תגית: שיר אבל

מותר להוריד דמעה – שיר


מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
גַּם אִם חָלְפָה לָהּ שָׁנָה

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
עַל נְשָׁמָה אֲהוּבָה שֶׁהָלְכָה קוֹדֶם זְמַנָּהּ

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
כְּשֶׁעוֹלֶה זִכָּרוֹן אוֹ תְּמוּנָה בְּמַחֲשָׁבָה

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה 
גַּם בְּעֵת עֶצֶב וְגַם בְּעֵת שִׂמְחָה

מֻתָּר לְהוֹרִיד דִּמְעָה
גַּם כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּחֻפָּה אוֹ בִּלְוָיָה

וּמֻתָּר לְהוֹרִיד סְתָם דִּמְעָה
עַד הַפְּגִישָׁה שָׁמָּה לְמַעְלָה.

קרדיט על הניקוד עברי בן קהלת.

לעולם לא נתראה שוב – שיר


לְעוֹלָם לֹא נִתְרָאֶה שׁוּב, אֵינִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ,
אֲבָל אֲנִי חָשׁ שֶׁאָנוּ לֹא נִפָּגֵשׁ כְּבָר וַאֲפִלּוּ לֹא נִפָּרֵד כָּרָאוּי.

לְעוֹלָם לֹא נִפָּגֵשׁ יַחְדָּיו בְּיוֹם שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ,
אַך חִיּוּכֵךְ יַמְשִׁיך כְּמוֹ תָּמִיד לִחְיוֹת עִם עֵינַיִךְ הַכְּחֻלּוֹת כַּשָּׁמַיִם הַנִּצְחִיּוֹת.

לְעוֹלָם לֹא נַגִּיד יוֹתֵר שָׁלוֹם וְלֹא מַה חָדָשׁ,
אֲבָל אִם אַתְּ יְכוֹלָה אִמְרִי שָׁלוֹם לְמַכָּרִים.

אִמְרִי לָהֶם שֶׁלֹּא יֶאֱרַךְ לָנוּ זְמָן, אוּלַי הֵם שָׁם יִשְׂמְחוּ לִשְׁמוֹעַ שֶׁנִּפָּגֵשׁ מָתַישֶׁהוּ.
אוּלַי מִישֶׁהוּ יַגִּיד בְּחִיּוּך: "הִגִּיעַ הַזְּמָן".

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁאַל מָתַי, לֹא הֵיכָן, לֹא מַה חָסֵר, לֹא מַה צָרִיךְ, לֹא מַה חָדָשׁ וְלֹא אֵיך 'חַיִּים', פָּשׁוּט לֹא נִפָּגֵשׁ עוֹד לְעוֹלָם.
לֹא בְּיוֹם חוֹל וְלֹא בְּשַׁבָּת אוֹ חַג, לֹא סְתָם בְּיוֹם מְעֻנָּן וְלֹא בְּיוֹם שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ.

אֵינִי יוֹדֵעַ מָתַי וְהֵיכָן, אֲבָל אָנוּ נַגִּיעַ בֶּעָתִיד לְאוֹתוֹ הַשָּׁלָב יוֹם אֶחָד
וְאוּלַי נִתְרָאֶה בְּיוֹם קַר אָפוֹר וְגָשׁוּם כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.

אֲבָל לָךְ זֶה לֹא מְשַׁנֶּה, אַתְּ כְּבָר לֹא אוֹהֶבֶת וַאֲנִי מְדַבֵּר אֶל עַצְמִי.

תודה לנקדן הנפלא: : עברי בן־קהלת.