מתכון טעים ופשוט להכנת קומפוט תפוחים


אני אוהב מאכלי תפוחים כגון עוגות תפוחים וקומפוט (לפתן). ושנים רבות חשבתי שהכנת קומפוט היא עניין מסובך, שהרי זה כל כך טעים… עד שלקחתי את המתכון של אמא שלי שלקחה אותה מאמא שלה ומתברר שהעניין פשוט מאוד.

כיום אני כבר מכין קומפוט דומה עם שינויים מעטים.

למעשה מה שצריך זה הרבה תפוחים ירוקים לפי הכמות המתבקשת.

אפשר גם מעט תפוחים מסוג אחר.

אפשר גם אגס אחד וכדומה. כאן אני ממליץ להזהר – כי יש אגסים מרים ויש שלא אוהבים הרבה אגסים. ויש שאוהבים אגסים, אבל לא אוהבים את התחושה הפרוותית שלו בפה לאחר האכילה. אני שם לפעמים אגס אחד כטיבול.

אני אוהב לשים לפעמים תה בטעם פירות יער ואז הקומפוט הופך להיות כהה ואדמדם עם ריח מרענן וטעם מעט שונה. אפשר לשים תיון אחד או שניים.

אני נוהג לקלף הפירות שיהיה להם טעם יותר טעים. וכן אני מקפיד להוציא מהתפוח את החלק באמצע הקשה ולא טעים עם הגרעינים.יש שמוציאים עם כלי מיוחד עגול שמנסר לתוך התפוח ומשאיר את התפוח חלול. ויש שפשוט חותכים התפוח מסביב לחלק האמצעי הלא טעים.

אפשר לשים מעט יין.

אני אוהב לשים גם קמצוץ מלח וכמה קמצוצי פלפל שחור – מה שלמדתי מהכנת החרוסת הנפלאה שלי.

אפשר להוסיף מעט קינמון. אני בדרך כלל לא מוסיף כי יש הרבה שלא אוהבים קינמון.

מבשלים העניין כחצי שעה, תלוי בגודל הלהבה. העניין הוא לבשל עד שזה נהיה רך והתפוח נחצה בקלות ואז מחכים שיתקרר.

יש האוהבים שהתפוח נשאר גדול ושלם וללא הרבה מים. יש האוהבים שהתפוח מרוסק ויש הרבה מים – וכך אפשר לשתות יותר נוזל בטעם טעים עם חלקי פירות.

אמא שלי לא מוסיפה סוכר משיקולי בריאות.

מי שרוצה להוסיף סוכר, יכול להוסיף לפני הבישול או אחרי.

בכל מקרה אם בטעות לא שמו מספיק תפוחים ויש עדיין טעם של תפוח ניתן להוסיף מעט סוכר או ממתיק.

למי שמבשל רק לפי מספרים – כשני קילו תפוחים ירוקים מקולפים – 12 תפוחים בינוניים, אגס אחד מקולף וליטר וחצי מים – אמא שלי אומרת שהתפוחים יהיו מכוסים במים לאחר שקיעתם היחסית, לא יותר. תיון פירות יער אחד או שניים למי שרוצה לשים. לא חייבים לשים סוכר או עוד תוספות. כל כך קל להכין הקומפוט שאני פשוט ממליץ להתחיל להכין רק עם תפוחים ולאט לאט ללמוד התיבול האהוב עליכם.

בתיאבון.

25 מחשבות על “מתכון טעים ופשוט להכנת קומפוט תפוחים

          1. אל רום

            לרפורמה עצמה אין מיתווה עכשוי אם הבנת או קראת או משהו את הבג"צ.

            אלא, שבקשר למחירים, הוועדה צריכה זמן ונתונים לבחון המצב, ואז להחליט. כאשר יחליטו, אז עמותת הקנאביס, שומרת על זכותה לעתור שוב לבג"צ אם לא ייראה לה, ובג"צ יחליט אחרי שיתגבשו הדברים.

            ומה ההבדל לשיטתך בין קפיטליסט, לבין ליברל כלכלי לא מובן ?

            Liked by 1 person

            1. GeorgVon1 מאת

              קפיטליסט זו הגדרה לא ברורה – למרקסיסט הקפיטליסטט רוצה עוד כסף – הוא לא בהכרח ליברל כלכלי – הוא יכול לגנוב ולנצל ולעשות מונופולים ועיוותי ושוק. ליברל כלכלי זה אדם שמאמין בחופשה הכלכלה גם אם הוא לא אמיד כהעשיר

              אהבתי

              1. אל רום

                נו ג'ורג'י, אז ההבדל זה שהליברל אדם ישר ? והקפיטליסט עושק ?

