כשהוא טועה או מכריע באופן שלא מוצא חן בעיני מישהו וכן משה ונתפס אחראי לעם בבעיותיו היומיומיות ויכול להיות שלא ניתן לשפר העניין בכלל ובכך מעמדו נפגע.
  4. ויש בעניין חוסר בידול מהעם ובכך משה נתפס כאדם עממי פשוט פחות נשגב שלא ראוי למשול ואז פחות יצייתו לסמכותו.

יז וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. יח נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָיט עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִיםכ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹתכב וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְכג אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

יתרו אומר למשה שהוא לא יכול לשרוד לבד, שהרי מה זה הוא לא יכול "לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ", הוא הרי עושה כעת מה שהוא יכול. בהכרח שהעניין יוביל באיזשהו שלב למרד ולכן הוא לא יכול. אז יתרו מציע לפתח מנגנון של תומכי שלטון שיתעסקו בדברים הקטנים ובכך ישאו עם משה את השלטון. ברם הם גם האנשים שאחראים בפני העם על הדברים הקטנים והתדירים ונתפסים כקטנים. בעוד שמי שעוסק בדברים הנדירים החשובים הגדולים, נתפס כגדול ומורם מעם.

מעבר לכך יתרו גם מדגיש שצריך להשיג לעניין לגיטימציה מהאל, כנראה, כדי שהעם יקבל את הסתלקותו של משה מחייהם ביום יום ואת זה שהוא משית עליהם מנגנון שליטה מפותח משרי עשרות לשרי אלפים. ובעוד כששלט לבד, כביכול, הוא לא היה יכול לפקח באלפי עיניים, אבל כעת יש לו אלפי עיני-שופט-דיקטטור הבאים במגע עם העם ויכולים לעדכן אותו על העם כשצריך. והעניין משתלב שאיש חיל הוא חומר גלם צבאי, חזק אמיץ המקבל תפקיד הדומה למסגרת ארגונית צבאית.

כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כו וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.

משה לא היה טיפש והיה בעל חינוך אצולתי ואולי נסיכי שהרי גדל אצל בתיה בת פרעה. אולם הוא לא היה יכול להציע העניין שהרי אז:

  • הוא יתפס כאחד שבורח מעבודה קשה, מנסה להשתלט על העם וכדומה.
  • הוא גם לא יכול לשנות לפני שהוא "מנסה" לעבוד לבד ובכך העם שם לב שהוא מותש ואין לו חיים ויש תור ובאלגן וכך יש לגיטמציה לבצע שינוי וזה לא שהוא בורח מאחריות או סולד מהעם ולא ניסה, הוא ניסה אבל זה לא עבד…
  • בנוסף הוא לא היה יכול לאפשר לעם להציע זאת כי אז הוא נכנע לעם ואז העם לא יפסיק אולי לנסות להביע את דעתו ואז העניין יכול לפגוע במשילות.
  • וכן אולי שהעם לא היה יכול להציע זאת כי הוא עדיין היה ב'אורות' וחסר ביקורת נגד משה כי זיכרונם מיציאת מצרים שהושיעה אותם היה עדיין טרי.
  • וכמו כן אפשר להגיד שהם פשוט פחדו ממשה ולכן לא העזו להגיד לו ביקורת.

אולם יתרו הוא משפחה עם משה שהרי משה אבי נכדיו, הוא לא היה ביציאת מצרים, הוא אציל ולא חלק מהעם ובעל מעמד דיפלומטי מדייני המקנה לו הגנה שהרי היה הכהן של מדיין וזה שאירח את משה כשברח על נפשו מפני פרעה.

כז וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ.

ניתן להגיד שמשה חיכה שזר מתאים יציע הפיתרון ואז הוא גירש אותו כדי שהעם יפחד מלהעביר ביקורת וכעת מובן מדוע הוא שלח אותו.

