תגית: עישון

כיצד פסקתי מלעשן קנאביס


פה ושם חברי היו מעשנים קנאביס משהו עם ריח חמוץ ולא הכי נעים לפעמים ומבקשים ממני להצטרף. בהתחלה ראיתי בהם מסוממים וסירבתי בנחרצות. וראיתי בזאת גם סימן לניוון מוסרי.

לאחר זמן נחשפתי לקמפיינים של ליגליזציה שאמרו שזה לא מסוכן וכן שיש מקומות בעולם שזה מותר או מעלימים עין. אחרי זה ראיתי גם שהיסטורית זה היה נהוג לצרוך קנאביס עד לפני פחות ממאה שנה.

לאט לאט כבר לא ראיתי בהם אנשים רעים המזיקים לעצמם. הבנתי שזה הבדלי תרבות ואינטרסים שונים של בני אדם.

ופעם ביום הולדת של חבר לקחתי כמה שאיפות מסיגריה ולא חשתי כלום. וכך פה ושם לקחתי כמה שאיפות מחבר באירועים שונים ולא חשתי כלום. לאחר כמה שנים התחלתי לחוש נינוח לאחר השאיפות הללו ולאחר עוד כמה שנים כבר התחלתי לחוש טוב.

אבל לעולם לא הייתה לי תאווה לזה, פשוט אם מישהו מבקש הייתי לוקח. זה היה הרבה יותר קל מאשר להגיד לו שאני לא מעשן ואז הוא היה פוצח במסע שכנוע שאין מה לפחד ושכדאי לי לנסות ושום דבר לא יקרה לי.

יום אחד נפגשתי עם חבר בבית קפה והוא עישן והציע לי לעשן עימו. לקחתי כמה שאיפות ולאחר שעה הרגשתי עליזות ואחרי עוד חצי שעה הרגשתי פתאום לא טוב חלש מאוד. ביקשתי מחבר אחר שיבדוק לי דופק. ותוך כדי הבדיקה התעלפתי.

אני זוכר שחברי צעקו משהו ולא הבנתי שהם מדברים איתי. אחד מהם הזכיר את שמי, ואז הבנתי שהוא מדבר אלי. קמתי והרגשתי רק חולשה. אולם הרגשתי בשליטה. מתברר שהתעלפתי לכמה שניות והם השכיבו אותי לרצפה.

כעת למשך כחודש חשתי אורח בגופי שלי. זה היה נחמד מאוד, סוג של היי תמידי. יכולתי לעשות ספורט ולא לחוש כל כך המאמץ, לא אני סובל מהמאמץ אלא הגוף שלי, ברם זה הרגיש כמו גוף של מישהו אחר.

והיות שלא נעים להתעלף, מני אז התחלתי לסרב להצעות עישון. ולאחר שנה ומחצה חבר הציע לי באירוע משפחתי. ואמרתי לעצמי, אולי התעלפתי רק אז, אז לקחתי כמה שאיפות. וחשתי לאחר כארבעים דקות שאני הולך להתעלף נשכבתי על אדמת הגינה שלי עם הרגליים למעלה והעניין עבר. חשתי רק עליזות והלכתי לישון.

ומני אז, אני מסרב באדיקות לעשן קנאביס. אין לי שום עניין לאבד שליטה על עצמי. אני שבחיי לא השתכרתי, גם לא בפורים. לא רואה עניין לעשן עד להודעה חדשה. וכשאני מריח את הריח החמוץ של הקנאביס אני מעקם האף. לא מרגיש שפספסתי משהו. ברם נזכר שאני לא רוצה להתעלף.

מה שכן עם מישהו מעשן לידי, לא כזה מפריע לי. לפני כמה חודשים ישבתי ליד כמה פנסיונרים שהעבירו ביניהם סיגריות בעלות ריח חמוץ. וכשקמתי חשתי קצת סחרור והבנתי שאני כעת מעשן פסיבי. חייכתי בעליזות והמשכתי ללכת בדרכי.

אני עדיין בעד ליגליזציה מגיל מסוים. ברם אני לא חש צורך לעשן.

כיצד צמצמתי העישון וצריכת הטבק שלי

כיצד צמצמתי העישון וצריכת הטבק שלי


התחלתי להתרגל לעשן בעקבות סרהוב מחבריי שאעשן. זה התחיל מהצעה של סיגריה פה ושם כבר מגיל צעיר בעת דיון מעניין או באירוע חברתי. לבסוף לאחר כמה שנים התרגלתי ואהבתי. אני מושפע מחברים ובפרט מחברים טובים. אם כי אני עדיין מעשן קל מאוד כיום.

