תגית: ימין

הבוטים נוהרים לקלפיות – מדוע הימין פגיע יותר להתנשאות השמאל ולא הפוך?


לפני הבחירות התפרסם בידיעות אחרונות שגורמים מסוימים אולי אוהדי ליכוד הם בעצם בוטים שהליכוד מפעיל,

"כך פועל מערך עצום של חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד

הרשת הזו הפיצה יותר מ-130 אלף מסרים, לחומרים שפרסמה נחשפו הישראלים 2.5 מיליון פעמים ומטרתה אחת – להלל את נתניהו ולהפיץ מידע כוזב על יריביו, ובראשם גנץ. חשיפת "ידיעות אחרונות" ו"ניו יורק טיימס", המתבססת על דו"ח "פרויקט הבוטים הגדול", מגלה את השיטה. הליכוד: "המפלגה לא קשורה לרשת"

העניין מגוחך משום שיש מסורת ארוכה של משתמשי רשת חברתית בעלי חזות מומצאת וזה לא הופך אותם לבוטים ואם יש להם דעה פוליטית מדוע שלא יפיצו זאת.

חלק ממשתמשי הרשתות החברתיות שהוזכרו הגיבו לתקשורת כך:

"הבוטים מגיבים לטענות: "תביעת דיבה בדרך"

לאחר שתחקיר "ידיעות אחרונות" חשף כי הליכוד מפעיל רשת של "בוטים" שמפיצים מסרים התומכים ברה"מ, משתמשי הטוויטר שנטענו כחשודים הכחישו את הטענות נגדם: "אני לא בוט, אני אמיתי, חי ונושם". אחרים זעמו: "התביעה בדרך"."

הליכוד הוציא סרטון נחמד בתגובה לדיווח הלא מוכח הזה שמשפיל אוהדי ליכוד ברשתות החברתיות:

הנה תמלול:

"הם קוראים לכם, למצביעי הליכוד, 'בוטים'" נאמר בסרטון. "הם לא יאמינו כמה 'בוטים' פעילים בליכוד: 985,408 מצביעי ליכוד בבחירות 2015. ב-9 באפריל ה'בוטים' נוהרים לקלפיות. לא ניתן להם להפיל את הימין".

יאמר לשבחו של הליכוד שהוא שם בפרסום חרדי שמצביע מחל וזה יפה ונחמד.


משום מה, אולי בגלל אווירת המאבק בבחירות – של אנחנו מול הם, צד מסוים נופל לזלזול בצד השני. וזה סביר ונהוג.

נשאלת השאלה, הרי גם הימין מזלזל בשמאל, ואם כן מדוע אין חלק בשמאל שעושה דווקא לימין כמו שניתן לראות בסרטון של הליכוד או כמו שהיה אם "אני אספסוף גאה או פרשיית הצ'חצ'חים?

האם ניתן להגיד שהזלזול מן הצד הימני הוא שונה מהזלזול מן הצד השמאלי?

אני לא בטוח בכך. אני חושב שהשמאלני יודע שהוא בשקיעה, כלומר היה לו את החלק שלו בשלטון ויש לו עדיין שליטה הגמונית מסוימת לפי רבים, ואז הוא מרגיש חזק, ובפרט שהשמאלני הממוצע מבוסס יותר מן הימני הממוצע. וכשהימין מזלזל בו הוא רואה בזאת זלזול של חלשים ולא דבר שמפריע לו. הוא לא מרגיש שהימני איני מקבלו כשווה בין שווים, אלא הפוך, הימני רוצה להורידו מעליונותו. בעצם הוא מוחמא מהתנגדות הימני כלפיו במובן מסוים.

לעומת זאת הימני בארץ היה צריך להיאבק נגד השמאל, למשל במקום העבודה בלי פנקס אדום ועוד. ואם הוא ימני מזרחי, אז גם נגד הקיפוח והבוז הממוסד.

ולכן הוא, הימני הממוצע, עדיין לא מרגיש שהוא הגיע לשובע. הוא חושב שהצבא עדיין שמאלני, בג"צ ועוד מוסדות של המדינה. ממילא כשמזלזלים בו, הוא לא חש שמתייחסים אליו כשווה בין שווים. לא מכבדים את דעתו וחולקים עליו, אלא הופכים אותו לאנטי נאור, לאדם רע ולא מתורבת וכדומה. זה גורם לאנטי חזק לצד שמזלזלים בו.

עד כאן הכל נשמע טוב ויפה, אולם אם כך, מדוע הערבים בארץ שחיים בתחושת קיפוח ובמאבק לא עושים דווקא לממשלות הימין ומצביעים למה שנחשב גוש השמאל?

