תגית: חופש הביטוי

טראמפ, הפוליטקלי קורקט, עילות ושפה


הפוליטיקאי הכוכב, דונאלנד טראמפ, נתפס בעיני הציבור כאחד האומר בגלוי, כביכול, את דעותיו וללא משוא פנים. הוא מוגדר כלא פוליטיקלי קורקט וכאחד שלא מתנהג בצורה נשיאותית, כלומר, ממלכתית וייצוגית. הוא מחמיא לשליט הלא ליברלי של רוסיה, ולדימיר פוטין. הוא אומר שיש מקסיקנים אנסים ופושעים ושהם שולחים את הבעייתיים שלהם אל ארה"ב. הוא גם אמר שהוא ימנע כניסה של מוסלמים לארה"ב עד שנציגי המדינה יבינו את בעיית הטרור והשנאה. הוא גם טען שהסנאטור ג'ון מקיין אינו גיבור צבאי אמיתי, מכיוון שהוא נהפך לגיבור בגלל שהוא נשבה ולא בגלל שהוא נלחם. בנוסף האיש תקף שדרנית ואמר שיצא לה דם מכל מיני מקומות ועל שדרנית אחרת הוא אמר שהיא שמנה. הוא נוהג להגיד שהוא מאמין בחופש הביטוי ושהוא אומר את מה שהוא חושב ושהוא לא מאמין במשטר ה-P.C. ושצריך להפסיק להיות תקינים פוליטית וטיפשים, כלומר, הוא לא מאמין שמילים מכוננות מציאות.

donald-trump

אנשי התקינות הפוליטית מאמינים שהשפה משפיעה על המציאות. כשהחברה דוברת בצורה משפילה לאנשים או למיעוטים או לחלשים, אזי זה מנציח את השעבוד של החברות הללו. זה גם משפיע על התפיסה של המשועבדים עצמם. כמובן שאני הקטן חלוק, ורואה בזה רווח זמני, שהרי השפה משתנה כל הזמן ותמיד יהיה מונח אחר שיתאר את התופעה והכל על פי הצורך שלנו. אנשי ה-P.C. תוקפים את טראמפ בחריפות ורואים בו גזען חשוך שיהרוס את אמריקה עם חוסר התקינות הפוליטית שלו שיפגע בחלשים בחברה.

אנשי התקינות הפוליטית ודונאלנד טראמפ רבים ועל כן היינו מצפים שהם לא יחלקו אמונה משותפת לגבי השפה. דונאלנד טראמפ נוהג לספר שביום ראשון לאחר שדרשתו של הרועה נסתיימה הם היו שוקעים בדיכאון. אותו רועה, נורמן וינסנט פייל מחבר הספר 'הכוח של החשיבה החיובית', האמין שצריך לחשוב בשפה אופטימית ואומרים שטראמפ מחקהו. טראמפ נוהג לדבר בצורה חיובית, ציורית ואסתטית על נושאים רבים. טראמפ אומר שהאיש ההוא חבר שלי, ההוא איש מדהים ולעובד שלי הזה יש ארבעה ילדים יפהפיים ושאני אבנה חומה גדולה ויפהפייה ועוד ביטויים דומים. והנה ה'אנטי-קרייסט' של אנשי התקינות הפוליטית חולק עימם מאפיינים דומים ומאמין כמותם שהשפה האופטימית משפיעה על החיים של בני האדם. ועם כל זאת האיש לא תקין פוליטית ואין לו בעיה בכוונה לדבר בצורה שמתפרשת כגזעית. דרך אגב, העניין הגורם לי לחשוב שמא הוא מבצע זאת בכוונה וכך הוא יוצר פרובוקציה מדהימה, מאשימים אותו במשהו שהוא לא אמר וכך הוא גם רוכש את הגזענים, את חובבי האקשן ואת האנשים שלא מצאו פגם במה שהוא אמר. מבריק. אולם עם כל המשותף בין אנשי התקינות הפוליטית לבין מתנגדיו הוא עדיין מודע לחשיבות של חופש הביטוי ורואה בה ערך רב ואולי חלק מהבנתו שלמילים ולרעיונות יש משמעות ושלכן אסור לשתוק בנושאים הללו. בנוסף, הוא מאמין בכוח של האופטימיות ופחות בחשיבותן של המילים כשלעצמן.

