תגית: ישראל

הרצל – שיתוף


הנני משתף רשומה נאה לגבי הרצל והריחוק שלו מהדת ומהמסורת. נראה לי שזה מסביר את הריחוק של הרצל מגורמים חרדיים ומדוע המדינה נתפסת כלא אמינה וכדומה.

https://wp.me/p6PCPs-z4

שיר הסיפוח


הרי את מסופחת לנו כדת מדינת ישראל
ולא ישמע אל לישמעאל
גם לא בבית אל
כי טראמפ חושק להיות המשיח הגואל
למען שהאוונגליסט אותו יהלל

פיוט היתולי קצרצר לרגל הסיפוח המתעכב

מחוללת – מוכתאר מאי


אני מודה לאל שלא ברא אותי כאשה בפקיסטן – רשמים לאחר סיום הספר מחוללת של מוכתאר מאי.


הספר מספר על אונס אכזרי שאשה מוסלמית עברה בפקיסטן כשהאונס נעשה על ידי מוסלמים. במקביל הגיבורה מתארת את מצבה העגום של האשה במצבה בתרבות שבטית גם בעידן מודרני.

יש מקומות בעולם שכוחי אל ששם הנשים סובלות יותר מצאן. אם גבר מהשבט שלהן פגע במישהי משבט אחר, אזי יחטפו אישה מהשבט הפוגע ויפגעו בה. במקביל עדיין נהוג להחליט לזווג שם בני זוג עוד לפני שהם באו לעולם. והרשויות משתפות פעולה עם המצב.

וכשהאשה לא יודעת קרוא וכתוב ומודרת מהחיים הציבוריים כי היא בהמה, היא לא יודעת להאבק על זכויות שלה גם אם זו זכותה בהתאם לחוק המוסלמי או אפילו כתוב בקוראן. ועדיין נחמד לקרוא את הספר הזה ולראות שיש תקוה, תקוה כי כך מבינים איך דיכוי עובד.

וגם בחברה החרדית מחתנים צעירים שלא יודעים שיש להם יכולת לסרב. וגם בחברה החרדית לא אומרים או לא אומרים מספיק לצעירים שיש להם זכויות כנגד הורה מכה או מורה מכה או כל בעל סמכות המנצל את כוחו לרעה בניגוד לחוק. ואז אין פלא שנפגעי מין רבים מספרים שהם לא ידעו שיש להם זכות להתנגד. זה בסדר לתמוך בחברה היררכית ולהבין שאין שוויון, אולם זה לא אומר שצריכים לסבול הכל.

די לשוליות, צריך ללמוד, להבין ולגלות מעורבות. וצריך להשיג כוח הרתעה וכך להגן על מה שרוצים להגן, שהרי גם משטר מתקדם של מדינה גרעינית משתף פעולה עם מצב עגום זה. אין אידאלים מעבר לכוח תרבותי, יש רק אינטרסים.

מחוללת – מוכתאר מאי
כנרת זמורה ביתן 2006

וכאן אני נוזף בהוצאה לאור על בעיות קשות שיש לה בספר, דפים חוזרים לעצמם וקטע נשאר קטוע, בשביל זה ניצחנו ב-48?!

אוטונומיה חרדית – "אוטונומיות"


לאחרונה החלו לשדר בהוט סדרה בשם אוטונומיות, הסדרה עוסקת במצב שבה הטריטוריה הישראלית הפכה לקונפדרציה שבה פועלות שתי אוטונומיות, טריטוריה חילונית וטריטוריה עם חוקי הלכה. והנה מעט הגיגים שלי בנושא.

לא צפיתי בסדרה עדיין אז לא אוכל לדבר על הסדרה. ברם כן אוכל לדבר על התופעה של שתי מדינות לשני עמים, החילונים והחרדים. זה עניין פשוט שעמים נוצרים ונמוגים וכך כן אין מניעה שיום אחד העולם יכיר בכך יש כמה עמים יהודים כמו שיש כמה עמים גרמאנים.

יש שיגידו שמצב של מדינה או כל שלטון עצמי חרדי זה חלום בלהות לא ריאלי. ואם זה יקרה אז החרדים יהפכו מותאמים יותר לחיי המודרנה ובעצם לא יהיו חרדים כל כך אלא חרדים מודרנים או כעין דתיים לאומיים.

ואני חושב שניתן ללמוד מאירן שכן יש חיים מותאמים לעולם ושלטון המקדם אדיקות דתית יותר מפעם, כך שחרדיות יכולה להקצין גם כשהחרדים יהיו בשלטון ואם כך אז לכאורה גם להשאר כמות שהם. בנוסף שחיים מותאמים לתנאים הכלכליים לא שוללים את הזהות החרדית. חרדים רבים עובדים בהתאם ליחסים הכלכליים ובהתאם לצורך התרבותו-הדתי שלהם.

ייתכן מאוד שהסיבה שחרדים מתרחקים מפן מסוים של החיים המודרנים זה בגלל הרצון להיבדל מהחיים החילוניים. ובמקום שתהיה הפרדה וכבר לא יהיה חשש מהאיום החילוני, הם יקדמו אלטרנטיבה. יהיה משטרה חרדית, צבא חרדי, פועלים חרדים ועוד.

אני מאמין שהרבנים יוציאו פסקי הלכה מותאמים למצב שהחילונים כבר לא יהוו איום. זה כמו שהחסידים יותר עובדים מהלא חסידים ואף אחד לא אומר שהם לא חרדים וזה כמו שספרדים עובדים יותר מהזרם הליטאי ואף אחד לא אומר שהם לא חרדים. לא כל החרדים לא עובדים, אז אולי הם נגד אקדמיה חילונית, אבל יש מספיק הכשרות לחרדים שהרבנים תומכים בהם. במצב שאין לחרדים חשש של השחתת המידות והדת על ידי החברה החילונית יצאו פסקי הלכה שיעדיפו לבחור דווקא את הצדיקים הגדולים למשטרה ולצבא. וכן יצאו הנחיות שמותר לעבוד ושאסור לעבוד בשחור ועוד.

למעשה יש כאן שתי סוגיות: א. היתכנות המדינה החרדית. ב. האם העניין רצוי.

אני עונה בחיוב על שתי הסוגיות. העניין ריאלי גם אם יהיה לו מחיר של עוני יחסי. וכן העניין רצוי, אני חושב שטוב לנו, לחרדים ולחילונים אם יהיה פיצול. כל אחד יחיה באזור מחייה שלו. יהיה כך פחות חיכוכים, החילונים פחות יסבלו מאי הזדהות עם חוקים דתיים שהחרדים משמרים. וכן השחרור לחרדים יוכל לקדם תרבות חרדית וחיים חרדים חופשיים מפחד החילוניים.

מעניין יהיה איזה מודל של מדינה חרדית תהיה, האם מדינה חרדית נוקשה מאוד או משהו ביניים, או בכלל קואליציה עממית של חרדים שבה בעצם יהיה חופש גדול לחרדים כל עוד הם מקבלים 'פתווה' מרב שמגבה את מעשיהם גם אם הם חרדים מודרנים ובעצם חיים חיים מערביים לכל דבר כמו החו"לניקים.

אוקיי, זה מה שיש לי עד עתה להגג בנושא.. כעת צריך למצוא זמן ולראות הסדרה ולבדוק את החוויה הזו.

אתם מוזמנים לקרוא את פיתרון שתי המדינות של תמריץ, פה.

פתרון מסוים לפיגועים בישראל – בית לאומי לספרדים או שמורה אשכנזית


רוב בני האדם שאני מכיר, אם נשאל אותם, מה הכי חשוב להם? הם יענו: החיים שלהם. אנו המתגוררים בישראל יודעים מה זה לחיות בחשש מתמיד של פעילות טרור נגד אזרחים, ואנו התרגלנו לאבטחה הכבדה במקומות ציבוריים ובכניסה לאזורי בילוי, קניות, מרכזי חינוך ומשרדי ממשלה. והשאלה היא, האם ניתן לייעל את הביטחון שלנו ולחסוך כסף שאותו ניתן להפנות לדברים חשובים אחרים?

לא מזמן שוחחתי עם אשה אלמונית בבר ששאלה אותי האם יש לי פתרון לבעיית הפיגועים בישראל ולבזבוז הכספי על האבטחה הרבה במדינה פה. חשבתי וחשבתי ולא מצאתי רעיון. או אז האשה הכריזה אמש שיש לה פתרון ושרק כהיא כאשה ספרדיה טהורה יכולה להעז לחשוב על כך בפומבי. והפתרון כדלהלן. (רצוי להבין את הדברים בקונטקסט ושאנו חיים במדינה עם בעיה של חשש מתמיד מפיגועים)

25011_2

בעיית הפיגועים בישראל

תחשוב לעצמך, תחשוב מי עושה את התופעה המכונית אצלנו "פיגועי טרור". והתשובה תהיה ברובה המוחלט ערבים מוסלמים. ואם תעיין בתמונות של אותם מפגעים תראה שהם נראים שונים מאלו שנראים אירופאים חיוורים – מדובר באנשים מובחנים בעלי מראה כהה. ועל כן הגיוני להניח שהמפגעים נטמעים בקרב האוכלוסייה הכהה בישראל וזה מקל עליהם לבצע פיגועים. בעוד שאם המחבל היה מובחן מאוד, היה קל לבדוק אותו ברגע שהוא נכנס לשטחי המדינה ולמנוע הפיגוע. ומכיוון שהמחבל נראה אזרח ישראלי שוחר שלום ולאו דווקא אויב חורש רעה, אז לא תמיד שמים לב אליו.

בית לאומי לספרדים

על כן צריך לקדם אזור מגורים מיוחד למי שנראה פלסטיני, שזה אומר ספרדים, מזרחיים ואשכנזים כהים, ערבים ישראלים וכדומה. כל מי שנראה פלסטיני יאלץ לגור באזור מיוחד או באזורים מיוחדים ולפיכך סינים ויפנים שבולטים באסייתיות שלהם לא יצטרכו להיות באזורים המיוחדים וכן אתיופים, שהרי הם שחורים והערבים הם לבנים כהים. וכל מי שלא נראה פלסטיני כגון מזרחיים בהירים ואסייתיים וכדומה יוכלו לעבור בכל מקום, חופשי. אדם כהה עור שירצה להסתובב באזור של אלו הלא דומים לפלסטינים יוכל לעבור חופשי, אבל יצטרך להיות מאובטח בידי גורמי בטחון או עליו לשאת עליו סימן זיהוי אלקטרוני שמוכיח שהוא לא פלסטיני. ואם נעשה מהלך זה עם אקטיביסטים מזרחיים הרוצים בהרמת קרנה של יהדות המזרח, נוכל אפילו להפתיעם ולהעניק להם אוטונומיה יהודית מזרחית וששם הם יוכלו להיות אור לאשכנזים. ויש עוד פתרון ועל כך בהמשך.