אין לי תשובה ברורה עדיין. אני עדיין חושב ופתוח לקבל רעיונות, אולם אולי הערבי יודע שכל עוד יש בעיות ביטחון במדינה שהוא מהווה בעיית ביטחון ולכן אינו יכול לצפות ליחס הוגן שיקבל בעקבות הצבעה של דווקא נגד הימין, ובפרט שהשמאל לא מתייחס אליו הכי טוב במיוחד. וביחוד שדווקא נתניהו הימני הקיצוני בעיני השמאל הוא זה שהשקיע במגזר הערבי יותר מאי פעם. כך שאין פלא אם אחוז המצביעים הערבי ימשיך לרדת תחת שלטון נתניהו, שהרי אולי נתניהו דואג לו יותר מנציגי המגזר שלו.

 

מודעות פרסומת

השדכן נתניהו – כתב הגנה על הבלוק הטכני | בחירות 2019


איני חסיד של נתניהו או של סמוטריץ. ומצידי ששניהם יעזבו את הפוליטיקה ויעשו לביתם. אני הכותב לא מושקע בהם ולא חייב להם. הנחת היסוד שלי היא שקול אחד לא משפיע ולפיכך גם אם אני מעוניין בתוצאה ספציפית אין לי תמריץ להצביע. פשוט עלי להיות טרמפיסט (Free Rider). ואם אלו שמסביבי דורשים שאצביע, אפשר להגיד להם שאני חולה או שכבר הצבעתי. כמובן שאם אשתי תרצה שאצביע למפלגה מסוימת אשתדל להצביע למפלגה שלה כדי לגרום לה לחוש טוב, כך לפחות אדם אחד יוצא מורווח. בקצרה, שכל אחד יעשה מה שבא לו בנושא. ולפיכך די ברור שאיני בא להכעיס אנשים בכתיבה ברשומה הזו ואם מישהו חש מורת רוח, הנני מצטער בצערו.

בכל מקרה, כעת יש תקופת בחירות במדינה שלנו שפרופסור הר סגור המנוח והאהוב היה קורא לה המדינה מדרום לסוריה. ובערב סגירת הגשת הרשימות נתניהו פעל לאיחוד קולות בימין גם עם מפלגה שנתפסת כלא לגיטימית עקב זאת שהיא קשורה למפלגת הימין הקיצוני 'כך' שהוצאה מחוץ לחוק מבחינת היכולת להתמודד. וזאת בגלל מצע השולל את הדמוקרטיה, גזענות והרס סוג המשטר במדינה הקיימת כעת במדינת דרום לסוריה.

גרפיטי כהנא מת

העניין לא מצא חן בעיני רבים על אף שברור שנתניהו שידך איחוד מפלגות כבלוק טכני ועל פניו לאחר הבחירות 'עוצמה יהודית' הנחשבת הממשיכה של 'כך' תהיה סיעה נפרדת מהאיחוד הלאומי-תקומה הבית היהודי. ברם הכועסים בנושא טוענים שנתניהו מכשיר השרץ וכדומה.

וכאן לא ברור על מה הם כועסים, הרי ברור שמגני נתניהו בהקשר ל'עוצמה יהודית' נגדו כי היא 'כך' ו'כך' היא לא דמוקרטית או לא משתלבת עם הדמוקרטיה הליברלית שהיא חלק מדת המערב. ואם כן, הרי הדמוקרטיה הליברלית תומכת ברעיון הדמוקרטיה הייצוגית. שזה אומר שהאזרחים יכולים להשפיע על גורלם ולא מנוהלים על ידי טיראן וזאת באמצעות בחירת נציג שייצג אותם. אולם בדרום לסוריה החליטו שיהיה רק 120 ח"כים בגלל תקציב או סימליות יהודית היסטורית. ואחר כך החליטו שאחוז החסימה יהיה גבוה יותר וכיום הוא עומד על על 3.25. אחוז החסימה הגבוה מקשה על מפלגות להיבחר לפרלמנט ובעצם זורק קולות מצביעים רבים לפח. ומונע ייצוג של חלקים גדולים מהעם. העניין מונע כניסת מתחרים חדשים המשיגים תמיכה באיטיות, הוא נחשב כמונע סחטנות של מפלגות קטנות ומקדם מפלגות גדולות וממילא הוא מקדם יציבות ממשלתית ופרלמנטרית.

כתוצאה מכך גם מפלגות ותיקות כמרצ, הבית היהודי ועוד מפלגות חוששות שלא יעברו את אחוז החסימה. אז האיחוד הלאומי-תקומה והבית היהודי החליטו לרוץ ביחד עם עוצמה יהודית בשביל לגרום לכך שהם עברו את אחוז החסימה. ודרך אגב, בהסכם לכאורה יש ניצול מסוים שהרי נותנים לנבחרי עוצמה יהודית רק את המקומות 5 ו-8. כשברור שיש להם מעל שני מנדטים של תמיכה בעם – כך על פי סקרים רבים, נכון לזמן כתיבת שורות אלו.

אז כעת נתניהו החליט לקדם את הייצוג הדמוקרטי במדינה ואיפשר שנציגי ציבור מצביעים רב של מס' מפלגות יעברו את אחוז החסימה. ולא ברור על מה הכעס הגדול הוא בעצם פועל ברוח הדמוקרטיה?

