אחד מאיתנו (One of Us 2017) ומורדת (Unorthodox 2020) – סקירת סרטים


נזדמן לי לאחרונה להתבונן בסרט הנקרא 'אחד מאיתנו' 2017. סרט זה מתרחש בארצות הברית. הסרט הוא דוקמנטרי ועוסק בחייהם של שלושה חסידים לשעבר.

הסרט מתאר מצוקה של, אטי, אישה הנראית בתחילה חרדית חסידית אדוקה, הטוענת שבעלה התעלל בה ושיש לה בעיה נפשית בגלל זאת. הקהילה מתגייסת לעזור לבעלה במשפט גירושין נגדה. במשפט בעלה מנצח והשופט נוזף בה על כך שהיא מפרה את הסטטוס קוו, ומסיתה את הילדים נגד אביהם. המסר בנרטיב של האישה המתקדמת הוא שהיא הוכשרה בקהילה שלה רק להיות אימא. וזה לא התאים לה והיא החלה לחוש לא טוב.

בנוסף יש את השחקן לוזר טברסקי, שחקן שאני אוהב מהסרט פליקס ומאירה. הוא מספר שהוא היה סקרן ואהב לראות סרטים וכל חינוכו המערבי כמעט מגיע מסרטים והוא החליט שהוא רוצה גן עדן כמו שרואים בסרטים. הוא התגרש וגם נפל למשבר לאחר שמשפחתו התרחקה ממנו ואחרי שלא הצליח לכבוש את השוק כשחקן מוצלח. הוא החליט לוותר על המאבק בילדים כשטען שחבל להשקיע שמונה שנים במשפט ואז להפסיד – אדם חכם. הוא גם מספר שהוא ניסה להתאבד ולכן נזקק לטיפול רפואי. אולם בסרט לא מראים בדיוק באיזו תקופה זה אירע.

והאחרון הוא ארי הרשקוביץ, גם הוא נהיה שחקן, אגב, אולם לא רואים זאת בסרט עדיין, אולם הוא סבל מהתעללות מינית בידי איש צוות. העניין לא טופל ולבסוף הוא הדרדר לסמים קשים וגם אובדנות. והוא החליט לצאת מהדת. למרות זאת אביו מממן לו טיפול נפשי יקר. והוא לבסוף חוזר לחיות בסביבת המשפחה עם כיפה קטנה, אולם לכאורה פסק להיות חסיד ונשאר דתי.

המסר של הסרט שהחברה החרדית דואגת לשים את הצעירים בתת פיתוח וידע, כדי שיישארו בתוך הקהילה. וכן שהקהילה יכולה להחרים חלק מבניה ובנוסף שייאבקו בכל הכוח לשמור את הילדים בצד הזוגי הדתי של הקהילה ולא להפקיר אותם לצד הזוגי הנוטש.

הסרט מומלץ למי שמתעניין בזרם החרדי. אולם יש להגיד שהסרט עוסק בהיבט מסוים של המגזר החסידי ולא מייצג מגזרים חרדיים אחרים.

על אף שאני מסכים עם המסר של הסרט יש לי כמה הערות. א. מדוע הם העדיפו לנטוש הדת ולא ללכת ולהיות יהודים קלילים יותר, כגון אורתודוקסיה מודרנית – מדוע הם לא מצליחים להשתלב באורתודוקסיה קשוחה פחות? ב. לכולם יש עבר נפשי בעייתי כך שלא ברור האם הם מייצגים את החברה החסידית בתחום של היציאה או פשוט את אוכלוסיית מאותגרי הנפש במגזר שהחליטו לצאת – ועל כן בחירתם כשחקנים בסרט דוקו על המגזר החרדי אינה מייצגת, ולא ברור מדוע הבימאי בחר בהם? ג. רואים את חלקם שואלים שאלות מאתגרות או פרובוקטיביות נגד הסביבה שלהם, עניין המעיד שהם עושים צרות ולאו דווקא יוצאים בשאלה נחמדים. ד. חסר היה את החיבוט הנפשי של הריגת או נטישת האל אצלם. כל יוצא שאני מכיר מתחבט בדבר והעניין מרכזי. וכאן החליטו לשטח את הסוגיה ולא להראות זאת.

