תגית: עברי בן־קהלת

מוגן: שיר – לִהְיוֹת הָרַבִּי שֶׁלָּך


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

מודעות פרסומת

מוגן: שיר | לְעוֹלָם לֹא נִתְרָאֶה שׁוּב


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

מוגן: הַצְּפִירָה עוֹמֶדֶת לִי


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

שיר לסיגי 


אֲהוּבָה
דְּלוּקָה
מְאִירָה
אֲדֻמָּה

בּוֹעֶרֶת
מְחַמֶּמֶת
נֶאֱכֶלֶת
מְלַכְלֶכֶת
וְנִגְמֶרֶת

יֵשׁ הַרְבֵּה
זֶה רַק עוֹלֶה
וְהַמְּחִיר
תָּדִיר מִשְׁתַּנֶּה

הוֹרֶגֶת
קוֹבֶרֶת
נְשָׁמוֹת מְרוֹקֶנֶת

בָּדָד
אֵינָהּ נִדְלֶקֶת
מְחַכָּה לְמַגַּע הַיָּד

אֵינָהּ מִתְנַגֶּדֶת
שְׂפָתַי נוֹשֶׁקֶת
בְפִי רוֹטֶטֶת
וּלְגוּפִי חוֹדֶרֶת

סִיגַרְיָה נֶאֱמָנָה

ניקד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת

 

אהבתם? אתם מוזמנים להגיב, להעיר ולשתף.

אִִשָּׁה חֲרֵדִיָּה דַּי לָךְ הֱיוֹת שִׁפְחָה


השיר אִִשָּׁה חֲרֵדִיָּה דַּי לָךְ הֱיוֹת שִׁפְחָה הוא בהשראת קוצו של יו"ד ליל"ג. יצא לי להתקל לא מזמן בשיר של יל"ג בשם קוצו של יו"ד. יל"ג היה אדם שניסה לשנות נורמות דתיות מסוימות, ובסיפור קוצו של יו"ד הוא מתאר את מצבה העגום של האשה העברית, כלומר היהודית. וגם אני החלטתי לשלוח ידי בנושא ועל אף שאיני מתיימר להכיר את החרדים לגמרי, אני חושב שהצלחתי לכתוב שיר על מצבה של האשה החרדית. וכעת קוראי החרדים מוזמנים לקרוא לי אנטישמי וחרדו-פוב.

אִִשָּׁה חֲרֵדִיָּה, דַּי לָךְ הֱיוֹת שִׁפְחָה,
אוֹמְרִים עָלַיִךְ דַּעְתֵּךְ קַלָּה,
מַדּוּעַ לָזֹאת אַתּ מַסְכִּינָה?
מָה עִם דְּבוֹרָה וְחֻלְדָּה הַנְּבִיאָה
אוֹ צִפּוֹרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה הַגְּרוּשָׁה?

יוֹשֶׁבֶת בְּאוֹטוֹמוֹבִּיל קָדִימָה,
אַבְרֵךְ צַדִּיק צָעוֹק יִצְעַק: פְּרוּצָה!
וְדַרְדַּק יִקְרָא בְקוֹל: חֲזִירָה מַסְרִיחָה!
וְאַתּ אוֹמֶרֶת: זוֹ לֹא הַדָּרָה, אֶלָּא כָּךְ הִיא הַהֲלָכָה,
וְאִם אַתּ חֲזִירָה – הֵיאַך מְחַתְּנִים אוֹתָךְ עִם בֶּן הַתּוֹרָה?

אֶת מֹחֵךְ קִיצוֹנֵי הָעֵדָה שָׁטָפוּ,
בִּכְבָלִים שֶׁל מַחֲשָׁבָה בָּךְ יַחֲזִיקוּ,
אֶת שְׂעַר רֹאשֵׁךְ בְּבֵיתֵךְ בְּכֹחַ יְכַסּוּ,
לְחַיֵּי הָעַבְדוּת אוֹתָךְ הֵם דָּנוּ,
וּמִלִּמּוּד הַהֲלָכָה אוֹתָךְ הִדִּירוּ.

עָתִיד לָךְ אַיִן,
לְעוֹלָם יַגִּידוּ אַתּ סוּג בֵּית עֲדַיִן,
אָדָם הָרִאשׁוֹן קִבְּלֵךְ כְּעֵזֶר שֶׁתִּמְזְגִי לוֹ הַיַּיִן,
וּפְסוּלָה אַתּ לְעֵדוּת כְּנֶגֶד אַנָּס שֶׁתָּחַב לָךְ הַ*ַּ*ִ*
אֵיךְ הִנָּךְ חָיָה וְלֹא קֵץ לְנַפְשֵׁךְ שָׂמָה בְּאֶקְדּוֹחַ כְּהֶרֶף הָעַיִן?