שמורה לאשכנזים

ואם האנשים הדומים לפלסטינים לא ירצו לגור באזורים המיוחדים, אז ניתן לעשות שמורת ביטחון לבהירים ושם הבהירים יוכלו להסתובב חופשי ללא איום על חייהם. אנשים כהים הדומים לפלסטינים יוכלו להסתובב שם עם אמצעי אבטחה מיוחדים שהוזכרו למעלה. באזור כזה לא נצטרך במאבטחים, מלבד הכניסות הראשיות לשמורה ובכך נחסוך כסף רב שנוכל להקצות ולחלשים בחברה. כך נוכל לשים את האשכנזים בגטו ולמנוע פיגועים ולתפארת מדינת אשכנז אשכנז-לנד. אני אקים לאשכנזים הגזענים מדינה, אני הספרדיה.

מיד רכשתי לה קוקטייל 'קרוסרוד'. אמרתי לה שאני לא מאמין שזה יקרה, אבל זה מבריק. לא החלפתי עמה פרטים וכעת היא אלמונית, אבל חשתי שאני חייב לכתוב זאת. ובנוסף איני יודע אם היא ספרדיה או רק טענה כך כדי שלא אכנה אותה כגזענית.

אם יש לכם מה להגיב לגבי הנושא, אשמח לשמוע.

על הלאומיות והציונות שלי


נשאלתי לא מזמן האם הנני ציוני?! עניתי שלא בטוח אולם יותר קל לי להיקרא לאומי. האמת היא מורכבת.. אי אפשר לראות לאום. גישות מרכזיות במדעי החברה לא יכירו בה. לדוג' הגישה המרקסיסיטית, מאמינה שיש מעמדות ולאום זו תודעה כוזבת. גישת הבחירה הרציונלית, אומרת שהחברה מורכבת מפרטים והקבוצה היא בסך הכל איחוד של אנשים, כלומר, אין לאום ישראלי או אנגלי, יש איחוד של פרטים שיקראו לעצמם כך מסיבות שונות, ובעצם זה איחוד על בסיס עלות תועלת ותו לא. והגישה ההתנהגותית, תגיד שאי אפשר לראות לאום בחמשת החושים. זה לא אומר שאין, אולם זה אומר שהעיסוק בתופעה מיותר מבחינה מדעית. אני כאדם ספקן לא מתרגש מהלאום ואיני חש צורך קונפורמי להגיד שאני לאומי. ובאמת אני מושמץ על ידי אנשים מהצד השמאלי שקוראים לי פשיסט ועל ידי ימנים המכנים אותי שמאלן.

ממילא לא מעסיקה אותי הגישה המודרניסטית של חקר הלאום הטוענת שהלאומיות התחילה רק במאה ה-18. מכיוון שלפני כן העולם לא חשב במושגים לאומיים, אלא היה משועבד למלך, ואולי דיבר בשפה מסוימת, אולם הוא לא חשב שהוא חייב לדבר כך ובכך אולי היה בעל תרבות מוגדרת אולם לא חשב שהיא הטובה ביותר או שמחייבת אותו לנהוג כך. וכן לא מעסיקה אותי הגישה הפרימורדיאלית הטוענת שהלאומיות היא דבר ראשוני קדום הטבוע בקיום האדם בעולם.

אם כי, דעתי היא שבאמת הלאומיות לא חשובה, בעצם מה שיש זה מלחמת תרבות בין כוחות בעולם. ואני לא נכנס האם זה כוח כלכלי או רוחני או פיזי וכדומה. אני פשוט מתאר מצב ובמצב הנראה על ידי חמשת החושים. ולכן הלאומיות כיום שהיא משהו קבוע במלחמת התרבות בעולם, היא דבר חדש יחסית. אולם פעם המלחמות הללו היו על רקע דת, מסחר, מלוכה, משפחה וכד'. וכיום על אף שיש מאבקים ספורטיביים, יש אווירה לאומית חזקה, ואפילו הלאום מגדיר את הספורט ולא הספורט את הלאום. בנוסף, לאומים משתנים, כולם מודים שהלאום האנגלי לא היה קיים לפני 2000 שנה. וממילא, לא ברור לי מדוע כאזרח ישראלי אני נדרש שוב ושוב להצהיר על אמונתי הלאומית הציונית כשברור שהיא לא הייתה תמיד ולא תתקיים לנצח. נשמע לי פשוט שעבוד מחשבתי, וכן דרך לסנן אנשים טובים מהמערכת החברתית הקונצנזואלית, שהרי הרעים וחלשי האופי ישקרו והטיפשים יגידו מה שנהוג להגיד כדבר מובן. ולא ברור מדוע אנשים הנחשבים חכמים חשים צורך לרדוף כל מי שלא חושב כמותם בנושא לא חשוב זה.

ועם כל זאת כאדם ספקן, מפריע לי העניין שכל מיני גורמים המנסים לחיות בעולם נחמד כביכול, מתנגדים לאנשים הרוצים לחוש לאומיים כשבלי משים הם בעצם מנסים לקדם אג'נדה מוניסטית משעממת של לאום אחד כלל עולמי, ואם כן, מה ההבדל? בנוסף, אני מכיר בכך שבמקום שאין תרבות חזקה וברורה עלולים להיות הרבה מתחים, ועיינו בשטחי הבלקן וכן במדינות אפריקה המשוסעות. ואם כן, כשרואים שיש יותר סדר ופחות אכזריות בעולם במצבים של מה שנהוג לומר מדינות לאומיות עם תרבות אתנו-לאומית חזקה של לאום אחד על השאר, מדוע להרוס מדינות ולקדם כאוס? מעבר לכך, כמו שלאומים נוצרו עד היום מדוע שהם יפסיקו להיווצר על אף הניסיון לקדם עולם אחד חסר לאומיות שהוא בעצם לאום אחד?!

ממילא לא מעסיקות אותי ההגדרות השונות לגבי המונחים של אלו החושבים את הנושא לחשוב ובפרט שהם עצמם חלוקים. כגון: שקבוצת לאום היא קבוצה הדורשת אוטונומיה או עצמאות ותו לא, או שהלאום הוא קטגוריה גבוהה יותר של אתניות כי יש קהילה המודעת לעצמה יותר מקבוצה אתנית אשר מזוהה עם ספרות משלה. וכן לא מעסיקה אותי ההגדרה של לאומיות כרעיון שלכל לאום צריך מדינה ולא שהאתניות של הלאום הנ"ל ראוי במיוחד להערכה, למה? ככה.

אני אדם פרימיטיבי ומה שמעסיק אותי אלו הגדרות פשוטות הניתנות לצפייה. אי לכך אוכל לקבל הגדרה של קבוצה אתנית על פי מובחנות הגנטית או הלבוש או השפה שלה וכדומה. אני לא אתייחס להגדרות סובייקטיביות כמו של תודעה משותפת ותחושת אחווה או מוצא מומצא. ובשבילי קבוצת לאום היא פשוט אוסף של אנשים התובע לעצמו שטח בכוח ולא משנה איזה. וכמו קבוצת אינטרס, וממילא זה לא משנה האם הם השיגו את מטרתם או שעדיין לא. המובחנות היא שם המשחק, ברגע שאני מובחן כשייך לקבוצה מסוימת, אקבל את כל התנאים. ויש גבול כמה האדם יכול להגדיר את עצמו, והשאלה היא איך הוא מוגדר על ידי סביבתו.

ואני יכול להבין מדוע ישראלים רבים שונאים את החרדים ואינם חשים כל קרבה אליהם בגלל מובחנותם הרבה, לא משנה אם היא של 200 שנה, של 70 שנה או של 30 שנה. הם נראים מוזר ובאופן בולט ולא נחשבים חלק מהחברה הישראלית. לי אין בעיה שהם יקימו לעצמם מדינה. ואולי בעתיד כמו הליגה הערבית נקים את הליגה היהודית שתורכב מאוסף לאומים יהודיים.

ואם אני כן חש קרבה ללאום הישראלי או אפילו העם היהודי או הדת היהודית, זה עניין שלי שרק אני יודע זאת. וזה לא מדעי ולא מחייב את האחר ולא מחייב אותי לחיות במרחב כזה. אני יכול לפעול בהתאם לטעמי התרבותי ולקדם את הדברים שאני מעוניין לקדם.

לפיכך, כשאני מקדם את האתניות האשכנזית המרכז-מערב אירופאיות שלי על חשבון בעלי התרבות האחרת, אני מממש את זכותי כפעיל (אקטיביסט) מערבי לדאוג לעצמי על אף שאולי כמה אנשים יפגעו. וכשאני דואג לחברי הדת שלי ובעלי בריתה לעומת חברי הדת האחרת, זו גם זכותי. אי לכך אני פועל בצורה שתראה לאומית שהרי אני כן חש צורך מסוים לפעול למען חברי דתי מן האתניות שלי ובפרט לאלו שדוברים את אותן השפות שלי ושמגיעים מאותו הרקע שלי. ואת זאת אני מזהה על סמך מובחנותם בלבוש, דיבור, שפת גוף, ומראם הגנטי וכדומה. ומובן שיהיו כאלו שיגידו שפועם בי רגש לאומי ולכן אני פועל כך וכעת מובן מדוע אכונה לאומי.

ולגבי ציונות, זה תלוי בהגדרת הציונות, האם אני חושב שהציונות מסייעת בפתרון שאלת היהודים? התשובה היא חיובית. האם היא רק הפתרון היחיד? תשובתי היא שלילית. וכן צריך לדון האם יש כיום ציונות? שהרי הוקמה המדינה ולכאורה פתרנו את שאלת היהודים? זו סוגיה גדולה וארוכה בפני עצמה. וניתן להתחכם ולהגיד שכל מה שמשמר את המדינה המשמרת את פתרון השאלה היהודית, זה ציונות ומאידך לומר שהציונות הסתיימה. ועל כך אולי אדון פעם אחרת.

ועם כל זאת במאבק על עיצוב המרחב בו אני חי אני תומך בד"כ בכוחות המזוהים עם הימין הלאומי הקורא לעצמו ציוני, וזאת כי אני שמרן, ופחות מתחבר לדיכוי על ידי השמאל, וכן שאיני חושב שהזכות לחיים שלי לא מתירה פגיעה בקבוצה אחרת רק במידה מתונה. אני חושב שמסורת העולם הייתה להתגונן גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע. וכן שאין צדק אבסולוטי בעולם ואנו החזקים.

ואם יקראו לי גזען, לא אכפת לי, איני רואה בעיה בגזענות כשלעצמה.

נאמנות החרדי למגזר שלו


בזמן האחרון יצא לי לשמוע כל מיני חבר'ה מקטרים על התופעה שקרוב ל-90% מהחברה החרדית נשאר בחברה הזו. וחבר'ה קיטרו וטענו שזה לא חכמה כי החרדים טיפשים, פחדנים, שטופי מוח, חסרי חירות וכדומה. וכל הדברים הללו בעיני קונספירציה של אנשים שחושבים שהם נאורים ולכן החרדי אמור להיות כמוהם ואם הוא לא, בהכרח שמשהו בחרדי (הדתי והמסורתי אם יש להם אומץ להודות בזאת) פגום. ולפיכך הם לא התרשמו מהכוח התרבותי הדומיננטי בחברה החרדית שמשמר אותם. והנה קישור עם מידע על אחוזי החרדים הנשארים בחברה ששלהם למי שרוצה להעמיק.