positive-thinking

נורמן וינסנט פייל מחבר הספר 'הכוח של החשיבה החיובית'

צביעותן של אנשי התקינות הפוליטית והעילות של השכונות המוזנחות

במקומות רבים בעולם ישנם אזורים מוזנחים. באזורים הללו ישנה בעיה של עבודה, ניקיון ופשע. הכיצד פותרים את הבעיות הללו?! הגו אנשים רעיון, צריך לשפר את התשתיות בשכונה, להביא לשם מעט תושבים מוצלחים יותר שישפרו את ההון האנושי בסביבה ואז הכל יסתדר. הם יקימו עסקים וירכשו מוצרים באזור וישביחו את החברה שם. בפועל נוצר מצב שצעירים משכבת הביניים מוצאים מקום זול יחסית למגורים. בהמשך הם מעלים את רמת המחיה שם ולבסוף נוצרת הדרה של התושבים המקוריים שנאלצים לעזוב לאחר שהם אינם עומדים ביוקר המחיה של אותו האזור "המשוקם למענם". בעצם, בשם העזרה לחלשים החזקים מדירים את החלשים מבחינה חברתית ממולדתם ומגרשים אותם למקום בלתי נודע. זו קולוניזציה של המרחב למען העשירים. אין בעיה מהותית עם הגירה ושינויים סוציו-אקנומיים, העניין משתלב עם הרעיון הליברלי. הבעיה היא כשהשלטון משקיע כסף רב בשיקום השכונה "למען תושביה המקוריים" ובפועל זה למען המהגרים החדשים וכך השלטון תומך בעשירים.

south-park-saison-19-c389pisode-03-2

עילות בסאות'פארק

בדומה לכך, אנשי הפוליטקלי קורקט טוענים שהם נלחמים למען השוויון ולכן חשוב להיאבק על משמעותן והשפעתן של המילים. אולם הם צבועים. הם מדירים את כל מי שלא רכש את היכולת הזו, כגון זקנים, מהגרים ואנשים שאינם מוכשרים למילים חדשות. הם מבצעים קולוניזציה של השפה למענם, הם מבצעים ג'נטרפיקציה של השפה ומדירים את כל מי שאינו מן הקליקה השפתית שלהם והכל בשם המאבק בשוויון.

זה כמו לוחמי הצדק החברתי הנלחמים כנגד הגזענות והם טוענים שלקרבן המוגזע אין בעיה להיות גזען כי זו זכותו וחלק מן הבעיה שלו וכך הם מונעים מלבנים נאורים להתבטא. הם גם מוסיפים שכל אחד חייב לבדוק את הפריווילגיות שלו, ויש להם מושג 'בדקו את הפריווילגיות הלבנות שלכם'. מי שכביכול התחיל את החיים בצורה טובה יותר מאדם אחר, אינו יכול להטיף או להתווכח לגבי האשמה של הקרבן בעל המחסור בפריווילגיות. בכך הם יוצרים תחרות של מסכנות ובעולם שלהם ככל שהאדם יותר מסכן, כך הוא יותר בעל יוקרה מוסרית וחזק יותר. זה לא שוויון, זו שתלטנות במסווה של שוויון. ויש כאלו שאומרים שכל מי שמטיל ספק בתאוריה שלהם הוא פושע שנאה ויש לשימו בכלא. הם גם מגישים תלונות לרשתות החברתית בנוגע לטקסטים הללו והם מצליחים להוביל למחיקת פוסטים, ולמחיקת חשבונות ובכך הם משליטים את דעתם.

fa52c16aa923d7f22e8c250721fb8dcf

תעמולה של "לוחמי הצדק החברתי"