אולם הייתה תקופה שהייתי מעשן כשתיים וחצי קופסאות סיגריות לשבוע, אולי מעט פחות כי דאגתי להביא למי שרצה ולא היה לו. שזה כבר עישון מזיק. ויום אחד קראתי ספר בשם גנבת הספרים ושם גיבור הספר מגלגל לעצמו סיגריות ואפילו מלמד את ביתו לגלגל לו. אמרתי לעצמי, גם אני יכול. זה נראה טקס מעניין. אולי גם יותר זול. אולי יותר בריא כי הטבק יותר בריא. גלגולית.

יום אחד ראיתי ביו טיוב סרטון כיצד לגלגל, ראיתי שזה לכאורה לא כזה מסובך. הלכתי וביררתי על חנות טבק גלגול והתחלתי לעשן. כאדם לא מושלם קניתי מכונת גלגול וכך החלתי לגלגל לעצמי סיגריות ולכל מי שמסביב. הפכתי למכונת טובות למי שמסביבי רוצה סיגריה בין כי נתקע בלי או כי קצר במזומנים.

התחלתי לגלגל בביתי תחילה ולעשות בקופסה בחוץ – כנאמר "גלגל סיגריה בביתך ועשן קופסא בצאתך". לפתע שמתי לב שגם הסיגריות קונות יותר, ואני ממש צורך פחות טבק. בהמשך כבר התחלתי לגלגל מחוץ לבית כולל ברחוב. תהליך המרתי מנטיית העישון הקופסאתית שלי הומרה לנטיית עישון

לפני הגלגול כבר החלטתי להמנע מעישון כשאני חולה, כשאני צרוד, כשמגרד לי בגרון וכשכואב לי הראש. הרעיון היה לא לסבול מהעישון ולצמצם. ובנוסף כבר הפסקתי לסיים את הסיגריה עד הסוף. מי אמר שחייבים לסיים את הסיגריה?!

דבר זה התעצם יותר כשהחלתי לגלגל. שמתי לב שהחבילה מחזיקה לי כמה שבועות. וכן היא לא יקרה, אז כך שלפעמים אני מחמם יותר העישון ומסיים רק חצי סיגריה. ובנוסף אפשר לגלגל עם פחות טבק.

המעבר לגלגול גרם לכך שהפחתתי את העישון שלי מסיבית ועוד מבלי מאמץ רב. כפתיחה הורדתי את צריכת הטבק שלי ב-75%.

ולפעמים אני גם לא מעשן כמה ימים. וכן חלק מהימים מעשן כארבע סיגריות ומטה.

התפיסה שלי גם שלא חייבים לעשות כל יום משהו כמו היום הקודם בצורה סימטרית. למעשה מחלת הסימטריה מזיקה לנו פעמים רבות. היא גורמת לנו לצרוך יותר אוכל כדי שהמאכל ישאר סימטרי ואז אוכלים יותר – או בכלל לסיים את החבילה עד הסוף למען הסדר הטוב. כמו לסיים הסיגריה עד הסוף – מה הבעיה לזרוק רבע סיגריה לקראת הסוף? וכן לעשן יותר כי צריך שהעישון יהיה טוב וסביר. ידוע הכלל שצריך לחסל חבילת סיגריות ביומיים כי אחרת זה לא נשאר טרי. וזה אבסורד. חבילת הטבק שלי מחזיקה חודש במצב סביר כשהיא בנרתיק ובתיק. יש המעשנים כל יום חצי קופסה, מה הם לא יכולים להפחית?

אני כאן ממליץ לכם, מי שרוצה להפחית בסיגריות, לעבור לגלגול. לא חייבים לגלגל תמיד. אפשר להתחיל לגלגל בבית ובמשרד ואז אם רוצים להמשיך לגלגל תמיד. לגלגל זה נחמד, תעסוקה, צומי עצמי – הענקת זמן שהאדם מעניק לעצמו וגם יותר בריא.

כשמרן אני מאמין שלא הכל בחיים זה או הכל או כלום. אפשר להפחית ולצמצם צריכת רעלים. ומאידך להמשיך לעשן כל עוד זה חוקי. זה עדיף מרעלים אחרים רבים שאנשים צורכים. הרבה אנשים המפסיקים לגמרי, לבסוף נשברים ושבים לעשן. ניתן פשוט להפחית.

אני כיום מעשן קל מתון מאוד. העישון שלי מתון מאוד וכשליש מסיגריה רגילה בסיגריה שלי. כך שהסיכון מהעישון ממש הופחת דרסטית.

לבריאות.