                קפיטליזם גם כן מאמין בסו קולד "שוק חופשי".

                ויש גם אנשים לא עשירים שמאמינים בשוק חופשי סו קולד.

                ממש לא….

                להתראות

                אהבתי

                1. GeorgVon1 מאת

                  השימוש הראשון המוכר במונח "קפיטליזם" מופיע אצל תאקרי בשנת 1854, במשמעות בעלות על הון. השימוש המודרני הרחב הראשון במונח בא בספר "הקפיטל" של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, המתייחס למערכת הייצור הקפיטליסטית ול"קפיטליסט" במובן של בעלים של אמצעי הייצור. שימושם המקורי של מרקס ואנגלס במונח היה ככינוי גנאי. מאקס ובר השתמש בו בחיבורו הידוע "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" אך רק לאחר פרסום ספרו של הכלכלן ורנר זומברט "קפיטליזם מודרני" משנת 1906 המונח הפך לתיאור תפיסה המנוגדת לסוציאליזם. אף שאדם סמית לא השתמש מעולם במונח קפיטליזם, ותיאר את המערכת הכלכלית המועדפת עליו כ"מערכת החירות הטבעית", יש הרואים בו "אבי הקפיטליזם".

                  מויקי

                  אהבתי

                  1. אל רום

                    נו ג'ורג'י, מה זה אומר ? אין לזה קשר לכלום! סתם לצטט וזהו.

                    אתה צריך להסביר במילים שלך, בצורה פשוטה, בהירה, וממודרת ( אצלך) מה ההבדל בינהם. וכתמיכה לטיעונך, להביא ציטוטים.

                    ואת זאת לא עשית עם כל הכבוד.

                    זה בין היתר בגלל, שאין בינהם ממש הבדל, ושניהם למעשה פיקציה או מעין. פיקציה בחיים המודרנים.

                    להתראות

                    אהבתי

                    1. אל רום

                      אבל, זה גם ליברליזם כלכלי הרי. במונחים מהותיים, אין הבדל בין השניים.

                      הליברליזם הכלכלי עוגן לכאורה על חירות. וזה מייצר עיוותים בכלכלה. מזקיק התערבות ממשלתית. כנ"ל קפיטליזם. עוגן על שווקים חופשיים לכאורה, וגם כן מייצר עיוותים בכלכלה.

                      הכל על חשבון צרכנים וציבורים.

                      אז מהותית אין שום הבדל. סתם סמנטיקה שטוחה.

                      בדרך כלל, משרטטים את המושגים כך, שהחירות יסודה באי התערבות הממשלה מלמעלה בכלכלה.

                      אבל, מי שעוגן על חירות, נזקק להתערבות ממשלתית. אחרת, יהיה ג'ונגל. הג'ונגל זה המצב המחדלי. והג'ונגל כמצב מחדלי, יייצר לא חירות, אלא שיעבוד.

                      נניח כך:

                      יש שוק של 100 אחוז צריכת גלידה.

                      80 אחוז שטראוס. ועוד 20 אחוזים כל מיני יצרנים קטנים (רק נניח, בשביל המתדולוגיה כמובן).

                      נניח בא סוכן של שטראוס לאיזה פיצוציה ואומר לו כך:

                      או שאתה קונה ממני ורק ממני. או, שלא מוכר לך.

                      אם היו שווקים חופשיים אכן, אז בעל הפיצוציה היה עושה חשבון פשוט:

                      מוטב להפסיד 20 אחוז, מאשר 80 אחוז. והוא יקנה רק משטראוס.

                      ואז מה ? יש חופש. יש חירות, לסוכן של שטראוס מחד, לסחוט את בעל הפיצוציה בלי התערבות רגולטור, ומאידך, ובעל הפיצוציה, יעשה החשבון שלו אם להיסחט אם לאיו.

                      ואז, אין חירות. כי יצרנים קטנים, לא יוכלו להתפתח, להתחרות, ולייצר מיגוון של היצע לטובת צרכנים. שהרי, הגדולים, יסחטו הקטנים והקמעונאים במקרה דנן.

                      כלומר, מי שעוגן על חירות, עוגן על התערבות הממשלה, על מנת שיצרנים גדולים, לא יעשקו תדיר, יצרנים קטנים. לא ישלטו בשוק הגדולים.

                      וככל שהכלכלה מודרנית יותר, צריך יותר ויותר להתערב. למה ? יש יותר יצרנים. יותר סדר צריך. הפרדת כוחות. חלוקת שוק. הטכנולוגיה, מזקיקה גם כן, המון התערבות ורגולציה. וככל ששוק יותר מודרני, הוא עוגן יותר על טכנולוגיה וכדומה.