Moses takes his leave of Jethro by Jan Victors

לסיכום, כעת מובן מדוע משה השתהה ופעל באופן אישי עם העם וחיכה ליתרו שיבוא, אולי הוא אפילו קרא לו שיביא את ציפורה והילדים. ולאחר שיתרו העביר ביקורת בונה, משה "מקבל" את עצתו אבל משלחו ממחנה עם ישראל בצורה עדינה כדי למנוע בעיות וכעת הוא יכול להתנתק לו מהעם ולזכות במעמד של מנהיג עליון. התורה מבינה שזה חשוב ולא מנסה להצניע זאת. אין ברירה העם צריך מישהו מנותק ממנו כדי שהוא יוכל לציית לו. התורה בעצם מלמדת אותנו כיצד להעביר תהליך פוליטי לטובת העם ויתקבל בצורה מוחצת בעם.

אני יודע שניתן להגיד שמשה לא חשב על הצעת יתרו ושניהול ארגוני לא היה חזק אצלו. אולם העניין נשמע לי מופרך, הוא לא אדם פשוט הוא היה חלק מהמעמד השליט במצרים עד שערק. לכן אני משער שהוא חיכה לשעת הכושר המתאימה.

בונוס – השוואה עם גרסת ספר דברים פרק א

חבר דתי הלומד תלמוד ביקש ממני להתייחס ברשומה לגרסת ספר דברים שיש השואלים מדוע היא שונה מהגרסה שלנו. לפיכך החלטתי להוסיף הטקסט מדברים ועל כך להלן:

יב אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. יג הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם. יד וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת. טו וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם. טז וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. יז לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו.

  • רואים שכאן לכאורה העם רואה את משה כורע תחת העומס. משה לא מזכיר את יתרו בכלל. האם זה שקר?! ניתן להגיד שזה רעיון של משה והוא פשוט חיכה שמישהו מתאים יכין את העם לשינוי הזה כמו שנכתב למעלה.
  • כאן משה מוצג כדמוקרט יותר מבספר שמות בזאת שמבקש מהעם לבחור את האנשים המתאימים עניין שנתפס כדמוקרטי יותר.
  • משה מבקש אנשים חכמים נבונים וידועים ולא אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע – זה משתלב עם הדגש התדמיתי של משה שהוא צריך חכם ונבון וידוע ולאו דווקא מישהו אמיץ-איש-חיל ירא אלוהים איש אמת שונא בצע. פשוט כי הדגש הוא על המוצלחות של האדם ולא על חוסר האומץ שלו ויושרו, וצריך להראות לעם את המוצלחות של האנשים לפי מה שהוא מכיר ככתוב חכמים נבונים וידועים, מי שלא ידוע לא התמנה, כביכול.
  • וגם כאן משה מדגיש קושי הדבר ולא גודל. עניין שנתפס כהסבר מדוע הוא מטפל בעניינים החשובים, לא בגלל כבוד, אלא בגלל הקושי והוא המומחה.

כך או כך, אני לא רואה צורך להשוואות עם גרסאות במקרא שניתן להגיד עליהם שהם קיצורים ובעצם שולחים אותנו למקור או לעשות השוואות עם היבטים שונים, אלא אם כן יש סתירה מפורשת.

26 מחשבות על “התפתחות השלטון בעם ישראל – פרשת יתרו

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא משכנע. שליט בוחר אנשים תחתו ומאציל סמכויות. זה בטח גם תהליך שארע לאורך זמן ככל שהעם צמח וגדל במספרים. לא צריכה להיות סיבה לחשוש למנות סגנים. אולי הוא שלח את יתרו כי היה ברור שהוא רוצה תפקיד ומשה חשש שיחתור תחתיו

    אהבתי

  2. י. בע״מ

    זה מעניין לראות את ההשקפה הזו שלך. אני הסתכלתי על הפרשה ופתאום ראיתי איזה אדם נפלא יתרו שהוא מחובר לעצמו רגשית ומשה מרגיש לי קצת מנותק מעצמו – גם כשמשה בא למדיין ויתרו אומר לבנותיו ״למה לא הזמנתן אותו?״ ופועל על פי הרגש וגם כשהוא בא למשה במדבר ואומר לו שאי אפשר לפעול רק מבחינת ההגיון והשכל אלא גם צריך להיות מחובר לעצמך ולשמור על עצמך כדי שלא תקרוס. אתה מביא את הגישה שלך וקצת מערער על מה שחשבתי על יתרו השבוע ואני תוהה מה באמת הייתה מערכת היחסים עם משה, יתרו וציפורה (כי משה הלך למצרים ונעלם ואפילו לא טרח אחרי יציאת מצרים לבוא ולקחת את ציפורה וילדיו…מעניין איך יתרו עומד בחיץ הזה)