ואם כבר עוסקים בנאמנות החרדי לחברה שלו, הנני חושב שהגיע הזמן שהחוקרים בנושא יבינו שהחרדיות היא לא רק דת, שאז יש בה נשירה כמו בדתות. אלא משהו אחר, כגון אתניות. ושרוב האנשים הטוענים שהם חזרו בתשובה או הספחות למיניהם המהגרים לחברה החרדית מגיעים ממשפחות מסורתיות שחינכו אותם שהחרדים צודקים, ובעצם החינוך שלהם כבר חינך אותם לזאת או שהם אנשים מוזרים שאי אפשר ללמוד מהם על הכלל.

וזו הגדולה של המערכת החרדית כיום, ואקווה שלא אכעיס את קוראי הנאמנים באמירה הזו, המערכת הזו הצליחה ליצור תרבות תורנית מנותקת באופן גבוה יחסי מהתרבות הלא-חרדית המערבית. וכתוצאה מכך אין להם רצון לחטוא, כביכול, ולבצע מעשים כמו האדם החופשי המצוי, כלומר, ליהנות ממה שאסור לפי הנורמות הנהוגות במגזר בחרדי, ובלשון אחר, אין להם קונפליקט שגורם להם לנשור לחברה האחרת.

בעצם אפשר להגיד שהחרדים בעצם שבויים בחרדיות שלהם עצמם. וזה מצב שלא היה בזמן משה רבינו, שאז רואים בתנ"ך שלבני ישראל היה רצון לעבוד את עגל הזהב והיה רצון לפעמים להיות ככל הגויים ולהמליך מלך. התרבות החרדית חזקה באוכלוסיה החרדית ואם הקתולי יכול להיות מוסלמי, ברם, אנו לא אומרים שהצרפתי יכול להיות אנגלי, אלא הוא גם וגם, כי הוא לא יכול לעזוב את הלאום שלו (ועיינו בדברי סמואל הנטיגטון בנושא), וכעת זה גם בחברה החרדית אולי לא כלאום אבל לכאורה כן כאתניות. ויש לזה חסרונות שהרי אז כל מיני חרדים שהם חילונים ברוחם ובמעשיהם שלא שומרים תורה ומצוות בדרך האורתודוקסית נשארים במגזר ומסיתים ומדיחים פרטים בחברה החרדית נגד הדת החרדית מבפנים.

ולכן אין פלא לראות שיש כל מיני בוגרי המערכת החרדית של המערכת הזו שאינה מושלמת לגמרי מבחינתם עצמם, שמתעקשים להצהיר שהם לא חרדים בכל מקום ולכל מסכן שמוכן להקשיב. אך בפועל יש להם חולצה לבנה או שהם יתעקשו לגור ליד חרדים ובוודאי שהם מתעקשים על מוסדות חברתיים-חרדיים לילדיהם. וזה מגוחך.

וזה מדהים שחרדים מודרנים רבים שונאים את החרדיות הישנה ובכל זאת הם קרובים להם ודואגים לחיות במחיצתם. וזו הגדולה של המערכת החרדית. יש בה ציות פוליטי במערכת דמוקרטית כשהרבנים חיים אצלם כמו נסיכים. וכשבכל מקום בעולם, כמעט, המדינה מגבשת האחדה בתוככי שטחי המדינה, רבנים כדוגמת הרב שך קידמו עצמאות תרבותית למתנגדים לחסידות ויצירת תרבות וגאווה להיות חרדי באשר הוא. ואפילו ספרדי שנחשב נמוך במערך ההיררכיות החרדי גאה לטעון שהוא משתייך לה וכן אשה. וכעת ניתן לראות את קידום התרבות האתנית החרדית על ידי הכרה ממוסדת ממדינת ישראל אשר מקדמת אפליה מתקנת לחברה החרדית כמו למיעוט האתני הערבי במדינה.

בסופו של דבר, כולנו חיים בדת מסוימת (וראו בדברי דירקהיים האומר שדת זה מערכת של קדושות ואיסורים) וככל שהדת החרדית מחילה את המודרנה, כלומר, את האופנה העכשווית, אין סיבה לאנשים לערוק לדת המערב ובפרט שבמערב עצמו יש המון אספסופיות, דבר שלא עושה חשק גדול להיות מערבי.


החברה החרדית מחילה את המודרנה, אצל החרדים שולחים את החולים של המגזר לטובי הרופאים, בגור משתמשים בכדורים פסיכיאטריים לפתור בעיות הלכתיות, ובחברה החרדית לפני קיום יחסי המין משביחים את הגזע החרדי על ידי בדיקה גנטית בדור-ישרים. אולם החרדים רואים באנשים החכמים שטרחו ללמוד את התחומים הללו, פראיירים שלא מבינים מה חשוב באמת ושהם בעצם משרתי החברה החרדית וכעבדים כנענים מודרניים ונאמר עליהם: חרדים מלאכתם נעשית בידי פראיירים (בד"כ חילונים וגויים). לפיכך אין לחרדים קונפליקט עם המודרניות והיא שפחתה של הדת החרדית.


כעת אני מקווה שמובן יותר מדוע רוב חרדים לא עוזבים את המגזר, אין למערב כוח משיכה מספיק חזק עליהם, וכן שזה כמו שרוב הבריטים לא נהפכים לבלגים, החרדי לא חש צורך להיות ישראלי. ואם הציונים הקימו בית לעם היהודי בארץ ישראל, כעת הקימו עם-אתניות חדש שגר בארץ הקודש וטוען שהוא בגלות בארצו למרבה האבסורד.

מוגן: יוֹם שֶׁל זִכָּרוֹן


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

שואה והנצחתה – טקסט של צאצא לנרצחים


הנני העני ממעש עומד וחושב על התופעה שבה אנשים מחסלים אנשים אחרים, אחרים הנחשבים כבני עמי שלי. אחרים המונצחים מספר פעמים במשך השנה, אחרים שחלקם היו דודים שלי, סבות-רבות וקרובי משפחה. אחרים המונצחים בצורה רשמית ממלכתית-מאוד במדינה שבה הנני מתגורר כעת, מדינה הקרויה מדינת היהודים. הנני חושב ומגיע למסקנה מאוד ברורה.

מוסר ההשכל שלי מה"שואה היהודית"

הרי אומרים שזה רצח ולכן זה חמור. ואז הנני שואל עצמי, מי החליט שרצח הוא עניין חמור? ועד היום אין לי תשובה. ולפיכך מסקנתי הריאליסטית פשוטה מאוד. והנה היא: הכל בנוי על כוח. שומה עלינו להיות חזקים כדי שלא יהרגו אותנו. שומה עלינו לפעול בצורה של כוח בכל צורה שהיא, לא רק כוח פיזי, אלא גם גם עוצמה רכה, כגון, תרבות. ובכך לעדן את האחר.

בעצם כולנו אחרים. כולנו על פי טבענו שואפים למקסם את רצוננו ללא גבול. אין טוב ורע שהוא לא יחסי וכשאין משהו שמגביל אותנו, אנו נעשה כל שביכולתנו. ולא משנה כמה רע זה יעשה לאחר. כולנו נאצים בפוטנציאל.

לפיכך מסקנתי מההרג הגדול במלחמת העולם השניה ובפרט מההרג המשונה של אלו שנקראו אז יהודים, זו מסקנה אוניברסלית שצריך לשים לב לכוח הפיזי שלנו ולכוח התרבותי. אין כאן אישהו הסבר על-טבעי ששם אותנו במקום מיוחד.

ביקורת כנגד פסטיבל השואה

ולאחר שהפנמנו את הכתוב למעלה, ולאחר שהנה, ניתן לראות שגם אני לומד משהו מהאסון האנושי הנורא הזה. עדיין יש לי בעיה עם המוסר ההשכל הפסטיבלי הנהוג בעולם לזכר הריגת היהודים במלחמת העולם השניה. מוסר ההשכל כיום שצריך להזכיר מה שקרה לעם היהודי, שוב ושוב, או לאלו שנחשבו על ידי הנאצים כיהודים.

ואני רואה בזאת הפגנת חולשה, נתינת רעיונות לצוררים עתידיים ויצירת הבנה נפוצה אצלנו ובעולם כולו שהיהודים הם קרבן נצחי ומושפל. וכשיש כאלו שאומרים שעדיף להיות מהנרדפים ולא מן הרודפים, אני חושב הפוך. אני לא גאה בעבר זה של החלק ממשפחתי שנהרג במלחמה שלא בצורה מכובדת. אני מציע להתעלם מהעניין, ובמובן מסוים הייתי מעדיף להכחיש את מה שקרה. ואם זה היה חוקי, הייתי מכחיש את השואה. והייתי מעדיף להגיד שהיהודים עשו שואה לגרמנים.

האם שואה זה רק ליהודים? עיון קצר בביטוי המונח שואה

עד כאן לגבי הנצחת האסון הנורא שנעשה לנו, לאחינו ולאבותינו. ומה לגבי הייחודיות שאנו מנסים להלביש על המילה 'שואה'? וכאן דעתי הענייה סקפטית ולא מצליחה להבין מה מיוחד בלמות על ידי גרמני בצורה מכוונת, ומיוחדת, כביכול, לבין למות בכל צורה שהיא. המוות הוא אחד! ולא משנה עד כמה מוכרים לנו או שאנו משום מה מרגישים שהמוות שלנו הכי מיוחד וסקסי. אי לכך אני לא מתרגש מהמילה בעלת המטען שואה כמייחדת רק את העם היהודי בגלל שזה היה הכי חמור. אני מוכן לקבל את המילה שואה כמכוונת להרג יהודים במלחמה העולמית השניה, כי זה הסלנג המצוי. ובעצם מבחינה מהותית איני רואה בזה משהו מיוחד השונה מהרג הטוטסים או הארמנים וכדומה.

לפיכך, כתבתי שני שירים שהועלו לאתר:

א. שמו של השיר האחד נקרא "עַם נִבְחָר".

ב. שמו של השיר השני נקרא "שיר השואה – שׁוֹאָה מַתִּישָׁה".

בשירים הללו אני חותר לאוניברסליות של מוסר ההשכל מהסבל, חותר בניגוד למיסטיקה פרטיקולרית גרמנית-יהודית, ולריאליזם ולא לאידאליזם שמאלני בעיקר אולם שקיים גם במה נקרא בציבור ימין, שעובר 'השמאלה'. אין להיות טוב יותר ולבסס נורמות יהודיות נחמדות ונכונות. כולנו בהמות ושומה עלינו להיות אריות ולא כבשים (או ארים ולא יהודים, כביכול). אחרת, אנו לנצח נשאר כבשים ואנו נהיה שותפים להרג צאצאנו על ידי הנאצים העתידיים שיקומו בעולם.

שלא אובן לא נכון, אין לי בעיה עם רצון של אנשים בייחודיות, אינני אוניברסליטס מבחינה תרבותית, הנני מבין פרקטיקולריזם, אולם ההיגיון הוא אחד ולא מיוחד לנו או לאחר. אחרת, אין סיג ושיח ואפשר להפסיק להידבר בין בני האדם.