מורדת 2020

לא מזמן יצאה סדרה קצרה בשם המורדת. הסדרה מבוססת על סיפור חייה של דבורה פלדמן. המילה אנ-אורתודוקס Unorthodox, היא כינוי לגיבורת הסדרה. הסדרה באה לומר לנו שלא רק שהיא כבר לא חלק מהקהילה, אלא היא בעלת סיפור חיים מהפכני. אך תרגום המילה אנאורתודוקס הוא לא ישרה. ואולי זה מרמז שהגברת שלנו לא ישרה ואדם לקוי מוסרית. וכל אחד יבין לפי דעתו. בכל מקרה שם הסרט מזכיר את הסרט The Unorthodox (2018) הידוע אצלנו בארץ כ-הבלתי רשמיים. העניין אולי מראה שהיוצר חש עצמו כבן לעדת המזרח כלא אורתודוקס או שהוא חש את בני עדות המזרח כך בחברה החרדית – כלומר שאינם מספיק חרדים בעיני ההגמוניה האשכנזית. והנה יש בקישור סקירה וביקורת מעולה על הסרט.

הסדרה מורדת לדעתי עם סיפור בעייתי ובלתי אמין. אולם הבימאות טובה. כאחד המכיר חרדים ויוצאים בשאלה אני חושב שחסר עומק לסיפור. הסיפור לא עוסק בהתמודדות שלה עם הדת והאל שיוצאים נורמלים מתחבטים בכך רבות.

מה שיש זה סיפור פסיכולוגי משפחתי ולא פסיכולוגי דתי, כמו שיש באמת אצל יוצאים. וזה לא היה אמין. העניין נתפס בעיני כחומר כתעמולה מערבי. היא יכולה לבגוד, לעזוב בן זוג בלי להגיד לו, לנטוש את סבתה הזקנה והאהובה בלי לומר מילה של פרידה וסיבה. רק לדמיין את ההיעלמות הזו ולמה זה מגיע להם, זה מעציב את הנפש. העניין היה נתפס פעם כהתעללות, ונזכרתי בעלובי החיים ששם יש חבר העוזב את בת זוגו, פנטין, פתאום באמצע טיול.

אוקיי אז אסתי שפירו גיבורת הסיפור היא אאוטסיידרית שהתחתנה עם נער חסידי ופחות משכיל ממנה כשהיא לפחות קיבלה השכלה מוסיקלית מסוימת. נראה שיש להם זוגיות לא הכי טובה, שהרי היא חוששת לספר לו שהיא רוצה ללמוד מוסיקה וכדומה. ברם יש להם בעיה זוגית. לה כואב ביחסים ולמשך זמן ארוך הם לא מצליחים לממש את הנישואין. כתוצאה מכך המשפחה שואלת למה היא לא בהיריון? ומנסים לייעץ לה כיצד לפתור הבעיה. העניין פוגע בה כשהיא מרגישה פגומה וכן פגיעה בפרטיות. בנוסף באיזשהו שלב מתייחסים אליה כמסכנה ממורמרת.

היא נזכרת שאמא שלה ברחה מהבית ויצאה בשאלה ומחליטה לבצע את אותו הדבר. היא לא אומרת לבן זוג שלה כלום ופשוט בורחת כשהיא בהיריון לאחר שיום אחד היא התגברה על הכאב והצליחה לממש הנישואין.

ובכן אמא שלה חיה בגרמניה, אז היא הולכת לגרמניה, מה שמייצג בזיכרון היהודי ההיסטורי כהכי אנטי הדת היהודית, עקב השואה (מתברר שבסיפור ההיסטורי סבא רבא של אסתי היה גרמני לא יהודי).

וזה לא ברור מדוע היא מרגישה שהיא חייבת לנטוש הכל, הרי הטראומה שלה זה שהיא לא הצליחה לממש הנישואין עקב כאבים ובקהילה הציקו לה שאין לה ילדים וכעת היא הצליחה והיא בהיריון והכל יהיה בסדר לכאורה. אז בסדר היא יכולה לנטוש את הקהילה של סאטמר, אבל למה את אלוהים – יש עוד מודלים דתיים? וכן לא חסרים חרדים עם בעיות פסיכולוגיות או בעיות זוגיות שלא יוצאים בשאלה. חסר כאן עומק מה גרם לה לחצות את הגבול. מה גרם לה להבין שהיא חייבת ללכת. וגם אם היא הייתה חריגה אאוטסיידרית, זה לא מסביר מדוע היא נטשה? ואולי מה שגרם לכך זה המוצא הלא יהודי שלה, מה שלא רואים בסרט, או בכך שאימה כבר עזבה את המגזר, ואת זאת לא הדגישו די ולא הסביר התהליך המחשבתי – שהרי אימה פשוט נטשה אותה. וכן אם אימה גילתה את האור החילוני הפרוגרסיבי, מדוע היא הפקירה אותה לחושך החרדי?