ואם נגיד שנציגי עוצמה יהודית הם תועבה, אז שהחוק ימנע מהם להתמודד. הבעיה היא שהחוק מאפשר להם להתמודד ואז יש להם תומכים שבלי זה היו מצביעים למפלגה ימנית אחרת שהייתה עוברת אבל כעת יש מצב שהם לא יעברו. אז נתניהו מאחד שורות בימין ומקדם שקול ציבור מקופח ישמע בכנסת, מה הביג דיל? לא טוב לכם המתלוננים הנכבדים, שנו את החוק, הוריד את מס' אחוז החסימה או חוקקו חוק האוסר על עוצמה יהודית להתמודד.

עד אז אני מבין את נתניהו והאיחוד-הלאומי הבית היהודי. זו לא חוכמה גדולה לאפשר למתחרים של נתניהו בימין לשרוף לו מנדטים כל בחירות ואז למנוע ממנו להציל מנדטים על ידי איחוד. אתם הכועסים רוצים לנצח לכו לשטחים ושכנעו אנשים שמתוקף לידתם-מגוריהם במרחב מאויים פינוי על ידי השמאל הם בימין ונגד השמאל, אנשי בית יהודי שנגעלים ממנו, תשיגו אנשים שידאגו שהבית היהודי יעבור לבד ללא עזרת בריוני עוצמה יהודית. אין עניין סתם לבכות.

כרגע זה נראה שנתניהו בהצלת קולות הימין שלו מירידה לטמיון השיג לעצמו את הקואליציה וכעת הרצון להצביע בשמאל ירד כי כבר אין סיכוי, כביכול. אז יש גל קטן של השמצות מהשמאל, מרכז ואפילו ימין מתון, ברם זה יעבור. זה הרציונל של נתניהו, כנראה.

על הלאומיות והציונות שלי


נשאלתי לא מזמן האם הנני ציוני?! עניתי שלא בטוח אולם יותר קל לי להיקרא לאומי. האמת היא מורכבת.. אי אפשר לראות לאום. גישות מרכזיות במדעי החברה לא יכירו בה. לדוג' הגישה המרקסיסיטית, מאמינה שיש מעמדות ולאום זו תודעה כוזבת. גישת הבחירה הרציונלית, אומרת שהחברה מורכבת מפרטים והקבוצה היא בסך הכל איחוד של אנשים, כלומר, אין לאום ישראלי או אנגלי, יש איחוד של פרטים שיקראו לעצמם כך מסיבות שונות, ובעצם זה איחוד על בסיס עלות תועלת ותו לא. והגישה ההתנהגותית, תגיד שאי אפשר לראות לאום בחמשת החושים. זה לא אומר שאין, אולם זה אומר שהעיסוק בתופעה מיותר מבחינה מדעית. אני כאדם ספקן לא מתרגש מהלאום ואיני חש צורך קונפורמי להגיד שאני לאומי. ובאמת אני מושמץ על ידי אנשים מהצד השמאלי שקוראים לי פשיסט ועל ידי ימנים המכנים אותי שמאלן.

ממילא לא מעסיקה אותי הגישה המודרניסטית של חקר הלאום הטוענת שהלאומיות התחילה רק במאה ה-18. מכיוון שלפני כן העולם לא חשב במושגים לאומיים, אלא היה משועבד למלך, ואולי דיבר בשפה מסוימת, אולם הוא לא חשב שהוא חייב לדבר כך ובכך אולי היה בעל תרבות מוגדרת אולם לא חשב שהיא הטובה ביותר או שמחייבת אותו לנהוג כך. וכן לא מעסיקה אותי הגישה הפרימורדיאלית הטוענת שהלאומיות היא דבר ראשוני קדום הטבוע בקיום האדם בעולם.

אם כי, דעתי היא שבאמת הלאומיות לא חשובה, בעצם מה שיש זה מלחמת תרבות בין כוחות בעולם. ואני לא נכנס האם זה כוח כלכלי או רוחני או פיזי וכדומה. אני פשוט מתאר מצב ובמצב הנראה על ידי חמשת החושים. ולכן הלאומיות כיום שהיא משהו קבוע במלחמת התרבות בעולם, היא דבר חדש יחסית. אולם פעם המלחמות הללו היו על רקע דת, מסחר, מלוכה, משפחה וכד'. וכיום על אף שיש מאבקים ספורטיביים, יש אווירה לאומית חזקה, ואפילו הלאום מגדיר את הספורט ולא הספורט את הלאום. בנוסף, לאומים משתנים, כולם מודים שהלאום האנגלי לא היה קיים לפני 2000 שנה. וממילא, לא ברור לי מדוע כאזרח ישראלי אני נדרש שוב ושוב להצהיר על אמונתי הלאומית הציונית כשברור שהיא לא הייתה תמיד ולא תתקיים לנצח. נשמע לי פשוט שעבוד מחשבתי, וכן דרך לסנן אנשים טובים מהמערכת החברתית הקונצנזואלית, שהרי הרעים וחלשי האופי ישקרו והטיפשים יגידו מה שנהוג להגיד כדבר מובן. ולא ברור מדוע אנשים הנחשבים חכמים חשים צורך לרדוף כל מי שלא חושב כמותם בנושא לא חשוב זה.