נ.ב. הבעת עמדה אישית בנושא השואה והנצחתה הנחשב טאבו 

ניתן להתנגד לנאמר פה ובשירים, במחולות ובאלימות מילולית, זה לא מפריע לי במיוחד. אולם שתדעו שזה מגיע מהזווית שלי לנושא כאחד שגם נחשב קרבן של הגרמנים מבחינת מוצאו המשפחתי. בנוסף, אני תומך גדול בחופש המחשבה והביטוי. אם כואב לכם, אתם יכולים להגיב בצורה מכובדת או לחלופין לסגור את הקישור ולעזוב את הטקסט. ובתודה מראש. איני פרובוקטור, אנו חיים, תודה לאל, במדינה חופשית המעודדת חופש ביטוי כדי למנוע עריצות נאצית המביאה לסבל והרג בני אדם. אין עניין להשבית לי את האתר, לבזותי באופן אישי, לכנותי בשלל כינויים, כך לא מעודדים חופש, אלא מעודדים דיכוי.

לגבי השירים, איני מתיימר להיות מומחה לשירה ואשמח לביקורת שתסייע להתקדם בתחום, בכל מקרה, שירים אלו נכתבו כי אני רוצה להתפתח בתחום ולהעביר דרכם מסר לאזרחים.

שיתוף פוסט מוצלח מאוד שנחשפתי אליו – פלפול חריף מהרבי שליט"א בעניין ימי אבלות של הלאומניים בארץ ישראל


מפני מה נבראו ימי אבל לאומיים לישראל, אלא כדי שירגיש האדם מיוחד ויוכל לרדוף אחר האחר. ונוהגין לרדוף את כל מי שלא יהודי די על פי שיטתם ולהגיד שהוא כנאצי ורודף יהודים לתיאבון.   והאידנא שיש שמאלנים…

מקור: פלפול חריף מהרבי שליט"א בעניין ימי אבלות דשל הלאומניים בארץ ישראל

קללת המשאבים של השמאל בישראל ורצח יצחק רבין


ברביעי לנובמבר 1995 נהרג אחד מאזרחי המדינה אשר עבד לפני מותו כראש ממשלתה של מדינת ישראל. הלה נהרג מחמת חדירת קליע לגופו. הוא מת תחת טיפולם של רופאים עם דם על הידיים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). שמו של האזרח היה יצחק רבין ומי שגרם למותו הוא יגאל עמיר. רבין היה ממפלגת העבודה המזוהה כיום עם השמאל בישראל ויגאל עמיר היה ימני מוכרז על פי עצמו. לאחר הרצח גורמים בשמאל נוהגים להאשים את הימין בגרימת הרצח. בנוסף הם נוהגים להגיד שהימין רצח את ראש הממשלה ובכך הוא גנב את השלטון מהשמאל.

זוהי רשומה לרגל יום הזיכרון למותו של ראש הממשלה.

2102054481

וכך כתב אקטיביסט המשתייך לארגון בצד השמאלי של המפה הפוליטית:

לצד העיסוק ביצחק רבין האיש, ברצח שלו ובמורשת הפוליטית שהותיר אחריו, חשוב לא פחות להיזכר בעובדה הבאה: רצח רבין היה אות הפתיחה של התפרקות השמאל הפוליטי בישראל ושל עליית הימין הדתי, כפי שאנחנו מכירים אותו היום. מבחינת הימין הדתי – כבר קשה להאמין – תחילת שנות ה-90 היו שנים של מצוקה קיומית ואנדרדוֹגיוּת מלנכולית... רצח רבין הזניק את הימין הדתי מסקטור שולי יחסית למגזר שמוביל ללא עוררין את מחנה הימין – עד כדי כך שהיום מדינת ישראל כולה יוצאת למאבקים מדיניים, כלכליים ובינלאומיים על סוגיות שבעבר עניינו אך ורק את הנהגת המתנחלים (שממשיכים להציג את עצמם כמיעוט נרדף). תפילת יהודים בהר הבית – רעיון מופרך ושולי עד לפני כמה שנים – היא דוגמה מובהקת לכך.

ניתן לדון האם הוא התכוון לכך שהימין רצח את האיש היחיד המוצלח של השמאל או לחלופין שבגלל רצח רבין הימין הרגיש נרדף ונאלץ להיות ממלכתי יותר ופחות מגזרי ובכך הוא יכול היה לצאת מהגטו התרבותי שלו. ושהוא בעצם משווה בין ניוון השמאל לעליית הימין. ברם, עדיין לא ברור לפי דעתו מדוע השמאל נהפך לסקטור שולי. וניתן להבין שרצח רבין גרם לזאת כמו שהוא כתב שרצח רבין היה אות הפתיחה של השמאל.

ועדיין לא ברור לי מדוע השמאל לא הצליח למנף את הרצח לטובתו. הרי מי רוצה לתמוך באנשים שגרמו לרצח, ומי לא חש אהדה כלפי נרצח?! לא ברור גם מה גרם לשמאל להתנוון ולא למצוא רעיונות לקדם את עצמו בספירה הרעיונית-חברתית-פוליטית במדינתנו האהובה.

בעקבות שאלות אלו אביא הסברים אחרים לירידת קרן השמאל בישראל בגלל רצח רבין

  • ניתן להגיד שמכיוון שרבין היה ניצי-'בטחוניסט' ופרס יונה-איש-שלום, שזה גרם לשמאל להיות פחות ריאליסט ובכך לאבד את הלגיטימציה שלו בעם. אולם זה לא בדיוק רצח רבין שגרם לנזק, הזה אלא בחירתם בפרס ודומיו. וכך אם השמאל שגה, קשה להטיח את כל האשמה על הימין בנושא הזה. ובפרט שרצח על ידי ימני אמור לגרום לאנשים לברוח מהימין ככתוב לעיל.

לפיכך דעתי היא שהימין ניצח למרות הרצח. וכמובן שהרצח לא הזניק את הימין הדתי בבחירות הללו. הרצח הזניק את השמאל. ולמרות זאת השמאל הפסיד. ובהמשך הפסיד עוד יותר במאבק התרבותי-פוליטי במדינה.

ואם בהשערות ללא בסיס עסקינן, אזי אפשר להגיד שאולי הימין הוזנק כי הוא זייף בקלפי וכך צבר כוח ולא בגלל הרצח.

  • ושמא בגלל משיחיות של גורמים המזוהים עם השמאל, והם נתפסו כאנשים לא שפויים.
  • בנוסף, ייתכן שזה בגלל הפיגועים מהרש"פ בעידן שלטון השמאל והעם רצה מישהו שיגן עליו. וכן אפשרי שזה בגלל העלייה מבריה"מ, שהם היו אולי בעלי תרבות ימנית או תיעוב נגד השמאל עקב הסבל במדינה השמאלנית שלהם.

קללת המשאבים ורצח רבין

ב-1959 התגלה בהולנד גז רב והם העבירו את רוב הגז לייצוא. העניין גרם לייסוף המטבע שלהם. וכעת הם התקשו למכור תוצרת מחמת שהמטבע שלהם היה חזק יותר לעומת מטבעות אחרים. אולם הם עדיין חיו ברמת מחייה בהתאם לשווי הישן של המטבע. העניין הוביל לירידה בייצוא ובאבטלה. וכיום קוראים לסוג זה של קללת המשאבים המחלה ההולנדית. העניין כעת מובן שההסתמכות על משאבי הטבע יכולה להוביל לניוון מסוים של המדינה ובכך המדינה יוצאת מופסדת. גם אמא אפריקה סובלת רבות מקללת המשאבים. ביבשת עתירת מחצבים זו. המשאבים גורמים לכך שהשלטון משקיע בייצוא המשאב כדרך להכניס כסף למדינה. ובכך הוא משאיר את מדינתו בתת-פיתוח, וכשנגמר המשאב או כשיורד ערכו מצבו רע. כמו כן, המשאבים גורמים ללחימה על המשאב ולפרוץ מלחמות ומלחמות אזרחים. ובנוסף לשחיתות של פוליטיקאים שחומדים הכסף לעצמם, שהרי הוא מגיע מהמשאב ולא מכיסו של האזרח. עוד דוג' מעניינת לכך, היא הנצחת התלות של אפריקה בידי המערב על ידי תעשיית הצדקה. ישנם "ארגוני צדקה" אשר מעניקים כסף לקטועי גפיים מחמת איזו מלחמה. אך המקומיים במקום לנצל את הכסף ולקדם את המדינה, הם משכנעים אנשים אחרים לקטוע את אבריהם ובכך להשיג כסף מהמערביים הטיפשים. אולם בפועל אפריקה מערב יבשת חלשה ובתת-פיתוח אשר לא מתחרה במערב. הכסף המגיע בחינם לאפריקאים-האפריקאים הוא משאב טבע שאין הם צריכים לעבוד בשבילו ואשר מביאם לניוון. וכשהם בתת-פיתוח, הם תלותיים במערב ונאלצים למכור את תוצרתם ואת כוח עבודתם בזול. וכך אנו המערביים מרוויחים.

wwf_infographic_virunga_oil_curse

לפי דעתי יתכן שההסבר הטוב ביותר הוא שהשמאל נתלה ברצח רבין כמשאב טבע והחל לסבול מקללת המשאבים מבחינה אינטלקטואלית, וכך הוא התנוון.

במקום להתאים את עצמו מבחינה תרבותית לעולם הפוליטי של היום ולחדש בתחום, הם בשמאל נהגו לנבוח: 'אתם רצחתם לנו את רבין', שוב ושוב ככלב אשר שב על קיאו. בעוד שבזמן הזה הימין היה מוכה אשמה ובושה והחל לחשוב על דרכים מעניינים לייצוגו ולהבנת העולם. וייתכן שזה מה שכעת עובד לו באופן זמני עד לבואה של תרבות עולה אחרת שתביס אותו וכתוב במקורות: "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון".

לסיכום, השמאל הרס את עצמו.

ירושלים של זהב, כסף, האו"ם והמגזריים – ג'רוסלם קורפוס ספראטום


ירושלים הייתה אמורה להיות עיר בינלאומית לשלושת הדתות האברהמיות: הנצרות, האיסלאם והיהדות.  האו"ם בתוכנית החלוקה קבע שהמקום יהיה קורפוס ספרטום (גוף מופרד) תחת שלטון בין-לאומי. וכך הוחלט ברזולוציה 303,

"the City of Jerusalem shall be established as a corpus separatum under a special international regime and shall be administered by the United Nations… the City of Jerusalem shall include the present municipality of Jerusalem plus the surrounding villages and towns, the most eastern of which shall be Abu Dis; the most southern, Bethlehem; the most western, Ein Karim (including also the built-up area of Motsa); and the most northern, Shu'fat.."

jerusalem-corpusseparatum-47

מפת הקרופוס ספרטום בירושלים

בן גוריון הבין זאת ונמנע מכיבוש מזרח העיר. וזאת בכדי שהירדנים יסרבו לבינאום. לאחר שהם סירבו לבינאום, העולם האינטרסנטי כבר לא ניסה כל כך לבנאם את העיר. כך הוא יכול היה לספח את מערב העיר בניחותא.

מי שהפסיד פה אלו הנוצרים והיהודים האנטי-ציוניים שטענו שהם יהודים בדתם ולא יהודים בלאומיותם ואין עם יהודי קולקטיבימשום מה, לעולם לא שמעתי אי פעם שוחר צדק או אדם המכונה שמאלן המעוניין לבנאם את העיר. שוחרי הצדק בדר"כ מתעקשים על הטענה שכל מזרח העיר שייכת לפלסטינים. ומה עם הנוצרים?! את זאת הם שוכחים. והם טוענים שהנוצרים שגרו פה הם פלסטינים כולם.

'הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל', גם התורה הערכית שלפיה אנשים פועלים עובדת לפי מזל רוח התקופה – צייטגייסט. לגור בעיר חופשית בינלאומית זה משתלם לתושבי העיר. הם לא צריכים לממן צבא, האו"ם שומר עליהם בחינם ותושבי האזור הבינלאומי נהנים משגשוג כלכלי רב.

פעם דמיינתי את נציגי 'המגזריים' (החרדים, הדתיים ואולי גם הרוסים) בירושלים יחד עם הנוצרים  (המוסלמים תומכים רשמית בפלסטין לכן לא מניתים) תובעים את בינאום העיר כמו עמדת האיחוד האירופי גם כיום. האם הם ישאירו את הכנסת או יהפכו זאת לפרלמנט שלהם? ירושלים של זהב תישלט על ידי המגזרים השונים בעיר והם יוכלו להחכיר שטחים מסוימים לשלטון הציוני.. וכך ירושלים תהיה גם של כסף..

יכול להיות מעניין  ומשתלם אם ירושלים תבונאם. ירושלים איננה כבושה מפלסטין ועל פי החוק הבינלאומי. דין ירושלים אינו שווה ליריחו או עזה. תמיד צרמו לי הטענות המגמתיות ולא ההיסטוריות שהעיר ירושלים היא שטח כבוש.

civil_flag_of_jerusalem_by_deathpwnie-d4n6wkn

דגל ממלכת ירושלים

זה נכון שהתושבים אינם מעוניינים בשלטון ישראלי, אך זו לא ההגדרה לשטח כבוש. מי כן מעוניין בשלטון שאוסר עליו קאנביס, מחלק נדל"ן בזול לצבא, מעלה את ערך הדירות, סוגר את המדינה בפני השוק העולמי, תוקע אותה בשיטה מרקנטיליסטית ויוצר ריכוזיות כלכלית שמעלה את מחיר המחייה במדינה?

בסופו של דבר כמו המון שטחים בינלאומיים רבים שהיו והיו אמורים להיות, האו"ם לא הצליח להגן על הרעיון או על השטח, כמו ממל ודנציג ועוד.

כמובן שבעיר מבונאמת ניתן לעשות משאל עם ולבקש לעבור לשליטת ישראל..

רצח העם הארמני ה-23-24 באפריל 1915


"קשרו את הארמנים כחמשת אלפים נפש, יד אל יד. הקיפו אותם כמו בטבעת, בזרדים ודרדרים. הדליקו אש, שעלתה לשמיים יחד עם צרחות האומללים והמסכנים. כך הם רקדו בתוך המדורה כבמחול שדים". -איתן בלקינד-

הרהורים על רצח העם הארמני בעקבות קריאה מסודרת על הנושא – מפורסם לרגל שנת המאה ואחת לטרגדיה

שקר וכזב לא היה רצח עם ארמני, שהתחיל בלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל 1915. זו עלילה ציונית, ארמנית, של מעצמות ההסכמה או של הקומוניסטים. לא היו הרבה ארמנים הרוגים. הארמנים מתו במלחמה או במגיפות ורעב. גם טורקים מתו. רצח עם היה רק ליהודים, לארמנים לא. לא היו כמעט ארמנים בכלל, המספרים מופרכים. הם מרדו בנו ובגדו בנו. מדינת היהודים אינה מכירה ברצח העם הארמני, זה אומר שלא היה…

08332062-e361-4b11-ac63-34de0e2e2865

חיילים עות'מאנים מגרשים ארמנים מהעיר הרפוט, אפריל 1915

יום אחד לקחו הטורקים את כל החיילים הארמנים ששירתו בצבא הטורקי "והעבירו אותם ליחידות עורפיות". כולם חוסלו. הייתה שיירה ארמנית של 18,000 נפש מתוכם שרדו 150 נשים וילדים בלבד. שוטרים חמושים אמרו להם לעזוב לחאלב בסוריה. השוטרים לא הביאו להם לאכול או לשתות כמעט או שדרשו כסף רב. הם אנסו אותם ואפשרו לכורדים, ערבים וצ'רקסים לשדוד אותם, לאנוס אותם או לחטוף ילדות קטנות. בהתחלת הדרך הגיעו היחידות המיוחדות ולקחו את הגברים וחיסלו אותם בדרכים מגוונות. התינוקות מתו מרעב וצמא ולא היה כוח לאמהות לקבור אותם וחיות השדה או הציפורים אכלו אותם. לזקנות לא היה כוח ללכת והם מתו ברעב על אם הדרך. היו שיירות ששדדו אותם לגמרי מכספם, מרכושם ומלבושם. הם סבלו מהשמש ומהקור מהרעב ומהצמא. לא היה להם כסף לכלכל את עצמם. היו נשים שהחביאו כסף או יהלומים באזור הנשי שלהן, אולם השודדים היו בעלי תושייה ידעו לבדוק ולחפש שם ללא בושה. הגרמנים בעלי בריתם של העות'מאנים ידעו ומחו רק לצאת ידי חובה ולא מנעו את הרצח עם.

maxresdefault

ילדים מזי רעב

מוסה דאג – היו ארמנים שהתנגדו בצורה הרואית חמישים ושלושה ימים הם התגוננו בעוז עד שהצי הצרפתי חילץ אותם. בגטאות אנשי ההתנגדות שאבו השראה מהספר ארבעים הימים של מוסה דאג.

גורל הנשים ששרדו – מחיר נערה ארמנית נע בין שלושה מג'דים לשלוש לירות טורקיות. היו נשים שנאלצו לעבוד בזנות כדי לא למות ברעב. מכרו אותן כעבדים ובפרט למטרה שיהיו שפחות מין.

הטורקים מכחישים את העניין, כמו הבדיחה היהודית שהושמעה ברייכסטאג. שתי נשים באו לרבי. אחת אומרת שהשנייה לא השיבה לה את המטאטא. השנייה ענתה: א. אין לי מושג על מה את מדברת. ב. החזרתי את זה מזמן. ג. המטאטא היה שבור ולא שווה כלום. -פרו ארמניה-

ב-1864 הצ'רקסים נטבחו וגורשו מרוסיה. אותם אנשים עתה שיתפו פעולה עם הטורקים בכל התהליך ובפרט בשוד ובאונס. מה שהם למדו מהרוסים הם עשו לארמנים. הכורדים שכיום נטבחים על יד הטורקים עשו אותו הדבר. עולם כמנהגו נוהג. וככתוב אצל קדמונינו: "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון".

החלש בהתנהגותו מזמין את רדיפתו בידי החזק. הארמנים כאילו רצו שהטורקים יטבחו בהם. הם כעין מבקשים שיכחישו את רצח העם הארמני. הטורקים משמידים מבנים ארמנים. כל דבר תרבותי שארמני שהיה גר בטורקיה וייצר, הוא נחשב טורקי. רמת ארמניה שונתה לאנטוליה. תבינו לא היה רצח עם ארמני. לא היו אי פעם ארמנים בטורקיה. זו עלילה!

maxresdefault1

A line of naked, crucified Armenian girls

משום מה, היהודים לא מכירים עדיין ברצח העם הארמני. הם יהודים, רק הם זכו לקבל ג'נוסייד, רק הם נרדפו, רק הם חיים בתחושת רדיפה. ועם כל זאת אני מצדיק את התחמקותה של המדינה בנושא עקב אינטרסים של ריאל פוליטיק. ויפה אמירתו של נתניהו כסגן שר החוץ ב-1989 בעת שהשיב לשאילתא בכנסת של ח"כ יאיר צבן: "יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה: שואות של עמים הן מקרה מובהק של קטגוריה כזאת".

לפיכך אני מציע מחד הכרה עממית ומאידך התעלמות ממשלתית עקב אינטרסים של טובת המדינה מצד אזרבייג'אן הטורקמנית וטורקיה. אין ברירה, שומה עלינו להיות חזקים. כך נוכל למנוע טבח של מיעוטים אחרים במרחב. ככל שישראל תהיה חזקה מבחינה כלכלית השפעתה תתורגם לכוח בטחוני וממילא כך נוכל להציל חיים.


קישורים תרבותיים בנושא:

הסרט 40 הימים של מוסא דאג.

טריילר הסרט של פאטי אקין אשר אני אתרגמו כהשחיטה 2014 (the cut 2014). הנני ממליץ לצפות בו ואקווה שאמצא השראה לכתוב עליו ביקורת.

פרשיית המטורלל שירה בחברון במנוטרל


ביום חמישי, 24 במרץ 2016 חייל כבן עשרים בדרגת רב טוראי שהתנדב לשרת בקרבי, בגלל סיבות לגיטימיות שונות, אולם ככל הנראה גויס בכפיה, מצא עצמו בסיטואציה לא נעימה. הוא נתפס יורה בדם קר, לכאורה, במחבל מנוטרל ופצוע אנוש. הסרטון הופץ אצל העם ברשת החברתית ונקראו קריאות שונות בנוגע לאיך לנהוג בו. הוא כמובן נעצר על ידי הצבא. שמו של האוויל, לכאורה, הוא אלאור עזריה. ועל אף שאנו חיים בעידן של פחד ושמדובר בלוחם לא חוקי ושמדובר באדם שהגיע לצבא, לכאורה לא מבחירה, עדיין ניתן למשטר את הצבא והחייל פעל שלא כשורה.

ראשי המערכת הפוליטית והצבאית גינו את החייל בכל תוקף, חוץ מבנט שאולי לא חש בטוב ולכן פעל בצורה המוזרה שבה נהג. ואפילו פוליטיקאי ימני קיצוני שכמעט נהרג בעצמו על ידי מחבל בפיגוע טרור תקף את החייל. ובעקבות כך הוא קיבל איומים על חייו. התופעה שבה העם תומך בהרג מחבלים בניגוד לנהלים הצבאיים ולחוק ובניגוד לאינטרסים הבינ"ל של המדינה, היא מצב מטופש ויש לעצור זאת כדי שלא ישנו מקרים יותר גרועים אשר יזיקו לנו אזרחי המדינה.

לאחר בחינת הנושא, מסקנתי היא נכון לעת עתה, שהחייל ירה בניגוד לנהלים, הוא בעצם חיבל בפקודת הצבא. עניין מגוחך הוא שכל מיני אנשים טורחים להפוך אותו לגיבור לאומי כשהאיש חיסל לכאורה שבוי פצוע אנוש וחסר אונים שהיה מת בין כך. וכעת אותו החייל האומלל העניק נשק תעמולתי לאויבי ישראל. אם יתברר שהחייל רצח (או בלשון בית המשפט הריגה) את המחבל, אני בעד שהוא יוצא להורג.

ולמי שמאמין שהחייל ראה את המחבל זז, ניתן לראות בסרטון את החייל מגיע מתוך כוונה לעשות משהו. הוא מגיע במהירות, נותן משהו, אולי קסדה, לחייל אחר שיחזיק לו, מכוון ויורה.