אֵיכָה יָשַׁבְתְּ בָּדָד, לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאִי לָךְ אֶת הָאֶחָד,
לָקוֹחַ תִּקְחִי בַּטְלָן שֶׁאֲפִלּוּ חוּמָשׁ בְּקִמּוּץ לֹא לָמָד,
עָלַיִךְ בְּבֵיתֵךְ וְעַל יְלָדַיִךְ יָרִים בְּתַעֲנוּג אֶל־עַל הַיָּד,
וּמַדּוּעַ מַזָּלֵךְ מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת אָבָד?
הַאִם הָעִנְיָן מִשּׁוּם שֶׁהָאַלִּים לִשְׁלוֹט עֲלֵיכֶן חָמָד?

בַּמֶּה אַתּ יְהוּדִיָּה כְּשֶׁאֶת הַתּוֹרָה אָסוּר לָךְ דַּעַת?
הֵן הַתּוֹרָה לָךְ תִּפְלָה, וְאֶת הָאֱמֶת אַתּ לֹא יוֹדַעַת,
הַאִם מִפַּחַד הַחֶבְרָה אַתּ לָהֶם נִשְׁמַעַת?
מִפְּנֵי מַה תְּחַנְּכִי בִתֵּךְ לִהְיוֹת כְּמוֹתֵךְ בּוּרָה וְנִכְנַעַת?
שִׁפְחָה נוֹלַדְתְּ וְשִׁפְחָה תָּמוּתִי כָּל עוֹד אַתּ לֹא בוֹרַחַת.

אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים אַיֵּה בַשּׁוֹאָה הָיָה הָאֱלוֹהִים;
אֶל סִבְלֵךְ מִזְּמַן חַוָּה אֵין הֵם מִתְיַחֲסִים,
הָאִשָּׁה פְגִיעָתָהּ רָעָה כָּךְ בַּסְּפָרִים כֹּותְבִים,
אִם תִּרְצִי לְהִתְגָּרֵשׁ לַעֲזוֹר לָךְ אֵין הַלָּלוּ רוֹצִים,
וְלַעֲשׂוֹת תְּנַאי בְּנִישׂוּאִין עָלַיִךְ הֵם אוֹסְרִים.

אֵיכָה בָּחוּר יִשָּׂא אָמָה הָעִבְרִיָּה לְלֹא בוּשָׁה?
מַדּוּעַ הַמְחַפֵּשׂ אִשָּׁה עִם חֵרוּת הַמַּחֲשָׁבָה יִכָּשֵׁלָה,
עַד מָתַי תִּשָּׁאֲרָה רַוָּק וְלֹא תִקַּח נְקֵבָה יּוֹדַעַת הֵיטֵב גָהָצָה?
מַדּוּעַ דָּתִית לְאֻמִּית עָלֶיךָ תַּגִּידָה: אַתָּה גּוֹי וְאֵין נַפְשִׁי בְּךָ חָפֵצָה?
וּמַדּוּעַ לַחוֹשֵׁב תֵּבָתוֹ נִנְעֲלָה וְאֵין לְאַחֲרִיתוֹ תִּקְוָה?

קרדיט לנקדן הנפלא: עברי בן־קהלת.

שיר השואה – שׁוֹאָה מַתִּישָׁה


שׁוֹאָה מַתִּישָׁה

שׁוֹאָה מַתִּישָׁה כְּמוֹ אִשָּׁה עֵירוּמָּה
כָּל שָׁנָה טְקָסִים יוֹלֶדֶת כְּמִשְׁלוֹחִים בְּרַכֶּבֶת

נַאצִים אַכְזָרִים בְּלוֹנְדִינִים חַתִּיכִים
הָרְגוּ יְהוּדוֹנִים עֲזוּבִים וּמוּזְנָחִים

לְ'יָד וָשֵׁם' אוֹתָם מְבִיאִים לִפְנֵי כָּל הֶסְכֵּם
וְאַחֲרֵי זֶה מִתְפַּלְּאִים לָמָה אֶצְלֵנוּ הַכֹּל שָׁמֵם

מָחֹה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר הַשּׁוֹאָה
זְמַן הֱיוֹת הָאֻמָּה עֲיֵפָה וְלֵאָה

כְּצאֹן לַטֶּבַח עַם מִסְכֵּן הָלַך
לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שָׁכַח וְלֹא טָרַח

שֹׁואָה עֲלוּבָה שָׁם סָבַלְתָּ וְנֶאֶנַסְתָּ כְּמוֹ נְקֵבָה
אֲנַחְנוּ בִּגְלָלָהּ נִתְפָּסִים כְּזוֹנָה

דַּי לְהַנְצָחַת הַטְּרָגֶדְיָה לְלֹא הַבּוּשָׁה
לֹא גְבוּרָה הִיא מַנְצִיחָה אֶלָּא חוּלְשָׁה

שׁוֹאָה שׁוֹאָה
מַה בָּך הַמַּטָּרָה?

סייע בניקוד: עברי בן־קהלת.