לאחרונה יצא לי לראות סרט עצוב, קשה ומדכא בשם טראפיקד 2017 שאני מתרגמו כמוברחות 2017. מדובר על נושא כאוב של עבדות לא חוקית אצל ארגוני פשע בעולם כשהקרבנות העיקריים הם נשים – כלומר, עבדות מינית. הסרט מבוצע כראוי ומומלץ כצפיה של עניין ולא כבידור.
ואני מהרהר בנושא. ברור שהעולם נחמד יותר לאחר שביטלו העבדות. אולם מאידך חלק מהעבדים סובלים יותר מאי פעם, כי העבדות הזו לא חוקית. וכתוצאה מכך האדון מעדיף להרוג את העבדים מאשר לטפל בהם כראוי במצב מסוים. וכן הוא לעולם לא משחרר אותם. וגם אין פיקוח. וגן ממצב ארגוני פשע אלימים לעסוק בתחום.
עוד דבר שמעודד את התופעת הסחר הלא חוקי בבני אדם זה הקרימינלזציה של שירותי המין. זה שולח ארגוני פשע לתחום. משאיר עבריינים לצרוך השירות. מונע פיקוח וכן גורם לכך שהיחס לעובדי התעשיה הלא חוקית הוא יחס ברוטלי כי הפושעים לא רוצים להסתכן בתפיסה על ידי המשטרה.
אז אנו באנו בעום הפרוגרסיבי שלנו לעשות טוב כפי ראות עינינו. אולם אין שוויון ויש כאלו הסובלים יותר בגלל מיגור העבדות הרשמית שביצענו.
ואגב, מדובר בשדה כלכלי המגלגל סכום של כמאה מיליארד דולר בשנה. מה שמסביר מדוע משתלם מאוד לעסוק בתחום.
דבר עצוב הוא גם שיש משפחות וחברות המתאימות קרבן הברחת מין סחר בבני אדם רואים בהן זונות ובכך אין לנשים הללו לאן לחזור והיכן ללכת. וכן הן סובלות כך פעמיים. פעם אחת על ידי ארגוני הפשע ופעם שניה בידי החברה.
חלק מהנשים מגיעים מרצון לאחר שמתמרנים אותן שזו עבודה בשמרטפות. חלק פשוט מתחייבים לשלם סכום כסף גבוה בשביל להבריח את הגבול וצריכים לעבוד עד שמשלמים את החוב וחלק פשוט נחטפים. כך או כך ארגוני הפשע לא משחררים אותן ותמיד מוצאים דרך להשאיר חוב שישעבד את חירות הנשים לטובת הארגון.
והסרט מדבר בעיקר על חטופות או מתומרנות, אבל גם על כאלו שבאו מרצון לזמן מה ולבסוף רימו אותן ולא שיחרררו אותן.
מדובר בסרט עצוב ואלים המתאר נשים במצוקה קשה כשאנו האנשים המהוגנים לא מוקיעים התופעה מספיק ולא מדביקים אותה.
אין לי פתרון לפטור הבעיה ומעניין מה אתם מציעים לשפר העניין.
כללית, לא אבחר לצפות בסרט כזה. הסוגייה כל כך כאובה ממילא שאין צורך בחשיפה נוספת לזוועה. שאלת כאן מה הפתרון? לדעתי אין לכך שום פתרון מפתיע, פרט לדין הפלילי ולאכיפה. בלי שני הדברים הללו התופעה לא תעלם.
אהבתיLiked by 1 person
השאלה האם אפשר למגר או לצמצם יותר – הרי גם כיום בתקופה המודרנית ארגוני הפשע שורדים ואפילו משגשגים אולי כי מעבר להברחת סחורות נגד המלך מבצע מס – כיום הם עסוקים באמל"ח וסמים ועוד דברים שנוספו כאיסורים במשך השנים
אהבתיאהבתי
היי, החוק הפלילי מקנה למדינה עילה להגיש כתב תביעה, לעצור, להביא לדין את בני העוולה. רשויות החוק, כולל המשטרה חייבים לתמוך באכיפה. זאת בתנאי שמדובר במדינה מתוקנת.
כבר ראינו איך בחברה החרדית אין דין ואין דיין וכל מי שרואה דברים מדחיק וממלא פיו במים. להם יש חוקים משלהם וכמובן – רבי שאת פיו שואלים ולדבריו מצייתים, כמו בימי קדם.