הסרטון שהפיצו בצלם

סרטון שהופץ אחר כך

ניתן להבחין שדי ברור שהם לא חששו ממטען על אף שמישהו שם הזהיר או הורה לא לטפל במנוטרל הנ"ל עד שמגיע חבלן, שהרי הם היו נורא קרובים אליו והיה לו לבוש צמוד שמאפשר להבין שלא היה לו מטען.

לגבי זאת שאני בעד עונש מוות לאותו חייל אומלל, זה מכל מיני סיבות, והעיקרית שאכתוב פה כדלהלן, זה כמשקל נגד לאלו שטוענים שטוב עשה ושיש להרוג מחבלים גם כשהם מנוטרלים. אני רוצה לאזן את המשוואה ולתת לחייל שהורג בצורה מכוונת מאוד יחס כמו של מחבל, ואני ימני מוצהר.

ברור לי שאנשים יראו את הטקסט שלי כפרובוקציה. וכן שרובם של אותם האנשים משבחים את החייל שהפר נהלים וממשיכים וקוראים להרוג את כל המנוטרלים, על אף שזה בניגוד לנהלים. לדעתם, לקרוא להרוג מנוטרלים בניגוד לחוק, זו לא פרובוקציה. זה מוכיח עד כמה חשוב לכתוב את דברי. ולאלו שאומרים שלאזרח אין זכות דעה, א. הצבא נגד החייל. ב. אנו חיים במדינה דמוקרטית ליברלית וזכותנו להתבטא כנגד חייל שפעל לא כשורה.

אתם מוזמנים לקרוא על אפקט אלאור עזריה.

ימנים מלאכתם נעשית על ידי שמאלנים?


האם חלק מן השמאל הקיצוני המנסה להזיק למדיניות העכשווית של ישראל מסייע לה בלא משים?

אצטט קטע מעיתון הארץ בנוגע לפרשיה שהתפוצצה לפני כשבוע,

1831365957

עזרא נאווי האיש שלימד אותי את המילה 'גזנגה'

"עזרא נאווי, פעיל שמאל בולט ב"תעאיוש", תועד מתגאה בכך שגרם למותם של פלסטינים שביקשו למכור קרקעות בגדה ליהודים. בתחקיר שפורסם אמש (חמישי) בתוכנית ״עובדה״ תועד נאווי כשהוא פועל להסגרת סוחרי אדמות לרשות הפלסטינית, בסיוע פעיל פלסטיני בארגון "בצלם". בתחקיר לא הובא מידע לפיו פלסטיני אכן הוצא להורג בגלל נאווי. התחקיר התבסס על חומרים שאספו פעילי ימין שביקשו להסתנן לארגוני שמאל הפעילים בשטחים ולהציגם בקלקלתם. פעיל ימין אחד שיצר קשר קרוב עם נאווי תיעד אותו מספר על ארבעה סוחרי קרקעות פלסטינים שיצרו אתו קשר, לדבריו כי הם חשבו שהוא סוחר קרקעות בעצמו. "אני מוסר ישר את התמונות והטלפונים שלהם לביטחון המסכל", התרברב נאווי בלי לדעת שהוא מוקלט. ״הרשות תופסת אותם והורגת אותם. אבל לפני שהיא הורגת אותם היא מרביצה להם הרבה. זה קודם זובור, ואז גזנגה״. בנסיעה אחרת מספר נאווי על פלסטיני שלדבריו ״עשה קומבינות עם המתנחלים״. לפי נאווי, אותו פלסטיני נתן להם לחרוש אדמות של דודים שלו וכנגד זאת עיבד אדמות אחרות. נאווי נשמע מספר שהעביר את השם שלו לביטחון המסכל, וכי זמן מסוים מאוחר יותר האיש קיבל שבץ. בתחקיר מתועד נאווי במפגש עם סוחר קרקעות פלסטיני נוסף. נאווי נראה מציג עצמו כמי שמעוניין לרכוש אדמות ליד ההתנחלויות. בתיאום עם פעיל פלסטיני בארגון בצלם הוא אוסף ממנו מסמכים הנוגעים לאדמות ומנסה לכאורה לתאם מפגש שבו יתאפשר לאנשי הביטחון המסכל לעצור אותו. בשיחה שתועדה נשמע הסוחר הפלסטיני אומר לנאווי כי יש להיזהר ולהתחיל בפעולות באדמות רק כשלוש שנים לאחר העסקה, כי ״שם שוחטים״. נאווי נשמע אחר כך אומר שהוא ״מרגיש זיפת״, אבל ממשיך בפעולותיו נגד האיש.". – עיתון הארץ.

בקטע המצוטט רואים כיצד פעיל שמאל מתגאה בפגיעה במוסלמי מכיוון שמימש את חופש הקניין שלו. לכאורה זה מכיוון שכך הוא נלחם במפעל ההתנחלויות.

בציטוט הבא אביא טקסט המתאר את הצטרפותם של שבט אלהיב לטובת ישראל לפני קום המדינה,

88962013-500x5001

אבו יוסוף עם יגאל אלון – ברית דמים בעקבות רצון לבצע בו גזנגה

"שייח' אבו יוסף חסין מוחמד עלי מוסטפה אלהיב קשר קשרים ראשונים עם עמנואל פרידמן ועמיהוד שוורץ, מראש פינה, כבר בשנות השלושים במאה העשרים, ומכר לקק"ל חמש מאות דונם מאדמות שבטו שבעמק ישראל. בעקבות מעשה זה דמו הותר על ידי מנהיגות הוועד הערבי העליון והוא קיבל איומים על חייו מכנופיות ערביות. על אף האיומים ואולי דווקא בגללם, המשיך השייח' אבו יוסף את שיתוף הפעולה שלו עם היהודים, ובפגישה עם יגאל אלון הביע נכונות להצטרף למאמץ הלחימה של היהודים. כבר בסוף 1947, כאשר כוח של הפלמ"ח יצא בפעולה לפיצוץ גשר "בנות יעקב", צורפו צעירים בדואים בני שבט אלהיב כסיירים לפעולה זו. יגאל אלון החליט להקים יחידה צבאית מקרב בני השבט שתשובץ בפעילות הביטחונית ותוכפף למטה חטיבת הפלמ"ח "יפתח". במרס 1948, עם קבלת האור הירוק מיגאל אלון, התנדבו כארבעים גברים מבני השבט תחת פיקודו של יצחק חנקין, והרכיבו את הפלוגה שנקראת "פלה-היב", כקיצור של השם המלא – פלוגת ערב אלהיב.". – רמי זידאן  "גדוד בני ערב" עמו' 42-43.

hqdefault

לוחמים הפל"היב -ראשי תיבות כמו הפל"מח

מהציטוט האחרון ניתן לראות כיצד הבדויים הצפוניים השתלבו במדינה עוד לפני הקמתה ואחד הדברים שדחף אותם לפעול ביתר שאת למען האינטרסים של הנהגת היישוב ואח"כ למען המדינה, זה העניין שדמם הותר על ידי הוועד הערבי העליון. מהציטוט הראשון ניתן לראות כיצד שמאלני דואג לכך שייהרגו ערבים ברשות הפלסטינית.

הסיפור עם עזרא נאווי הופץ בטלוויזיה הישראלית בראשית 2016 והרבה אנשים רואים בו בוגד הפוגע במדינה. אני כאן רוצה להראות שמעשיו ושל דומיו תומכים במדינה. זאת מכיוון שבדומה לשבט אל היב דמם של פלסטינים מסוימים הותר. בכך הם מגיעים להבנות עם השלטון הישראלי למען הישרדותם ובטחון משפחתם או לחילופין כי הם מאבדים את רגש הנאמנות כלפי הרשות. וייתכן שבמשפחתם עושים זאת גם משיקולים של נקמה. אם כך, ניתן להגיד שישנם שמאלנים קיצוניים המסייעים לישראל לשלוט בשטחים ביתר יעילות.

נ.ב. הלוחמת הבדואית הראשונה, אמירה אלהיב, היא משבט אלהיב. וכה כתב עליה 'מעריב',

sof090404_gvulot

אמירה אלהיב שניה משמאל

"-"אני גאה להסתובב בכפר במדים של משמר הגבול", כך אומרת הלוחמת הבדואית הראשונה, שהתגייסה לפני כחודשיים וחצי.גיוס בנות בדואיות לשירות צבאי היה עד כה בבחינת טאבו. אמירה אל-הייב, בת 19 מכפר בגליל התחתון, היא הראשונה ששברה אותו, כאשר החלה את הטירונות במסלול לוחמות של משמר הגבול.אמירה אל-הייב היתה נחושה כבר בגיל צעיר לשרת את המדינה. "כשהיא היתה בת שלוש ושאלתי אותה איזה צעצוע להביא לה במתנה, היא ביקשה אוטו משטרה", סיפרה אמה. כשהיתה אמירה בת 17 היא החלה במאבק לגיוס למשמר הגבול, פנתה שוב ושוב ללשכת הגיוס באזור מגוריה אך נענתה בשלילה. "היא היתה חוזרת הביתה ובוכה. לא הבינה למה לא רוצים לגייס אותה. ניסיתי לשכנע אותה שתרד מהעניין אבל היא התעקשה. לי היה קשה כי היא בתי היחידה, והעדפתי שלא תתגייס", סיפרה האם.לעזרתה של אמירה נחלץ נור אל-הייב מהכפר עילבון שבגליל התחתון, נכה צה"ל שנפצע מהתפוצצות מטען צד בלבנון, אשר זכה לכינוי "האבא של החיילים הבדואים". "הופתעתי מהנחישות של אמירה להתגייס, והחלטתי לסייע לה", סיפר. "היא נאבקה באמונות תפלות ובדעות קדומות והיתה נחושה לשרת במשמר ה גבול. מה שהיא עשתה זו רעידת אדמה חברתית בעדה. עזרתי לה, ואני בטוח שהיא תגיע רחוק".למרות הניסיונות של גורמים בתוך העדה להניא אותה מלהתגייס, אמירה אל-הייב גאה בצעד שעשתה. "לשבט אל-הייב יש היסטוריה מפוארת של תרומה לביטחון המדינה", היא אומרת בגאווה, "אני גדלתי על ברכי סיפורי הגבורה של הגששים והלוחמים, בני העדה שלחמו במערכות ישראל ואף נפלו בשדות הקרב, הערצתי אותם והחלטתי להמשיך בדרך הזאת. אני יודעת שעשיתי מהלך נועז, אבל אני שלמה איתו. אני אוהבת את המדינה ורוצה לתרום לביטחון אזרחיה".ביום הגיוס הלכה אמירה לבדה ללשכת הגיוס, עלתה לאוטובוס והגיעה עם יתר הבנות שגוייסו לבסיס הטירונות של מג"ב. לדבריה, היא זוכה שם לאהדה גורפת מצד חברותיה היהודיות. "הן כמו אחיות שלי, אוהבות אותי, תומכות ומעודדות. הן חיבקו אותי ואני אותן. אנחנו כמו משפחה. החברות כל הזמן אומרות לי שאני עשיתי היסטוריה ומעריכות מאד את הצעד שעשיתי. גם המפקדים מפרגנים ודואגים לי. אני מרגישה במג"ב כמו בבית, מרגישה שהגשמתי חלום.אמירה אינה מסתפקת בתפקיד של לוחמת מן השורה, ושואפת להתקדם במסלול הפיקוד. "אני מקווה להצליח בשרות הצבאי וגם להמשיך לקצונה", היא אומרת. "אני מקווה שהצעד שעשיתי יהיה בבחינת פריצת דרך בחברה הבדואית וממליצה לבנות בדואיות נוספות ללכת בדרכי". תת-ניצב גבי אורגיל, מפקד בסיס ההדרכה של משמר הגבול, אמר: "אמירה היא סנונית ראשונה שמסמלת מהפכה חיובית בגישה לגיוס בנות העדה הבדואית, ואנחנו מברכים על הגישה שלה. היא ה'בייבי' שלנו ואנחנו בהחלט מתכוונים לטפח אותה".".