ולכן הסיפור הרגיש לי מאוד חלול. היא לא מורדת, היא פשוט לא רציונלית שהחליטה לברוח מהבית כמו ילדה קטנה לאחר שכמה חברות ובני משפחה ריחמו עליה – נחשו מה… זה דבר הקורה תדיר אצל עוד אנשים רבים בעולם. ועל אף הבריחה שלה, בעלה מסכים להיות איתה במצב הזה והיא מתעקשת להתבולל בתרבות הגויית ולא לחזור אליו.

וכעת נשאלת השאלה מדוע המוני גויים וחילונים אהבו הסדרה, האם בגלל שזה מציצנות דתית מסויימת, האם בגלל שזה מצדיק את דרכם?

אסתי נוטשת מטען דתי של הרבה שנים בגלל רכילות שאין לה ילדים וקושי במימוש הנישואין. היא פוגעת בסבתה הנחמדה אליה, ובגורמים רבים במשפחה שהיו טובים אליה. וכן פוגעת בבעלה שלא מבין בכלל מהיכן זה נפל עליו. וכל זה קורה בצורה נבזית של ניתוק קשר ביום אחד בהיר וללא מתן הסבר מראש. וזה כביכול סיפור של אישה שברחה מבור חשוך וגילתה את האור. איזה אור זה? לבגוד זה אור? לפגוע זה אור?

לכן לקח לי זמן רב לראות את הסדרה ואני לא רואה בה סדרה המייצגת את החיים האותנטיים של חרדים ולא של סאטמר. סתם סיפור של אדם מופרע המגיש לנו כתב האשמה חברתי במקום להתמודד ולהיות אדם טוב או פשוט רוצה להתפרנס ולמקסם עצמו בחיים. ואם זה אמור להיות תעמולה למען הנאורות החילונית, זה בפועל תעמולה אנטי חילונית. בקצרה, הסדרה לא מומלצת.

לסיכום, בשני הסרטים רואים ליקוי קשה בהצגת החרדים כבני אדם ככל בני האדם, ופשוט מציגים אותם בצורה לא מייצגת ועם נרטיבים שבורים ולא אמינים. ולא ברור מדוע הקהל רואה ומזדהה עם המצב הרדוד הזה. מדוע יגרע חלקנו ולא מגיע לנו סרטים טובים יותר בסרטים המעוררים הד תקשורתי.

19 מחשבות על “אחד מאיתנו (One of Us 2017) ומורדת (Unorthodox 2020) – סקירת סרטים

  1. arikbenedek

    תודה על הסקירות הארוכות. מענין לקרוא את דבריך לאחר קריאה של דברי מבקרים חילוניים.
    אישית לא צפיתי באף אחת מהיצירות שציינת, קראתי עליהן ולא השתכנעתי שזה מספיק מעניין אותי. כך גם אינני צופה בסדרות חילוניות-דתיות המקובלות היום בערוצים 11,12,13. אין לי אישית שום נגיעה לחיים האלה, אלוהים לא מתווה את חיי, כך שקושיות הטורדות מנוחת אנשים דתיים אינן הקושיות שלי.
    המבט האנתרופולגי שיש מי שמפעיל על כלל היצירות הללו מזכיר לי את המבט המציצני ב"אח הגדול" שמקבל לגיטימציה כ"נסיון אנושי" או חוויה אנצתרופולגית.

    Liked by 1 person

  2. GeorgVon1 מאת

    תודה רבה, על כך שנהנית. זה משמח אותי על כך שאני עושה טוב לעולם.
    ואכן שני נביאים נתנבאו בסגנון אחד, גם אני חשבתי שיש כאן איזה עניין של הצצה לחברה סגורה ולהרגיש עם זה טוב שאנחנו נאורים והם חשוכים, אשרינו ומה טוב חלקנו.