האם זה עונה לשאלה האם אפשר למגר או לצמצם יותר?
אהבתיאהבתי
לגבי החברה החרדית, אפשר לקבל עובדים חרדים לארגונים הללו והם יעבירו מידע המעגל שלהם למעגל החילוני.
ואפשר להשקיע בקמפיין מודעות לחינוך למוגנות מינית.
דווקא כעת, לפי קריאה באתרים החרדים, נראה שאחרי פרשת משי זהב נהיה לגיטימי לדבר על הנושא ולפעול בעניין ולערב את המדינה.
כדאי להשקיע במומנטום הזה
אהבתיאהבתי
היי, אני נכנסת לעתים קרובות לאתר "בחדרי חרדים". אני מעודכנת לגבי מה שנכתב שם לגבי משי-זהב וכיו"ב.
וכעת, לא עדיף שנחייך קצת לקראת החג? – להלן בדיחה מתוך "בחדרי חרדים" אשכול הבדיחות שלהם:
בשורה משמחת:
הבן של טראמפ התקבל סוף סוף לחיידר לאחר שהתברר שלאביו אין טוויטר, פייסבוק ושאר מרעין בישין!
אהבתיLiked by 1 person
חח. נקווה שטראמפ יפתח בקרוב רשת חברתית משלו
אהבתיLiked by 1 person
גם לי אין דרך לפתור ענין זה, למעט לתת לממשלות ולארגוני החוק הבינלאומיים תקציבים מיועדים ממש לכך. החוק הקונס את הלקוח פוגע בזונות הרחוב, אלה נשים שממש אבל ממש נמצאות בתחתית התחתיות של בני אדם שקופים לגמרי. הן מנוצלות על ידי אוכפי חוק מושחתים, על ידי ברוני סמים, בני נוער חרמנים, שירותי הרווחה ומה לא?!
עבדים מאז ומעולם בתרבות האנושית נחשבו ל- לא בני אדם. היותם סובייקטים היה פוגע ביכולת של בני אדם אחרים לשעבד אותם, להשתמש בהם ואז להשליך אותם לזבל. [ במקרה הטוב יהרגו אותם. במקרה הרע ישליכו באיזה מקום, כמו שמשליכים כלב בלתי רצוי ].
העבדות המודרנית מהבחינה הזו אינה שונה. החל מעבדות ילדים במפעלי הכנת נעלים, דרך זנות ילדים וילדות הנמכרות לכך על ידי משפחות עניות בתאילנד או במקומות אחרים בעולם השלישי.
רק הסכמה בינלאומית ממשית תצליח למגר תופעות עבדות אלה.
אהבתיLiked by 1 person
יש הסכמה בין לאומית בין המדינות המערביות. ובאפריקה לא כל מדינה בעלת יכולת התנגדות בכלל ואולי זה המצב גם בתאילנד. בכל מקרה חטיפות לעבדות מינית יש גם באירופה ובצפון אמריקה – על אף שהמדינות מתנגדות.
וגם כאן החוק הקונס צרכני זנות מזיק קרבנות סחר אדם בתעשיית המין, שהרי הן במעמדן הרבה יותר גרועות מזנות רחוב.
מה שכן, אם הייתה זנות חוקית מפוקחת העסק היה קורס.
אהבתיLiked by 1 person
לא בטוח שהעסק היה קורס. גם אישור שימוש בסמים, חשיש, לא ממש חיסל את תעשיית ההברחות של חשיש.
אהבתיLiked by 1 person
מעניין
אהבתיLiked by 1 person
חשוב מאוד. יפה שזה נגע לליבך הדבר. תופעה קשה ואכזרית. אגב, ישראל בין המדינות המתקדמות בעולם, במלחמה בסחר בני אדם וכדומה. לא פעם, נשים, ממירות חוב, בעיסוק בזנות, ונהפכות פשוט לג'נק על ידי סרסורים וכדומה.
הפסיקה והחקיקה ופעולות האכיפה בישראל, מאוד מתקדמות.
כאן למשל ( משרד המשפטים):
https://www.gov.il/he/departments/guides/combat_tip?chapterIndex=3
נשאיר אולי אחר כך, פסק דין קלאסי, יש לא מעט, ואפשר להתרשם, ישירות מן התופעה וההתמודדות איתה.
