תגית: תקינות פוליטית

קרולה הילפריך – דברי סנגוריה על המרצה מהעברית שחטאה באכפתיות והסבירה משהו לסטודנטית חיילת


כותרות האתרים צעקו השבוע האינטרנט שמרצה באוניברסיטה העברית נזפה בחיילת ישראלית על זה שהיא בצבא הישראלי. חברים רבים שלי בפייס תקפו את המרצה השמאלנית ואמרו שהיא חצופה ועוד שלל מילות גנאי. מדובר בחוקרת ספרות ותרבות. מרצה בכירה בחוג לספרות כללית והשוואתית ובתכנית ללימודי תרבות שלמדה פילוסופיה וספרות באוניברסיטאות מינכן, ברלין, וירושלים. כעת המבטא שיש לה בעברית מובן.

הנה הסרטון שמתעד חלק מהשיחה בין המרצה לחיילת ותודה למסריט האלמוני:

 

 

וכך כתב על זה עיתון מסוים: "במהדורת החדשות של "כאן" נחשפה אתמול (שלישי) תקרית חמורה, שבמסגרתה העירה מרצה בשם ד"ר קרולה הילפריך מהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה לסטודנטית שהגיעה כשהיא לבושה במדי צה"ל. התקרית החלה לאחר שסטודנטית ערבייה העירה לחיילת, ובין השתיים פרץ ויכוח. לאחר ההרצאה ניגשה המרצה לחיילת ונזפה בה בחומרה. "את לא יכולה להיות נאיבית ולבקש שיתייחסו אלייך כאזרחית, כשאת מבקשת להיות במדים. את חיילת בצבא של ישראל ויתייחסו אלייך בהתאם", אמרה לה".

אני שומע בתיעוד מרצה אכפתית שמרגישה צורך להסביר לחיילת מדוע סטודנטית העירה לה משהו. איני רואה נזיפה. זה ברור שהתנדבות בצבא או להתעקש ללבוש מדים הן ערכים מסוימים שיכולים להתפס רע בידי אנשים אחרים. ומי שלא רואה זאת הוא מושפע מערכים קונצנזוסיאלים או מערכים מיליטריסטים המקדשים עניינים צבאיים.

נראה שהבחורה לא מבינה מדוע שמישהו לא יאהב את זה שהיא חיילת או מגיעה לצבא. היא לא נחטפה לצבא, אלא התנדבה, כך לטענתה. זו עובדה שמישהו לא אהב זאת, כעת המרצה מסבירה שיש כאן מיליטריזם, פגיעה בחברה אזרחית, בחירה לשים מדים. ואני לא אתפלא אם גם נאמר שערביה שחשה מדוכאת על ידי הצבא ישראלי חשה צורך להעיר איזו הערה נגד המדים או הצבא. לבסוף המרצה אומרת לחיילת שהיא מצטערת שאין לה כעת זמן, היא צריכה ללכת לכיתה אחרת ושהיא תשמח לקרוא מכתב בנושא מהחיילת. נשמע לי התנהגות אדיבה מאוד. אני חושב שהמרצה בגלל האכפתיות הנחמדה שלה, כעת סובלת מ"עליהום" ציבורי על לא עוול בכפה במקרה הזה.

אני לא רואה כאן הצקה לחיילת בכיינית, אולי אמרו לה מילה או משפט, ביג דיל. האוניברסיטה לא אמורה להתערב בכל אמירה בין סטודנטים. נראה לי שהחיילת התרגלה לפנות לגורמי סמכות שיעזרו לה וכשהמרצה סירבה להתערב לטובתה ועוד הסבירה את המניעים של הערביה שהעירה לחיילת זה הפליא אותה וגרם לה לבכות. "חאלאס" המדינה ומנגנונים הקשורים למדינה לא אמורים להתערב בכל נושא שתינוקות מהעם רוצים. יש חופש ביטוי פה, הגיע הזמן שנפסיק לבכות על כך.

משום מה הוחלט שמדובר בנזיפה של המרצה כנגד החיילת המסכנה וכתוצאה מכך התארגנה הפגנה והנה תיעוד:

 

אז אולי המרצה שמאלנית ואפילו שמאלנית קיצונית, אולם נראה לי שבמקרה הזה משלהבים את הציבור על משהו שהיא לא עשתה. כמובן שלגיטימי לרצות בהתפטרותה כי היא לא פטריוטית ישראלית. זכותו של האדם להתמקח על גורלו.

לסיום, בונוס, קטע מדברי לייבוביץ שאיני חסיד שלו לגבי תפקידה של המדינה כמסגרת ולא כתוכן ושכדאי לצמצם את מעורבותה. אני לא ליברל כמו לייבוביץ ואני חושב שהמדינה היא סוג של ערך ושאי אפשר לפצל בין ערכים למעשים וכדומה, וכן איני ליברל שחושב שחייבים לצמצם את מוערבות המדינה. אני מאמין ביחסי כוח בהתאם לאינטרס של מקבלי ההחלטות. ברם במקרה שלנו זה בזבוז משאבים שגורמי סמכות אמורים להתערב למען חיילת בכיינית שטוענת שהיא מגנה על המדינה.