עם כל האמור, הנני תומך בחופש הביטוי וכאדם נון-קונפרמיסט מושבע אני תומך בחופש הביטוי גם של אותם צבועים. זכותם להתבטא וזכותנו להתבטא נגד. ובין אם טראמפ ינצח או לא, אני מייחל לעליית עידן חדש של אנטי פוליטקלי קורקט שייפתח את חופש הביטוי ויאפשר לאנשים לרכוש רעיונות ולשמר את החירות מיד המדכאים. חופש המחשבה הוא אחד הדברים החשובים לאדם ואם זה לא יתאפשר לי ולדומיי, למה לנו חיים. להמשיך לקרוא

על הגזענות


אלו דוגמאות של גזענות אתם מכירים? האם הגזענות זה לחשוב שיש הבדלים בין גזעים אנושיים, האם הגזענות היא להפלות אנשים, האם גזעני זה להעליב בן אדם על רקע גזעו?


מהו גזע, האם יש גזע טהור, ואם יש גזענות, האם זה אומר שעלי להפלות מישהו

אלבר מאמי

אלבר מאמי, והגזענות הסטראוטיפית האנושית, האיש טוען שטבע האדם לחלק לקטגוריות ולסדר לו את הדברים בראשו וכך האדם בונה לו סדר במחשבתו. וכן שהגזענות זו אחרות, שהרי אין גזע טהור שהרי כולנו מעורבים. כלומר, להגיד שמישהו שונה ואחר ממני זה לא בגלל מאפיינים מהותיים אובייקטיביים אלא מחמת הגדרות סובייקטיביות של תחושת שוני. העניין מתבטא בשינויים על רקע דת, אתניות, גזע וכו'.

סטראוטיפים גזענים – כשהשחור  חוליה מקשרת בין האב הקדמון לאדם הלבן

כיום בדמוקרטיה הליברלית הרעיון המרכזי במלחמה בגזענות הוא לשמור על זכויות האדם של המופלה אשר נחשב כמוזק. אדם שחייו בסכנה או אדם שאינו מצליח למצוא עבודה על רקע גזעו וכדומה. לדוג': חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

האבסורד הוא שגם עמים שסבלו מהגזעה חמורה נקטו אחר כך בגזענות. ודוגמה ידועה היא שהצ'רקסים גורשו מהקווקז על ידי הרוסים וסבלו מהרג רב ואחר כך השתתפו בג'נוסייד הארמני. ואפילו בחברה הישראלית יהודים אשר חוו על בשרם את מוראות הגזענות החילו זאת על מזרחיים וערבים. ובזמן האחרון אנו נתקלים בלינץ' וניסיונות לכאלו מעשים שבהם אנשים נפגעים בגלל מראם הפלסטיני. וכן ראינו אצל הרואנדים אשר סבלו מן הקולוניאליזם הגזעני ולבסוף השמידו את השכנים שלהם.


גופת אשה ארמנית שסבלה מהתעללות יחד עם גופת ילדה ברקע – הצ'רקסים סייעו ברציחות

גזענות וחופש הביטוי

אחד הרעיונות המרכזיים בדמוקרטיה הליברלית הוא החופש וזאת כדי למנוע דיקטטורה שגם היא רצחנית ופוגעת בזכויות האדם ובמסגרת זו יש חופש ביטוי לאזרחים. האם עדיין מותר לנו להביע את דעותינו הגזעניות? עוד שאלה, לדוגמה במיניות, ישנם בני אדם האוהבים מאפיינים גזעיים בבני זוגם, האם זו גזענות שלילית, היכן עובר הגבול? אכן החוק מוגבל בנושא הזה בדמוקרטיה הליברלית. אולם אנו כאזרחים צריכים להיאבק נגד התופעה שלא תוביל לאלימות נגד חפים מפשע.


גזענות וג'נוסייד

אחד ההיבטים החמורים ביותר של הגזענות הוא רצח עם. ותמיד כשהעניין קורה, החוקרים מצאו שיש דה-הומניזציה (חוסר אנושיות), דמוניזציה (שדיות) ודה-לגיטימציה (הוצאה מן החוק). ניתן להגיד שרואים שהגזענות מסוכנת.