כיצד אדם יכול לחוש אתאיסט ושמרן בו זמנית


אני מרגיש אתאיסט ושמרן בו זמנית. אני אדם דתי ואיני מרגיש אתאיסט בהקשר של שמירת השבת או לגבי התענית ביום הכיפורים על אף הקשיים, היות שעם מעשים אני מזדהה מצוין. צריך לעשות ותו לא. מסורת.

פעם אחת אמרתי למישהו שהציע לי להשקיע עמו בעסק וניסה לשכנע אותי להסכים עמו, "תראה: אתה יכול ל'זיין' אותי בכל מקום בגוף. המשכתי והצבעתי עם אצבעי על ראשי ואמרתי כאן לא תצליח ל'זיין' אותי. יש דברים שהם מעבר לשליטתך." כמובן ש"טעיתי".. פעם אחרת חברי הלז 'חפר' לי שעות ארוכות, או אז אמרתי לו: "גם את מוחי הצלחת 'לזיין', חפרת!".

כלומר, אני מרגיש רע מאוד כשבעלי הסמכות,  סתם אנשים קרובים או החברה ההגמונית כופים עלי את דעתם ולא רק תובעים ממני לבצע את המעשה הנהוג אלא לחשוב כפי שרווח באזורנו.

שנים רבות, כמו לוחם חירות עז נפש, הייתי מביע את הנון-קונפורמיות שלי, על אף שהיא לא התבטאה במעשים אלא בחוסר הצהרות או הצהרות-נגד. זו הייתה דרכי להרגיש חופשי. בשנים האחרונות התבגרתי והבנתי שדיבור פומבי הוא מעשה, לכן יש להתייחס אליו כפרקטיקה ולא כדיבור בלבד של מחשבה וכך בעצם להבין שבעלי הכוח בחברה אינם שולטים במחשבתי אלא במעשי בלבד.

מדוע אני מרגיש אתאיסט ושמרן יחדיו

הנני חי בארץ ישראל, 'הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', כפי שנהוג להגיד. מדינה שהוקמה על ידי עם מסכן שנרדף שנים רבות וסבל נורא מרדיפות של אנשים רעים וממוות המוני אפילו. במדינה הזו, המדינה שלי, מדינת ישראל, מתייחסים בה למאפיינים מיסטיים מסוימים בצורה אקסיומתית. הכול כדי ליצור תחושה מיוחדת ונעלה והסבר לרדיפות שכקולקטיב חווינו. כשכולם חווים את התחושות המיסטיות הללו, של זאת שהם מיוחדים מכל העולם והכי טובים ומוסריים. וכן שביהדות יש משהו מיוחד שגורם לכך  שתמיד ירדפונו. וכל מת שתכונה זו של מותו נוצרה בהקשר של הצבא או במסגרת פשעים שנעשו על ידי הגרמנים במלחמת העולם האחרונה, הוא קדוש. ומערבבים את הקדושה הלאומית עם הקדושה הדתית והופכים אותו למת-עליון וקוראים לו קדוש.

מה נעלה בגופה מתה מה נעלה באדם שמת כאדם פסיבי? מה נעלה באדם שהלך לצבא כי היה חייב ואם לא היה מתייצב לגיוס היה מגיע לכלא? מה נעלה באדם המגן על חייו כי הוא רוצה פשוט לשרוד ולחיות? מה נעלה באדם שהקריב את חייו למען החברה, לכאורה, כתוצאה מלחץ חברתי? מה נעלה באדם שיש לו צורך להיות אלטרואיסט? מה זה 'פאקינג' נעלה?!

נילס פורסברג – מותו של גיבור

כשהנני רואה את פסטיבל הקדושה, הציונות, הצבא והשואה. אני חווה זאת כמו האתאיסט לגבי האל, כולם מאמינים ואני לא ואם הם ידעו מה אני חש, ירדפו אותי. מצד שני, הנני מרגיש שמרן, כאדם שלא אימץ את צורת המחשבה החדשה, כביכול. כאדם מיושן שאינו חש ומבין את צורך להשתתף בפסטיבל 'העבודה הזרה' הזה של הרצון להיות מיוחד ונשגב. לפיכך הנני מרגיש כאתאיסט ושמרן.

למה השוויתי זאת לשבת ויום כיפור?! כיהודי מסורתי מאמין קל לי מאוד לבצע את דרישות הדת. בדת, איפה שאני גדלתי, שמים דגש על המעש ולא על ההבנה והאמונה. מה שחשוב, זה המעשה על פי הדת. לאדם מותר להיות טיפש ולא להבין ולקיים מצוות מתוך המסורת גם מבלי להבין את הרעיון. למה? 'ככה!'.

איני יודע מה  מיוחד בשבת יותר מיום רגיל מימי החול. גם איני יודע מיוחד ביום כיפור. אני כן יודע שנהוג לשמור שבת, לצום ולשמור את יום הכיפורים כי 'השם' אמר. אלוהים שלי הוא אלוהים כי הוא יכול, כלומר, חזק יותר. ומשם גם סמכותו ומוסריותו. הוא לא נכון מעבר למה שיכול הוא לעשות באלימותו עם כוחו.

בקצרה, דרישות מעשיות לא מציקות לי כמו דרישות קוגניטיביות-הצהרתיות. למרבה האבסורד אני חווה פחות שיעבוד כשאני מוכרח לעשות מעשים פיזיים (נעשה ונשמע), לעומת הניסיון לשעבד את מוחי. בינתי היא מקום אינטימי בתחושתי וציפור נפשי וכל עוד היא חופשיה, בן חורין חש הנני.

להיות עם חופשי בארצנו, העם כקולקטיב אינו משועבד, לעת עתה, אך  האדם האם הוא חופשי?

ג'ונסון איסטמן – הרכיבה אל החירות

מותו של מרן כסיומו של עידן


לאחר מותו של הרב עובדיה יוסף המנוח החלטתי לצאת מן הבועה שלי ולכתוב משהו על אחר בחברה הישראלית. ויצא שכתבתי מקורי וחבל שלא כתבו עליו עוד בסגנון הזה.


מרן, רבי עובדיה יוסף, היה דמות חשובה בחברה הישראלית ובמשך שנים רבות. אדם שהגיע להישגים רבים וכבירים. אדם שניסה להילחם למען עצמאות המזרחיים מידי הדיכוי הליטאי ואפשר להגיד שנחל הצלחה מסוימת.

ניתן גם להגיד שמרן היה החרדי היחיד מאלו שהיו קשורים לרב שך, מנהיג החרדים הלא חסידים באותה התקופה, שניצח את הרב שך והאפיל עליו. מרן לא חש צורך להיכנע לכוחו הגדול של הרב שך. מתי שהרגיש שהגיעה השעה, לא הכפיף עצמו יותר לרב שך. הוא הלך לדרכו עם דעת תורתו האישית ולא עם דעת התורה "ללא הנגיעות" של הרב שך.

d7a9d79a-3d7a4d7a8d7a6d795d7a4d799d79d

הרב שך בפוזות שונות

הרב עובדיה זצ"ל, היה גם אנטי-תרבות לחברה המערבית. הוא לבש גלימה-ג'לביה וכובע-טורבן מוזרים. המשיך לדבר בעממיות על אף עמדתו החשובה וכך יצר חיבור עם מעריציו.

.

מרן מראה לאשכנזי לוזר מי הבוס..

ידוע שמרן היה שומע, בתענוג עילאי, את השירים של אום כולתום, זמרת מצרית שמרן נחשף אליה כשהיה רב באלכסנדריה. לא הפריע לו שהיא אשה ולא שהיא ערביה. זו דוג' לאדם מתון הראוי להיות רב. למי שלא מבין, הרבה דתיים מדירים זמרות מכיוון שהם טוענים שקול באשה ערוה. כלומר קולה אסור על האדם כמו איבר מינה.

מרן היה אייקון תרבות בחברה הישראלית ותמונות רבות שלו מתנוססות בבתי ישראל. בחברה בה אנשים מעריצים ספורטאים וזמרים, מרן הפך את היהדות והתורה לענף מכובד בתרבות. רבים השיב מעוון והם חזרו בתשובה רק בגללו.

מרן פאר הדור הצליח להשיב את הכבוד האנושי למזרחיים. נתן להם זהות להתגאות וחתר להפסיק את השפלתם התמידית. הוא הוכיח שבמקום שהממסד כשל, לפעמים אדם אחד אשר מכהן כרב יכול לעשות כל כך הרבה שינויים לטובה למען החברה שגדל בה. מרן מוכיח שאפילו חנון או תולעת ספרים יכול לעשות טוב להרבה אנשים ו"להחזיר העטרה ליושנה".

מרן היה בעל חסד גדול מאוד. היה נוהג לקבל חתנים ערב חתונתם ומעניק להם ברכות בין אם היו ספרדים או אשכנזים. על פי גישתו הרחומה, מרן הצטער ופעל בעניין צערן של העגונות וחיפש כל דרך להוציאן מכלאן. עגונה היא אישה שלא קיבלה גט מבעלה ועל פי ההלכה היהודית היא אסורה להינשא או לשכב עם כל אדם עד שלא תהיה עגונה, עגונה כמו עוגן. מרן גם הבין שהקב"ה לא מעוניין לחנוק את עם ישראל בחומרות ונהג להגיד: כוחה דהיתרא עדיף. כלומר, לא לבחור בגישה המחמירה בהלכה אלא בגישה המקילה. ידוע גם, שפעם מרן היה בדרך לבית החולים לצורך טיפול רפואי חשוב. לפתע אמר למשרתיו קחו אותי הביתה, אני חייב לרשום תשובה, בעניין עגונה כדי להתירה. אם לא אתעורר מהטיפול הרפואי מי יתירה בקהל?!

10109764

כשיש אדם קדוש כמותו אין פלא שאומרים שמרן היה בעל מופת עצום, מופלא ונורא. ידוע ומפורסם המקרה עם ראה"מ לשעבר אריק שרון. מרן קילל אותו ואמר עליו, "ייתן (ד') לו באנה אחת בראש, ימות, יישן לעד ולא יקום"… מיד אחר כך שרון הלך להתלוצץ עם רופאיו והפך לצמח.

כשאדם כזה כה מורם מעם אין פלא שהמוני ישראל העריצו אותו, בכו עליו ומצטערים במותו. לא לחינם הלווייתו הייתה הגדולה ביותר בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון היא המדינה היהודית מדינת ישראל.

