הגיגים חברתיים על מלך האריות 2019


לא יצא לי לראות את מלך האריות של שנות התשעים ואני רק ראיתי החדש של 2019. וחשבתי על המסרים של המחזה הזה. לא אדבר על בימאות, כי לא שמתי לב לבימוי מיוחד. אגיד רק בקצרה שמדובר בעבודה מושקעת וזה נראה קרוב לסרט דוקומנטרי איכותי של נשיונל ג'אוגרפיק.

אדבר על תכניו החינוכיים של הסרט, בסרט מוכרים לנו שצריך לעשות הפיכה, להעיף הרעים ולעשות טוב. הדוד הרשע השתלט על הממלכה וצריך למרוד בו ולהדיחו.

אם אתה מרגיש רע-עצוב על מעשה רע שעשית, אתה יכול להמשיך בחיים, בתחילה בחוסר אחריות ואחרי זה אתה חוזר ומקבל עליך עול חברה. סימבה, גיבור הסרט, אכול חרטה ונקיפות מצפון על כך שגרם למות אביו ובורח מהחברה שלו ויוצא לשדות בשדות זרים. הוא בורח מהאחריות האישית והמשפחתית שלו. הוא פעל נכון משיקולים לא נכונים שהרי אם היה נשאר בחברת האריות הוא היה יכול להיהרג.

ברם לבסוף התפקיד של העפת הרעים, נופל על האליטה המיוחסת, קרי האריות, ולא על כולם. התפקיד נמצא על האריות, ובעיקר על היורש סימבה. ברם יש כאן גם מסר פמיניסטי לבן פריבילגי, שנלה, הלביאה הצעירה וידידתו של סימבה, מאיימת שהיא תבצע ההפיכה אם סימבה יסרב להכיר בתפקידו.

מה שגורם לחשוב שהסרט מדכא במסריו המאוד היררכיים. הם מתעסקים בעיקר במעמד האריות וזונחים את שאר החיות. יש כמה חריגים, כמו הצמד-חמד החזיר-בר והסוריקטה, הקוף והציפור וכמובן הצבועים שהם הרוע האולטימטיבי, הם האויב הנצחי, האיראנים הכופרים הגזענים השוביניסטים.

הצמד חמד, טימון ופומבה, הם לא לוחמים, הם סייענים טובי לב, הם בעלי תפקיד הליצנים, כמובן בסוף הסרט הם מתבגרים ומקבלים על עצמם מעט עול מסירות, אבל הם חיים לא במשפחה, הם טרנס חיות המפקירים עצמם למקרה הטבע, אבל לבסוף הם אמנם כן נהיים בחברת מלכות החיות של סימבה אבל כבודדים.

האריה המהפכן פה, הוא לא מנהיג קלאסי, אלא אריה שאוכל תולעים וצמחים. לא ברור אם הוא אריה שיודע עדיין לטרוף. וזה פשוט הטעיה שדרך חולשה אפשר להתקדם בחיים.

דרך אגב, עוד תמה פה זה לגבי רומנטיקה, התזה פה היא שחברים לא יכולים להתאהב ללא ניתוק. סימבה הצעיר חייב להפרד מנלה בשביל שתהיה ביניהם אהבה בגיל מבוגר.

הסרט הזה, לכאורה, מייאש את רוב האנשים ומחנך אותם לשוליות, שהרי רוב האנשים לא מלכים ולא קרובים למעמד השליט. ואם כן, התפקיד לא עליהם, אלא על המיוחסים. כתוצאה מכך הילד הממוצע הצופה בסרט, בהסכמת הוריו, לא הופך לאדם הנלחם על שלו, אלא לאדם כנוע המכיר בכך שהאריות והצבועים בחברה שלו, הם אלו שאמורים להגיד לו מה לעשות והוא זה שאמור לציית כי זה חוק הטבע.

ואם הוא במקרה אדם בעל אופי מרדני אומרים לו שדרך חולשה הוא יכול להתקדם, וזו הולכת שולל – להיות אריה שאוכל תולעים…

ואם יש לו נקיפות מצפון, אומרים לו להתנער מאחריות חברתית ותפיסת החברה כאחריות קולקטיבית הדדית ששרדה את הדורות, אלא הוא יכול ללכת כי הוא אינדיבידואליסט שלא חייב לחברה כלום למרות כל ההשקעה בו עד שהוא ברח. וכך למעשה על ידי צריכת תכני הסרט מחלישים את החברה האזרחית כנגד משפחות בעלי הכוח, שהם לא מנסים להיות אינדיבידואלים בכלל ועובדים כקבוצת אינטרס מלוכדת.

למעשה קשה שלא לראות בסרט חומר תעמולה למען הנצחת השליטים, האצולה הלבנה של בעלי ההון והשלטון הגלובליסטים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.