לסיכום

הגזענות היא אחרות המפלה את האחר. חשוב להבין כדי שנוכל לטעון לגזענים שהגזענות היא נורמה שלילית ולא מדע .ועם כל זאת אין היגיון מחייב שבני-אדם יופלו על סמך ההבדלים הללו. כמו כן, אין כזה דבר גזע טהור כך שהשוני לא אובייקטיבי. אמנם ישנה גזענות לגיטימית שלא מזיקה לאחר. אולם מבחינה מוסרית נורמטיבית נהוג להימנע מלהעליב את האחר על רקע גזעי ובפרט שזה גורם לשסע ואז העניין מעמיק את השנאה בין המגזרים.

להרחבה על נושאי גזענות:

כיצד אדם יכול לחוש  אתאיסט ושמרן בו זמנית


אני מרגיש אתאיסט ושמרן בו זמנית. אני אדם דתי ואיני מרגיש אתאיסט בהקשר של שמירת השבת או לגבי התענית ביום הכיפורים על אף הקשיים, היות שעם מעשים אני מזדהה מצוין. צריך לעשות ותו לא. מסורת.

פעם אחת אמרתי למישהו שהציע לי להשקיע עמו בעסק וניסה לשכנע אותי להסכים עמו, "תראה: אתה יכול ל'זיין' אותי בכל מקום בגוף. המשכתי והצבעתי עם אצבעי על ראשי ואמרתי כאן לא תצליח ל'זיין' אותי. יש דברים שהם מעבר לשליטתך." כמובן ש"טעיתי".. פעם אחרת חברי הלז 'חפר' לי שעות ארוכות, או אז אמרתי לו: "גם את מוחי הצלחת 'לזיין', חפרת!".

כלומר, אני מרגיש רע מאוד כשבעלי הסמכות,  סתם אנשים קרובים או החברה ההגמונית כופים עלי את דעתם ולא רק תובעים ממני לבצע את המעשה הנהוג אלא לחשוב כפי שרווח באזורנו.

שנים רבות, כמו לוחם חירות עז נפש, הייתי מביע את הנון-קונפורמיות שלי, על אף שהיא לא התבטאה במעשים אלא בחוסר הצהרות או הצהרות-נגד. זו הייתה דרכי להרגיש חופשי. בשנים האחרונות התבגרתי והבנתי שדיבור פומבי הוא מעשה, לכן יש להתייחס אליו כפרקטיקה ולא כדיבור בלבד של מחשבה וכך בעצם להבין שבעלי הכוח בחברה אינם שולטים במחשבתי אלא במעשי בלבד.

מדוע אני מרגיש אתאיסט ושמרן יחדיו

הנני חי בארץ ישראל, 'הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', כפי שנהוג להגיד. מדינה שהוקמה על ידי עם מסכן שנרדף שנים רבות וסבל נורא מרדיפות של אנשים רעים וממוות המוני אפילו. במדינה הזו, המדינה שלי, מדינת ישראל, מתייחסים בה למאפיינים מיסטיים מסוימים בצורה אקסיומתית. הכול כדי ליצור תחושה מיוחדת ונעלה והסבר לרדיפות שכקולקטיב חווינו. כשכולם חווים את התחושות המיסטיות הללו, של זאת שהם מיוחדים מכל העולם והכי טובים ומוסריים. וכן שביהדות יש משהו מיוחד שגורם לכך  שתמיד ירדפונו. וכל מת שתכונה זו של מותו נוצרה בהקשר של הצבא או במסגרת פשעים שנעשו על ידי הגרמנים במלחמת העולם האחרונה, הוא קדוש. ומערבבים את הקדושה הלאומית עם הקדושה הדתית והופכים אותו למת-עליון וקוראים לו קדוש.