ועם כל זאת כאדם ספקן, מפריע לי העניין שכל מיני גורמים המנסים לחיות בעולם נחמד כביכול, מתנגדים לאנשים הרוצים לחוש לאומיים כשבלי משים הם בעצם מנסים לקדם אג'נדה מוניסטית משעממת של לאום אחד כלל עולמי, ואם כן, מה ההבדל? בנוסף, אני מכיר בכך שבמקום שאין תרבות חזקה וברורה עלולים להיות הרבה מתחים, ועיינו בשטחי הבלקן וכן במדינות אפריקה המשוסעות. ואם כן, כשרואים שיש יותר סדר ופחות אכזריות בעולם במצבים של מה שנהוג לומר מדינות לאומיות עם תרבות אתנו-לאומית חזקה של לאום אחד על השאר, מדוע להרוס מדינות ולקדם כאוס? מעבר לכך, כמו שלאומים נוצרו עד היום מדוע שהם יפסיקו להיווצר על אף הניסיון לקדם עולם אחד חסר לאומיות שהוא בעצם לאום אחד?!

ממילא לא מעסיקות אותי ההגדרות השונות לגבי המונחים של אלו החושבים את הנושא לחשוב ובפרט שהם עצמם חלוקים. כגון: שקבוצת לאום היא קבוצה הדורשת אוטונומיה או עצמאות ותו לא, או שהלאום הוא קטגוריה גבוהה יותר של אתניות כי יש קהילה המודעת לעצמה יותר מקבוצה אתנית אשר מזוהה עם ספרות משלה. וכן לא מעסיקה אותי ההגדרה של לאומיות כרעיון שלכל לאום צריך מדינה ולא שהאתניות של הלאום הנ"ל ראוי במיוחד להערכה, למה? ככה.

אני אדם פרימיטיבי ומה שמעסיק אותי אלו הגדרות פשוטות הניתנות לצפייה. אי לכך אוכל לקבל הגדרה של קבוצה אתנית על פי מובחנות הגנטית או הלבוש או השפה שלה וכדומה. אני לא אתייחס להגדרות סובייקטיביות כמו של תודעה משותפת ותחושת אחווה או מוצא מומצא. ובשבילי קבוצת לאום היא פשוט אוסף של אנשים התובע לעצמו שטח בכוח ולא משנה איזה. וכמו קבוצת אינטרס, וממילא זה לא משנה האם הם השיגו את מטרתם או שעדיין לא. המובחנות היא שם המשחק, ברגע שאני מובחן כשייך לקבוצה מסוימת, אקבל את כל התנאים. ויש גבול כמה האדם יכול להגדיר את עצמו, והשאלה היא איך הוא מוגדר על ידי סביבתו.

ואני יכול להבין מדוע ישראלים רבים שונאים את החרדים ואינם חשים כל קרבה אליהם בגלל מובחנותם הרבה, לא משנה אם היא של 200 שנה, של 70 שנה או של 30 שנה. הם נראים מוזר ובאופן בולט ולא נחשבים חלק מהחברה הישראלית. לי אין בעיה שהם יקימו לעצמם מדינה. ואולי בעתיד כמו הליגה הערבית נקים את הליגה היהודית שתורכב מאוסף לאומים יהודיים.

ואם אני כן חש קרבה ללאום הישראלי או אפילו העם היהודי או הדת היהודית, זה עניין שלי שרק אני יודע זאת. וזה לא מדעי ולא מחייב את האחר ולא מחייב אותי לחיות במרחב כזה. אני יכול לפעול בהתאם לטעמי התרבותי ולקדם את הדברים שאני מעוניין לקדם.

לפיכך, כשאני מקדם את האתניות האשכנזית המרכז-מערב אירופאיות שלי על חשבון בעלי התרבות האחרת, אני מממש את זכותי כפעיל (אקטיביסט) מערבי לדאוג לעצמי על אף שאולי כמה אנשים יפגעו. וכשאני דואג לחברי הדת שלי ובעלי בריתה לעומת חברי הדת האחרת, זו גם זכותי. אי לכך אני פועל בצורה שתראה לאומית שהרי אני כן חש צורך מסוים לפעול למען חברי דתי מן האתניות שלי ובפרט לאלו שדוברים את אותן השפות שלי ושמגיעים מאותו הרקע שלי. ואת זאת אני מזהה על סמך מובחנותם בלבוש, דיבור, שפת גוף, ומראם הגנטי וכדומה. ומובן שיהיו כאלו שיגידו שפועם בי רגש לאומי ולכן אני פועל כך וכעת מובן מדוע אכונה לאומי.