מרקס, ליברליזם, פיטום פלסטינים ואידיוטיים שימושיים – הערות


I. קרל מרקס הוא ליברל. יש כמה דרכים\שיטות כיצד להשיג חירות לאדם. האחת היא חירות שלילית והשנייה חירות חיובית.

II. חירות שלילית זו החירות הקפיטליסטית, המדינה המורכבת מאנשים מונעת את עצמה מלהתערב בחיי האזרח ומתערבת רק מתי שחייבת. האזרחים יכולים לעשות הכל כל עוד הם אינם פוגעים באחר.

III. חירות חיובית זה כדוגמת ההוגה רוסו. בעלי גישה זו מכריחים את האדם לקחת או לקבל את חירותו. בעלי גישה זו עלולים להגיד שהאדם אינו רציונל כעת וצריכים לעזור לו להיות רציונלי. כופים עליו את ההתנהגות של הרוב וכך הוא מתנהג בצורה רציונלית. הראיה שזה רציונלי, זה כך הרוב  נוהג- הרצון הכללי.

IV. כל זה, מבלי קשר לזאת שקרל מרקס תומך נלהב בקפיטליזם מבחינה דיאלקטית, כלומר הוא מאמין שצריכים להגיע לשלב הקפיטליסטי כדי ליצור את התנאים המתאימים למהפכה הסוציאליסטית. וכן שאין הבדל אמיתי בין אנרכו-קפיטליזם לאנרכו-סוציאליזם מלבד גישה ושיטת מחקר ואלי גם הזכות לקניין. אולם אם שניהם מאמינים שהאדם טוב מיסודו ולאחר ההגעה לשלב האידאלי הוא יתנהג בצורה מיטבית, אזי אין ביניהם הבדל גדול.

V. בזמן דיקטטורת הפועלים, האמורה להיות זמן קצר לאחר המהפכה, לפי מרקס, צריך שהמדינה תלאים מספר דברים הכרחיים למהפכה. בזמן הזה שאף אחד אינו יודע מי אמור לעשות זאת ואיך, אז מרקס נחלק על הליברליזם, ככתוב לעיל.

VI. לגבי פיטום האווזים הפלסטינאים… חלק מארגוני השמאל שהתנגדו לפיטום שובתי הרעב, הם סוציאליסטים. פייגלין הוא קפיטליסט חריף. הממשלה היא קצת די אטטיסטית. לפיכך היא לא מנסה לתמוך בחירות כל כך. וגם אם היא כן תומכת בטעות בחירות, זו חירות חיובית ולא שלילית. כך יש מכנה משותף בין חנין לפייגלין.

VII. אטטיסטיים לא תומכים תמיד בחירות וכן גם השמרנים ועוד. כלומר, לא כולם תומכים בחירות שלילית. אנשי החירות החיובית, במס' רב של מקרים מאמינים שאין די בחירות שלילית וצריך לכפות אותה.

IX. דוג' לדבר, רוסו מאמין ברצון הכללי. הוא גם מאמין שרצון העם זה רציונלי. הוא מאמין שאם אתה לא רציונל אתה לא חופשי. הוא מאמין שחופש זה חשוב. לפיכך הוא יכפה עליך עונשים ועל ידי לחצים לציית לרצון הכללי המתבטא על ידי רצונו של רוב העם הקולקטיבי, כיוון שאם אתה לא מסכים אתה לא רציונל ואם אתה לא רציונל חסר לך באנושיות. כך המדינה מעניקה לך חירות אמיתית כיוון שעד לכפיית המדינה היית עיוור בשביל לראות את מה שהגיוני…במסגרת הערכים שלו של חירות ושל אנושיות רציונלית הוא וממשיכי דרכו משתלטים עליך וכופים את דעתם עליך, החלש.

XI. כתוצאה מכך השוויצרים הוכרחו על ידי הצרפתים להשתלב במהפכה כי אם לא, זה נגד הרצון הכללי שבא ליד ביטוי ברצון העם הצרפתי. כמובן שהשוויצרים טענו: אבל אנו לא אותו העם ולכן אנו רציונליים וצריכים הגדרה עצמית של עם אחר ואין לכם זכות כפיה, אנו שוויצרים. הצרפתים ענו: לא, אתם צרפתים רק אתם לא מתנהגים בהיגיון וזקוקים לעזרה…

XII. להצביע נגד חירות שלילית ובעד האבסת שובתי רעב, זה עובד יחד על אף שזה לא חייב להיות כך, ככתוב לעיל. הממשלה עוזרת לאסיר לחיות ובכך מממשת את חירותו. בג"ץ טען שהאסיר אינו מתכוון למות… פייגלין אמר "זכותם למות"… המתת חסד קידמתם, מה ההבדל?

XIII. ישנם אנשים שהתרבות ההגמונית קוראת להם אידיוטים… לנין היה מסווג את האנשים האידאליסטיים, לפי השימושיות שלהם וקורא להם: אידיוטיים שימושיים.

XIV. שיעבוד באירופה ושיעבוד פה, האם יש הבדל?

הנה ציטוט בענין,

"המציאו לעצמם היהודים מקום מפלט ב"פלשתינא הקדושה ורק בה, כך סבורים הם, הזכות להם לחיות, הואיל ושם קבורים אבותיהם ובה הם חיו שנים מועטות חיי-אושר…העם מאמין שאי-פעם יבוא ה"משיח" ויוליך את כל היהודים לפלשתינא ורק אז יתחיל לחיות חיים מהוגנים אנושיים. והנה נמצאו מנהיגים מוכנים בשבילו, היינו ה"פלשתינאים". אילו היה בידי העם לראות מקרוב את החיים הנוראים הצפויים לו שם, או אז היה נוטש חלומו זה…כן, חברים, אם ה"פלשתינאים" מודים בכך, שגם אם ישרור אותו המשטר הקפיטאליסטי עצמו נשאלת, איפוא. השאלה: מה הצלה וישע כאן ליהודי המסכן? אם בפלשתינא ישקע היהודי באפילה כמו כאן – הרי שוב נשאלת השאלה – מה ההבדל בין מצב היהודים כאן ושם? מובן, שאין שום הבדל, אולי רק בכך, ששם ירכבו על הפועל היהודי אחיו בני דתו, שעה שבכל העולם מנצל את היהודי כל הרוצה בכך, אבל האם היהודי הרכוב על גבו של יהודי אחר הוא מעמסה פחותה?…ואם כך הדבר, במה עדיפה פלשתינא על ארצות אחרות? היכן הוא העתיד המאושר המובטח ליהודים בפלשתינא? – הוא איננו ולא יהיה".

http://benyehuda.org/stein/comrade_arthur.html – א"ש שטיין

כיצד ארגוני השמאל מסייעים למדיניותה העכשווית והשמרנית של המדינה


על שוברים שתיקה, ייצוגה המוצלח של מדינת ישראל בדעת הקהל העולמית על ידי ארגונים שמאליים, נורמליזציה וכיצד הם פועלים למען השמרנות


זה הוא לי עתה הפוסט הראשון  בבלוג. הכתיבה הזו איננה מייצגת משהו מיוחד הראוי במיוחד לפתוח את הבלוג. אולם אלוהים הוא ספונטני וכך גם אני. עם כל האמור, כעת כשהנני כותב זאת, אני חושב שהסתכלות מלמעלה וללא הבעת עמדה אישית מייצגת עמדה אלוהית ומזכירה לי את הזוית המפורסמת של מעוף הציפור בקולנוע המייצגת משהו אלוהי וגורלי. במאמר דעה זה על 'שוברים שתיקה' הנני מייצג כזו דעה ולהרבה אנשים ימניים אתפס כאדם המגיע ממאדים. לפיכך מצאתי דרך להסביר מדוע פותח אני את הבלוג בכתיבה הזו.

כעת עולה לי רעיון נוסף. בפוסט זה אדבר על ארגון 'שוברים שתיקה'. כידוע שהמוסד הנ"ל הוא בעל שם המביע יציאה מן השגרה ואומץ. אקווה שכתיבתי תנתץ מוסכמות ותשבור אלילי מחשבה ותצליח, כביכול, להתקדם וליצור חידושים מקוריים.

תיירים ממדינות העולם הראשון בעיר חברון במסגרת סיור של ארגון השמאל 'שוברים שתיקה'

'שוברים שתיקה' הוא אחד מן הארגונים המגודרים בדעת הקהל כארגון שמאלני. וישנם אנשים רבים המתעבים את פעילותו כיוון שהם חושבים שהיא מזיקה להם. ברם, לי יש תאוריה ריאליסטית, מזה זמן רב, שהארגון תורם לישראל מבחינה כלכלית, מבחינת דעת הקהל הבינ"ל וכן תורם לנורמליזציה בינינו לפלסטינים.

ארגון שוברים שתיקה, מגייס כספים מאירופאים תמימים ומוציא אותם בארץ ובשטחים. בנוסף,הוא מגייס ישראלים רבים לעבודה ובכך תורם לכלכלה, להוצאת אנשים ממעגל האבטלה ולהתיישבות, היות שמביא אנשים לשטחים וגורם להם להשקיע כסף שם.

כמו כן, הוא מציג את דעת הקהל הישראלית בעולם כמפולגת. זה אולי מסייע מעט לתנועות החרם נגדנו. אולם זה עוזר לנו להציג את חלק מן האזרחים במדינה כערבו-פילים. בכך התנהגות המדינה אינה נתפסת אצל חלק מהעוינים אותנו כמיזונ-ערבית אלא כחלק מבעיה נקודתית או זמנית. בזאת הוא עוזר לאנשים לעכל את המדיניות הישראלית ולא לשנוא אותה בצורה קיצונית שתביא לידי מעשים חמורים נגד המדינה. בנוסף, כשהפלסטינאים רואים את הארגונים הללו אשר כביכול פועלים למענם, הם פחות שונאים או מפגעים בישראלים\יהודים. וכן שמכיוון שהם מבצעים פעילויות משותפות יחדיו, כגון ביקורים בבתים של תושבי חברון או בדרום הר חברון המבוצעים על ידי 'שוברים שתיקה', הם מנרמלים את הסכסוך והופכים את הכיבוש לעובדה נוחה שאפשר גם להתפרנס מכך ובכך מבצעים בציניות 'תתביע' וזאת בשם ההתנגדות לכיבוש..

דוגמה לדבר, ארה"ב כבר מעל מאה שנה נמצאת במלחמה\לחימה כל שנה במקום אחר. פעם אלו הדמוקרטים בשלטון והרפובליקנים מתנגדים ופעם הפוך. כתוצאה מכך, דעת הקהל הבינ"ל איננה שונאת כל כך את ארה"ב אלא כל פעם מאשימה את המפלגה השלטת. כלומר, הפילוג הקיים, כביכול, תורם ליישום מטרותיה האוניטריות של המדינה.

על כן דעתי שארגונים שמאלנים אחרים, כגון 'עדאללה', 'בצלם' ועוד מסייעים לכלל תושבי המדינה ולהנצחת המצב הקיים, כמו שהדגמתי על הארגון 'שוברים שתיקה'. הם תורמים לכלכלתנו ולייצוגנו בעולם ולנרמול היחסים עם מתנגדנו. בכך הם משרתים ופועלים למען האג'נדה השמרנית המתנגדת לשינויים ותומכת במסורת. וכל זאת ללא שהם עצמם מודעים לכך. ממש אלוהי, הידד!

הנני מקווה שגרמתי לכם לחשוב על הנושא. תודה.