    אהבתי

  3. אל רום

    מענין מאוד.

    טוב, רק לא מובנת כל כך ההמשגה הזו של אורתודוקסיה מודרנית וכדומה קשוחה פחות. בעצם הגדרתה, אורתודוקסיה עוגנת על נוקשות ושמרנות. זה הטבע שלה. זה המאפיין העיקרי שלה. אז זו קצת בעיה.

    מה שאפשר לשאול, זה עד כמה אורתודוקס הוא גם חילוני בו זמנית פרדוקסלית. ולא עד כמה הוא אורתודוקסי למעשה.

    כלומר, נניח רב חרדי יטען, שצריך להוציא האינטרנט מן הבתים. חילול השם. כפירה. מביא גזירות רעות על ציבור המאמינים.

    ציוני דתי, הוא אורתודוקסי, אבל, הוא רואה באינטרנט פלא של ממש. דבר חיובי. בלי קשר הוא אורתודוקסי.

    הנוקשות תאפיין אבל את שני הטיפוסים. כלומר, שבעצם, אפשר לדבר על פאסיביות אל מול אקטיביות ודינמיות. הציוני הדתי למשל, מאפיינים אותו האחרונים, והחרדי הראשון.

    אבל, שניהם אורתודוקסים.

    טוב, לגבי בעיות נפש, זוהי למעשה קצת הפרדה מלאכותית לטעון, שיש הפרדה בין עבר נפשי בעייתי או מאותגרי נפש, לבין הקהילה עצמה. נכון שבכל קהילה יש מאותגרי נפש, אבל חשוב לשים לב, האפיון של בעיות הנפש, הוא בעיקרון קהילתי. כלומר, ההשראה והטריגרים, ניזונים מאורח החיים הקהילתי. כלומר, סטייה ומופרעות, שניזונה ממקורות הקהילה.

    אז ההפרדה קצת מלאכותית עם כל הכבוד.

    לבסוף, כותב הפוסט תוהה לגבי הנהירה או האהבה של חילוניים בקשר לסרטים דנן או בעיות דנן מוצגות. אבל, זה די ברור:

    יש קשר דיאלקטי ברור, או יריבות אידיאולוגית ברורה בין שני הקהילות. לא פעם חילונים מתגוננים, מפני קביעות או אמירות או שפיטות קשות לגביהם. למשל, הביטוי הידוע או האנקדוטה הידועה, של עגלה ריקה (של חילונים) שצריכה לפנות דרך במעבר צר, לעגלה המלאה (בתוכן רוחני של חרדים).

    אז, בל נתפלא, שחילונים, שמחים לאידם של חרדים לא פעם. לחילונים רבים יש גם, תחושת נחיתות מובנית, בקשר לתוכן רוחני וכדומה.

    אז מעין שמחה לאיד. מציצנות, שמפוצצת הבלון הטהרני רוחני המושלם עלק לגבי חילונים. הם בני אדם, עם חולשות ומעידות ובכלל, לא שלמים לגמרי עם עצמם ובכלל, כפי שהם מתיימרים ומתנשאים על חילונים.

    כאן למשל, בוויקיפדיה, האנקדוטה של העגלה המלאה ריקה:

    ונצטט קטע רלבנטי, כיצד החזון איש השיב לבן גוריון בשיחה בינהם. מצטט:

    "החזון איש השיב לו במשל (שמקורו בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'): "אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך" (תשובה זו נודעה כמשל העגלה הריקה). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות יישוב הארץ אינה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים אינה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?", תהה[8]. והחזון איש השיב: "אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר" (תהילים קכז, א)."

    כאן:

    https://he.wikipedia.org/wiki/משל_העגלה_המלאה_והעגלה_הריקה

    תודה

    Liked by 1 person

  4. GeorgVon1 מאת

    אל רום, יש דרגות של סגירות לעולם ודרגות של החמרות על החיים. סאטמר היא חצר סגורה יותר מאשר ליטאים ומאשר ספרדים ומדתיים לאומיים שבאמריקה המקבילה שלהם היא אורתודוקסיה ואורתודוקסיה מודרנית. המקבילה החרדית היא אולטרא אורתודוקס.