ולגבי ציונות, זה תלוי בהגדרת הציונות, האם אני חושב שהציונות מסייעת בפתרון שאלת היהודים? התשובה היא חיובית. האם היא רק הפתרון היחיד? תשובתי היא שלילית. וכן צריך לדון האם יש כיום ציונות? שהרי הוקמה המדינה ולכאורה פתרנו את שאלת היהודים? זו סוגיה גדולה וארוכה בפני עצמה. וניתן להתחכם ולהגיד שכל מה שמשמר את המדינה המשמרת את פתרון השאלה היהודית, זה ציונות ומאידך לומר שהציונות הסתיימה. ועל כך אולי אדון פעם אחרת.

ועם כל זאת במאבק על עיצוב המרחב בו אני חי אני תומך בד"כ בכוחות המזוהים עם הימין הלאומי הקורא לעצמו ציוני, וזאת כי אני שמרן, ופחות מתחבר לדיכוי על ידי השמאל, וכן שאיני חושב שהזכות לחיים שלי לא מתירה פגיעה בקבוצה אחרת רק במידה מתונה. אני חושב שמסורת העולם הייתה להתגונן גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע. וכן שאין צדק אבסולוטי בעולם ואנו החזקים.

ואם יקראו לי גזען, לא אכפת לי, איני רואה בעיה בגזענות כשלעצמה.

קללת המשאבים של השמאל בישראל ורצח יצחק רבין


ברביעי לנובמבר 1995 נהרג אחד מאזרחי המדינה אשר עבד לפני מותו כראש ממשלתה של מדינת ישראל. הלה נהרג מחמת חדירת קליע לגופו. הוא מת תחת טיפולם של רופאים עם דם על הידיים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). שמו של האזרח היה יצחק רבין ומי שגרם למותו הוא יגאל עמיר. רבין היה ממפלגת העבודה המזוהה כיום עם השמאל בישראל ויגאל עמיר היה ימני מוכרז על פי עצמו. לאחר הרצח גורמים בשמאל נוהגים להאשים את הימין בגרימת הרצח. בנוסף הם נוהגים להגיד שהימין רצח את ראש הממשלה ובכך הוא גנב את השלטון מהשמאל. רשומה לרגל יום הזיכרון למותו של ראש הממשלה.

2102054481

וכך כתב אקטיביסט המשתייך לארגון בצד השמאלי של המפה הפוליטית:

" לצד העיסוק ביצחק רבין האיש, ברצח שלו ובמורשת הפוליטית שהותיר אחריו, חשוב לא פחות להיזכר בעובדה הבאה: רצח רבין היה אות הפתיחה של התפרקות השמאל הפוליטי בישראל ושל עליית הימין הדתי, כפי שאנחנו מכירים אותו היום. מבחינת הימין הדתי – כבר קשה להאמין – תחילת שנות ה-90 היו שנים של מצוקה קיומית ואנדרדוֹגיוּת מלנכולית... רצח רבין הזניק את הימין הדתי מסקטור שולי יחסית למגזר שמוביל ללא עוררין את מחנה הימין – עד כדי כך שהיום מדינת ישראל כולה יוצאת למאבקים מדיניים, כלכליים ובינלאומיים על סוגיות שבעבר עניינו אך ורק את הנהגת המתנחלים (שממשיכים להציג את עצמם כמיעוט נרדף). תפילת יהודים בהר הבית – רעיון מופרך ושולי עד לפני כמה שנים – היא דוגמה מובהקת לכך".

ניתן לדון האם הוא התכוון לכך שהימין רצח את האיש היחיד המוצלח של השמאל או לחלופין שבגלל רצח רבין הימין הרגיש נרדף ונאלץ להיות ממלכתי יותר ופחות מגזרי ובכך הוא יכול היה לצאת מהגטו התרבותי שלו. ושהוא בעצם משווה בין ניוון השמאל לעליית הימין. ברם, עדיין לא ברור לפי דעתו מדוע השמאל נהפך לסקטור שולי. וניתן להבין שרצח רבין גרם לזאת כמו שהוא כתב שרצח רבין היה אות הפתיחה של השמאל.

עדיין לא ברור לי מדוע השמאל לא הצליח למנף את הרצח לטובתו. הרי מי רוצה לתמוך באנשים שגרמו לרצח, ומי לא חש אהדה כלפי נרצח?! לא ברור גם מה גרם לשמאל להתנוון ולא למצוא רעיונות לקדם את עצמו בספירה הרעיונית-חברתית-פוליטית במדינתנו האהובה.

בעקבות קושיות אלו אביא הסברים אחרים לירידת קרן השמאל בישראל בגלל רצח רבין

ניתן להגיד שמכיוון שרבין היה ניצי-'בטחוניסט' ופרס יונה-איש-שלום, שזה גרם לשמאל להיות פחות ריאליסט ובכך לאבד את הלגיטימציה שלו בעם. אולם זה לא בדיוק רצח רבין שגרם להזנק, הזה אלא בחירתם בפרס ודומיו. וכך אם השמאל שגה, קשה להטיח את כל האשמה על הימין בנושא הזה. ובפרט שרצח על ידי ימני אמור לגרום לאנשים לברוח מהימין ככתוב לעיל.