הנה הקטע:

 

 

 

והאבסורד הוא שהחיילת אומרת שהיא בצבא לשמור על המדינה. הצבא שולח אותה ללמוד אצל מרצה שמבינה מדוע שמישהו יעיר לחייל שלובש מדים ואז החיילת בוכה. החיילת צריכה להעריך את המרצה שעוזרת לה לשמור על המדינה על ידי הלימוד באוניברסיטה. לפיכך בעצם המרצה בזה שבטעות גרמה לחיילת להפגע ולבכות היא שומרת על המדינה אולי…

נ.ב. לאחר פרסום הרשומה בשישי, ביום ראשון דף בפייסבוק בשם מדינת ירושלים פרסם את התחקיר שלו בנושא, שאפו.

טראמפ, הפוליטקלי קורקט, עילות ושפה


הפוליטיקאי הכוכב, דונאלנד טראמפ, נתפס בעיני הציבור כאחד האומר בגלוי, כביכול, את דעותיו וללא משוא פנים. הוא מוגדר כלא פוליטיקלי קורקט וכאחד שלא מתנהג בצורה נשיאותית, כלומר, ממלכתית וייצוגית. הוא מחמיא לשליט הלא ליברלי של רוסיה, ולדימיר פוטין. הוא אומר שיש מקסיקנים אנסים ופושעים ושהם שולחים את הבעייתיים שלהם אל ארה"ב. הוא גם אמר שהוא ימנע כניסה של מוסלמים לארה"ב עד שנציגי המדינה יבינו את בעיית הטרור והשנאה. הוא גם טען שהסנאטור ג'ון מקיין אינו גיבור צבאי אמיתי, מכיוון שהוא נהפך לגיבור בגלל שהוא נשבה ולא בגלל שהוא נלחם. בנוסף האיש תקף שדרנית ואמר שיצא לה דם מכל מיני מקומות ועל שדרנית אחרת הוא אמר שהיא שמנה. הוא נוהג להגיד שהוא מאמין בחופש הביטוי ושהוא אומר את מה שהוא חושב ושהוא לא מאמין במשטר ה-P.C. ושצריך להפסיק להיות תקינים פוליטית וטיפשים, כלומר, הוא לא מאמין שמילים מכוננות מציאות.

donald-trump

אנשי התקינות הפוליטית מאמינים שהשפה משפיעה על המציאות. כשהחברה דוברת בצורה משפילה לאנשים או למיעוטים או לחלשים, אזי זה מנציח את השעבוד של החברות הללו. זה גם משפיע על התפיסה של המשועבדים עצמם. כמובן שאני הקטן חלוק, ורואה בזה רווח זמני, שהרי השפה משתנה כל הזמן ותמיד יהיה מונח אחר שיתאר את התופעה והכל על פי הצורך שלנו. אנשי ה-P.C. תוקפים את טראמפ בחריפות ורואים בו גזען חשוך שיהרוס את אמריקה עם חוסר התקינות הפוליטית שלו שיפגע בחלשים בחברה.

אנשי התקינות הפוליטית ודונאלנד טראמפ רבים ועל כן היינו מצפים שהם לא יחלקו אמונה משותפת לגבי השפה. דונאלנד טראמפ נוהג לספר שביום ראשון לאחר שדרשתו של הרועה נסתיימה הם היו שוקעים בדיכאון. אותו רועה, נורמן וינסנט פייל מחבר הספר 'הכוח של החשיבה החיובית', האמין שצריך לחשוב בשפה אופטימית ואומרים שטראמפ מחקהו. טראמפ נוהג לדבר בצורה חיובית, ציורית ואסתטית על נושאים רבים. טראמפ אומר שהאיש ההוא חבר שלי, ההוא איש מדהים ולעובד שלי הזה יש ארבעה ילדים יפהפיים ושאני אבנה חומה גדולה ויפהפייה ועוד ביטויים דומים. והנה ה'אנטי-קרייסט' של אנשי התקינות הפוליטית חולק עימם מאפיינים דומים ומאמין כמותם שהשפה האופטימית משפיעה על החיים של בני האדם. ועם כל זאת האיש לא תקין פוליטית ואין לו בעיה בכוונה לדבר בצורה שמתפרשת כגזעית. דרך אגב, העניין הגורם לי לחשוב שמא הוא מבצע זאת בכוונה וכך הוא יוצר פרובוקציה מדהימה, מאשימים אותו במשהו שהוא לא אמר וכך הוא גם רוכש את הגזענים, את חובבי האקשן ואת האנשים שלא מצאו פגם במה שהוא אמר. מבריק. אולם עם כל המשותף בין אנשי התקינות הפוליטית לבין מתנגדיו הוא עדיין מודע לחשיבות של חופש הביטוי ורואה בה ערך רב ואולי חלק מהבנתו שלמילים ולרעיונות יש משמעות ושלכן אסור לשתוק בנושאים הללו. בנוסף, הוא מאמין בכוח של האופטימיות ופחות בחשיבותן של המילים כשלעצמן.