מה נעלה בגופה מתה מה נעלה באדם שמת כאדם פסיבי? מה נעלה באדם שהלך לצבא כי היה חייב ואם לא היה מתייצב לגיוס היה מגיע לכלא? מה נעלה באדם המגן על חייו כי הוא רוצה פשוט לשרוד ולחיות? מה נעלה באדם שהקריב את חייו למען החברה, לכאורה, כתוצאה מלחץ חברתי? מה נעלה באדם שיש לו צורך להיות אלטרואיסט? מה זה 'פאקינג' נעלה?!

נילס פורסברג – מותו של גיבור

כשהנני רואה את פסטיבל הקדושה, הציונות, הצבא והשואה. אני חווה זאת כמו האתאיסט לגבי האל, כולם מאמינים ואני לא ואם הם ידעו מה אני חש, ירדפו אותי. מצד שני, הנני מרגיש שמרן, כאדם שלא אימץ את צורת המחשבה החדשה, כביכול. כאדם מיושן שאינו חש ומבין את צורך להשתתף בפסטיבל 'העבודה הזרה' הזה של הרצון להיות מיוחד ונשגב. לפיכך הנני מרגיש כאתאיסט ושמרן.

למה השוויתי זאת לשבת ויום כיפור?! כיהודי מסורתי מאמין קל לי מאוד לבצע את דרישות הדת. בדת, איפה שאני גדלתי, שמים דגש על המעש ולא על ההבנה והאמונה. מה שחשוב, זה המעשה על פי הדת. לאדם מותר להיות טיפש ולא להבין ולקיים מצוות מתוך המסורת גם מבלי להבין את הרעיון. למה? 'ככה!'.

איני יודע מה  מיוחד בשבת יותר מיום רגיל מימי החול. גם איני יודע מיוחד ביום כיפור. אני כן יודע שנהוג לשמור שבת, לצום ולשמור את יום הכיפורים כי 'השם' אמר. אלוהים שלי הוא אלוהים כי הוא יכול, כלומר, חזק יותר. ומשם גם סמכותו ומוסריותו. הוא לא נכון מעבר למה שיכול הוא לעשות באלימותו עם כוחו.

בקצרה, דרישות מעשיות לא מציקות לי כמו דרישות קוגניטיביות-הצהרתיות. למרבה האבסורד אני חווה פחות שיעבוד כשאני מוכרח לעשות מעשים פיזיים (נעשה ונשמע), לעומת הניסיון לשעבד את מוחי. בינתי היא מקום אינטימי בתחושתי וציפור נפשי וכל עוד היא חופשיה, בן חורין חש הנני.

להיות עם חופשי בארצנו, העם כקולקטיב אינו משועבד, לעת עתה, אך  האדם האם הוא חופשי?

ג'ונסון איסטמן – הרכיבה אל החירות

פרשיית אברהם (אברה) מנגיסטו


רובנו שמענו על אברהם (אברה) מנגיסטו אשר נמצא כעת בידי מדינת החמאס. הצעיר הנ"ל חצה את עזה מיוזמתו. הייתה על הפרשה צו איסור פרסום. וכעת המשפחה מאשימה את התנהלות המדינה בגזענות כלפיה הגורמת להפקרת בנה בידי האויב. טיעוני המשפחה צברו פופולריות אצל ההמון עד כדי כך שהאחראי על הטיפול בנושא התנצל בפני העם.

על אף התנהלותה הלא אחראית של המשפחה ולמרות שאינני בטוח שהאתיופי בעזה, יהודי בין מבחינה דתית ובין מבחינה לאומית (זאת בניגוד לדעת האתיופים שמתיימרים לכך ובשם זאת הם רוצים זכויות ולא בשם האזרחות), יש לפעול לשחררו כאזרח ישראלי. ובפרט שיש האומרים כמו שראיתי ב'עין השביעית' שהוא היה תשוש נפש. כמו כן לגבי הבדואי. כמובן כולם חוגגים על הפרשיה האתיופית ואנו בוחרים להתעלם מן הפרשייה הבדואית בנושא. והכל בשם הגזענות! הכתבה ב'עין השביעית' – http://www.the7eye.org.il/166382

אני מבין מדוע המדינה הביאה את האתיופים לארץ על אף שהם לא יהודים במקורם וככל הנראה אינם צאצאי אברהם יצחק ויעקב או שלמה. וזאת כדי לגרום לפלורליזם דמוגרפי ובכך להחליש את הערבים וכך לחזק את המשילות של המדינה.