לפיכך דעתי היא שהימין ניצח למרות הרצח. וכמובן שהרצח לא הזניק את הימין הדתי בבחירות הללו. הרצח הזניק את השמאל. ולמרות זאת השמאל הפסיד. ובהמשך הפסיד עוד יותר במאבק התרבותי-פוליטי במדינה.

ואם בהשערות ללא בסיס עסקינן, אזי אפשר להגיד שאולי הימין הוזנק כי הוא זייף בקלפי וכך צבר כוח ולא בגלל הרצח. ושמא בגלל משיחיות של גורמים המזוהים עם השמאל, והם נתפסו כאנשים לא שפויים. בנוסף, ייתכן שזה בגלל הפיגועים מהרש"פ בעידן שלטון השמאל והעם רצה מישהו שיגן עליו. וכן אפשרי שזה בגלל העלייה מבריה"מ, שהם היו אולי בעלי תרבות ימנית או תיעוב נגד השמאל עקב הסבל במדינה השמאלנית שלהם.

קללת המשאבים ורצח רבין

ב-1959 התגלה בהולנד גז רב והם העבירו את רוב הגז לייצוא. העניין גרם לייסוף המטבע שלהם. וכעת הם התקשו למכור תוצרת מחמת שהמטבע שלהם היה חזק יותר לעומת מטבעות אחרים. אולם הם עדיין חיו ברמת מחייה בהתאם לשווי הישן של המטבע. העניין הוביל לירידה בייצוא ובאבטלה. וכיום קוראים לסוג זה של קללת המשאבים המחלה ההולנדית. העניין כעת מובן שההסתמכות על משאבי הטבע יכולה להוביל לניוון מסוים של המדינה ובכך המדינה יוצאת מופסדת. גם אמא אפריקה סובלת רבות מקללת המשאבים. ביבשת עתירת מחצבים זו. המשאבים גורמים לכך שהשלטון משקיע בייצוא המשאב כדרך להכניס כסף למדינה. ובכך הוא משאיר את מדינתו בתת-פיתוח, וכשנגמר המשאב או כשיורד ערכו מצבו רע. כמו כן, המשאבים גורמים ללחימה על המשאב ולפרוץ מלחמות ומלחמות אזרחים. ובנוסף לשחיתות של פוליטיקאים שחומדים הכסף לעצמם, שהרי הוא מגיע מהמשאב ולא מכיסו של האזרח. עוד דוג' מעניינת לכך, היא הנצחת התלות של אפריקה בידי המערב על ידי תעשיית הצדקה. ישנם "ארגוני צדקה" אשר מעניקים כסף לקטועי גפיים מחמת איזו מלחמה. אך המקומיים במקום לנצל את הכסף ולקדם את המדינה, הם משכנעים אנשים אחרים לקטוע את אבריהם ובכך להשיג כסף מהמערביים הטיפשים. אולם בפועל המערב יבשת חלשה ובתת-פיתוח אשר לא מתחרה במערב. הכסף המגיע בחינם לאפריקאים-האפריקאים הוא משאב טבע שאין הם צריכים לעבוד בשבילו ואשר מביאם לניוון. וכשהם בתת-פיתוח, הם תלותיים במערב ונאלצים למכור את תוצרתם ואת כוח עבודתם בזול. וכך אנו המערביים מרוויחים.

wwf_infographic_virunga_oil_curse

לפי דעתי יתכן שההסבר הטוב ביותר הוא שהשמאל נתלה ברצח רבין כמשאב טבע והחל לסבול מקללת המשאבים מבחינה אינטלקטואלית, וכך הוא התנוון. במקום להתאים את עצמו מבחינה תרבותית לעולם הפוליטי של היום ולחדש בתחום, הם נהגו לנבוח: 'אתם רצחתם לנו את רבין', שוב ושוב ככלב אשר שב על קיאו. בעוד שבזמן הזה הימין היה מוכה אשמה ובושה והחל לחשוב על דרכים מעניינים לייצוגו ולהבנת העולם. וייתכן שזה מה שכעת עובד לו באופן זמני עד לבואה של תרבות עולה אחרת שתביס אותו וכתוב במקורות: "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון". לסיכום, השמאל הרס את עצמו.

ימנים מלאכתם נעשית על ידי שמאלנים?


האם חלק מן השמאל הקיצוני המנסה להזיק למדיניות העכשווית של ישראל מסייע לה בלא משים?