אהבתיLiked by 1 person
תודה אל רום, אז מונעים כניסה שלהם לארץ ואז מה קורה עם הקרבנות, הן לא נשלחות למקום אחר?
ומי שכבר הגיע לארץ לוקח הרבה זמן עד שיתפסו אם בכלל
אהבתיאהבתי
לא, הם זכאים/ זכאיות להגנה. כמו פליטים נרדפים נניח, ואפילו הרבה יותר מזה. הנה, נצטט מאחד מן הלינקים, אליהם הפניתי ( משרד המשפטים):
"רשיונות ישיבה
כחלק מההגנה הניתנת לקרבנות סחר ועבדות בישראל, מדינת ישראל מעניקה רישיונות ישיבה זמניים לקורבנות סחר בבני אדם, המאפשרים למקבל לעבוד בישראל במהלך מתן העדות ושנת השיקום במקלט. מי שמעיד בהליך פלילי, מקבל רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד לסיום ההליך – רישיון המאפשר גם עבודה בכל ענף. בנוסף, כל קרבן רשאי להגיש בקשה לקבלת רישיון שהייה מסוג ב/1 לשנה לצורך שיקום, בין אם העיד בתיק פלילי ובין אם לאו. "
אהבתיאהבתי
כן אבל הם מוצאים דרך לסחוט אותן על ידי איום על בן משפחה. רשיון ישיבה זמני לא יגרום לנשים להלשין במעבר הגבול.
אהבתיאהבתי
זוהי בעיה אחרת. כתבתי על הגנה פשוט. איך מגינים עליהן הרשויות פה וכו…. הלשנה, זוהי בעיה אוניברסלית. אבל, הן שוהות במקלט גם לא פעם. מקבלות הגנה וכדומה
אהבתיLiked by 1 person
אם כך, אזי הנני מקבל ומסכים. תודה.
אהבתיאהבתי
כאן כאמור, פסק דין, ערעור פלילי, בעליון, פיליפינית, שהוחזקה בתנאי עבדות:
https://bit.ly/3cUVjmv
אהבתיLiked by 1 person
מעניין למה צבא לא נחשב עבדות.
בנוסף מעניין מה תמריץ יגיד על התופעה.
אהבתיאהבתי
שירות בצבא בעיקרון, זה על פי חוק. הגדרת העבדות בכלל, הינה זו, שאדם נחשב קניין של אדם אחר. כלומר, אדם מסויים, נוהג באדם אחר, כאילו הוא חפץ שלו. קניין פרטי שלו. אין לזה קשר לשירות צבאי.
אהבתיLiked by 1 person
כן אבל בפסק הדין על סחר בבני אדם אמרו שזה כולל צמיתות ושיעבוד חוב. לא צריך קניין מלא
אהבתיאהבתי
הנה, נצטט מחוק העונשין הישראלי ( כך פחות או יותר, גם הגדרות בינלאומיות) את הגדרת העבדות ( סעיף 375א):
"עבדות" – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.
עד כאן הציטוט:
ואגב, צריך לתת לנשים הזדמנויות לעצמאות כלכלית. וזה יפתור מאוד הבעיה. נשים גם מאוד מוצלחות מטבען בניהול, פשוט: קידום, חינוך, קריירה, עצמאות כלכלית. וזה יפתור בצורה משמעותית הבעיה. כך אבל, בכל העולם. זוהי מלחמה גלובלית.
תודה
אהבתיLiked by 1 person
ובצבא לא מבצעים שליטה ממשית או שלילת חירות?
אכן צריך לקדם נשים. אולם זה לא יעזור לחטופות.
אהבתיאהבתי
לחטופות לא. אבל, בהחלט לנשים שהן בעלות חוב. חד הוריות, וחייבות לפרנס הילדים בכל מחיר וכו…. ואז יורדות לזנות, בשביל לפרנס הילדים ולהחזיק המשפחה.
אהבתיLiked by 1 person
טוב, צר לי, תגובות פה נבלעות, אז אולי בהזדמנות אחרת.
אהבתיאהבתי
אני באפליקציה מקבל התראה על תגובה למשהו ספציפי
בכל מקרה, לגבי מה שמונע מנשים לפנות ברצון. אני איתך ומסכים
אהבתיאהבתי