    Liked by 1 person

    1. Georgvon1 מאת

      תודה לך, אני אחשוב על דבריך זו גם נקודה מעניינת. אדגיש שגם משה היה רגשי ואולי אפילו חמום מוח. לא סתם האיש ברח ממצרים, זה היה בעקבות פשע שהוא ביצע.

      אהבתי

      1. י. בע״מ

        הוא גם היה קר רוח. חשבתי למשל על מכת בכורות- אלוהים אומר לו שיהרוג *כל* בכור במצרים ואיך משה הגיב? האם הזיז לו שילדים ותינוקות שלא עשו כלום הולכים למות? האם הוא ביקש מהאל שיהרוג למשל רק את המבוגרים? לא. הוא פשוט שתק (והיה אדיש?)

        Liked by 1 person

          1. י. בע״מ

            כן. גם זו אופציה שחשבתי עליה אבל זה מוכיח שמשה הוא באמת חמום מוח, שבעיני זה אפילו גרוע יותר מאשר אדישות כי אז מה זה אומר על המנהיג שאומרים שהיה כזה גדול בעם?…לאחרונה אני מתחילה לפקפק כמה משה היה באמת כזה מושלם כמו שמציירים אותו (מצד שני, הוא היה צריך לשאת עם שהיה קרציה ממש)

            Liked by 1 person

                  1. י. בע״מ

                    אני חושבת שהתיאורים של אל קנא ונוקם באים כי זה מה שגרם לאנשים באותה תקופה לקיים מצוות- אלוהים יבוא ויעשה לך ״נו נו נו״. לא היה קיים המושג של מופשט, הם היו צריכים משהו פיזי שיגרום להם לדבוק באמונה שלהם ולכן אם הם לא עושים משהו טוב אז האל בא ונוקם בהם ואם הם עושים טוב אז הוא אמור לעשות טוב, רק שבגלל שהם לא ראו את האלוהים, וזה משהו שהיה צריך להזכיר כל פעם מחדש כי שוב- המופשט פחות נקלט, אז היה צריך לבוא עונש…אני לא בטוחה שזה גם היה האופי של האנשים. גם אני לא יודעת כמה כעס היה אצל מנהיגים אחרים בתקופה. על האבות לא מספיק מסופר וגם למשל עם יעקב שרימה את אבא שלו אז יצחק לא כועס ככה

                    אהבתי

                    1. Georgvon1 מאת

                      יש לנו את יפתח שהחליט ברגע של התרגשות שביתו תהיה עולה. ויש את הנביא אלישע שמקלל נערים שזלזלו בו ודב טרף אותם. אני משוכנע שיש עוד דוג'.

                      אהבתי

                    2. י. בע״מ

                      כן..למה גברים לא יכולים להיות בעלי שיקול דעת כמו נשים? 😦 יש גברים מטורפים בתנ״ך אבל יש גם כאלה שלא (כמו יתרו למשל). אני לא יודעת מבחינה מספרית מה יש יותר כי האמת שזה פחות מעסיק אותי

                      Liked by 1 person

  3. max maxmen

    אי אפשר ללמוד סיפור תנכי באופן מקומי בלי להכיר את כל הפרשיות בהמשך ובלי לדעת את הכלל שהתורה מקצרת במקום אחד ומפרשת במקום אחר.
    ובכן, לא במקרה יתרו היא שמו של פרשת מתן תורה = אמנה חברתית. כי הוא זה שעמד בהר סיני וזעק אנוכי וכו' וכו'. כלומר המחלוקת האם יתרו הגיע לפני מתן תורה או לפני, בא בכדי לשלול או לקיים את המחשבה הנ"ל שיתרו עמד שם וזעק את עשרת הדיברות.