אצטט קטע מעיתון הארץ בנוגע לפרשיה שהתפוצצה לפני כשבוע,

1831365957

עזרא נאווי האיש שלימד אותי את המילה 'גזנגה'

"עזרא נאווי, פעיל שמאל בולט ב"תעאיוש", תועד מתגאה בכך שגרם למותם של פלסטינים שביקשו למכור קרקעות בגדה ליהודים. בתחקיר שפורסם אמש (חמישי) בתוכנית ״עובדה״ תועד נאווי כשהוא פועל להסגרת סוחרי אדמות לרשות הפלסטינית, בסיוע פעיל פלסטיני בארגון "בצלם". בתחקיר לא הובא מידע לפיו פלסטיני אכן הוצא להורג בגלל נאווי. התחקיר התבסס על חומרים שאספו פעילי ימין שביקשו להסתנן לארגוני שמאל הפעילים בשטחים ולהציגם בקלקלתם. פעיל ימין אחד שיצר קשר קרוב עם נאווי תיעד אותו מספר על ארבעה סוחרי קרקעות פלסטינים שיצרו אתו קשר, לדבריו כי הם חשבו שהוא סוחר קרקעות בעצמו. "אני מוסר ישר את התמונות והטלפונים שלהם לביטחון המסכל", התרברב נאווי בלי לדעת שהוא מוקלט. ״הרשות תופסת אותם והורגת אותם. אבל לפני שהיא הורגת אותם היא מרביצה להם הרבה. זה קודם זובור, ואז גזנגה״. בנסיעה אחרת מספר נאווי על פלסטיני שלדבריו ״עשה קומבינות עם המתנחלים״. לפי נאווי, אותו פלסטיני נתן להם לחרוש אדמות של דודים שלו וכנגד זאת עיבד אדמות אחרות. נאווי נשמע מספר שהעביר את השם שלו לביטחון המסכל, וכי זמן מסוים מאוחר יותר האיש קיבל שבץ. בתחקיר מתועד נאווי במפגש עם סוחר קרקעות פלסטיני נוסף. נאווי נראה מציג עצמו כמי שמעוניין לרכוש אדמות ליד ההתנחלויות. בתיאום עם פעיל פלסטיני בארגון בצלם הוא אוסף ממנו מסמכים הנוגעים לאדמות ומנסה לכאורה לתאם מפגש שבו יתאפשר לאנשי הביטחון המסכל לעצור אותו. בשיחה שתועדה נשמע הסוחר הפלסטיני אומר לנאווי כי יש להיזהר ולהתחיל בפעולות באדמות רק כשלוש שנים לאחר העסקה, כי ״שם שוחטים״. נאווי נשמע אחר כך אומר שהוא ״מרגיש זיפת״, אבל ממשיך בפעולותיו נגד האיש.". – עיתון הארץ.

בקטע המצוטט רואים כיצד פעיל שמאל מתגאה בפגיעה במוסלמי מכיוון שמימש את חופש הקניין שלו. לכאורה זה מכיוון שכך הוא נלחם במפעל ההתנחלויות.

בציטוט הבא אביא טקסט המתאר את הצטרפותם של שבט אלהיב לטובת ישראל לפני קום המדינה,

88962013-500x5001

אבו יוסוף עם יגאל אלון – ברית דמים בעקבות רצון לבצע בו גזנגה

"שייח' אבו יוסף חסין מוחמד עלי מוסטפה אלהיב קשר קשרים ראשונים עם עמנואל פרידמן ועמיהוד שוורץ, מראש פינה, כבר בשנות השלושים במאה העשרים, ומכר לקק"ל חמש מאות דונם מאדמות שבטו שבעמק ישראל. בעקבות מעשה זה דמו הותר על ידי מנהיגות הוועד הערבי העליון והוא קיבל איומים על חייו מכנופיות ערביות. על אף האיומים ואולי דווקא בגללם, המשיך השייח' אבו יוסף את שיתוף הפעולה שלו עם היהודים, ובפגישה עם יגאל אלון הביע נכונות להצטרף למאמץ הלחימה של היהודים. כבר בסוף 1947, כאשר כוח של הפלמ"ח יצא בפעולה לפיצוץ גשר "בנות יעקב", צורפו צעירים בדואים בני שבט אלהיב כסיירים לפעולה זו. יגאל אלון החליט להקים יחידה צבאית מקרב בני השבט שתשובץ בפעילות הביטחונית ותוכפף למטה חטיבת הפלמ"ח "יפתח". במרס 1948, עם קבלת האור הירוק מיגאל אלון, התנדבו כארבעים גברים מבני השבט תחת פיקודו של יצחק חנקין, והרכיבו את הפלוגה שנקראת "פלה-היב", כקיצור של השם המלא – פלוגת ערב אלהיב.". – רמי זידאן  "גדוד בני ערב" עמו' 42-43.

hqdefault

לוחמים הפל"היב -ראשי תיבות כמו הפל"מח

מהציטוט האחרון ניתן לראות כיצד הבדויים הצפוניים השתלבו במדינה עוד לפני הקמתה ואחד הדברים שדחף אותם לפעול ביתר שאת למען האינטרסים של הנהגת היישוב ואח"כ למען המדינה, זה העניין שדמם הותר על ידי הוועד הערבי העליון. מהציטוט הראשון ניתן לראות כיצד שמאלני דואג לכך שייהרגו ערבים ברשות הפלסטינית.