    אכן אלו שמדברים על תיזת החילזון שינו זאת לכך שהעולם נהיה חילוני לא בפועל, אלא בכך שהוא מבצע הפרדה בין דת ומדינה. וכאן הרבה מגזרים בחו"ל נחשבים חילונים בתחום הזה. בכל מקרה ברור שגרתיים לאומיים וחרדים מודרנים יותר מחוברים למערב – שיש כמוך שיגידו שהם מחוברים לחילוניות. ברם סכין ומזלג הם טכנולוגיה, אולם לא טכנולוגיה חילונית. לא כל דבר בעולם שלנו הוא חילוני.

    וכן הרבה אורתודוקסים הם לא כל כך מקובעים, אלא הם רק ממשיכים את המשפחה שלהם. ולפיכך הם כבר לא מקפידים על הלכות וכן יש להם שאלות של אמונה ואז הם יחסית קרובים לרפורמים או לחילונים.

    ומה שאתה אומר לגבי המהירה החילונית לסרטים הללו, זה רעיון נחמד. כלומר החילוני צריך צידוקים וחיזוקים מול הדת.

    תודה רבה

    אהבתי

    1. אל רום

      כן ג'ורג'י, יש רק בעיה, שגם אלו שלא כל כך מקובעים כפי שאתה קורא לזה, אז תשמע, הם מחללים שבת ? נוסעים, אוכלים, שותים ביום כיפור ? יחתנו עם זמר וגיטרה וכך יקדשו חתן וכלה במקום רב? לא יניחו תפילין ? לא יישבו בסוכה ? לא יעשו ברית מילה לנולד ?

      נכון שלמעלה למעלה, יש הבדלים. אבל, אורתודוקסיה זו עדיין אורתודוקסיה. בלי הרבה פשרות, קבלת עול מצוות. ליבת הדברים, זה קבלת עול מצוות, בלי הרהור שני.

      ואכן, רפורמים וקונסרבטיבים, פה בארץ, לא קנו עד היום אחיזה של ממש. ממש ממש קלוש פה. מוסדית, אינבידואלית וכו…. למה ? כי אנשים פה אחוזים ומחוברים לאורתודוקסיה או דת אורתודוקסית מטבעה הבסיסי ממש.

      אין ממש הבדל, בין ציוני דתי כיפה סרוגה בסוף, לבין חרדי. כולם מקבלים עול מצוות. מה שכן, יש מסורתיים וכאלו, יותר קלוש. אבל, הם מסורתיים.

      אבל, בין ציונות דתית, לבין חרדים אין ממש הרבה הבדל בסוף מבחינת אורתודוקסיה.

      לגבי חילוניות וטכנולוגיה, לא הבעתי זאת מהותנית (מהות) אלא, פרדוקסלית פילוסופית. זה לא עושה הטכנולוגיה חילונית בטבע שלה לגמרי, אלא, בשביל התיאור הגדרתי זאת כך. כלומר, טכנולוגיה, מביעה הפרדה ואבחנה בין נניח כיפות סרוגות, לבין חרדים. אבל, האבחנה אינה בין אורתודוקסים לבין לאיו, אלא, יותר בין אורתודוקסים שהם גם חילונים או מעין ביקום מקביל, לבין אורתודוקסים שהם לאיו. והחילוני, לא מתייחס כמובן למהות חילונית בטח לא אתיאיסטית. אלא הסטה רעיונית חזקה לצורך תיאור וביאור הדברים.

      שמח שהבנת או הסכמת עושה רושם, עם הקטע של חילונים נ' חרדים.

      תודה

      Liked by 1 person

      1. GeorgVon1 מאת

        אל רום, אצל דתיים לאומיים יש כאלו המתירים הומוסקסואליות, הם בעצם ליברלים דתיים, קודם כל ליברליים ואז דתיים. ויש אורתודוקסיה פתוחה.

