תגית: ימין

גישות קונפליקט וקונצנזוס


משהו שלמדתי פעם בקורס בתקשורת ואני חושב שזה מעניין, חשוב ורלוונטי. העניין גם יכול להסביר תפיסות הקיימות בשמאל ובימין ולהסביר גישות מיוחדות בשמאל ובימין.


החברה

לפי גישת הקונצנזוס החברה פועלת מהסכמה בין הגורמים המרכיבים אותה והסדר החברתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה והסכמה. לעומת זאת לגישת הקונפליקט החברה מבוססת על חוסר הסכמה ומאבקים והסדר החברתי הקיים, הוא תוצאה של מאבקים.

השינויים בחברה

לפי גישת קונצנזוס נוצרים באטיות, היות שכל שינוי משפיע על מרכיבים נוספים בחברה ויוצרים עוד שינוי. כנגד זה, לפי גישת הקונפליקט, קבוצות חזקות כופות את השינויים על החברה.

תמיכה בשינויים

לפי גישת הקונצנזוס מצב הסטטוס קוו זה המצב הטוב ביותר כי זה שומר על היציבות, אם עושים שינוי, השינויים צריכים להיות באיטיות ובהדרגתיות. אולם לפי גישת הקונפליקט, הסטטוס קוו זה הסכמה מזויפת, אשר נקבעה על ידי החזק נגד החלש, על כן היא בעד שינויים, וביקורת כלפי תקשורת ההמונים העוזרת לשמר מצב מזויף זה.

תפקיד התקשורת

על פי גישת הקונצנזוס הוא לשמר את היציבות בחברה ולכן יחסה כלפי התקשורת ההמון היא חיובית מאד, אבל לגישת הקונפליקט תפקידה לעודד שינויי ולכן יחסה לתקשורת שלילי היות שבוגדת ביעודה.

אבסורדים בעולם הדמוקרטי ליברלי

  • כיום השמאל המרקסיסטי לגווניו מנסה לקדם הרמוניה, נגד שינויים ותומך בתקשורת כגורם חיובי לאדם. השמאל גם רואה בשינויים רבים הרס הדמוקרטיה הליברלית.
  • הימין נגד התקשורת, כי היא מנציחה המצב הבעייתי של אליטיזם נגד המקופחים וכן מונעת שינויים שכביכול פוגעים בהרמוניה. הימין גם נגד הסטטוס קוו שנגדו ולא נקבע בהסכמה, אלא בצורה אגרסיבית על ידי החזקים ונגד היציבות האליטיסטית על חשבון הפשוטים.

מדוע נתניהו מקים ממשלה עם גנץ כשבסקרים מצבו טוב? מספר תובנות פשוטות..


כעת אנו מתבשרים שאוטוטו תקום ממשלת אחדות בראשותו של נתניהו וגנץ. רבים בשמאל אומרים שנתניהו לא יכבד את ההסכם ולמעשה יפיל הממשלה עוד שנה וחצי. אני לא חושב כך, כי נתניהו לא יכול לפגוע באמינות שלו בצורה כזו. זה מעשה שלא יעשה. ברם הנושא שעליו אני רוצה לדבר זה על האינטרסים של נתניהו.


כעת נתניהו חזק מאוד בסקרים על אף המשבר הכלכלי של הקורונה, ואם כן נשאלת השאלה מדוע היה דחוף לנתניהו להקים ממשלה עם גנץ ולהציע לו חצי מהממשלה בתיקים ורוטציה? הוא יכול ללכת שוב ושוב לבחירות ולהישאר כראש ממשלה כי לגוש השמאל אין מספיק מנדטים כדי להקים קואליציה.

וכן הוא הוא היה יכול להציג לגנץ כמות תיקי ממשלה סבירה ורוטציה של שנה, מדוע הוא לא התעקש על כך?

ניתן להגיד שנתניהו ניסה להתעקש, אולם גנץ התעקש יותר על התוצאה הזו פחות או יותר ולא הסכים להתקפל. הרעיון של גנץ מעבר לכיבודים לחבר מרעיו, זה שיהיה לו חצי מהקולות של השרים בממשלה, וכך הוא פחות משועבד לאג'נדה ימנית של רוב חברי הקואליציה. ברם מדוע נתניהו לא הלך לבחירות שוב?


אופציה אחת שנתניהו לא סגור על זה שהגוש שלו יוכל להקים ממשלה בסופו של דבר, נכון שהוא מתחזק בסקרים אולם אולי הוא עדיין לא יגיע ל-61. סקרים לא תמיד תואמים לבחירות.

אופציה אחרת זה שהוא חשש ממרד בליכוד על ידי מישהו שיגיד שאסור להפקיר את המדינה ולכן עליו להקים הממשלה. ואז אותו אחד יפגע בשם של הליכוד בסיכויים המפלגה לזכות בבחירות.

אפשרות נוספת, היא שנתניהו מבין שבשביל הקורונה והמשבר הכלכלי בזמן הקורונה ולמען המדינה, יש להעביר תקציב ולקדם משילות, היות שמערכת המשפט בארץ טוענת שלממשלת מעבר שלא מצליחה להקים ממשלה יש פחות סמכויות מממשלה נבחרת ופחות מממשלת מעבר. לפיכך ייתכן שנתניהו מבין שהוא בבעיה גדולה ולמען עם ישראל יש להתקפל לשנתיים ולסכן את העתיד. [לא ברור האם יש עתיד ישימו וטו על גנץ בעתיד כנקמה או ככעס על כך שנטש אותם. אם הם ישימו וטו עליו לנצח כמו הוטו החרדי על לפיד, אז נתניהו מפסיד שנה וחצי, אולם מסיר האיום הגנצאי נגדו].

כך או כך נתניהו מרוויח שלא קם לו מתחרה מימין. וכן שהוא מרוויח לגיטימציה מכך שגנץ איתו למרות שהוא מואשם בפלילים. העניין הזה יכול לתרום לטיהור שמו הציבורי בקרב מצביעי מרכז וימין מתון שנטשוהו למפלגות אחרות ומעניק יותר לגיטמציה להמשך שלטונות למרות הכתם המשפטי. וכן הוא מרוויח שכמות השרים ההזויה של האגף השמאלי בממשלה מגעילה את הציבור.

בנוסף ייתכן שלאחר שלוש שנים באופוזיציה ליברמן יהפוך ללא רלוונטי, ואם ליברמן לא עובר, אז לימין יש מעל שישים להקים ממשלה מבלי שותפים בבלוק של לפיד מרץ.

אשמח לשמוע ההסברים שלכם.

אין לי דגל – שיר


אֵין לִי דֶּגֶל
לֹא לָבָן
וְלֹא יִשְׂרָאֵל

אֵין לִי מָגֵן דָּוִד
לֹא כָּחֹל
וְלֹא אָדֹם

אֲנִי לֹא יָמִין
וְלֹא שְׂמֹאל
הָרוֹאִים בִּי אֶתְמוֹל

אֵין לִי בְּגָדִים יְרֻקִּים
וְלֹא מְפַקְּדִים מַפְחִידִים
לִי יֵשׁ רַבָּנִים שַׁלִּיטִים.

מקור.