הסיפור עם עזרא נאווי הופץ בטלוויזיה הישראלית בראשית 2016 והרבה אנשים רואים בו בוגד הפוגע במדינה. אני כאן רוצה להראות שמעשיו ושל דומיו תומכים במדינה. זאת מכיוון שבדומה לשבט אל היב דמם של פלסטינים מסוימים הותר. בכך הם מגיעים להבנות עם השלטון הישראלי למען הישרדותם ובטחון משפחתם או לחילופין כי הם מאבדים את רגש הנאמנות כלפי הרשות. וייתכן שבמשפחתם עושים זאת גם משיקולים של נקמה. אם כך, ניתן להגיד שישנם שמאלנים קיצוניים המסייעים לישראל לשלוט בשטחים ביתר יעילות.

נ.ב. הלוחמת הבדואית הראשונה, אמירה אלהיב, היא משבט אלהיב. וכה כתב עליה 'מעריב',

sof090404_gvulot

אמירה אלהיב שניה משמאל

"-"אני גאה להסתובב בכפר במדים של משמר הגבול", כך אומרת הלוחמת הבדואית הראשונה, שהתגייסה לפני כחודשיים וחצי.גיוס בנות בדואיות לשירות צבאי היה עד כה בבחינת טאבו. אמירה אל-הייב, בת 19 מכפר בגליל התחתון, היא הראשונה ששברה אותו, כאשר החלה את הטירונות במסלול לוחמות של משמר הגבול.אמירה אל-הייב היתה נחושה כבר בגיל צעיר לשרת את המדינה. "כשהיא היתה בת שלוש ושאלתי אותה איזה צעצוע להביא לה במתנה, היא ביקשה אוטו משטרה", סיפרה אמה. כשהיתה אמירה בת 17 היא החלה במאבק לגיוס למשמר הגבול, פנתה שוב ושוב ללשכת הגיוס באזור מגוריה אך נענתה בשלילה. "היא היתה חוזרת הביתה ובוכה. לא הבינה למה לא רוצים לגייס אותה. ניסיתי לשכנע אותה שתרד מהעניין אבל היא התעקשה. לי היה קשה כי היא בתי היחידה, והעדפתי שלא תתגייס", סיפרה האם.לעזרתה של אמירה נחלץ נור אל-הייב מהכפר עילבון שבגליל התחתון, נכה צה"ל שנפצע מהתפוצצות מטען צד בלבנון, אשר זכה לכינוי "האבא של החיילים הבדואים". "הופתעתי מהנחישות של אמירה להתגייס, והחלטתי לסייע לה", סיפר. "היא נאבקה באמונות תפלות ובדעות קדומות והיתה נחושה לשרת במשמר ה גבול. מה שהיא עשתה זו רעידת אדמה חברתית בעדה. עזרתי לה, ואני בטוח שהיא תגיע רחוק".למרות הניסיונות של גורמים בתוך העדה להניא אותה מלהתגייס, אמירה אל-הייב גאה בצעד שעשתה. "לשבט אל-הייב יש היסטוריה מפוארת של תרומה לביטחון המדינה", היא אומרת בגאווה, "אני גדלתי על ברכי סיפורי הגבורה של הגששים והלוחמים, בני העדה שלחמו במערכות ישראל ואף נפלו בשדות הקרב, הערצתי אותם והחלטתי להמשיך בדרך הזאת. אני יודעת שעשיתי מהלך נועז, אבל אני שלמה איתו. אני אוהבת את המדינה ורוצה לתרום לביטחון אזרחיה".ביום הגיוס הלכה אמירה לבדה ללשכת הגיוס, עלתה לאוטובוס והגיעה עם יתר הבנות שגוייסו לבסיס הטירונות של מג"ב. לדבריה, היא זוכה שם לאהדה גורפת מצד חברותיה היהודיות. "הן כמו אחיות שלי, אוהבות אותי, תומכות ומעודדות. הן חיבקו אותי ואני אותן. אנחנו כמו משפחה. החברות כל הזמן אומרות לי שאני עשיתי היסטוריה ומעריכות מאד את הצעד שעשיתי. גם המפקדים מפרגנים ודואגים לי. אני מרגישה במג"ב כמו בבית, מרגישה שהגשמתי חלום.אמירה אינה מסתפקת בתפקיד של לוחמת מן השורה, ושואפת להתקדם במסלול הפיקוד. "אני מקווה להצליח בשרות הצבאי וגם להמשיך לקצונה", היא אומרת. "אני מקווה שהצעד שעשיתי יהיה בבחינת פריצת דרך בחברה הבדואית וממליצה לבנות בדואיות נוספות ללכת בדרכי". תת-ניצב גבי אורגיל, מפקד בסיס ההדרכה של משמר הגבול, אמר: "אמירה היא סנונית ראשונה שמסמלת מהפכה חיובית בגישה לגיוס בנות העדה הבדואית, ואנחנו מברכים על הגישה שלה. היא ה'בייבי' שלנו ואנחנו בהחלט מתכוונים לטפח אותה".".