    כאן בפרשה נשמע כאילו יתרו עוזב מיד. ולמעשה רק אחרי השנה השניה בחודש השניה יתרו עוזב אותם (ויש מחלוקת האם עוזב אותם לתמיד או עוזב אותם להביא את המשפחה. הרי אנו יודעים שבי יתרו נחלו בארץ), ראה פרשת בעלותך.

    כאן בפרשה לכאורה משה מקיים את עצת יתרו, אבל אנו יודעים (בהמשך הסיפור המקראי – חומש במדבר בפרשת בעלותך) שהוא לא קיים את העצה של יתרו. הרי רק לבסוף (בפרשת המתאוננים) הוא נכנע ומקים את שרי עשרות ומאות ואת שבעים הזקנים וכו' וכו'. שם משה רבינו עוד נזעק שהוא לבד: לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת אֶת-כָּל-הָעָם הַזֶּה: כִּי כָבֵד, מִמֶּנִּי. טו וְאִם-כָּכָה אַתְּ-עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג–אִם-מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ; וְאַל-אֶרְאֶה, בְּרָעָתִי.
    ושם אנו רואים שהקב"ה אומר לו לעשות את מה שיתרו הציע כבר מזמן: וְאָצַלְתִּי מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם; וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, "וְלֹא-תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ."

    לעצם החשיבה שלך לגבי מנהיגות ומשילות וכדומה:
    החשיבה הבסיסית העקרונית של היהודי היא, כל משילות מנהיגות ובוודאי משטר ושוטר עם רובה. היא עבודה זרה של תורה.
    כלומר כל מי שניסה בכל אורך ההיסטוריה לפרש את התורה כלאומניות או כמשילות וכודמה, כשל מרה והלך לאבדון.
    לא לחינם אחרי ביעקב הבטיח שהבכור הוא המושל על אחיו, המקרא מספר את סיפור ראובן שהשכיב את אשתו של אביו, כלומר זה מה שמשילות מביא שאפי' אשתך לא שלך אפי' שאתה האבא של השליט. אותו דבר שאנו מגיעים לשבט לוי ובני שמואל שהתנהגו עם משילות ולכן מסופר שהם השכיבו את נשות ישראל וכן שאנו מגיעים למלכות אחרי דרישות המלכות בימי שמואל כלומר שאנו מגיעים לדוד המלך המקרא מספרת לנו את סיפור בת שבע.
    כלומר אתם רוצים משילות ?! הנה לכם נווה והשופטות שצריכים למצוץ לו את הדיק בכדי להיות שופטות.

    ולכן היהדות עקרוניות ובסיסית נגד כל משילות\משטר\דיקטטורה. היהדות דורשת מהאדם להיות בן חורין מכל סמכות. ולאמץ לעצמו את החוקה האישית של היהדות באופן חופשי. המחיר כמובן היא שכל שלוש דורות היהדות מפסידה כ80% מצאצאיה לטובת ההתבוללות. כלומר ליהדות עדיפה ההפסד הזה העיקר שנהיה בני חורין ולא רובוטים מפגרים של איזה ישות דמיונית שחושבת שאין לנו זכות מוקנה אפי' לנשום = השופט ברק.

    אהבתי

  4. י.ד.

    משה חורג מעצת יתרו בכמה נקודות. אחת מהן היא שבמקום את הדבר הגדול יביאו אל משה הוא מבקש את הדבר הקשה יביאו אליט. בכך משה משנה בקטנה את טיב המערכת שיתרו מציע ממערכת העסוקה בלהאדיר את מקומו של משה למערכת שעסוקה בלפתור בעיות של אנשים

    אהבתי

      1. י.ד.

        אני לא יודע אבל החריגה מזמינה מחשבה.

        גם די ברור מסיפורי התורה שמשה תפקד על תקן של פוסק הלכתי ולא של מנהיג מנותק כמו שניתן לראות במקרים הבאים – השעיר של היום השמיני, המקלל, פסח שני, המקושש, בנות צלופחד, שבי מלחמת מדין (ששם הוא טעה) והבדלת ערי המקלט. בכל המקרים מגיעה שאלה הלכתית קשה ומשה מתמודד איתה. ולכן השינוי מצלצל לי מהותי.

        Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.