עם כל זאת אני לא מבין מדוע היו צריכים להביא לא יהודים אתיופיים ולא לגוון ולהביא גם מדרא"פ. ובכל מקרה היה עדיף להביא מהגרים ממקום בעל תרבות פוליטית מפותחת יותר ובכך הם היו משתלבים טוב יותר אצלנו. או לכל הפחות לחנכם ולהכינם לחיים במערב.

את מחיר הבאת האתיופים ארצה אנו רואים בהפגנות האחרונות ובפשע. חשוב להגיד שאין הם אשמים כקולקטיב על כך. תנאי החיים שלהם יצרו את המצב והנני מאמין שמצבם ישתפר ויש לסייע להם בכך.

זו חוצפה אירונית בעיני, שאנשים שקיבלו יחס לפנים משורת הדין והועלו כי ממשלת ישראל כנראה לא כל כך גזענית, מאשימים לבסוף את הממשלה בהפקרת בנה, תשוש הנפש שחצה את הגבול, בגזענות.

חיילים זו חובה לשחרר בשביל המורל הצבאי, אזרחים לא חייבים. כמובן שאם המדינה רואה עניין בשחרור מאות לוחמי אויב למענם כדי לגרום לסיבוב מלחמה נוסף ולעכב את הקמת המדינה הפלסטינית,אם כן אזי העניין ערמומי ומבריק.

בעקבות הסיפור המצער של מנגיסטו נזכרתי באנקדוטה תרבותית מעניינת. בסדרה 'עבודה ערבית' יש קטע ובו אמג'ד עליאן מתחפש בפורים לחייל יהודי. הוא נחטף על ידי טרוריסטים פלסטיניים. המדינה ראתה שהוא ערבי וסירבה לפעול למענו.. המחבלים פנו למשפחה כדי לסחוט לכל הפחות כופר, והמשפחה לא נענתה כי הם כעסו עליו בעת ההיא. לבסוף המחבלים מרחמים על אמג'ד המסכן שאף אחד לא מוכן לעזור לו בעולם. הם מנחמים אותו בחיבוק ונותנים לו סכום כסף ומשחררים אותו. הסיפור מראה את השימושים המועילים של הגזענות.

הקטע הרלוונטי במאקו – http://www.mako.co.il/tv-avoda_aravit/articles/Article-640bc930ce38a21006.htm

<p><a href="https://vimeo.com/56232779">‫עבודה ערבית עונה 2 פרק 6‬‎</a> from <a href="https://vimeo.com/user15449638">Yahudi</a&gt; on <a href="https://vimeo.com">Vimeo</a&gt;.</p>

ייתכן שבאמת החמאס מצפה מכך שהישראלים לא יעניקו הרבה למען הבדואי והאתיופי. ועל כן הוא מנסה להתמקח ולמשוך את הזמן. המדינה אינה נבהלת. גם היא מושכת את הזמן וזאת למען החמאס יוכל להגיע להסכם נוח עם המדינה. המאבק שהמשפחה עושה כעת בשימוש בכרטיס הגזעני יגרום לחמאס להבין שאולי לישראל יש עניין גדול בשחרור אברהם מנגיסטו. כתוצאה מכך הם יעלו את המחיר במו"מ. ובכך פעולת המשפחה פוגעת במדינה.

לפיכך הנני תומך בהתנהלות המדינה כלפי המשפחה ושתמשיך כך. וגם אם אני אהיה שבוי אצל כוחות האויב שיפעלו לפי זה למען טובת אזרחי המדינה.

ראיתי כתוב איפשהו ש'אברה' זה קרן אור באמהרית. הלוואי שהוא ימשיך לקרון וישוב אל חיק משפחתו בשלום.