        יש כיום שסע בקרב הדתיים, אלו שהולכים לחרד"ל ואילו שהולכים לבנט שלא ברור האם הוא שומר טהרת המשפחה וכשרות. ואולי הוא סתם מסורתי הקורא לעצמו דתי

        אהבתי

  5. אל רום

    תשמע, אף אחד מהם, לא מתקרב אפילו לרפורמים. הם מאוד רחוקים מרפורמים. ואפילו כך, המבחן היותר מהותי, הוא קבלת עול תרי"ג מצוות וכדומה. ואכן, במדינת ישראל, לא חושב שאפשר לטעות. אפילו מסורתיים, יצומו ביום כיפור. לא יקבלו את זה, שאפשר להיות דתי, איש אמונה, ולאכול ולשתות ביום כיפור. לא לעשות ברית מילה וכדומה.

    אז תשמע, במובן הזה, הרוב, קונה הדת היהודית איך שהיא. אורתודוקסית במובהק. הומוסקסואליות אפילו, לא פרמטר של ממש.

    זה הטבע של הדת היהודית. קבלה של עול מצוות, בלי להרהר בדבר. איך שזה. אפודיקטי מה שנקרא.

    לא סתם, הרפורמים פה במדינת ישראל, לא קנו להם אחיזה בגרוש ממש כמעט.

    להתראות

    Liked by 1 person

  6. אל רום

    ג'ורג'י, ננסה להמחיש במספרים קצת:

    סקר של פיו ( Pew research center) לגבי חלוקה דתית ועוד, בקרב ישראלים, יהודים ועוד:

    דתיים, שהם 13 אחוז מהיהודים, הסקר מצא שרוב הדתיים מקיימים את מצוות הדת ( שמירת כשרות ושבת למשל, דתיים, להבדיל מחרדים על פי הסקר).

    40 אחוז מכלל הישראלים הבוגרים הם חילונים, ומצטט:

    על אף שמם, חילונים רבים מקיימים מסורות דתיות מסוימות, כגון שמירה על כשרות או צום ביום כיפור. אך בדרך כלל הם מתנגדים לשליטת הרבנות האורתודוקסית בנישואין ובגירושין והם גורסים כי יש לתת עדיפות לעקרונות דמוקרטיים על פני חוקי הדת.

    לגבי ההבדלים בין יהודי ארה"ב לבין יהודי ישראל:

    "יהודים בישראל, ככלל, מקפידים יותר על מצוות הדת מאשר יהודים בארה"ב."

    יותר חשוב אבל, היחס לרעיונות רפורמיים:

    על פי הסקר, בקשר למתן רשות לנשים להתפלל בקול בכותל המערבי, מתוך כל היהודים 47 אחוז מתנגדים, ותומכים 45 אחוז. אבל, שים לב, 35 אחוז מתוך החילוניים, מתנגדים. שזה נתון מדהים ממש. 35 אחוז מתוך אנשים שהם חילוניים ממש, לא מוכנים להשלים עם רעיון, של נשים מתפללות בכותל המערבי.

    מתן הרשאה לרבנים קונסרבטיבים ורפורמיים לערוך נישואין בישראל:

    מסך הכל היהודים, 54 אחוז מתנגדים לכך, ותומכים 40 אחוז. ואילו חילונים, מתנגדים 28 אחוז ו- 65 אחוז תומכים.

    כלומר, חילונים הם 40 אחוז סך הכל, אבל ,הרבה מאוד מהם יחסית, מתנגדים לרעיונות רפורמיים. איך נסביר 28 אחוז מחילוניים, מתנגדים נניח להרשאה לרבנים רפורמיים וכדומה, לערוך נישואין בישראל ?

    הסקר, מ- 2008 משהו, עד -2015 .

    אז זה מביע לסיכום, שהדת היהודית, נתפסת כאורתודוקסית בטבע שלה. מי שהוא סתם אתיאיסט, לא רלבנטי. אבל, הרבה מאוד, חילונים, סתם מסורתיים, שומרים על מצוות (אפילו חלקית) אבל, שומרים עליהן, איך שהם. מה שהם. בלי טוויסטים, מדגיש: בלי טוויסטים.

    זה מביע הטבע האורתודוקסי של היהדות, גם אובייקטיבית, גם סובייקטיבית.