positive-thinking

נורמן וינסנט פייל מחבר הספר 'הכוח של החשיבה החיובית'

צביעותן של אנשי התקינות הפוליטית והעילות של השכונות המוזנחות

במקומות רבים בעולם ישנם אזורים מוזנחים. באזורים הללו ישנה בעיה של עבודה, ניקיון ופשע. הכיצד פותרים את הבעיות הללו?! הגו אנשים רעיון, צריך לשפר את התשתיות בשכונה, להביא לשם מעט תושבים מוצלחים יותר שישפרו את ההון האנושי בסביבה ואז הכל יסתדר. הם יקימו עסקים וירכשו מוצרים באזור וישביחו את החברה שם. בפועל נוצר מצב שצעירים משכבת הביניים מוצאים מקום זול יחסית למגורים. בהמשך הם מעלים את רמת המחיה שם ולבסוף נוצרת הדרה של התושבים המקוריים שנאלצים לעזוב לאחר שהם אינם עומדים ביוקר המחיה של אותו האזור "המשוקם למענם". בעצם, בשם העזרה לחלשים החזקים מדירים את החלשים מבחינה חברתית ממולדתם ומגרשים אותם למקום בלתי נודע. זו קולוניזציה של המרחב למען העשירים. אין בעיה מהותית עם הגירה ושינויים סוציו-אקנומיים, העניין משתלב עם הרעיון הליברלי. הבעיה היא כשהשלטון משקיע כסף רב בשיקום השכונה "למען תושביה המקוריים" ובפועל זה למען המהגרים החדשים וכך השלטון תומך בעשירים.

south-park-saison-19-c389pisode-03-2

עילות בסאות'פארק

בדומה לכך, אנשי הפוליטקלי קורקט טוענים שהם נלחמים למען השוויון ולכן חשוב להיאבק על משמעותן והשפעתן של המילים. אולם הם צבועים. הם מדירים את כל מי שלא רכש את היכולת הזו, כגון זקנים, מהגרים ואנשים שאינם מוכשרים למילים חדשות. הם מבצעים קולוניזציה של השפה למענם, הם מבצעים ג'נטרפיקציה של השפה ומדירים את כל מי שאינו מן הקליקה השפתית שלהם והכל בשם המאבק בשוויון.

זה כמו לוחמי הצדק החברתי הנלחמים כנגד הגזענות והם טוענים שלקרבן המוגזע אין בעיה להיות גזען כי זו זכותו וחלק מן הבעיה שלו וכך הם מונעים מלבנים נאורים להתבטא. הם גם מוסיפים שכל אחד חייב לבדוק את הפריווילגיות שלו, ויש להם מושג 'בדקו את הפריווילגיות הלבנות שלכם'. מי שכביכול התחיל את החיים בצורה טובה יותר מאדם אחר, אינו יכול להטיף או להתווכח לגבי האשמה של הקרבן בעל המחסור בפריווילגיות. בכך הם יוצרים תחרות של מסכנות ובעולם שלהם ככל שהאדם יותר מסכן, כך הוא יותר בעל יוקרה מוסרית וחזק יותר. זה לא שוויון, זו שתלטנות במסווה של שוויון. ויש כאלו שאומרים שכל מי שמטיל ספק בתאוריה שלהם הוא פושע שנאה ויש לשימו בכלא. הם גם מגישים תלונות לרשתות החברתית בנוגע לטקסטים הללו והם מצליחים להוביל למחיקת פוסטים, ולמחיקת חשבונות ובכך הם משליטים את דעתם.

fa52c16aa923d7f22e8c250721fb8dcf

תעמולה של "לוחמי הצדק החברתי"

עם כל האמור, הנני תומך בחופש הביטוי וכאדם נון-קונפרמיסט מושבע אני תומך בחופש הביטוי גם של אותם צבועים. זכותם להתבטא וזכותנו להתבטא נגד. ובין אם טראמפ ינצח או לא, אני מייחל לעליית עידן חדש של אנטי פוליטקלי קורקט שייפתח את חופש הביטוי ויאפשר לאנשים לרכוש רעיונות ולשמר את החירות מיד המדכאים. חופש המחשבה הוא אחד הדברים החשובים לאדם ואם זה לא יתאפשר לי ולדומיי, למה לנו חיים. להמשיך לקרוא