תגית: ליכוד

מדוע נתניהו מקים ממשלה עם גנץ כשבסקרים מצבו טוב? מספר תובנות פשוטות..


כעת אנו מתבשרים שאוטוטו תקום ממשלת אחדות בראשותו של נתניהו וגנץ. רבים בשמאל אומרים שנתניהו לא יכבד את ההסכם ולמעשה יפיל הממשלה עוד שנה וחצי. אני לא חושב כך, כי נתניהו לא יכול לפגוע באמינות שלו בצורה כזו. זה מעשה שלא יעשה. ברם הנושא שעליו אני רוצה לדבר זה על האינטרסים של נתניהו.


כעת נתניהו חזק מאוד בסקרים על אף המשבר הכלכלי של הקורונה, ואם כן נשאלת השאלה מדוע היה דחוף לנתניהו להקים ממשלה עם גנץ ולהציע לו חצי מהממשלה בתיקים ורוטציה? הוא יכול ללכת שוב ושוב לבחירות ולהישאר כראש ממשלה כי לגוש השמאל אין מספיק מנדטים כדי להקים קואליציה.

וכן הוא הוא היה יכול להציג לגנץ כמות תיקי ממשלה סבירה ורוטציה של שנה, מדוע הוא לא התעקש על כך?

ניתן להגיד שנתניהו ניסה להתעקש, אולם גנץ התעקש יותר על התוצאה הזו פחות או יותר ולא הסכים להתקפל. הרעיון של גנץ מעבר לכיבודים לחבר מרעיו, זה שיהיה לו חצי מהקולות של השרים בממשלה, וכך הוא פחות משועבד לאג'נדה ימנית של רוב חברי הקואליציה. ברם מדוע נתניהו לא הלך לבחירות שוב?


אופציה אחת שנתניהו לא סגור על זה שהגוש שלו יוכל להקים ממשלה בסופו של דבר, נכון שהוא מתחזק בסקרים אולם אולי הוא עדיין לא יגיע ל-61. סקרים לא תמיד תואמים לבחירות.

אופציה אחרת זה שהוא חשש ממרד בליכוד על ידי מישהו שיגיד שאסור להפקיר את המדינה ולכן עליו להקים הממשלה. ואז אותו אחד יפגע בשם של הליכוד בסיכויים המפלגה לזכות בבחירות.

אפשרות נוספת, היא שנתניהו מבין שבשביל הקורונה והמשבר הכלכלי בזמן הקורונה ולמען המדינה, יש להעביר תקציב ולקדם משילות, היות שמערכת המשפט בארץ טוענת שלממשלת מעבר שלא מצליחה להקים ממשלה יש פחות סמכויות מממשלה נבחרת ופחות מממשלת מעבר. לפיכך ייתכן שנתניהו מבין שהוא בבעיה גדולה ולמען עם ישראל יש להתקפל לשנתיים ולסכן את העתיד. [לא ברור האם יש עתיד ישימו וטו על גנץ בעתיד כנקמה או ככעס על כך שנטש אותם. אם הם ישימו וטו עליו לנצח כמו הוטו החרדי על לפיד, אז נתניהו מפסיד שנה וחצי, אולם מסיר האיום הגנצאי נגדו].

כך או כך נתניהו מרוויח שלא קם לו מתחרה מימין. וכן שהוא מרוויח לגיטימציה מכך שגנץ איתו למרות שהוא מואשם בפלילים. העניין הזה יכול לתרום לטיהור שמו הציבורי בקרב מצביעי מרכז וימין מתון שנטשוהו למפלגות אחרות ומעניק יותר לגיטמציה להמשך שלטונות למרות הכתם המשפטי. וכן הוא מרוויח שכמות השרים ההזויה של האגף השמאלי בממשלה מגעילה את הציבור.

בנוסף ייתכן שלאחר שלוש שנים באופוזיציה ליברמן יהפוך ללא רלוונטי, ואם ליברמן לא עובר, אז לימין יש מעל שישים להקים ממשלה מבלי שותפים בבלוק של לפיד מרץ.

אשמח לשמוע ההסברים שלכם.

ימי בנימין – עמית סגל – הגיגים


טוב. צפיתי הערב בחלק א. של ימי בנימין של עמית סגל וחשבתי לכתוב מעט תובנות למען עם ישראל שקורא פה


ההתרשמות שלי היא מהפרק שנשמע שנתניהו הוא מנהיג נחמד שפעם היה מקדם בצורה קבוצתית חברים למפלגה, אולם הם בגדו בו ואז הגיע ברק שהחליף אותו ושפגע יותר במדינה מבחינתו.

הוא קידם שלום כשהבטיחו לו רשת הגנה ולבסוף השמאל הפיל אותו יחד עם טיפשי הימין.

אין פלא שהוא הפנים לקחים ולמד שהליכוד מצמיח מתחרים שפורשים, כגון בני בגין, דן מרידור, איציק מרדכי ודוד לוי שאפילו הלך עם העבודה ועוד. עדיף להשאיר תיקים בכירים אצלו או אצל השותפים הקואליציונים.

והוא גם למד שהשמאל שקרן ולא יתמוך בו גם אם הוא יעשה צעדים לשלום. השמאל שונא אותו אולי כי הוא מייצג את הימין.

הדרך שלו להצעיד את המדינה לפי החזון שלו זה לעבוד עם המקופחים היהודים, חרדים, דתיים, רוסים וימנים ובכל להיבחר שוב ושוב.

כעת גנץ טוען שהוא ימין מרכז ורוב השמאל מצביע לו. ליברמן בשביתה – וכאן נתניהו בבעיה.

נחכה ונראה האם הוא יצליח לפתור זאת.

היה חסר לי כיצד נתניהו הצליח להיבחר לליכוד למרות חוסר נסיונו הרב. זה מסקרן מאוד. וכן היה חסר לי מה סוד כוחו בחברה החרדית שהחרדים לא מעזים לנטוש אותו תמורת נזיד עדשים מגוש השמאל. אולי הוא ידבר על כך בהמשך. כמו כן חסרה לי פרספקטיבה, נכון שנתניהו המנהיג שכיהן הכי הרבה זמן פה במדינה כראש ממשלה, אולם היה לנו גם את בן גוריון שגם שימש כראש ממשלה עידן ארוך אם כי בעידן של השמאל הלא כל כך דמוקרטי ומעניין לראות איך הוא או מנהיגים אחרים פה שימרו את כוחם וניצחו את מתחריהם. לאחר השוואה יהיה יותר קל להעריך את המותג בנימין נתניהו.

אגב שמתי לב כבר תקופה ארוכה אבל בפרק הזה זה צף לי שוב שהיחידים שמאיימים על נתניהו הם גנרלים, יש משהו בנתניהו שגורם לעם לרצות גנרלים בעלי תרבות צבאית ולא אזרחית שיחליפו אותו. מעניין מה זה.

לסיכום נתניהו מנהיג מוכשר, נועז, בעל שאיפות ואולי שליחות, שנכשל, הפיק לקחים והעז שוב.