    כאן לסקר:

    https://pewrsr.ch/3joTaVe

    להתראות

    Liked by 1 person

  7. אל רום

    אגב ג'ורג'י, התעניינת אצל תמריץ, לגבי ידוענים חוזרים בתשובה. אז כאן, תוכל לקרוא על רב הסלבס, עופר גיסין (מחזיר בתשובה אמנים נחשב וכו…):

    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/033/478.html

    ופה, מאמר פנטנסטי, ניתוח מילולי, של יצירות של אמנים, המתקרבים ליהדות דרך שירה וכדומה:

    https://www.poetryplace.org/article/חזרה-בתשובה-או-כדור-שמעודד-את-המחשבה/

    Liked by 1 person

  8. אל רום

    למעשה, יכול להיות, שזה שני לינקים. אז נפצל:

    אגב ג'ורג'י, התעניינת אצל תמריץ, לגבי ידוענים חוזרים בתשובה. אז כאן, תוכל לקרוא על רב הסלבס, עופר גיסין( מחזיר בתשובה אמנים נחשב וכו…):

    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/033/478.html

    תיכף עוד תגובה עם לינק שני…..

    Liked by 1 person

    1. GeorgVon1 מאת

      אל רום, תודה רבה על הלינקים.

      לגבי אורתודוקסיה ורפורמה, אכן יש את הנוקשות של מצוות בסיסיות אצל רוב מוחלט של האורתודוקסים.

      ברם יש הרבה חפיפניקיות אצל דתיים לייט וכד'. ולא ברור היכן זה נעצר. יש שכבר לא מקפידים על הלכות מחזור-נידה. יש שיחללו שבת במצב מצוקה קטן ועוד דברים כאלו. יש גם פמיניסטית שמפסיקות להיות דתיות כי הדת היא פטריארכלית.

      אז נסכים שיש אורתודוקסיה חזקה מאוד בקרב רוב הדתיים, וכן רוב המודרן אורתודוקס.

      וכן יש הזדהות עם הדת האורתודוקסית בקרב החילונים.

      לענייננו, אסתי יכול לבחור דת יהודית אורתודוקסית נוחה המתירה לה להתלבש עכשווי, השכלה, עבודה, מימוש אישי מערבי ועוד. ואז הדת תופסת אותה ביומיום בכשרות, הלכות מחזור והלכות שבת וחגים.

      אסתי שפירו מהמורדת לא רצתה רק חופש וחיים מודרנים שאפשר לשלב עם הדת בקלות. היא פשוט התנתקה מהדת שלה ולא רצתה כל פשרה בסיסית, אפילו לא להיות חילונית עם בעל משם.

      אהבתי

      1. אל רום

        ברור שבמקרים אינדיבידואלים לא מעטים, אנשים מחפפים. אבל, מה שחשוב, זה שהמודל הוא זה. כלומר, הם מודעים עצמם, לכך שהם חורגים מן המודל הרצוי, ומחפפים למעשה. זה כבר כאוטי כמובן. אבל, אם תשאל אותו לגבי הרצוי, הוא יודה, שזה הרצוי, וזה המודל. ומקסימום, פה ושם הוא מחפף באמת. זה כמובן קורה תדיר.

        Liked by 1 person

  9. תרצה הכטר

    בפסקה האחרונה כתבת למעשה את העיקר – העיבוד לסרט לא משקף את האמת בפועל על החברה החרדית ועל החסידויות. כולנו חייבים להבין ולזכור שסרט קולנועי הוא סרט ולא תיעוד עובדות.

    Liked by 1 person

      1. תרצה הכטר

        סרטים מסווגים לפי סוגות. אחת מהן היא דוקו-דרמה. אולי מדובר בדוקו-דרמה ואולי בדרמה טהורה. במקרה הראשון הסרט מציג קטעים דוקומנטריים אבל למפיק יש חופש לעצב את העלילה לפי רצונו. ואז כל מי שצופה בסרט יודע מראש שהתוכן אינו משקף עובדות בלבד (וצריך לגלות לו את זה על ידי הסווג "דוקו דרמה"). לא כל שכן אם מדובר בדרמה. בשני המקרים אתה יכול למתוח ביקורת מתוך יידע עצמי אבל אין לכך כל משמעות מעשית.

        Liked by 1 person

        1. GeorgVon1 מאת

          תרצה, אני מבין. אלירן מלכה בשבאבניקים טען שהוא מקצין ברם אני נורא הזדהיתי בתחילה עד שלקחתי הפסקה. אמרתי לעצמי גם אם זה לא נכון זה עלול להיות נכון, ואז זה יקרה בצורה שמראים. והם גם מראים זאת מצחיק.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.