                      כלומר:

                      שאם וככל שקפיטליזם וליברליזם כלכלי, עוגנים על חירות, ועל כוחות השוק, הם בעצם מתכוונים שלא מדעת:

                      לשוק, שיש בו התערבות ממשלתית אינטנסיבית ביותר. כלומר:

                      הם מדברים על שוק חופשי וקפיטליזם, ומתכוונים בעצם:

                      לסו קולד:

                      סוציאליזם. וגם זה האחרון סו קולד.

                      לכן אני הגדרתי זאת כפיקציה.

                      להתראות

                      אהבתי

                    2. GeorgVon1 מאת

                      אל רום, לא חסר אנשים עסקים העוברים על החוק באי תשלום מיסים, במידע פנים, בקרטל וכדומה.

                      לא כל התערבות היא סוציאליזם – גם לפני הסוציאליזם ממשלות התערבו בכלכלה

                      ממילא אכן צריך לשמור על הכלכלה כנגד עיוותים – גן לפי הדעה הליברלית כלכלית. השאלה מתי מתערבים.

                      האם יש הצדקה להתערב לשוויון? או רק למנוע עיוותים וכדומה?

                      אהבתי

                    3. אל רום

                      אי שיוויון כלכלי אינו בפועל גורם להתערבות. אלא, תנאי תחרות הוגנים. שוק הוגן. שוק יכול להיות הוגן, ולא שיוויוני.

                      נהפוך הוא, חוסר השיויון (הכלכלי) הינו ערך. ערך של ממש. לא מוצהר אמנם. לא נקוב, אבל, מהותית הוא ערך:

                      שהרי, זה מניע אנשים ופירמות, לתחרות. לייצרנות. לחדשנות. זה מטפח האגו של האדם. הייחודיות שלו אל מול הסובב אותו. זה מניע כלכלות. מייצר חידושים לטובת המין האנושי.

                      אבל:

                      הכל בהגינות וחוקיות. ותוך שמירה או טיפוח:

                      סולידריות חברתית. כלומר, לא לתת לאנשים או ציבורים חלשים, לשקוע למצולות, ולחיות כתתי אנוש. לרדת מתחת לקוים אדומים. לא להיות חזירים. לתרום לחלשים. לתרום לקהילה. להיות נדיב.

                      ואגב ג'ורג'י:

                      גם ליברליזם מזמן הפך למילת גנאי, בארץ ובעולם. או לייתר דיוק:

                      הניאו ליברליזם.

                      מאשימים אותם בכל תחלואי העולם. שינויי אקלים, משברים פיננסיים וכדומה.

                      כאן למשל:

                      https://www.theguardian.com/books/2016/apr/15/neoliberalism-ideology-problem-george-monbiot

                      אולי יותר מאוחר, אשאיר גם מן הארץ….

                      להתראות

                      Liked by 1 person

                    4. GeorgVon1 מאת

                      אכן נהוג להשמיץ את הליברלים ואת הנטו ליברלים.

                      בכל מקרה במדינות הנוטות לשמאל הסוציאליסטי – לא רואים בעיה להתערב בחלוקת הרווחים

                      במדינות ליברליות משתדלים שלא לעשות זאת

                      יש שכאן מחלוקת על איך עובדת הכלכלה, איל עובדת החברה וחצי שייך הכסף וכדומה

                      אהבתי

    1. GeorgVon1 מאת

      לקח לי הרב זמן להבין למעשה פלפל שחור מתחבר למתוק ואולי אפילו לפעמים ממתיק.

      בצ'אי מסלה יש פלפל שחור נראה לי.

      את התפוחים את אופה מרוח בחמאה ובוזקת סוכר וקינמון?

      Liked by 1 person

      1. Mellow

        כן, בדיוק. לפעמים אני גם צורבת אותם במחבת עם החמאה, קצת כמו שמכינים מילוי לפאי תפוחים, אבל אני אוהבת את איך שמבחוץ הם מתייבשים קצת בתנור והופכים לנימוחים מבפנים

        Liked by 1 person

  1. arikbenedek

    קראתי את המתכון. אצל האשכנזיה מהעולם החרדי האוקראיני, שזו סבתי ע"ה – נהגו להוסיף ציפורן אחת, שהיא בת זוג, כך אומרים, נהדרת לקינמון. אצל אבי הטורקי נהגו לעשות כך עם חבוש, אמ-מה, הוא העדיף לנקות את פנימו, למלאו בסוכר, קינמון, ציפורן, מעט מיץ לימון. העמידם זה ליד זה זו התבנית, ואפה אותם בתנור עד שנתרככו וטעמם כטעם אשר לא בא אל פי מאז הלך לעולמו.
    שכוייח על המתכון הנהדר.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.